גורמים בכירים בפוליטיקה הפלסטינית גינו את הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, והגדירו אותו כבגידה. בהצהרה הרשמית של הרשות הפלסטינית, הרשות קראה להסכם "מתועב", ודרשה את ביטולו.

סאיב עריקאת, איש המשא ומתן הוותיק ומזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, אמר כי "מעולם לא ציפיתי לסכין בגב בצורה שכזו ממדינה ערבית".

לעומת זאת, אף גינוי מסוג זה לא הגיע מכיוונו של מוחמד דחלאן, שהיה בעברו בכיר בפת"ח ושימש בתור ראש הביטחון המסכל בעזה ושר ברשות הפלסטינית. דחלאן מתגורר באיחוד האמירויות מאז גורש מהגדה המערבית ב-2011, לאחר מחלוקת מרה ועקובה מדם מול ההנהגה הנוכחית של הפלסטינים.

במידה מרובה, דחלאן נתפס בתור יריב משמעותי ויורש פוטנציאלי של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, הנמצא בשלטון מזה שנים רבות.

אם מתייחסים לסקרים בחברה הפלסטינית בתור סימן כלשהו, דחלאן לא מתקרב בפופולריות שלו לשאר היורשים הפוטנציאליים של עבאס, כאשר הוא מקבל רק 6% תמיכה באחד מסקרי הבחירות – הרבה פחות מיורשים פוטנציאלים אחרים כמו מרואן ברגותי מהתנזים ואסמאעיל הנייה מחמאס.

אך דחלאן רושם תמיכה נאמנה ברצועת עזה, שם נולד, ומצויד בפטרון אזורי עם השפעה הולכת וגוברת: איחוד האמירויות. מאז המעבר שלו למדינת המפרץ ב-2011, דחלאן הפך ליועץ חשוב עבור מנהיג האמירויות, מוחמד בן זאיד.

מוחמד בן זאיד (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

לאחר פרסום ההודעה של איחוד האמירויות על הנורמליזציה עם ישראל, זרם הרפורמה הדמוקרטית (המכונה גם הזרם הרפורמיסטי), התנועה אליה משויך דחלאן בפת"ח, פרסם הודעה מנוסחת בקפידה האומרת כי התנועה "עוקבת אחרי (ההסכם) בעניין רב מאוד". העמדה של התנועה הפרו-דחלאנית עשויה להתפרש כשבחים מהוססים או כניטרליות אסטרטגית, אבל בהחלט לא כגינוי.

"אנחנו זוכרים את התפקיד ההיסטורי של איחוד האמירויות בתמיכה בעמידה היציבה ובמהפכה שלנו, ובתמיכה העקבית של המדינה במאבק שלנו להשגת חופש… אנחנו מקווים כי האמירויות תמיד יכבדו את האינטרסים של הפלסטינים ויישמו את כל מערכת היחסים שלהם מתוך מסגרת של אסטרטגיה המכוונת לסיום הכיבוש", כך נכתב בהודעה של זרם הרפורמה הדמוקרטית.

ברמאללה, במקביל, מספר גורמים רשמיים אמרו כי לדעתם דחלאן היה מעורב באופן ישיר בהסכם הנורמליזציה. "דחלאן פעל בעבר נגד האינטרסים של העם והמולדת שלו", כך אמר נביל שעת, יועץ בכיר לנשיא עבאס לאתר al-Khaleej Online. "הוא גם שיחק תפקיד בהסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות – אשר מפנה את הדרך לנורמליזציה כוללת – והוא צריך להתבייש בעצמו".

שמועות לא מבוססות החלו לצוץ כבר בחודש יוני, על כך שדחלאן שיחק תפקיד בארגון שני משלוחי סיוע סביב ההתמודדות עם הקורונה, אותם ייעדה אבו דאבי לפלסטינים, אשר דחו אותם באותו זמן בטענה כי היוזמה לא תואמה מולם.

הקשרים בין איחוד האמירויות לרשות הפלסטינית קפואים מאז 2012, על אף שיש לרשות שגריר במדינת המפרץ (שהיא הודיעה על החזרתו על רקע ההכרזה על הסכם הנורמליזציה). הפעם האחרונה שבה עבאס ביקר באיחוד האמירויות הייתה ב-2011, אז נפגש עם נסיך הכתר מוחמד בן זאיד באבו דאבי.

מחמוד עבאס ומוחמד דחלאן, ארכיון,2007 (צילום: AP Photo/Muhammed Muheisen)

איחוד האמירויות, מדינה שהייתה בעבר תומכת פיננסית משמעותית של רשות הפלסטינית, הפסיקה לפני זמן רב לשלוח כספים לממשלה ברמאללה. מנתוני משרד האוצר של הרשות הזמינים לעיון באופן פומבי, עולה כי האמירויות שלחו בממוצע 87.8 מיליון דולר בשנה לרשות בין השנים 2008 ל-2013.

ב-2014, הכסף הפסיק לזרום לחשבונות הבנק של הרשות. במקום זאת, איחוד האמירויות החלה להפנות את המזומנים למוסדות עצמאיים, כמו האו"ם. עשרות אלפי פלסטינים – בהם בעלי דרכון פלסטיני – ממשיכים לגור ולעבוד באמירויות.

חלק מהגורמים העוקבים אחרי הנושא האשימו את דחלאן בהתדרדרות היחסים. מאז תחילת הגלות שלו באיחוד האמירויות, הרשות הפלסטינית חקרה והגישה כתבי אישום נגדו במספר סעיפי אישום, לרבות שחיתות לכאורה. הוא נשפט שלא בנוכחותו בבית משפט פלסטיני ב-2016, ונידון לשלוש שנים בכלא.

תומכי חמאס בעזה מפגינים נגד ההסכם עם האמירויות, אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)