לאחרונה התפרסמו שתי ידיעות בשני פרסומים שונים על סכנות ברית המילה. הראשון הוא מאמר ב"הארץ" שכותרתו, "הם חשבו שברית מילה אצל רופא היא הדרך הבטוחה ביותר. הם טעו". המאמר טוען שאנשים בטעות מאמינים שרופא-מוהל הוא יותר טוב ממוהל.
השני הוא חשיפת ערוץ 13 על המוהל הרב משה דרעי, שלמרות איסורי רבנים הוא ממשיך לגרום לתינוקות נזקים בלתי הפיכים, ויש מי שעוזרים לו לטייח לכאורה ולמחוק ראיות למעשיו. אם כל זה נכון, אז יש סיכוי שאנשים עשויים לחשוב שאין אופציה בטוחה לבצע את המצווה של ברית המילה. אבל זאת טעות.
חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.
הסרט התיעודי "ברית מילה: כן או לא?" שודר בהוט 8. כמוהל, העובדה הזו מעציבה אותי בגלל המסר של הסרט נגד ברית מילה. למרות שטרם ראיתי אותו, עיתון "הארץ" פרסם ראיון ארוך עם הבמאית הגרמנית, אינסה אונקן, שדורש תגובה.
אונקן טוענת שמטרת הסרט שלה היא לחנך את הקהל בנושא ברית מילה. את רוב הקריירה שלי עשיתי כמחנך ציבור על נושאים כמו הסכנה של מציצה בפה בברית המילה, כדי לשמור על כל תינוק נימול. אבל מטרת הסרט היא לא חינוך.
חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חיים,
הטיעונים שלך בעד ברית מילה מתאימים אך ורק לאנשים שומרי מצוות. וכידוע – מצוות לא מקיים מסיבות רציונליות או הגיוניות, אלא מסיבות של אמונה.
אני אתאיסט מוחלט, והקשר לי עם מצוות המילה מוביל אותי לשנוא לא רק את הממסד הדתי שמטיף לחתוך תינוקות, אלא לכל מי שמשתף עם זה פעולה.
אני כותב בכוונה "שונא" משום שמדובר ברגש עמוק, שנובע מסלידה גדולה מהניסיון לעשות רציונליזציה של פולחן דתי.
יש קונצנזוס מדעי שחיתוך העורלה פוגע קשות באיבר המין, ואין אף אירגון רופאים שממליץ לרופאיו לעשות זאת מסיבות רפואיות. אבל לא צריך רפואה כדי לדעת עובדה הגיונית – כריתת איבר בריא לתינוק ללא הסכמתו היא מעשה לא מוסרי בעליל, פגיעה באוטונומיה של האדם וניצול גילו, ומניעת אפשרות של האדם לממש את מלוא פוטנציאל הגוף שלו שקיבל מאלוהים (חחח).
אני מניח שאתה רואה איך הסוסים בורחים לך מהאורווה, ואין לך מה לעשות בנדון. אבל כדאי בכל זאת, כאשר אתה משתמש בטיעונים רציונליים, לא להכניס "עובדות" חסרות שחר כמו "4000 שנה", ובעיקר הסטטיסטיקה לגבי הסיבוכים לאחר מילה. הם הרבה יותר ממה שמדווח, משום שאף אחד מהצדדים לא מעוניין לפרסם את העובדה שלתינוק נכרת שליש או שני שליש מאיבר המין. לא למוהל, לא להוריו ובוודאי לא לתינוק עצמו. הצרות פתח השופכה היא סיבוך שקיים אצל רוב הגברים החתוכים, ומשום מה מתייחסים אליה כאל "חלק מהחיים".
חשוב שאנשים ידעו את האמת על הפרוצדורה הנוראה הזו, כולל ההשלכות הנפשיות, ההורמונליות, המיניות והבריאותיות.
אפשר לקרוא למשל את הספר "מילה – מחשבה שנייה על ברית המילה"
https://online.fliphtml5.com/echd/htee/
כל טוב,
רני כשר, מחבר הספר הנ"ל.
ברית המילה היא החיים שלי. לא רק שהיא נותנת לי שמחה אלא היא גם עיקר הזהות שלי. אני רב ומוהל כאן בארץ כבר יותר מעשור. במשך השנים ראיתי התקפות רבות על הפולחן. אבל עדיין, ההרגשה קשה יותר כשההתנגדות באה מבפנים. וכך קרה לאחרונה.
ברית המילה היא החיים שלי. לא רק שהיא נותנת לי שמחה אלא היא גם עיקר הזהות שלי. אני רב ומוהל כבר יותר מעשור וראיתי התקפות רבות על הפולחן, אך ההרגשה קשה יותר כשההתנגדות באה מבפנים
חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מזמן לא קראתי מאמר רשלני ומופרך כמו המאמר הזה. לייטר, כתב מאמר המתיימר להישען על מקורות מדעיים אמינים אך כולל בין השאר קביעות שהן בגדר פייק ללא סימוכין, או סימוכין מספרות פופולרית.
בין השאר אנו מוצאים בכתבה את הפסקה הבאה: "הסטטיסטיקה בעיתון הרפואי "UpToDate" מראה כי סיבוכים מתרחשים בשיעור נמוך להפליא:
"שיעור הסיבוכים הקשורים להליך המילה אצל הילוד, בזמן או לאחר המילה, הוא בערך 2-6 סיבוכים לכל 1,000 בריתות. שיעור זה גדל פי 20 אצל בנים שנימולו בגיל 8-9, ופי 10 עבור מי שנימול לאחר גיל 10".
אלא שהעיתון Up To Date אינו עיתון רפואי מדעי במובן המקובל, אלא עיתון למטרות רווח המפרסם מאמרים שלא ברור אם עברו ביקורת עמיתים מקובלת.
גרוע יותר, שיעור סיבוכים בהיקף של כ- 2–6 לכל 1,000, הוא גבוה מאוד, אפשר לומר שאינו קביל. אבל אצל מחבר המאמר אלו הם "סיבוכים מתרחשים בשיעור נמוך להפליא".
ב-2021 נולדו בישראל לאימהות יהודיות כ-68,000 ילדים זכרים. בשיעור סיבוכים הקשורים להליך המילה אצל היילוד, בזמן או לאחר המילה, בהיקף של כ- 2–6 לכל 1,000 כריתות מילה, נקבל שבכל שנה היו כ- 136 עד 400 מיקרים של סיבוכים רפואיים. זה מספר גבוה מאוד. (אני בטוח שיש שגיאה בהערכת שיעור הסיבוכים בכתבה).
זה לא המקום לדון בחסרונות ובסיכונים בהליך המילה, עיקר ההצדקה לפי כותב המאמר, היא דתית.
לפי לייטר "ברית המילה שמרה על זהותנו אלפי שנים ואם ירצה ה' זה ימשיך לנצח."
זו וטענות דומות אחרות הן טענות מופרכות.
מעניין אם הטיעונים של לייטר תופסים גם למילת נערות ונשים. אני לא יודע אם וכמה יהודים מתו על מנת לשמור על המילה. אני גם לא יודע אם וכמה אנשים ונשים מתו על מנת לשמור על מילת נשים.
מעניינת גם הקביעה שברית המילה שמרה עלינו כעם במשך אלפי שנים. זה לא מסתדר עם ההלכה, כאשר היהדות, לפי ההלכה, עוברת מהאם לבניה ולבנותיה, ולא מהאב הנימול.
ובהתייחס לקביעה שברית המילה שמרה עלינו כעם, באותה המידה אפשר לומר שהיא שימשה לשונאי העם היהודי כדי לזהות יהודים בפרעות ובפוגרומים ולפגוע בהם ולהרוג אותם.
באותה המידה אפשר לומר שאוגוסטינוס הקדוש מהיפו, שמר על העם היהודי במשך דורות, מאז המאה הרביעית לספירה. כתביו ותפיסתו של 'העד היהודי' קראו לשמר, ולא להשמיד את העם היהודי. מעמדם המושפל של היהודים הוא לתפיסתו של אוגוסטינוס, אות אזהרה מתמיד לאלו שהתכחשו לישו.
אפשר להמשיך, אבל המסר ברור. לייטר 'מדבר מהפוזיציה' ומוצא וממציא טיעונים, גם אם הם פייק ומופרכים, כדי לתמוך בעמדתו.
מעבר לכך שהיא אינה מגדירה יהדותו של אדם – היא כן לגמרי מגדירה דתות אחרות.
יש הרבה סיבות למה לא. אבל למה כן? מהי החשיבות הגדולה כל כך של המילה? האם זהו סוד? כשניסיתי לברר לא קבלת תשובה שמניחה את הדעת. ולכן יותר ויותר אנשים לא מוכנים לעשות את המצווה הזו.
אם תשאלו תליין האם הוא חושב שהעבודה שלו נחוצה הוא יגיד את אותה תשובה בדיוק. להחליט איפה הילד ילמד או האם יהיה לו שיער ארוך או קצר זה ממש לא זהה לפגיעה בלתי ניתנת לתיקון באבר המין שנועדה (עוד לפי הרמב"ם) להביא להפסקת ההנאה המינית ומיעוט כוחו של אותו אבר וכל זה בהתאם לדברי חז"ל שלאשה קשה לפרוש מן הערל (כי ההנאה המינית שלה גדולה יותר). אז אתה אדם חשוך ופרימיטיבי שאתה מקיים טקס פגאני שפוגע בשלמות האלוהית שנתן לנו גוף מושלם ואין שום צורך בניתוח הקוסמטי המסוכן שאתה עושה.
אני כמעט אף פעם לא מסרב להיות המוהל בברית מילה. אבל לפני כמה שנים קיבלתי בקשה שהייתי חייב לסרב לה.
"יש לי חברים ממצרים שמבקרים בארץ," הקול אמר לי בשיחה. "הם רוצים לעשות ברית מילה לבת שלהם. אתה עושה את זה?".
חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא ראיתי שום טיעון מהימן על ההבדל בין ברית נשים לגברים , גם ההנאה המינית של גברים נפגעת מאוד מאוד מאוד ודי למבין. אין ספק שלהיות מקובל אצל יהודים צריך להיות נימול וזה סוג של דיכוי חברתי לא משנה איך תהפוך את זה ולהפוך את זה להאדרה זה כמו להגיד תקריב את היד שלך בשביל להיות מקובל וואו איזה מעשה גבורה התקבלת לחברה. בקיצור מילת גברים היא בדיוק כמו מילת נשים מה גם שמבחינה אנטומית הדגדגן של האישה זהה ל"עורלה" של הגברים.
לפני כמה שבועות ביליתי שבת בבולגריה. הייתה לי זכות לבצע ברית מילה בסופיה ביום שישי ואין טיסות ישירות לארץ אחר הצהריים, לכן לא הייתה אופציה לחזור לפני שבת. זה היה כמו מתנה, כי ברוב הבריתות שלי בחו"ל אני שם רק ל-24 שעות.
לאחרונה ביליתי שבת בבולגריה. הייתה לי זכות לבצע ברית מילה בסופיה בשישי ואין טיסות ישירות לארץ אחה"צ, לכן לא הייתה אופציה לחזור לפני שבת. זה היה כמו מתנה
חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
בגיל 62 הגעתי למנהלת משאבי אנוש במקום עבודתי והודעתי לה שאני מעוניינת לפרוש. התגובה המיידית שלה הייתה "אבל את לא נראית".
"איך אני אמורה להיראות?", שאלתי בצחוק. "עם מקל ביד?" ככה התחילה ההיכרות האישית שלי עם הגילנות.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגו"ניט וקרן אלי ודליה הורוביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים, מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
לפעמים אדם סוחב תיק על גבו.
לפעמים הוא נושא אותו על כתפו.
לפעמים משא התיק נסבל,
ולפעמים סחיבתו נדמית קשה מנשוא
– יש רגעים כאלה.
ויש רגעים בהם הוא שואל את עצמו
– מה יהיה אם אניחו מידי?
מה יהיה אם אוריד את התיק מגבי?
אבל לא באמת יש אופציה כזו.
מדובר בסוג של חלומות בהקיץ.
סוג של פנטזיה.
לפעמים אדם סוחב תיק על גבו,
ועל אף שיכול שמדובר
בעניין של כמה שנים,
הוא מרגיש כאילו הוא נושא אותו
על גבו ואיתו חיים שלמים.
הוא מנסה להיזכר מה היה קודם,
אי-אז, בטרם הונח על גבו התיק,
אבל הזיכרון נעשה מעורפל
והתמונה היחידה שעולה במוחו
היא דמותו-שלו עם התיק שאיתו,
התיק שאותו הוא נושא על גבו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם