אין מה להאשים את השפה העברית בהשחתת דרכנו הלאומית או התרבותית. שפה היא כלי, וניתן להשתמש בה גם לטוב וגם לרע. מאתיים שנות תרבות עברית חילונית הוכיחו כי ניתן לחשוב ולדבר בעברית, ואפילו, רחמנא לצלן, להשתמש במילים כמו 'אלוהים' או 'נבואה' או 'גאולה', בלי להיכנע לא למיסטיקה ולא לגזענות או התבדלות לאומית. את האחריות החילונית על חיינו כיהודים אנו חייבים לקחת ולאמץ, וזה ניתן להתבצע בעברית. גם אם נעבור לדבר בלטינית אנו נעמוד בפני הסכנות והפיתויים של גזענות לאומית, הסתמכות על כוחות עליונים, חשיבה מאגית, פריקת עול מוסר וידיעה חסרת פשרות מה טוב לזולת.
ההגדרה של הציונות שבה את, דורית, אוחזת היא הגדרה קשיחה מדי. למרות הסתירות שבין הציונות, כפי שאני מגדיר אותה, לבין ערכי הדמוקרטיה, ניתן, לקיים במדינת ישראל את המתח הזה בדרך הוגנת וראויה. זה לא מה שקורה עכשיו בישראל, משום שהקונפליקטים הארוכים כל כך בין היהודים לערבים גיבשו בקרב רבים מאזרחי ישראל (משני הצדדים) חוסר אמון ואמונה באפשרות של חיים ביחד.
החזון הציוני, המקדש את יכולתה של המדינה להמשיך ולקלוט יהודים מכל מקום בעולם בו הם נקלעים למצוקה, ואת התרבות היהודית-ישראלית הפורחת כאן – אין סיבה לנטוש אותו.
אל חזון זה חובה עלינו, לטובת שני הצדדים, להצמיד תביעה לקיום חברה דמוקרטית, סובלנית ומודרנית. הישגיה של מדינת ישראל מאז הוקמה הביאו למצב, שכל תושב של המזרח התיכון יודע, כי החיים בישראל טובים לאין ערוך מהחיים במדינות השכנות לה. את הטוב הזה יש להעניק לכל מי שמוכן לחיות במדינה הזאת, לתרום לה ככל יכולתו, לכבד את חוקיה ולשתף פעולה עם המגוון הגדול של אזרחיה. הכיוון הגזעני, המתלהם והדתי אליו הולכת המדינה כעת הוא ההפך הגמור מחזון זה, והוא עלול לפרק את המדינה שלנו.
מכמיליון תושבים ב-1948 ועד כעשרה מיליון תושבים ב-2022 הגענו לחלקת ארץ מאוכלסת בצפיפות, שרק בניהול משותף נוכל לנהלה לטובת כל התושבים. ניהול משותף, ולא הפרדה לשתי מדינות עוינות, הוא הפתרון היחידי למצב. אני לא רואה בפתרון זה סתירה לחזון הציוני.
מני גל, עין-גדי
עולם הרפואה הצליח לשנות את אופי מחלת האיידס, שנתפסה כגזר דין מוות, לכזו שניתן לנהל כמו כל מחלה כרונית אחרת. לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי – הפחדים, הסטיגמות והבידוד החברתי פינו את מקומם למודעות, אמפתיה ויכולת לקבל את המחלה כחלק מהחיים המודרניים.
* * *
בימים אלו שבהם אנו מציינים את יום האיידס העולמי, שחל החודש, אני זוכרת היטב את תחושות הפחד המצמית שנגיף האיידס עורר במהלך שנות ה-80. כמחלה שנחשבה לבעלת יחסי הציבור הגרועים בעולם – אנשים חששו מהדבקה, השמועות והמיתוסים חגגו והסטיגמות כלפי אוכלוסיות ספציפיות עבדו שעות נוספות.
דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את "דוח המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית, המתמקד באוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל". הדוח מופק ומפורסם אחת לשנתיים, וזאת בהמשך להחלטת ממשלת ישראל 127 מיולי 2021: "מפת מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית". משרדי הממשלה אמורים לאמץ את המפה שגובשה.
החלטת הממשלה הזו נובעת מההכרה של מדינת ישראל באתגר העומד מולה של הזדקנות האוכלוסייה והמשמעויות שלה על כלכלת ישראל, מערכת הבריאות, חוסן האוכלוסייה ועוד. זהו פרסומו השני של הדוח והוא מתייחס לשנת 2022.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגו"ניט וקרן אלי ודליה הורוביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים, מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
"גדולה אמת שאפילו מתוך השקר אמת ניכרת" (ש"י עגנון)
בחודש העשירי לשנת 2023, בשנת 76 לקיומה של מדינת ישראל, ארע בה דבר נורא. בבוקר שבת חג שמחת תורה, פרצו גדודי אויב את גדר גבולה של המדינה, דהרו אל יישוביה, ובמשך כל אותו היום הרגו, רצחו וטבחו בתושבי ישראל – נשים ילדים גברים וטף: בתים על יושביהם הועלו באש, משפחות שלמות- הורים וילדיהם נטבחו למוות. למעלה מ-1,200 איש נספו במהלכו של יום נורא זה, למעלה מ-240 אנשים, ובהם חיילות וחיילים, נערות ונערים, נשים, גברים, ילדים, פעוט ותינוק נחטפו אל מעבר לגבול. שבועיים לאחר מאורע הדמים יצאה מדינת ישראל למלחמה בשטח האויב. בחלוף שנה מהמאורע, מעל מאה איש נותרו עדיין חטופים בידי האויב.
איריס שמואלי היא משפטנית ועורכת דין ישראלית, העוסקת בנושאים כלכליים, חוקתיים ומנהליים. היא שירתה משך שנים כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), והועסקה כתובעת בעבירות צווארון לבן. היא מכהנת כיום כחברת הועד המנהל של התנועה לאיכות השלטון, ומתנדבת במערך עוטף עצורים לעצורי המחאה. המציאות החברתית והפוליטית ושינוי האווירה ברחוב הישראלי בשנים האחרונות, הוציאו אותה ואת כתיבתה אל הרחוב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ישנה מערכת אחת שמתחפשת ל-2 צדדים.
כך הציבור מתחלק ל-2 מחנות ניצים, על-פי נטיותיו, השתיכותו החברתית וכו', כשכל צד חושב שמיגור הצד השני יציל את המצב, כאשר למעשה, בצמרת – 2 הצדדים פועלים נגדו.
"ימין וסמול – הפרד ומשול"
תלמידיו הנאמנים של סול אולינסקי מציבים ביבי-בוגימן שעליו אפשר להשליך הכל, כאילו מערכות המשפט והביטחון, התקשורת והאקדמיה אינן שותפות מלאות למה שקורה כאן.
"…מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע׃"
נ.ב. ובפרפראזה על דבריו של רוס בסדרה "חברים": גם ניסוי ותקלה, גם "איכות השלטון" וגם תמיכה ב"מחאה"?
"!Guys, Give someone else a chance"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ואתה חושב שלאנשים החלולים האלה המתקראים אמריקנים כל זה אכפת? בדיוק כמו הביביסטים, רק הבטחות ריקות (make america great again), והכהניסטים (משילות) מעניין. הנה, תראו איזה יופי הצלחנו, ולא הצלחנו בגלל ה deep state . יש כאן פרדוקס? רק סמולנים רואים פה פרדוקס ולא מבינים שזו האמת. אין על ביבי. וטראמפ. ובן גביר. הם הצילו ויצילו אותנו.
הסתבכנו עם הקשיש הזה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נתניהו הולך ומייצב את עצמו כאחד מהמנהיגים הגדולים בהיסטוריה החדשה, לא פחות. מה שהתקשורת והפרקליטות לא קולטים, הוא שהפרשייה המשפטית מוסיפה צבע ואש לרזומה שלו, עכשיו הסרטים הספרים והחזאות יהיו הרבה יותר מסעירים, מאיזה ראש ממשלה בונבון חמודון כמו יאיר לפיד. אגב אם אוהדי ביבי הם ביביסטים, אז אוהדי לפיד הם פיפיסטים?…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם