השבוע חל האחד בספטמבר, מעברי החציה מבריקים מלובן, ילדי כיתה א' הנרגשים פוסעים עם הוריהם ועל גבם ילקוטים נוצצים ותלמידי החטיבות העליונות מתחבקים או טופחים זה לזה על השכם. על פניו, יום חגיגי והכל מלאים בתחושת התחדשות ובתקוות ששנת לימודים זו תהיה טובה מקודמתה ותביא אתה הצלחות אקדמיות וחוויות טובות.
עין חדה תראה גם את הילדים האחרים: אלו שהילוכם איטי, ראשיהם מושפלים מעט ואינם משתתפים בצהלה הכללית. גם ההורים המלווים בידיהם, בעיניהם ובליבם – חלקם בטוחים בהצלחת ילדיהם, אך אצל רבים מהם החששות גוברים. מה יהיה אם שוב יחזור יומיום מושפל ובודד? ואיך תקבל המחנכת החדשה את בעיות הקשב שלה? ומה יהיה עם החרדות הרבות שלו מכל מבחן ומטלה? ומה יהיה אם התקוות הרבות שתלתה במעבר ביה"ס יתבדו?
ד"ר יוכי סימן-טוב היא מומחית במצבי משבר, חירום ואובדנות. משתתפת בכנס "קהילה מצילת חיים" שעורכת עמותת מש"ה לרגל היום הבינלאומי למניעת אובדנות.

























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו