בחדשות דיווחו שגוייסו 3 יחידות מילואים למבצע, בנוסף על 3000 שוטרים ועוד כמה אלפים שיתפזרו בעיר לקראת יום ראשון הקרוב. ריח מלחמה באוויר, אבל אפשר לצאת מהמקלטים, לא פרצה מלחמה, זה רק סינדרום ירושלים.
בחדשות דווח שגוייסו 3 יחידות מילואים, בנוסף על 3000 שוטרים ועוד כמה אלפים שיתפזרו בעיר לקראת יום ראשון הקרוב. ריח מלחמה באוויר, אבל אפשר לצאת מהמקלטים, לא פרצה מלחמה, זה רק סינדרום ירושלים
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הספרטנים היו פלג מהשבט הדורי, שבצל התמוטטות המרחב בסוף תקופת הברונזה נדדו (בערך במקביל לתקופת ההתנחלות שלנו בכנען) מצפון יוון לדרומה, לארץ אותה הבטיח להם אביהם המיתולוגי הרקולס – לספרטה. שם הם השתלטו על נחלת העם המקורי ששכן שם, ההלוטים, ופיתחו להם תרבות חיים ייחודית ומשגשגת.
התרבות הספרטנית הייתה תרבות מגויסת שנבנתה למטרה אחת, והיא יצירת כוח צבאי החזק והמאיים ביותר האפשרי. לצורך-כך, מצד אחד הם בנו לילדיהם מערכת חינוך בדמות פנימיות צבאיות (האגוגה) שהפכה את כל הבוגרים לחיילים מקצועיים, ומהצד השני, כדי לתחזק ולהזין את התרבות הצבאית הזו, הם שעבדו להם את האוכלוסייה המקומית ההלוטית שנאלצה לשרתם תחת חוד כידוני וחרבות הצבא.
ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.
ככל שההיתכנות לעסקה עולה, עולים קולות הימין והימין הקיצוני והמופרע וטוענים נגד "המחיר" שישולם לחמאס תמורת השבת החטופים. בואו רגע נדון בשאלת המחיר. ובשאלה החשובה יותר: מי צריך לשלם את המחיר על מחדל 7 באוקטובר? על קונספציית "חמאס הוא נכס"?
הרי לא שמעתם את בצלאל סמוטריץ' חוזר בו, או מבקש סליחה על אמירותיו ש"חמאס הוא נכס". לא שמעתם את בנימין נתניהו חוזר בו ומתנצל על מדיניותו ואמירותיו מ-2018, לפיהן הכסף הקטארי לחמאס הוא החלטה מנהיגותית נכונה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
סמולנים, בוגדים, חמוצים, אנרכיסטים: לאורך השנים התרגל הציבור הליברלי בישראל להתעלם מהטבעת תוויות שליליות ומהטלת-דופי שיטתית ומסלימה נגדו. הציבור הזה התרגל לסגת לבועת חייו הפרטיים, תוך שימוש במנגנוני-הגנה נפשיים של פיצול, הכחשה והדחקה, במקביל ובדומה להשלמה עם שגרת הטפטופים בעוטף.
ככל שהמרחב הציבורי הלך והתכער, הלך ונעכר, הלך ונהיה מסואב, מושחת, פנאטי ודהוי, פָּנִינוּ להתרווח בקפסולת חיי היום-יום שאליה הוסללנו כביכול מתוך בחירה, ובתוכה חשנו חופשיים ומשפיעים, רגילים ונורמליים, עוצמים-עין ברפלקסיביות להידלדלותה לכדי מרחב שולי ומצומק, מרוּקן וחלול.
יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
את טועה, יעלה. עברנו כבר את נקודת האל-חזור. אולי במקום שאת עובדת, במקום שאת מתגוררת, עדיין לא רואים את זה אבל אין תקווה. בשלב זה איש איש לנפשו.
ואני הייתי מייעץ לשקמה: יש לך עתיד טוב, הרבה יותר טוב, עם כשרונותייך אלה, בכל מקום אחר. אל תעלי את עצמך קורבן על מזבח הציונות הישנה, כי מה שחלמו אבותינו הנהדרים שהקימו את המדינה הזו הפך לחלום דהוי. קומי ועשי לביתך ילדייך ומשפחתך. תודה באמת מקרב לב על כל מה שניסית לעשות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בניגוד לקודמי המגיבים, הפוסט לא חד וממש לא תענוג לקרוא וכמובן שתומכת יאיר לפיד, הכותבת רוצה שיהיה שם סבבה…. לא דתיים, לא ערבים, לא מהומות וכמובן שלא פתרונות.
אז לתאור המצב לאשורו – ירושלים נכבשה במלחמת ששת הימים, מלחמה שיזמה ישראל ובמהלכה ביצעה כיבוש קולניאליסטי נרחב. בשם כמיהתו הנצחית של העם היהודי לירושלים וגרגרנותו הצבאית של העם היושב בציון, לא הסתפקו ראשי המדינה בירושלים המערבית וכבשו גם את חלקה המזרחי. מאז העם היושב מזרח ירושלים, העם הפלסטיני נלחם על זכותו הטבעית וההיסטורית לראות בה את בירתו הנצחית ולגרש את שלטון הכיבוש המספח של ישראל.
כך שהשאלה היא לא עוצמה צבאית, ולא דתיות משתלטת של חרדים ולא אי הפנית גב ל"אבנים עם לב אדם" כדברי המשורר הכסיל אלא כיבוש אכזר ומפלה. כך צריך לראות את ירושלים בהקשר של "יום כיבוש ירושלים".
וירושלים עצמה….. עיר יפיפיה, מעניינת הבנויה רבדים רבדים של תרבויות, אנשים , היסטוריה לצד מודרנה ולא ראוי לה לגלם את הדמות של היפיפיה השבויה בידי כובש אכזר.
נסתפק ברחביה, בהר הצופים, בגבעת רם כמו גם בעין כרם ונניח לשיח ג'רח, שער שכם וכל השאר לחזור לריבונות פלשתינית.
והרי, מה רע לבוא לבקר בירושלים כתייר !
ואף מילה על חוסר הלוגיות והנביבות של הטקסט המקורי. הכותבת הרי חובת יאיר לפיד.
וואו, הרבה טענות נדחסו כאן תוך דאגה, אולי תוך יאוש. ההומור שולב בחן, וקצב המילים מהיר ובועט
ש[מ]פו. פה ושם היו לי תהיות אם נכונות כל הטענות, ואיפה ההוכחות, אך זה עיתון, וזה היה פוגע בקצב.
בקיצור, כיף ומייאש לקרוא פוסט חד שכזה. חד גדיא, זאת אומרת לחיים.