סינדרום ירושלים

שחרור הכותל עם איתמר בן גביר ואורית סטרוק (צילום: עיבוד תמונה של אורן אדלר Oran Adler)
עיבוד תמונה של אורן אדלר Oran Adler
שחרור הכותל עם איתמר בן גביר ואורית סטרוק

בחדשות דיווחו שגוייסו 3 יחידות מילואים למבצע, בנוסף על 3000 שוטרים ועוד כמה אלפים שיתפזרו בעיר לקראת יום ראשון הקרוב. ריח מלחמה באוויר, אבל אפשר לצאת מהמקלטים, לא פרצה מלחמה, זה רק סינדרום ירושלים.

בחדשות דווח שגוייסו 3 יחידות מילואים, בנוסף על 3000 שוטרים ועוד כמה אלפים שיתפזרו בעיר לקראת יום ראשון הקרוב. ריח מלחמה באוויר, אבל אפשר לצאת מהמקלטים, לא פרצה מלחמה, זה רק סינדרום ירושלים

כלומר יום ירושלים, העיר שתמיד אפשר לסמוך עליה שתכניס את כל מי שרוצה בה לצרות. מאז ולתמיד, כמו שאומרים. בואו נאמר שיש יותר אנשים שקבורים תחתיה מאשר כאלה שניסו לחיות מעליה. ככה יצא. דם ואש ותמרות עשן-תמיד. ירושלים של זהב זה שקר גס. אולי עמוד האש.

הייתי בכיתה ז' כשירושלים המזרחית נכבשה במלחמת ששת הימים. עלינו מהמקלט וישבנו במרפסת עם אמא, והקשבנו לרדיו שהעביר בשידור חי את כיבוש הכותל. וכשהרב גורן תקע בשופר חשבתי שהמשיח הגיע.

בית חילוני אבל ציוני, אבא שלי לחם בתש"ח, הוא היה דומע ב"הן אפשר" וחשב שאפשר, אבל טעה. עובדה, היום רוקדים עם דגלים זקופי מוט כדי להראות מי שולט וצריך המון שוטרים וחיילים לכל זקיפות הקומה הזאת.

אחרי מלחמת ששת הימים טיילנו בעיר העתיקה בירושלים, בחברון ובשכם וראיתי ערבים אמתיים, לא אלה השעירים וחורשי הרע אך פחדנים מספרי "חסמבה", "דנידין" ו"עוז יעוז" שעצבו תודעת דור שלם.

לא ידעתי שמלחמת ששת הימים עטורת אלבומי הניצחון והגנרלים שנהיו סלבס בן לילה, חפרה קבר למדינה הצעירה שלא הבינה את זה. כמו פרופ' ישעיהו ליבוביץ' שניבא רעות וצדק, ואף טבע את הכינוי הקולע ביותר לכותל המערבי: דיסכוטל, שילוב של הקיר הקדוש ודיסקוטק לקיר, שהפך לקיר המוות שמפזזים לפניו עם דגלים.

בית חילוני אבל ציוני, אבא שלי לחם בתש"ח, הוא היה דומע ב"הן אפשר" וחשב שאפשר, אבל טעה. עובדה, היום רוקדים עם דגלים זקופי מוט כדי להראות מי שולט וצריך המון שוטרים וחיילים לכל זקיפות הקומה הזאת

יותר משני עשורים אחר כך ואני כבר אם לשלושה, נסעתי לירושלים עם כיתה ז' אחרת, הכיתה של הבן שלי, שציינה ברמצווה בכותל לזכרים של השכבה. אלה שיהיו לימים חיילים, שייצאו לכמה מלחמות מיותרות על אדמה שבולעת אל קרבה הכל, יהודים וערבים. היא לא בררנית, אדמתנו. רק האבנים מחזיקות בה מעמד כי מהי מורשת-עם ראויה לשמה בלי אבנים מקודשות בעופרת ודם להילחם עליהן עד חורמה?

בטיול ברמצווה ההוא הסתכלתי החוצה בדרך העולה לירושלים וחשבתי על אנגליה. סתם, על ירושלים, אזוב ועצבת, עופרת ודם. אחת האימהות באוטובוס אמרה ברטט: "תפתחו חלונות ותריחו את האוויר של ירושלים, לירושלים יש ריח מיוחד". אז פתחתי חלון. ומאז, דוקטור, אני לא זוכרת כלום.

כשהסתיים הטקס בכותל עיניי חזו לראשונה בהליכה לאחור. לא מעט מבאי הקיר עזבוהו בתום התפילה כשהם צועדים לאחור. טרם הומצא אז המנגנון שיש למשאיות שמצפצף ברוורס ועל כן נאלצו לפסוע לאחור בזהירות, מה שהזכיר לי מערבונים בהם הגיבור נאלץ ללכת לאחור בזהירות שמא יופתע.

כך גיליתי לראשונה שאין מפנים את הגב לכותל, הוא קצת רגישי, כותי. האמת, גם אני הייתי נזהרת שם אחרי כל כך הרבה שנים של סכסוכי דמים ומלחמות שבטים. לך תדע מאיפה יחטוף הפעם.

כמה שנים אחר כך התגייסו הבנים שלי לשירות ביחידות קרביות והייתה, בין שאר הזוועות, השבעה בכותל לטירונים, ובני הצעיר היה אחד המ"כים. ושוב מצאתי את עצמי בכותל שלא זיהה אותי, עד כדי כך הייתי חמוצה. אדון המלחמות, מיצינו, שחרר!

נסעתי לירושלים עם כיתה ז' אחרת, הכיתה של הבן שלי, שציינה ברמצווה בכותל לזכרים של השכבה. אלה שיהיו לימים חיילים, שייצאו לכמה מלחמות מיותרות על אדמה שבולעת אל קרבה הכל, יהודים וערבים

ככל שאני מתבגרת אני הולכת ומתרחקת מיהדותי. הדת שנולדתי אליה הפכה בידי סוחרים ציניים למפלצת כעורה וגזענית שאין לי חפץ בה. חגיכם ומועדיכם שנאתי. כל שאהבתי פעם מעיק עלי עכשיו.

אני נשארת פה כי כאן ביתי, גם בית רקוב הוא בית, אבל מייחלת בכל לבי ליום בו בני אדם יהיו חסרי דת, סתם אנשים שרוצים להעביר את ימיהם בלי לעבוד אלוהים כלשהו. אני יודעת שהיום הזה רחוק ואולי לא יבוא, בכל זאת יצר לב האדם וכוחן להשחית של כל הדתות.

מלחמת ששת הימים הייתה אסוננו ואנחנו מקבלים על זה תזכורת מתמדת. ואם ננסה לשכוח, יזכירו לנו איך הגענו עד הלום בלי שלום, אבל עם הרבה התנחלויות שקברו אותנו תחתן והפכו את צה"ל לצבא פרטי, שאמנותו שמירה על מאחזים לא חוקיים על אדמת זרים.

ביום העצמאות האחרון היה מטס מעל חברון, שסימן מי שולט ולמי יש F16 יותר גדול. חגיגות עצמאות נראות עם השנים כמו חתונה של אוליגרך, טקסים וקלישאות, תמרונים וחיילים בצורה של מנורה, אם זיכרוני אינו בוגד בי.

חגיגות יום העצמאות 2021 בגן סאקר בירושלים, על רקע מטס יום העצמאות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חגיגות יום העצמאות 2021 בגן סאקר בירושלים, על רקע מטס יום העצמאות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשנה שעברה זה היה מזרק ציוני ענק שנראה כמו אל תשאלו מה. תועפות של כסף ציבורי נשפך על במות בידור מזייפות שמחה אחרי יום אבל עד דלא ידע, בין משואה ומנגל, פרגיות ועשן.

ביום העצמאות האחרון היה מטס מעל חברון, שסימן מי שולט ולמי יש F16 יותר גדול. חגיגות עצמאות נראות עם השנים כמו חתונה של אוליגרך, טקסים וקלישאות, תמרונים וחיילים בצורה של מנורה, אם זיכרוני אינו בוגד בי

וזה עוד היום הכי שמח בשנה, אם לא סופרים את יום ירושלים שלנו ולצרינו, ויום ראשון הקרוב הוא היום בו הלאומנות יוצאת מדעתה בריקוד דגלים בשער שכם. מאוד שמח שם בחג, שברבות השנים נראה יותר כמו שמחה לאיד עם שומר חומות: בנים לחוד, ריבות לחוד, ופוליטיקאים שמתחרים ביניהם מי יותר אוהב את ירושלים העיר שחוברה לה בלי טיפת חן.

סלע קיומנו הפך לקלישאה ועל כן יש לי רעיון שהעם יאהב, אני מציעה לדקלם ביום ירושלים את "חגיגה בסנוקר". אף אחד לא ירגיש, העם ידקלם כל שורה ונהיה עם אחד למרות שזה לא עם, זו חברה מפורקת לרסיסים.

למשל שר הבריאות ניצן הורוביץ, שלפני פסח רק ביקש להזכיר את הפסיקה בנושא החמץ בבתי חולים והעולם חישב להישבר, הממשלה כמעט נפלה ובנט נאלץ לתרץ למה הוא עסוק בזוטות כמו מדינה.

שנים חגגנו פסח בכבוד הדדי ובלי לענות חילונים, היה סדר. חילוניות נפלו מחלונות נקיים, דתיים מכרו חמץ לערבים וחילונים קנו אותו ביפו ואכלו בבית. היום מחטטים בכיסי חילונים באטרף של מח"ט שומרון במבצע "שפץ קבר".

זוכרים? חיילים קרביים שיפצו את קבר יוסוף, שלא ידע שהוא יוסף אבל זרם.
וכה אמר אז מח"ט שומרון בנאומו לחיילים:

"היום אנו יוצאים למבצע תיקון ההרס של מתחם קברו של יוסף. במקום זה הובטחה הארץ לאברהם אבינו, כנאמר 'לזרעך אתן את הארץ הזו' ואנו פועלים היום, ב'יד רמה' כאבותינו ‏שעל יציאתם ממצרים בפסח אומר הכתוב: 'בוא תראה מה פספסת, בוא תר..'

רגע, זה לא הדף הזה.. אה, הנה:

"'בעצם היום הזה!' לא כגנבים בלילה, אלא כבני מלכים! וכך אנו זוכים להשיב את כבוד הארץ ועם ישראל תחנות לוחמני תחילת תנועה (?) אל העיר שכם".

אם היה מוסיף שהראשון שיחזור עם עצם של יוסף ירקוד רומבה עם אלכס שטילוב, זוכה "רוקדים עם כוכבים", אף אחד לא היה שם לב.
עד כדי כך התקדמנו. הקמנו מדינה ונשארנו בשטעטל.

ולסיום, מילה טובה על ירושלים. כזאת אני, אף כי ליבי ריק מאהבה לעיר שאין בה שלום וכולה ריב ומדון, ובכל זאת יש באמתחתי גם מילה טובה על עיר הדגלים, כי יש למשפחה סניף ירושלמי שערקנו אליו במלחמת המפרץ אחרי שסקאד שלא נבהל מניילונים נפל מספיק קרוב בכדי שנשכח שאנחנו לא מתים על ירושלים.

יום העצמאות הוא היום השמח בשנה, אם לא סופרים את יום ירושלים שלנו ולצרינו, היום בו הלאומנות יוצאת מדעתה בריקוד דגלים בשער שכם. מאוד שמח שם בחג, שמחה שברבות השנים נראית יותר כמו שמחה לאיד

היו אלה ימים יפים למשפחה. לאחותי בית רחב ידיים וכולנו גרנו בו יחד בין ההפצצות על בתינו בגוש-דן. אחרי כל יציאה מהחדר האטום בניילונים, שבגללם סדאם בטח נקרע מצחוק גם בקבר, נאספנו בסלון על הורינו וטפנו שקיוו שסדאם יחזיק מעמד, העיקר שנמשיך להיות יחד. לא היו לנו ימים יפים מאלה בירושלים.

זו הייתה הפינה "מילה טובה וזהו" על ירושלים. שיהיה לכולכם חג ירושלמי שמח ולא להרביץ עם הדגלים, תרקדו בשקט. אין פזמון.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
בניגוד לקודמי המגיבים, הפוסט לא חד וממש לא תענוג לקרוא וכמובן שתומכת יאיר לפיד, הכותבת רוצה שיהיה שם סבבה.... לא דתיים, לא ערבים, לא מהומות וכמובן שלא פתרונות. אז לתאור המצב לאשורו - י... המשך קריאה

בניגוד לקודמי המגיבים, הפוסט לא חד וממש לא תענוג לקרוא וכמובן שתומכת יאיר לפיד, הכותבת רוצה שיהיה שם סבבה…. לא דתיים, לא ערבים, לא מהומות וכמובן שלא פתרונות.
אז לתאור המצב לאשורו – ירושלים נכבשה במלחמת ששת הימים, מלחמה שיזמה ישראל ובמהלכה ביצעה כיבוש קולניאליסטי נרחב. בשם כמיהתו הנצחית של העם היהודי לירושלים וגרגרנותו הצבאית של העם היושב בציון, לא הסתפקו ראשי המדינה בירושלים המערבית וכבשו גם את חלקה המזרחי. מאז העם היושב מזרח ירושלים, העם הפלסטיני נלחם על זכותו הטבעית וההיסטורית לראות בה את בירתו הנצחית ולגרש את שלטון הכיבוש המספח של ישראל.
כך שהשאלה היא לא עוצמה צבאית, ולא דתיות משתלטת של חרדים ולא אי הפנית גב ל"אבנים עם לב אדם" כדברי המשורר הכסיל אלא כיבוש אכזר ומפלה. כך צריך לראות את ירושלים בהקשר של "יום כיבוש ירושלים".
וירושלים עצמה….. עיר יפיפיה, מעניינת הבנויה רבדים רבדים של תרבויות, אנשים , היסטוריה לצד מודרנה ולא ראוי לה לגלם את הדמות של היפיפיה השבויה בידי כובש אכזר.
נסתפק ברחביה, בהר הצופים, בגבעת רם כמו גם בעין כרם ונניח לשיח ג'רח, שער שכם וכל השאר לחזור לריבונות פלשתינית.
והרי, מה רע לבוא לבקר בירושלים כתייר !
ואף מילה על חוסר הלוגיות והנביבות של הטקסט המקורי. הכותבת הרי חובת יאיר לפיד.

וואו, הרבה טענות נדחסו כאן תוך דאגה, אולי תוך יאוש. ההומור שולב בחן, וקצב המילים מהיר ובועט ש[מ]פו. פה ושם היו לי תהיות אם נכונות כל הטענות, ואיפה ההוכחות, אך זה עיתון, וזה היה פוגע בק... המשך קריאה

וואו, הרבה טענות נדחסו כאן תוך דאגה, אולי תוך יאוש. ההומור שולב בחן, וקצב המילים מהיר ובועט
ש[מ]פו. פה ושם היו לי תהיות אם נכונות כל הטענות, ואיפה ההוכחות, אך זה עיתון, וזה היה פוגע בקצב.
בקיצור, כיף ומייאש לקרוא פוסט חד שכזה. חד גדיא, זאת אומרת לחיים.

עוד 1,192 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 6 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שקד: ביחד אפשר להקים ממשלה רחבה שעוסקת בעשייה

לפני שבוע: צה"ל יירט כטב"ם נוסף של חיזבאללה בדרך לכריש ● דיווח סורי: ישראל תקפה בקוניטרה - חייל נהרג ● הדס קליין העידה: לפיד סרב לקבל פרחים ממילצ׳ן כי זו מתנה ● סיפרה גם כי בנימין נתניהו אמר למילצ׳ן בהתייחס לשרה - "תנו לה מה שהיא מבקשת. זה מותר" ● יאיר גולן הודיע שיתמודד על ראשות מרצ ● עשרות אומנים פנו לטרופר על רקע ביטול הצגה בב״ש

עוד 33 עדכונים

כלי הזין והפות הקדוש בשירות השליטה וההדתה

בתקופה האחרונה מתנוססים בנתיבי איילון שלטי חוצות גדולים עם ההאשטג #לא_שופכים_לבטלה. בתכנית: "הערב עם גיא פינס" דווח על אירוע קבלת פנים חגיגית בווילה המפוארת של האוליגרך גנאדי מולוטוב בסביון, עם  מיטב הידוענים ומשפיעני הרשת, שהגיעו לשיחה עם גיא לא-בארץ והופיעו בבלוג שלו.

בתקופה האחרונה מתנוססים בנתיבי איילון שלטי חוצות גדולים עם ההאשטג #לא_שופכים_לבטלה. בתכנית: "הערב עם גיא פינס" דווח על אירוע קבלת פנים חגיגית בווילה המפוארת של האוליגרך גנאדי מולוטוב בסביון

לא-בארץ העומד בחזית הקמפיין, ידוע כמי שמסיבות מקצועיות חי תקופות ארוכות בניתוק מאשתו והתחייב לשמור על שבועת הברית שלו – המושג הדתי לאיסור אוננות גברית.

בראיון סיפר לו פליט הריאליטי, מיקי שי, על תרגילי השליטה והאיפוק שלו בעת שבת זוגו בנידה או כשהוא לא בזוגיות. "זה מאוד מטהר אותי" אמר שי ועיניו אורו. "אני מרגיש התעלות כאשר אני כובש את יצרי ולא משחית לשווא זרע קדוש וטהור. זו התחברות לבורא עולם ולכוח פנימי העוצמתי ביותר".

המראיין מתכניתו של גיא פינס שאל אם ההצהרה הזו קשורה לעובדה ששילמו לשי 300 אלף ש"ח מהחברה העומדת מאחורי קמפיין החוצות כדי שיהיה פרזנטור שלה. שי צחק ואמר: "מה פתאום? זה אמיתי לגמרי, אבל אתה יודע, גבר צריך להרוויח ואני יודע לנצל הזדמנויות טובות כשאני רואה אותן. בבנק הזרע כבר לא מוכנים לקנות ממני מנות זרע אז הנה עוד הזדמנות עסקית טובה".

לשאלה איך הגיבה סביבתו וחוג מכיריו לעמידתו בראש הקמפיין החושפני אמר שהיחידה שכעסה על כך היא הקולגה הנשית שלו מהריאליטי שקיבלה רק 15 אלף ש"ח כדי לספר שהיא שומרת נידה.

"אבל ככה זה אחי", אמר שי. "בסוף היא מבינה את ההבדל בין גברים לנשים והיא מודעת לכך שנשים לא יכולות להרוויח כמו גברים. תכל'ס תשווה מה הערך הכלכלי של דם של אישה במחזור לזרע של גבר שיכול להוליד מיליוני ילדים בפוטנציאל. רק הוצאות על טמפונים ופדים. אין מה להשוות. היא קיבלה זאת בהבנה וסוף פסוק. נשים אמיתיות יודעות את מקומן וערכן".

היחידה שכעסה, לדבריו, היא הקולגה הנשית שלו מהריאליטי שקיבלה רק 15 אלף ש"ח כדי לספר שהיא שומרת נידה. "אבל ככה זה אחי, היא מבינה את ההבדל בין גברים לנשים ובין ערך כלכלי של דם במחזור לבין זרע"

לאירוע הגיע השף הידוע אייל פינקוס. הוא התוודה כי בשנים האחרונות החל לשמור על אי שפיכת זרע לבטלה. "ראיתי את האור וגמרתי עם התמכרות חסרת גבולות לתענוגות שלי", אמר בקריצה. "אם קשה אני מקסימום הולך לספא ועושה מקלחת קרה, ואחריה אני מרגיש רליף ופיור. ממש ריפרש אישי. כמו עגבנייה שזה עתה נקטפה משדה עטוף בטל צונן שירד עם שחר".

"אתה שואל על הכסף שקיבלתי?", המשיך פינקוס, "למה אתם בתקשורת תמיד מחפשים את השלילי? למה לא לראות את הבשורה הנפלאה והיהודית ערכית שאנו מביאים מלב הסלבריטאות בעזרתו של גנאדי? נראה לך שעגבנייה מבזבזת את זרעיה לשווא? מכל עגבנייה יכולות לצמוח מאות כמוה! למה שלא נדע להעריך את מה שאנו נושאים בתוכנו? למה לא מגיע לעם ישראל את הטוב הזה בעזרתנו?"

גנאדי  מולוטוב הוא אוליגרך רוסי ממוצא יהודי שעשה הון בקרבתו של פוטין מעסקי נפט, יהלומים, נשק ואלכוהול. לפני כחודשים החליט לעלות לישראל בעקבות המלחמה באוקראינה ולהשקיע בזהות יהודית.

בצעד חסר תקדים  מגובה בכסף רב, הצליח לגייס משפיעני רשת ולקדם מסר נועז אשר לדעתו יחולל שינוי  בתפיסת הגבריות המשולבת במודעות יהודית אמיתית. גנאדי אף התראיין בחדשות 12 ו-14 וסיפר בהתלהבות על הקמפיין בשמירת האוצר הגדול השוכן בגוף הגבר אך ורק למטרות פרו ורבו.

"אתה שואל על הכסף שקיבלתי?", המשיך פינקוס, "למה אתם בתקשורת תמיד מחפשים את השלילי? למה לא לראות את הבשורה היהודית ערכית שאנו מביאים בעזרת גנאדי?  נראה לך שעגבנייה מבזבזת את זרעיה לשווא?

כמובן שקמפיין כזה לא עלה מעולם, למרות שהתפיסה הזו שרירה וקיימת בחברה הדתית בה אוננות גברית מהווה חטא חמור ושמירת הברית הינה מצווה ממעלה ראשונה.

גברים המחשיבים את עצמם, לא יבזו את עצמם בחשיפה אינטימית אשר תחשוף את הרגלי האוננות שלהם. אבל  קמפיין במימון האוליגרכית לבית לבייב, המתרפק באהבה על נידת נשים בהובלת ידועניות חילוניות כמו יעל בר זוהר, מיכל אנסקי ופליטות ריאליטי אופנתיות, רוחש וגועש בימים אלו. מסתבר שיש תמיד נשים אשר תמורת תשלום מתאים תסמנה את הדרדור הערכי הבא במכירת האינטימיות של עצמן.

על פי חוקי דת בכל הדתות המונותיאיסטיות, נשים רגילות להיות מואשמות מגיל פעוט בסיכון גברים והן מצטוות להיות מכוסות וצנועות. לעומת זאת, בחברה הקפיטליסטית ולצרכים כלכליים ועשיית הון הן מוצגות במלוא תפארתן הפיזית וגם מעורטלות לחלוטין (בשיתוף פעולה הדדי מלא ומתומחר בהתאמה לערכן בשוק), כדי להגביר את כוח המשיכה של מוצר זה או אחר.

לכל זה מצטרפת אף אג'נדה פמיניסטית לחלוטין המתחברת לעוצמה הכלכלית שצוברת בעלת הגוף המשווק.

קמפיין הנידה הצליח לעשות חיבור נחות בין כסף לדת ועשה שימוש מסחרי בנשים בעלות חזות מצודדת המכונות בעגה הרווחת והמצמצמת: "כוסיות". נשים המתפרנסות היטב על ידי עיסוק בלתי פוסק בחיצוניותן, חשיפת גופן באופן כמעט מקסימלי ושימוש במיניותן לטובת מוצרי צריכה.

באותה שיטה הן נשכרו לקדם ערך אישי-אינטימי מאוד המחובר לדיני טהרה הלכתיים, אשר ספק אם מובילות הקמפיין קראו אותם או עמדו על טיבם. הן שיווקו את הסחורה תוך הצהרות נרגשות על תחושת טוהר, ריפרש, חיבור רוחני ועוד כל מיני סיסמאות כאלו ההולמות את גל ההתחסדות השמרני העובר על החברה ומגובה בכסף גדול, להעצמת הרחם והפות הקדוש, המגוייסים לטובת שמירה על טוהרו ועתידו של העם היהודי.

קמפיין הנידה חיבר בין כסף לדת ועשה שימוש בנשים מצודדות, ששיווקו את הסחורה תוך הצהרות על טוהר, ריפרש, חיבור רוחני, ומיני סיסמאות ההולמות את גל ההתחסדות השמרני, המגובה בכסף גדול

במקום אחר בגלובוס, בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, תחת הרבה כסף וגיוס הדת הנוצרית, זה עובד בפרדוקס קצת אחר: הזכות הפדרלית להפלה בוטלה. הרשות עברה להחלטת המדינות, והשליטה ברחמה של האישה עברה לידי השמרנים הרפובליקנים אשר תומכים בחיים בכל מחיר.

כמובן עד שזה מגיע לזכות לרכישה ואחזקת כלי נשק לכל דורש. טיפוסים תמוהים ומעורערים בנפשם פורצים לריכוזי תושבים במרכזים מסחריים, מוסדות דת ובתי ספר, מזויינים בכלי נשק ויורים כדי לרצוח. אירועים שהפכו עניין שבשגרה.

אבל מתנגדי ההפלות התומכים במסחר חופשי בנשק, מסרבים לראות את הסתירה בטיעון שמירת החיים בין איסור הפלות וחופש רכישת נשק חם. הם גם אלו התומכים בדונלד טראמפ לנשיאות, אדם אשר ניהל תחרויות יופי בהן הנשים נמדדות כסחורה ועל פי ממדי גופן. הוא גם התגאה בכך שהדרך שלו לנטרל נשים ולתפוס עליהן שליטה היא grab them by the pussy.

ישראל צועדת בעקבות אמריקה, כשהמגדלור הוא כעת תפיסות דתיות שמרניות בסגנון אוונגליסטי, המשלב אמונה דתית בריאתנית ושמרנית מאוד ותפיסה קפיטליסטית קנאית.

הימין השמרני בישראל צועד יותר ויותר בעקבות האוונגליזם הנוצרי בחיזוק הקשר בין רדיפה מתמדת אחר עשיית עושר בכל מחיר לבין אמונה באל, עיסוק אובססיבי במיניות, כשהאישה היא בעיה וגם רכוש.

וכמו שהאוונגליזם אוהב את עם ישראל כדי להפוך אותו לנוצרי עם חזרתו של ישוע, כך גם תהליכי השיווק היהודיים לכאורה, בעטיפה הוורדרדה והמתוקה של לבייב ודומותיה, תופסות כל מיני "אידיוטיות שימושיות" מפורסמות וחברותיהן, אשר רגילות לתמחר את חשיפת גופן למטרות כלכליות.

הימין השמרני בישראל צועד יותר ויותר בעקבות האוונגליזם הנוצרי בחיזוק הקשר בין רדיפה מתמדת אחר עשיית עושר בכל מחיר לבין אמונה באל, עיסוק אובססיבי במיניות, כשהאישה היא בעיה וגם רכוש

מצויידות בלוק של עקרות בית מאושרות ומסופקות, על רקע מטבח מאובזר כמובן ותשלום של עשרות אלפי שקלים, הן עוזרות לגורמים אינטרסנטיים להפוך את המדינה הישראלית למדינת הלכה, ההולכת ונשלטת בידי פונדמנטליזם דתי חשוך וקפיטליזם רע.

גילה לבני זמיר היא חיפאית,רכזת חממת חיפה לחקר דתות, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, ועוד. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה. יו״ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,108 מילים

איומי סרק תרחיש הדחתה של היועמ"שית אינו אפשרי

ח"כים מהליכוד הצהירו חד-משמעית כי יפעלו להחלפתה של בהרב-מיארה כיועצת המשפטית לממשלה אם יחזרו לשלטון אחרי הבחירות הקרובות ● אלא שאלו איומי סרק: ממשלה אינה יכולה להדיח סתם כך את היועמ"ש ● ישנה פרוצדורה ועילות ספציפיות שרק בהתקיים אחת מהן ניתן להדיח את בהרב-מיארה - ויש משוכות משפטיות שהליכוד פשוט לא יצליח לעבור גם אם ישנה את הכללים ● פרשנות

עוד 1,015 מילים

אילוף העיר הסוררת

עיר ואוּם בישראלמזה כעשור וחצי פועל באום אל-פחם תיאטרון בהובלת שחקן, מחזאי ומנהל בני המקום ● המשותף לשלושתם: רצון עז להשקיע בעתידה של אום אל-פחם והמלחמה העיקשת בהדתה שעוברת העיר מזה שני עשורים בחסות התנועה האסלאמית ● בריאיון לזמן ישראל הם מספרים על המאבק התרבותי והרצון להשתלב במדינה ● השחקן קמראן קמראן: "כמו שיש ניצולי שואה, אני ניצול התנועה האסלאמית" ● כתבה שישית בסדרה

עוד 4,543 מילים

למקרה שפיספסת

לפעמים חלומות מתגשמים

יאיר לפיד לא יכול היה לבקש לעצמו יעד ידידותי יותר מפריז לביקורו המדיני הראשון כראש ממשלה ● חברתו השגרירה יעל גרמן קיבלה את פניו בקול רועד ודמעות נרגשות ● חברו נשיא צרפת עמנואל מקרון חיבק את לפיד בחום ● לפיד נהנה מכל רגע ● אחרי שעות ספורות בעננים, לפיד נחת בחזרה למציאות של בחירות, יוקר המחיה והדרמות האזוריות ● שלום ירושלמי מדווח מפמליית ראש הממשלה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
היו מנהיגים שהביאו למהפכים - אולי לפיד כזה, הלוואי. ברור שצריך לשמור על ישראל חזקה ומעורבת נכון בכלכלה העולמית - זה ברור, הנסיבות מחייבות. יחד עם זאת, כדה"א מתקדם למטמורפוזה שכל מה שהיה... המשך קריאה

היו מנהיגים שהביאו למהפכים – אולי לפיד כזה, הלוואי. ברור שצריך לשמור על ישראל חזקה ומעורבת נכון בכלכלה העולמית – זה ברור, הנסיבות מחייבות. יחד עם זאת, כדה"א מתקדם למטמורפוזה שכל מה שהיה עד עתה ייתהפך וכללים חדשים לחלוטין ייווצרו – דגש על 'ואהבת לרעך כמוך' עולמי, כלכלה עולמית המושתתת על רצון טוב למען שיוויון כללי/כלכלי מוחלט בין כל בני האדם באנושות ללא הבדלי תפקיד, מעמד או כל גורם כלשהו (משמעות הכסף תהפוך לאחרת לחלוטין). והכי חשוב: המחשבה! הכל קשור במחשבה – כנראה שהתדר החדש יהיה של מחשבה שמפרגנת לשיתופיות והרמוניה. אולי, אולי, הלוואי

הסיפור של ייקור המחיה הוא גלובלי ומושפע מבעיות בשרשת אספקה כתוצאה מה קורונה, התייקרות הדלקים והחיטה כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה. הסיפור של יוקר המחיה מתודלק על ידי המפלגה הרפובליקנית ... המשך קריאה

הסיפור של ייקור המחיה הוא גלובלי ומושפע מבעיות בשרשת אספקה כתוצאה מה קורונה, התייקרות הדלקים והחיטה כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה. הסיפור של יוקר המחיה מתודלק על ידי המפלגה הרפובליקנית כנגד ביידן והאדון נתניהו עושה העתק הדבק לזירה המקומית

עוד 1,034 מילים ו-2 תגובות

מה מסמל תוואי ביקורו הקרוב של ביידן במזרח התיכון

בעוד פחות משבועיים יבוא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לאזורנו ויש לשים לב לסדר העדיפויות שלו. הוא יפתח בישראל, יקפוץ לרשות הפלסטינית, ומשם בטיסה ישירה לסעודיה, שם יפגוש לצד ראשי סעודיה את מנהיגי יתר מדינות ערב.

בעוד פחות משבועיים יבוא נשיא ארה"ב ביידן לאזורנו ויש לשים לב לסדר העדיפויות שלו. הוא יפתח בישראל, יקפוץ לרשות הפלסטינית, ומשם בטיסה ישירה לסעודיה, שם יפגוש לצד ראשי סעודיה את מנהיגי יתר מדינות ערב

מה פירוש הדבר? שמבחינת ארצות הברית ישראל נשארה בעלת הברית העיקרית, אבל ארה"ב לא מוותרת על פתרון הבעיה הפלסטינית, והיא רואה בסעודיה את השותף המרכזי,  מרכז הכובד בעולם הערבי.

סדר הדברים הזה, המרכזיות של ישראל לצד הרצון לקדם את פתרון הבעיה הפלסטינית, והמרכזיות של סעודיה כמנהיגת העולם הערבי, קשורים כמובן בסדר העולמי החדש. זאת לאחר שארצות הברית התפכחה מן האשליה שהייתה לה בימי הנשיא ברק אובמה, לפיה איראן יכולה להיות בעלת ברית אזורית על חשבון הערבים וישראל – וכעת היא רואה ברוסיה של פוטין את הבעיה מספר אחד בהקשר הגלובלי.

סדר הדברים הזה יוצר בעיות בעולם הערבי. ראשית, מצרים לא מוכנה לוותר על בכורתה, והחזות של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, שמצטופף יחד עם מנהיגי ערב האחרים כדי לפגוש את ביידן בסעודיה – לא מלבבת עבורו בעליל.

גם קטר לא מרוצה מן המרכזיות של סעודיה, וזה פשר הביקור הדרמטי של אמיר קטר תמים בן חמד בקהיר, וקבלת הפנים החמה שא-סיסי ערך לו שם אחרי הרבה שנים של שנאה ונתק ביניהם.

הייתה זאת הפגנה לעיני ביידן כי מבחינת קטר, מצרים היא מרכז העולם הערבי ולא ריאד. גם הביקור של עבדאללה מלך ירדן אצל א-סיסי בשרם א-שיח' נושא מסר דומה.

מבחינת ארה"ב ישראל נשארה בעלת הברית העיקרית, אבל ארה"ב לא מוותרת על פתרון הבעיה הפלסטינית, והיא רואה בסעודיה את השותף המרכזי,  מרכז הכובד בעולם הערבי

לעמדת ירדן יש מובן נוסף. ברור לה מדוע ביידן מגיע למזרח התיכון – להכשיר את מה שמדובר בו כנאט"ו האזורי שיחבר את ישראל עם העולם הערבי, ואשר שיתוף הפעולה בהגנה האווירית האזורית הוא חלק מן המהלך הזה.

לירדן יש מדיניות מסורתית של אי הצטרפות לבריתות צבאיות אזוריות מן הסוג הזה. היא כבר הרגיזה את סעודיה כאשר סירבה לסייע לה במלחמת תימן, וכן סירובה להכניס boots on the ground למלחמה בסוריה.

אבל יותר מכל, מה שמעניין את ירדן זה המצב על הר הבית. לא רק הנגיסה הישראלית המתמשכת בסטטוס קוו, אלא גם השאיפות של סעודיה לתקוע יתד על ההר. לפיכך, ירדן אולי תסכים לנאט"ו ערבי, אבל לא לנאט"ו ערבי עם ישראל.

את הניסיונות של המערב לפייס את הרשות הפלסטינית אפשר לזהות בעין בלתי מזויינת. אירופה, קרוב לוודאי בלחץ אמריקאי, הודיעה על חידוש הסיוע לפלסטינים, חתמה על הסכמים, אבל עד לרגע כתיבת הפוסט הכסף לא הגיע.

את ניסיונות המערב לפיוס הרשות הפלסטינית אפשר לזהות בעין בלתי מזויינת. אירופה, קרוב לוודאי בלחץ אמריקאי, הודיעה על חידוש הסיוע לפלסטינים, חתמה על הסכמים, אבל עד רגע כתיבת הפוסט הכסף לא הגיע

אבל האם הפלסטינים ירככו את עמדותיהם לטובת שיתוף הפעולה האזורי נגד איראן? אין לכך סימנים מקדימים. להפך, דווקא בימים אלה הרשות מקדמת דווקא את יחסיה עם אלג'יריה בעלת הברית העיקרית של איראן במגרב.

לסיכום, תוואי ביקור ביידן מסמל את ישראל וסעודיה כבעלות הברית העיקריות של ארצות הברית, בלי וויתור על הבעיה הפלסטינית. מצרים פועלת להדגיש את מרכזיותה בפגישות מקדימות עם דחויים אחרים – ירדן וקטר. הפלסטינים מקבלים מחוות, אבל הולכים דווקא לכיוון אלג'יריה בעלת בריתה של איראן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 522 מילים
עודכן לפני 25 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ריאיון הללויה עם השיר

לשיר האייקוני של לאונרד כהן "הללויה" נכתבו בשלב מסוים 180 בתים שונים ● סרט תיעודי חדש, "הללויה: לאונרד כהן, מסע, שיר", עושה את מה שמעט מאוד סרטים עשו בעבר – ובוחן את חייו של האומן על רקע שיר אחד בלבד ● יוצרי הסרט אומרים לזמן ישראל: "פחדנו שסרט על שיר יהיה משעמם, ואז ראינו את לאונרד כהן באוקלנד"

עוד 1,912 מילים ו-1 תגובות

אם לא תיכנע לכיל, ישראל יכולה להציל את ים המלח

תחקיר זמן ישראל בזמן שהפוליטיקה המזרח־תיכונית מונעת להזרים יותר מים מהכינרת להחייאת ים המלח, הארגונים הירוקים מקווים שתום זיכיון כיל יאפשר להגן על מה שנותר מהאגם, להאט את העלמותו ולמנוע את המשך הכרייה ● אולם, יש כאלה שחושבים שכבר מאוחר מדי: "צר לי לומר את זה, אני לא רואה שום תקווה עבור ים המלח"

עוד 3,015 מילים

עונת הפריימריז יוצאת לדרך

את החודש הקרוב יבלו כמחצית מהמפלגות הקיימות בפריימריז לרשימה לכנסת - וכמה גם לראשות המפלגה ● הליכוד מושכת את מרב תשומת הלב, אבל גם במפלגות הקטנות מימין ומשמאל יש פוטנציאל לדרמות והפתעות ● ומה שבטוח: הפעם התקשורת לא תתעלם מהבחירות שיתקיימו ברע"ם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 909 מילים ו-2 תגובות

השר פריג׳ פורש וקורא להורוביץ להתפטר מהנהגת המפלגה

פריג׳ טוען שהורוביץ ״כשל במבחן המנהיגות״ ● הורוביץ בתגובה: מרצ בהנהגתי הגיעה להישג גדול ● הנדל קורא לאיחוד בימין ● לפיד לעמנואל מקרון: על העולם להגיב לאיראן ● גנץ חשף תמונות לווין המעידות על נוכחות איראנית חריגה ורציפה בים האדום ● יובל שטייניץ פרש מהחיים הפוליטיים ● הדס קליין העידה בתיק 1000: אי אפשר היה לבוא לבלפור בידיים ריקות

עוד 44 עדכונים

האם שאריות המזון שנזרקות לפח על ידי מליוני ישראלים הופכות לדשן לחקלאות או מושלכות סתם כך לטבע? ● עימות חזיתי בין המשרד להגנת הסביבה לבין תאגיד הפסולת "ורידיס" שופך מעט אור על הנעשה מאחרי הקלעים של תעשיית הפסולת בישראל - והריח לא משהו

עוד 1,638 מילים

בפסק הדין שניתן ביום ראשון בבג"ץ, פסלו השופטים את החלטת שרת הפנים לסגור את שערי ישראל בפני פליטים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה, למעט מכסה מצומצמת של אשרות ● מעבר לעובדה ששקד הפרה אמנה שישראל חתומה עליה מ-2010, השופטים הצביעו על העובדה ששרת הפנים קיבלה החלטות ללא פיקוח הכנסת ותוך פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ● פרשנות

עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות

רוב הבקבוקים עדיין מגיעים לפח – ויש מי שמרוויח מזה

בדיקת זמן ישראל ניב סולטן קוראת לציבור למחזר, אך הסרבול במרכולים מקשה על החזרת בקבוקים ריקים, מה שיוצר כלכלת צללים ● כספי פיקדון מועברים לאוספי בקבוקים שהופכים את המיחזור לעיסוקם העיקרי או להשלמת הכנסה ● המשרד להגנת הסביבה דורש מהיצרנים לאסוף יותר בקבוקים, אך גם שם יודעים שהבעיה האמיתית היא שאין הפרדה של אשפה אורגנית

עוד 1,622 מילים

רוסיה מגנה את התקיפה בסוריה בשבת: ״לחדול מכך ללא תנאי״

נתניהו התקבל הערב בתשואות בבני ברק בארוע שבע הברכות של גפני ● ארה"ב: לא ניתן לקבוע בוודאות מי הרג את אבו-עאקלה - סביר להניח שחיילי צה״ל בשוגג ● לפיד ליועמ״שית: נשמור על מערכת המשפט מפני הרוצים לפגוע בה ● פולין וישראל משקמות את היחסים ● הנגיד העלה את הריבית ל-1.25% ● הושג הסכם בין האוצר והחקלאים לגבי רפורמת הייבוא

עוד 56 עדכונים

הריקוד של מיכאלי בחתונת נכדתו עלולה לעלות לגפני בכיסאו

ח"כ משה גפני הצליח להכניע את שותפיו-יריביו ביהדות התורה ולשמור על המקום הראשון ברשימה - עד אתמול בלילה ● גפני הזמין לחתונת נכדתו את מרב מיכאלי - אולי השרה השנואה ביותר ברחוב החרדי ● "היא באה לחתונה, לא לבשה שמלה, נכנסה עם מאבטחים לתחום הנשים, הרסה את ההפרדה. מה קורה כאן?" זעם בכיר ביהדות התורה ● ויש מי שכבר קורא לגפני לפרוש מהכנסת ● פרשנות

עוד 623 מילים ו-1 תגובות

ישראל נכנסה באופן רשמי לתקופת בחירות, ומערכת המשפט במדינה חייבת להעלות הילוך בהקפדה על שלטון החוק ● היועצת המשפטית לממשלה צריכה לפקח מקרוב על החלטות ממשלת המעבר ● היועמ"שית בכנסת חייבת לשים עין על עבודת הוועדות והמליאה בתקופה זו ● ועדת הבחירות המרכזית צריכה לשים בלמים ● וחשוב מכול: בג"ץ חייב לשמור שלא נעשים שינויים בחוקי המשחק ● פרשנות

עוד 783 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה