איתי ושרית (שמות בדויים), תושבי רמת גן והורים לשניים, עובדים כשכירים בחברות הייטק. איתי הוא עובד מבוקש וותיק בענף; שרית נכנסה להייטק רק לפני כשנתיים. ככלל, מצבם טוב בהרבה ממצבם של רוב אזרחי ישראל (שלא לדבר על מרבית העולם), אבל בצל גל ההתייקרויות – גם הם מתחילים להרגיש ירידה ברמת חייהם.
"המשכורות של שנינו עלו בשנה וחצי האחרונות", מספרת שרית, "היה לי מזל גדול, בניגוד לרוב האנשים, בתחילת הקורונה דווקא השתדרגתי לעבודה טובה יותר ונכנסתי להייטק. ובכל זאת, ההתייקרויות השיגו את העליות במשכורות שלנו ואנחנו כבר מתחילים לרדת ברמת החיים. נניח הקיץ לא יצאנו לחופשה. עם המחירים באילת, למשל, אין מצב שנעמוד בזה.
"המצב בהייטק לא ברור, כבר התחילו פיטורים וסגירות של מרכזי פיתוח. איתי לא יפוטר, אלא אם כן החברה שלו תיסגר, כי למזלו הוא בליבת העשייה. אני פחות, אני עובדת בחברה שנשענת על איקומרס, אז חוסר היציבות קיים אף שבחברה זה עוד לא מורגש, אני רואה מה קורה מסביב ויש חשש. לא רוצה לחשוב מה היה קורה איתנו אם לא היינו הייטקיסטים".
"המשכורות של שנינו עלו בשנה וחצי האחרונות. ובכל זאת, ההתייקרויות השיגו את העליות ואנחנו כבר מתחילים לרדת ברמת החיים. נניח הקיץ לא יצאנו לחופשה. לא רוצה לחשוב מה היה אם לא היינו הייטקיסטים"
מפוטרים ונקלטים מחדש בשכר נמוך יותר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר כי השכר החודשי הממוצע לעובד הישראלי ירד במאי השנה ב־2.3%, מ־12,026 באפריל ל־11,280. רוב הירידה בשכר הממוצע נובעת מירידה בשכר עובדי ההייטק.
השכר הממוצע בהייטק הסתכם במאי ב־26,878 שקל – ירידה של כ־3% ושל 804 שקל לעומת 27,684 באפריל. הירידה נרשמה ברוב התת־ענפים המרכיבים את ענף ההייטק, למשל, ירידה של 128 שקל בשכר הממוצע של עובדי המחקר והפיתוח, ושל 541 שקל בשכר מתכנתי המחשבים.
זהו החודש השני ברציפות שבו שכרם הממוצע של אנשי ההייטק יורד: באפריל הוא ירד בכ־3% ובכ־600 שקל לחודש, לאחר שהגיע בחודשים ינואר–מרץ לשיא של כל הזמנים, כ־28,500 שקל לחודש.
הירידה בשכר עובדי ההייטק מגיעה בתקופה שבה מחירי רוב המוצרים דוהרים מעלה. כתוצאה מכך, הבעיה שעד כה הטרידה את רוב העובדים והעצמאים במשק, אך פסחה על ההייטקיסטים, הגיעה גם אליהם: המוצרים והשירותים שהם רוכשים נעשים יקרים יותר – לא רק במספרים מוחלטים (נומינליים) אלא גם ביחס לשכרם.
השכר בהייטק הישראלי עדיין גבוה, כמובן, בכל קנה מידה, אבל יוקר המחיה המקומי חזר להיות בעיה בוערת גם עבורם. בשנתיים וחצי האחרונות, בזמן שסגרי הקורונה טלטלו את הכלכלה והחברה בעולם ובארץ – ההייטק פרח. מיליוני עובדים ועצמאים ישבו בחל"ת, פסי ייצור הושבתו, עסקים הושבתו וערים שממו – אבל הביקוש לפתרונות הייטק דווקא גאה עם המעבר לדיגיטל.
ב־2020, הייצוא של כל הסחורות והשירותים במשק הישראלי התכווץ, ואילו ייצוא ההייטק גדל ב־9.7%. ב־2021 הייצוא כולו צמח בכ־10% – כלומר, חזר לרמתו שלפני הקורונה, ואילו ייצוא ההייטק המשיך לגדול והגיע לכ־40% יותר מלפני המגפה.
המשק הישראלי מוטה הייטק, ובשל כך הפגיעה שספג מהסגרים הייתה נמוכה יחסית למשקים מפותחים אחרים. מאידך, הגאות בהייטק, בזמן שעובדים אחרים נפגעו קשות והעצמאים נותרו ללא הכנסה, יצרה תחושה רווחת שהייטקיסטים "הפכו לאליטה סגורה, נהנתנית ומנותקת".
המשק הישראלי מוטה הייטק, ובשל כך ספג מהסגרים פגיעה נמוכה יחסית. מאידך, הגאות בהייטק, בזמן שעובדים אחרים נפגעו קשות, יצרה תחושה רווחת שהייטקיסטים הפכו לאליטה סגורה, נהנתנית ומנותקת
חברות הייטק ביצעו גיוסים ענקיים של עובדים, כולל של צעירים חסרי הכשרה פורמלית רלוונטית, מה שהחמיר את מצוקת כוח האדם בענפים האחרים – והשכר בהייטק נסק.
לפי נתוני הלמ"ס, ב־2019 – לפני הקורונה – עמד השכר הממוצע בהייטק בישראל על כ־23,500 שקל ברוטו בחודש בלבד. תוך שנתיים וחצי, גדל השכר ברוטו בכ־14%, כ־5,000 שקל בחודש, והשכר נטו בכ־3,000 שקל בחודש. ממאי 2021 עד מאי 2022 עלה השכר ברוטו בהייטק בכ־8%, כ־2,500 שקל ברוטו או כ־1,500 שקל נטו.
אבל ייתכן מאוד שהחגיגה הסתיימה. שוק ההייטק העולמי נכנס בחצי השנה האחרונה למשבר. מדד נאסד"ק (מדד המניות הטכנולוגיות בבורסה האמריקאית) הגיע בינואר השנה לשיא היסטורי של 16,063 נקודות והחל לרדת.
ב־13 ליוני הוא הגיע לשפל של 10,798. לאחר מכן הוא חזר לעלות – והיום (חמישי) הוא הגיע ל־12,854. נאסד"ק תנודתי מאוד ולא ברור עדיין אם הירידות החדות של השנה היו תיקון קל שהסתיים או תחילתו של משבר שיימשך.
חברות ההייטק מגיבות לטלטלות בזהירות אבל לא בבהלה. במשרדים הלחוצים במרכזי הפיתוח יש עדיין צורך בוער בעובדים, אבל לחברות יש פחות כסף לגייס אותם. לכן, גיוסי הענק והמרוץ אחרי כל עובד ועובדת הסתיימו. כיום יש חברות שמפטרות עובדים, כאלה שעדיין מגייסות וכאלה שלא מגייסות ולא מפטרות.
בחורף האחרון הגיוסים המשיכו, בתקווה שמדובר ב"תיקון" קצר וחולף. באביב, כשהירידות העמיקו ובתקשורת צצו אזהרות מפני "משבר עמוק וקשה", חלק מהחברות החלו בפיטורים המוניים.
בסקר שערכה חברת הייעוץ תפן ביוני בקרב עובדי הייטק, 74% מהם סיפרו כי בחברה שלהם חלה האטה או עצירה בגיוסים. 57% הפסיקו לקבל הצעות עבודה מחברות אחרות. 83% לא חיפשו באותו זמן עבודה חדשה – בניגוד למצב הרגיל בענף, שבו חלק ניכר מהעובדים מחפשים עבודה תוך כדי עבודה. 70% דיווחו על ירידה במספר המסיבות, הפינוקים וה־Happy hours במשרדים וכמחצית דיווחו על "שינוי אווירה כללי".
74% מהעובדים דיווחו על האטה או עצירה בגיוסים. 57% הפסיקו לקבל הצעות עבודה. 70% דיווחו על ירידה במספר המסיבות, הפינוקים וה־Happy hours במשרדים וכמחצית דיווחו על "שינוי אווירה כללי"
גם כעת, כששוק ההייטק חזר לעליות, יש חברות שמפטרות. לפי אתר "לסטארטאפ", בחודש האחרון פוטרו יותר מאלף עובדים ב־21 חברות הייטק שפועלות בישראל ומחזיקות בארץ מרכזי פיתוח. שתי חברות – חברת התוכנה Solutu וחברת הביוטק Aid Genomics – הפסיקו את הפעילות בישראל ופיטרו את 520 עובדיהן בתל אביב וברחובות.
במקביל, חברות אחרות ממשיכות לגייס. חלקן מנסות לנצל פיטורים בחברות אחרות לגיוס עובדים נחוצים – ולפעמים כמה חברות שונות קופצות על מפוטר אחד שצריך לבחור ביניהן. עם זאת, העובד הזה יגויס מחדש, ברוב המקרים, בשכר נמוך מכפי ששולם לו לפני פיטוריו.
הלמ"ס מקבלת מידע על השכר בחברות בלי חלוקה פנימית של המשכורות שמקבלים עובדים בתפקידים השונים. לכן, בלמ"ס לא יודעים ממה נובעת הירידה בשכר ושכרם של מי ירד (המתכנתים או עובדי המנהלה, למשל, עובדים חדשים או ותיקים).
רק חברות מעטות, אם בכלל, הודיעו על קיצוץ בשכר עובדיהן. מבין כ־70 חברות שבדקנו מולן – אף אחת לא קיצצה שכר (אם כי אף אחת מהן לא הסכימה שנפרסם את שמה בהקשר הזה).
"יש חברות שמפטרות, אפילו סוגרות יחידות, אבל עוד לא נתקלתי במקרה אחד של חברה שקיצצה שכר", מספר ספק שעובד עם רבות מהחברות בענף, "הפיטורים הם לרוב דווקא במעטפת ולא אצל ה'טאלנטים', התוכניתנים ואנשי המקצוע המבוקשים ביותר, כך שלא נראה לי שהשכר הממוצע יורד בגלל פיטורים של מקבלי השכר הגבוה".
נראה כי הסיבה העיקרית לירידה בשכר היא ירידה חדה בשכר ההתחלתי המשולם לעובדים חדשים בחברות – גם לצעירים שמצטרפים לענף לראשונה וגם לעובדים שמגויסים מחדש אחרי שפוטרו מחברה אחרת.
"נראה שאנשים נרגעו וכבר לא עפים על עצמם בשיחות השכר. זה מוריד את הממוצע", אומר בכיר בענף.
נראה כי הסיבה העיקרית לירידה בשכר היא ירידה חדה בשכר ההתחלתי המשולם לעובדים חדשים בחברות – גם לצעירים שמצטרפים לענף לראשונה וגם לעובדים שמגויסים מחדש אחרי שפוטרו מחברה אחרת
עד מרץ, משפחת הייטק יצאה מורווחת. מאז המצב התהפך
נויה (שם בדוי), צעירה מירושלים, היא מעצבת גראפית בחברת הייטק. "יש לי משכורת של 16 אלף ברוטו לחודש, שזה יפה מאוד לגיל שלי ואין לנו ילדים", היא מספרת, "אז לכאורה למה שנרגיש את יוקר המחיה? אבל בן הזוג שלי לא הייטקיסט ושנינו תלויים בשכר שלי.
"בחודשים האחרונים מצאנו את עצמנו פתאום מתלבטים כל שבוע אם לנסוע באוטו לקניות ולהוציא כסף על דלק כדי לקנות בסופר קצת יותר זול, שאלה שלא הייתה מעסיקה אותנו בעבר; וגם נעזרים בהורים שלו".
"בן הזוג שלי לא הייטקיסט ושנינו תלויים בשכר שלי. בחודשים האחרונים מצאנו את עצמנו מתלבטים אם לנסוע באוטו לקניות ולהוציא כסף על דלק כדי לקנות בסופר קצת יותר זול; וגם נעזרים בהורים שלו"
כשמנסים להעריך מה קרה ליחס בין ההוצאות וההכנסות, כלומר, כמה העובדים נפגעו בפועל מעליית המחירים – עולה כי מצבם של אנשי ההייטק במרץ השנה היה בממוצע טוב יותר מאשר אשתקד, בתחילת 2021.
השכר הממוצע בענף ההייטק והתקשורת עלה מפברואר 2021 לפברואר 2022 בכ־3,000 שקל ברוטו, מכ־25,500 לכ־28,500 שקל ברוטו לחודש. כמחצית מהשכר ברמות הללו משולם כמיסים שונים, כך ששכר ההייטקיסטים נטו עלה "רק" בכ־1,500 שקל.
ב־2020, הסגרים והיציאה ההמונית לחל"ת גרמו למיתון שהביא לירידת מחירים קלה, ומדד המחירים לצרכן ירד בכ־0.7%. ב־2021, בצל התפרצות האינפלציה העולמית שיצרו אותם הסגרים, המדד עלה בכ־2.8%. במחצית הראשונה של 2022 המדד כבר עלה ב־3.2%. מאז תחילת מגפת הקורונה המחירים עלו, אפוא, בכ־4.5%.
המדד כולל מוצרים שבזמן התייקרות ניתן לוותר על רכישה שלהם או לדחות אותה, כמו בגדים למבוגרים, תכשיטים וטיסות לחו"ל, למשל. אבל דווקא אלה התייקרו פחות – ואילו המוצרים שרוב האנשים בחברות השפע צורכים באופן יומיומי התייקרו יותר.
מתחשיב שערכנו לפי לוחות המחירים של הלמ"ס עולה כי ההוצאות הממוצעות על מזון, דלק, תחזוקת רכב, מכוניות (כולל משומשות), מכשירי חשמל, כלי אוכל, כלי עבודה, תחזוקת דירה, תרופות וטיפולים רפואיים, חינוך, תרבות, אירועים וספורט, למשק בית מבוסס במרכז הארץ שמחזיק מכונית (כמו מרבית אנשי ההייטק), גדלו מפברואר 2021 עד מרץ 2022 בכ־700 שקל בחודש. אם משק בית כזה מתגורר בשכירות, הוצאותיו גדלו בכ־800–900 שקל בחודש.
השכר המשותף של זוג הייטקיסטים עלה בממוצע בכ־3,000 שקל לחודש נטו. כיוון שהוצאותיהם גדלו בפחות מאלף שקל בחודש, רמת חייהם לא רק שלא ירדה, כפי שקרה לעובדים רבים במקצועות פחות מתגמלים, אלא עלתה בהרבה.
אבל מאז מרץ השנה דברים השתנו. ראשית, שכרם הממוצע של אנשי ההייטק ירד ובמאי הוא כבר היה גבוה ביחס לתחילת 2021 רק בכ־900 שקל בחודש ברוטו, או בכ־500 שקל נטו. שכרו המשותף של אותו זוג הייטקיסטים היה גדול במאי השנה ביחס לתחילת 2021 בכ־1,800 שקל ברוטו או בכ־1,000 שקל נטו. ובינתיים, ההוצאות המשיכו לגדול.
בנק ישראל העלה את ריבית החובה באפריל, לראשונה מזה שנים, משיעור נמוך ביותר של 0.1% ל־0.35%. במאי התבצעה העלאה נוספת לשיעור של 0.75%, וביולי הוא הקפיץ אותה ל־1.25%. רוב ההערכות, כולל אלה של בנק ישראל עצמו, צופות העלאות נוספות בחודשים הקרובים.
ריבית הפריים – שמהווה שליש עד חצי מהריבית המשולמת על מרבית המשכנתאות – זינקה בהתאם וכבר מתקרבת ל־3%.
השכר הממוצע בהייטק עלה ממרץ 2021 עד מרץ השנה בכ־1,500 שקל נטו, והוצאות משק בית גדלו רק בכ־700 שקל. אבל עד מאי השכר ירד וכעת גבוה ב־500 שקל נטו בלבד. בינתיים, ההוצאות עלו בכ־1,500 שקל
מתחשיב שערך עבור זמן ישראל רו"ח יהודה מודעי עולה כי ההחזר החודשי על משכנתה של כמיליון וחצי שקלים, בריבית במבנה המקובל בבנקים (שחציה צמוד לפריים), גדל בכ־350 שקל בחודש על כל העלאה של אחוז אחד בריבית.
הריבית עלתה ממרץ עד יולי השנה ב־1.15%, כך שהריבית על משכנתה כזאת גדלה, לפי ההערכה של מודעי, בכ־400 שקל לחודש. רוב המשפחות שיש בהן מפרנס הייטקיסט משלמות משכנתאות גדולות עוד יותר שהתייקרו הרבה יותר.
לאלה יש להוסיף את מוצרי הצריכה שהמשיכו להתייקר. מדד המחירים לצרכן עלה באפריל בכ־0.8%, במאי בכ־0.6%, ביוני בכ־0.4% וברבעון כולו בכ־1.8%. התייקרות כזו מגדילה את ההוצאות הבסיסיות של משק הבית ממוצע בכ־100 שקל בחודש לפחות, ושל משק בית מבוסס כמו של מרבית אנשי ההייטק בכ־200.
זוג עובדי הייטק שעבר את שינויי השכר הטיפוסיים לענף משתכר כיום יחד כ־900 שקל נטו יותר מאשר בתחילת 2021. אם הזוג הזה אינו חסכן באופן יוצא דופן, הוצאותיו גדלו באותה תקופה ב־1,400 שקל בחודש לפחות, ולפעמים הרבה יותר. מצבו רחוק מלהיות קשה, אך כבר אינו מזהיר כפי שהיה בתחילת השנה. ובאופק נראים פיטורים בהייטק, העלאות ריבית נוספות וכנראה גם התייקרויות.
ההחזר החודשי על משכנתה של כמיליון וחצי שקלים, בריבית במבנה המקובל בבנקים, גדל בכ־400 שקלים לחודש
העובדים המוחלשים נפגעו עוד יותר
ירידה ברמת החיים היא תמיד חוויה קשה (אנשים נוטים לשים לב אליה יותר מאשר לעלייה). עם זאת, גם אחרי הירידה החדה החדשה ברמת חייהם של עובדי ההייטק, מדובר בירידה חדה פחות מזו שחוו בשנים האחרונות עובדים רבים אחרים, שמלכתחילה מצבם פחות טוב.
במשפחות רבות מאוד ממעמד הביניים הישראלי אחד מבני הזוג והמפרנסים עובד בהייטק, והשני במגזר השירותים. עד מרץ השנה, העלייה החדה בשכרו של בן הזוג ההייטקיסט התקזזה עם ההתייקרויות ועם תקופות החל"ת והפגיעה בשכרו של בן הזוג השני. כעת, מצבם מתדרדר מכל הכיוונים.
במשפחות רבות אחד המפרנסים עובד בהייטק, והשני במגזר השירותים. עד מרץ, העלייה בשכר ההייטקיסט התקזזה עם ההתייקרויות והפגיעה בשכר בן הזוג השני. כעת, מצבם מתדרדר מכל הכיוונים
השכר הממוצע בישראל במאי 2021 עמד על 11,753 שקל נטו, שהם, בקירוב, כ־8,500 שקל בחודש נטו. בכל הענפים, פרט להייטק, לא חל שינוי משמעותי בשכר ביחס למרץ ואפריל. השינויים העיקריים שחלו (למשל בענף הנדל"ן, או החקלאות), הם, כנראה, עונתיים.
השכר הממוצע במאי 2021 עמד על 11,280 שקל ברוטו בחודש, שהם בערך כ־8,100 שקל נטו. השכר הממוצע עלה, אפוא, תוך שנה ב־473 שקל ברוטו ובכ־400 שקל, בערך, בנטו.
לפי תחשיב שערכנו לפי לוחות הלמ"ס, הוצאותיו של משק בית ברמת חיים ממוצעת עלו ממרץ 2021 עד יוני 2022 בכ־900 שקל בחודש, ואילו הוצאותיו של משק בית עני, או חסכן, שנוסע בתחבורה ציבורית ומשלם משכנתה או שכר דירה קטנים, עלו בכ־500 או 600 שקל בחודש.
לפי התחשיב הזה, משק בית עם מפרנס אחד שמשתכר שכר ממוצע נפגע מהאינפלציה יותר ממה שהרוויח מעליית השכר בכל מקרה, גם אם הוצאותיו היו ונשארו מינימליות, והוא יצטרך לרדת ברמת החיים או להיכנס לחובות.
משק בית עם שני מפרנסים בשכר ממוצע משתכר כיום כ־800 שקל נטו יותר ממה שהשתכר באפריל 2021, כך שהגידול בהוצאותיו לא הדביק את הגידול בשכרו רק אם הוא חי בחסכנות מופלגת.
משק בית עם מפרנס אחד שמשתכר שכר ממוצע נפגע מהאינפלציה יותר ממה שהרוויח מעליית השכר בכל מקרה, גם אם הוצאותיו היו ונשארו מינימליות והוא יצטרך לרדת ברמת החיים או להיכנס לחובות
אבל בני אדם אינם נתונים סטטיסטיים ואינם עובדים ב"עבודה ממוצעת" ומשתכרים שכר ממוצע, אלא עובדים במקומות עבודה ומקצועות שונים, שכל אחד מהם עבר בטרפת הכללית של השנתיים וחצי האחרונות מסלול שונה. מאז תחילת גל ההתייקרויות באביב 2021, השכר ברוב הענפים עלה – אבל היו ענפים שבהם השכר דווקא ירד, בעיקר אלה שמעסיקים עובדים חלשים.
השכר הממוצע של שכירים בחנויות, מוסכים ועסקים קטנים בענף השירותים ירד מ־10,300 שקל בחודש בפברואר 2021 לכ־10,030 ברוטו בחודש מאי השנה. משפחה שבה אחד מבני הזוג שכיר במוסך והשני מוכר בחנות משתכרת כ־400 שקל נטו פחות לחודש מכפי שהשתכרה לפני שנה וחצי, בשעה שהוצאותיה גדלו בשיעור של בין 500 ליותר מ־1,000 שקל.
שכרם הממוצע, הזעום, של עובדי ענף האירוח והאוכל ירד מ־6,000 שקל בחודש בפברואר 2021 לכ־5,700 שקל במאי 2022. כך שגם העובדים המוחלשים הללו משתכרים כיום פחות מאשר לפני שנה וחצי ומוציאים יותר.
עם זאת, בפברואר 2021 מרבית העובדים בענפים הללו, בעיקר החלשים, נמצאו בחל"ת, וההערכה היא שהירידה בשכר הממוצע נובעת מכך שרובם חזרו מאז לעבוד.
שכר האומנים ואנשי הבידור ירד בממוצע בתקופה האמורה מכ־8,600 שקל לכ־7,100 שקל בחודש. מדובר בירידה של יותר מאלף שקל נטו לחודש למשכורת אחת. משפחה של שני אנשי בידור חיה בממוצע מכ־2,500 שקל בחודש פחות, בזמן שהכול מתייקר.
רוב העובדים בענפים הללו חוו בשנים האחרונות תקופות ארוכות של חל"ת ואבטלה, כך שהמצב בחשבון הבנק שלהם כיום גרוע בהרבה מכפי שהיה לפני הקורונה – וגם אז הוא לא היה מזהיר.
גם כשלוקחים בחשבון שחלק מהעובדים המוחלשים עבדו בזמן החל"ת "בשחור", השורה התחתונה של תקופת אבטלה ואחריה התפרצות אינפלציה היא פגיעה קשה באותם עובדים.
בענפי הבריאות והרווחה המשכורות לא עלו ולא ירדו, כך שחייהם של העובדים בענפים הללו, שנעשו קשים מאוד במהלך המגפה, נעשו גם יקרים יותר.
בענפי הבריאות והרווחה המשכורות לא עלו ולא ירדו, כך שחיי העובדים בענפים הללו, שנעשו קשים במגפה, נעשו גם יקרים יותר
שכר עובדי החינוך עלה בתקופה האמורה מכ־8,500 לכ־9,100 שקל בחודש. הממשלה לא הגדילה את שכר המורים והגננות, כך שנראה ש"העלייה בשכר" הממוצע נובעת מהעובדה שרבים מהמורים ומהמדריכים הצעירים, בעלי השכר הנמוך יותר, עזבו את המקצוע.
גם אצל אנשי החינוך ששכרם גדל בתקופה האמורה (לרוב הודות לוותק), מדובר בגידול של כ־400 או 500 שקל בחודש בשכר נטו, שאינו מספיק כדי להדביק את ההתייקרויות.
השכר הממוצע בעבודות המשרדיות (מוקדים טלפוניים, משרדי כוח אדם, מאבטחים), שעמד במאי השנה על כ־6,100 שקל בחודש, רשם עלייה מזערית של פחות מ־100 שקל ברוטו לחודש ביחס לכפי שהיה לפני כשנה וחצי, כך שהוצאותיהם של העובדים הללו גדלו באופן דרמטי בלא שהכנסתם גדלה.
רבים מהעובדים הללו ספגו עד לאחרונה פגיעה קלה יחסית מעליות המחירים בזכות השגשוג בהייטק.
כעת, כשגם המשכורות בהייטק יורדות, המשכורות בענף השירותים נמצאות בסטגנציה ויוקר המחיה טס כלפי מעלה, מצבן של רבבות המשפחות הללו הולך ומתדרדר.
מנגד, שכרם של השכירים בענפים המבוססים יותר עלה הרבה, ובחלק מהענפים הוא הצליח להדביק את ההתייקרויות. שכרם של העובדים בשירותים הפיננסיים עלה בתקופה האמורה בכ־1,600 שקל ברוטו או בכ־1,000 שקל נטו. משפחה שיש בה שני אנשי פיננסים עדיין חיה טוב יותר מאשר בתחילת 2021; משפחה עם איש פיננסים אחד חיה פחות טוב מכפי שחיה אז.
אבל אם המשבר בהייטק יימשך, החגיגה תסתיים גם בענפים יוקרתיים אחרים. ההייטק נחשב בצדק ל"קטר הצמיחה של המשק הישראלי" וחגיגות הרווחים והשכר שנראו במגזר העסקי בישראל ב־2021 הגיעו מהצמיחה בהייטק וצפויות להסתיים יחד איתה.
היחלשות ההייטק היא גם חדשות רעות מאוד למי שקיווה שהמדינה תסייע לאזרחים, לפחות המוחלשים, לשרוד את יוקר המחיה.
הגידול המדהים בייצוא, ברווחי החברות, בתשואות בבורסה ובשכר העובדים המבוססים, שחל בישראל ב־2021, הגדיל את הכנסות המדינה וסייע לה להתמודד עם הוצאות העתק של תקופת הסגרים והחל"ת.
הכנסות המדינה ממיסים ב־2021 הסתכמו ב־384 מיליארד שקל. מדובר בעלייה ריאלית של כ־20% ביחס להכנסות המדינה ב־2019. יחד עם הגבייה של הביטוח הלאומי והרשויות המקומיות, שילמו האזרחים והחברות בישראל לממשלה ולרשויות אשתקד 496 מיליארד שקל.
גביית המיסים גדלה עוד יותר בינואר–יולי השנה והסתכמה בכ־264.9 מיליארד שקל (מיסים בלבד, לא כולל ארנונה וביטוח לאומי). בזכות הגידול בגבייה – ולמרות הגידול בהוצאות המדינה (שלראשונה מזה זמן רב היה לה תקציב) – נוצר מתחילת 2022 עודף תקציבי שוטף של 34 מיליארד שקל.
חלק מהעודף משמש להחזרת החוב הלאומי־המפלצתי, שהגיע ב־2021 לטריליון שקל. אבל חלקו משמש להגדלת ההוצאות, שגם כך אינה מספקת לצרכים החברתיים הבוערים.
![מתוך קמפיין העלאת שכר המינימום, צילום מעמוד הטוויטר של "מינימום 40"](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/11/FCTQvRaXIBsYaBX-1-1024x640.jpg "מתוך קמפיין העלאת שכר המינימום, צילום מעמוד הטוויטר של "מינימום 40"")
חלק גדול מההכנסות ממיסים מגיע מהמיסים שמשלמות חברות ההייטק, לצד מס ההכנסה שמשלמים העובדים שלהן. החלק הזה כבר מתכווץ עכשיו. ההכנסות ממיסים עדיין גבוהות אך יורדות מחודש לחודש.
באירופה ובארה"ב, האינפלציה כבר מחלישה את כוח הקנייה של הצרכנים ומקרבת את העולם המערבי למיתון. עד לאחרונה, ישראל הייתה רחוקה מתרחיש כזה בזכות עוצמתו של ההייטק, אך כעת היא מתקרבת אליו.
בזכות הגידול בגבייה נוצר עודף תקציבי של 34 מיליארד שקל. חלקו משמש להחזרת החוב המפלצתי שהגיע לטריליון שקל וחלקו להגדלת ההוצאות. חלק גדול מהמיסים מגיעים מההייטק. החלק הזה כבר מתכווץ עכשיו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומה שגרם לאטרף בשוק היה הסכומים הבלתי נתפסים שחברות השקעה רכשו מניות בחברות הזנק שהיה או לא היה מאחוריהם מודע עיסקי. כל מי שחיפש קיבל. יזמים ברמה של מצגת קיבלו השקעות בסדרי גודל של עשרות מליוני דולרים. היזמים חיפשו והיו מוכנים לשלם כל סכום למפתחים מנוסים שיכולים להוביל פיתוח בתוך זמן קצר. המשכורות של אלו שהגיעו ל40-50 אלף הקרינו על כל השוק. מי שרצה להחזיק את המפתחים שלו היה צריך לשלם. זו השפעה רוחבית שלא רק חברות הזנק שילמו… טוב שהאטרף נרגע