מערכת החינוך הישראלית ניצבת בפני משבר רב-ממדי חסר תקדים, המתבטא במצוקה רגשית גוברת בקרב בני נוער וצוותים חינוכיים, מחסור גדול במורים בנוסף לשיעורי שחיקה גבוהים, ואלימות במרחב החינוכי.

מול אתגרים אלו, המקבילים למגמות גלובליות בתקופות של משברים, מפגינות רשויות החינוך בישראל אדישות מערכתית, המודגשת על ידי שיתוק הפיקוח הפרלמנטרי (השבתת ועדת החינוך), מגלמת כשל מוסרי והופכת בפועל למדיניות של הפקרה רגשית כלפי הדור הצעיר והצוות החינוכי.

מול אתגרי מערכת החינוך, מפגינות רשויות החינוך בישראל אדישות מערכתית, המודגשת על ידי שיתוק הפיקוח הפרלמנטרי והופכת בפועל למדיניות של הפקרה רגשית כלפי הדור הצעיר והצוות החינוכי

מערכת החינוך בישראל נתונה בנקודת שבר המייצרת פציעה מוסרית, חינוכית, אישית ולאומית. שלושה צירים מרכזיים מתלכדים ליצירת משבר בחוסן החינוכי מערכתי. הראשון, מצוקה רגשית גוברת ואף אובדנות בקרב תלמידים ובני נוער, המאיימת על שלומם הפיזי והנפשי. השני, מחסור חמור ומתמשך במורים ושחיקה מקצועית – אשר יחד הם מערערים את  יציבות ההוראה. והשלישי, האלימות הגוברת במרחב החינוכי כלפי צוותים חינוכיים ובין התלמידים.

על אף נורות האזהרה הבוהקות, ועדת החינוך של הכנסת, הוועדה שאמורה לדון בעתיד ילדנו, בדברים הבוערים במערכת החינוכית בעיקר לאחר גלי המשברים בחמש השנים האחרונות (מגפה ומלחמה), אינה מתכנסת כבר כחודשיים, לאחר פרישת חברי הכנסת של ש"ס מהממשלה. עובדה זו מסמלת פיקוח פרלמנטרי רדום ואי-אחריות ציבורית בשעת משבר חברתי, נפשי ולאומי.

הציר הראשון: מצוקה רגשית ואובדנות

אחד הנתונים המטרידים ביותר הוא שבני נוער וצעירים נמצאים כיום בקבוצת סיכון גבוהה לאובדנות, כאשר התאבדות מוגדרת כתופעה במגמת עלייה לאור המלחמה האחרונה, רק בחודש נובמבר 2025 התאבדו 3 בני נוער.

מציאות זו מחייבת מדיניות אובדנות יזומה ומניעתית במערכות החינוך. ארגון ה-OECD ממליץ להפוך את בתי הספר לסביבות "ידידותיות לבריאות הנפש" (Mental Health Friendly) תוך קידום תוכניות חינוכיות והכשרת צוותים בחזית החינוכית למניעת אובדנות (OECD, 2021).

חרף נורות האזהרה הבוהקות, ועדת החינוך של הכנסת, האמורה לדון בעתיד ילדנו, בדברים הבוערים במערכת החינוכית, בעיקר לאחר גלי המשברים ב-5 השנים האחרונות (מגפה ומלחמה), אינה מתכנסת כבר כחודשיים

הציר השני: משבר המחסור במורים בישראל

חוסר של מעל 4000 מורים הוא משבר שנובע משחיקה רגשית, עומס חריג ותנאי העסקה שאינם תואמים את גודל האחריות המקצועית. מחקרים מראים כי מורים מדווחים על רמות לחץ נפשי גבוהות, כיתות גדולות ועל ירידה בשביעות רצון תעסוקתית, גורמים המובילים לנטישה מוגברת, במיוחד בשנים הראשונות להוראה (Skaalvik & Skaalvik, 2018; OECD, 2022).

בעולם גוברת ההבנה כי מדיניות כוח אדם בחינוך היא למעשה מדיניות של בריאות נפשית. דוחות בינלאומיים ממליצים על שיפור משמעותי בהכשרה, בליווי ובתנאי ההעסקה, לצד הקמת שירותי תמיכה ומערכי ייעוץ מובנים כחלק ממערך לאומי.

במדינות רבות, תמיכה רגשית במורים מהווה חלק רשמי ומתוקצב במדיניות החינוך. בישראל, לעומת זאת, המענה לשחיקה נותר תלוי ברצון הטוב של הנהלות ובזמינות יועצים מועטה. התוצאה, שיעורי שחיקה גבוהים המאיימים על עתיד המקצוע ופוגעים באיכות ההוראה ובחוסן הלאומי.

הציר השלישי: האלימות הגוברת בבתי הספר

אלימות על שלל צורותיה הפיזיות, המילוליות והדיגיטליות נותרה מכת מדינה הדורשת מענה מערכתי ואחיד. האלימות בבתי הספר בישראל מהווה איום רוחבי ומדאיג שאינו פוסח על אף רכיב בקהילה הבית־ספרית, והיא כוללת אלימות פיזית, מילולית, חברתית ודיגיטלית.

חוסר של מעל 4000 מורים הוא משבר שנובע משחיקה רגשית, עומס חריג ותנאי העסקה שאינם תואמים את גודל האחריות המקצועית. מחקרים מראים כי מורים מדווחים על רמות לחץ נפשי גבוהות

הדיווחים מראים כי האלימות אינה מוגבלת לתלמידים בלבד, אלא מופנית גם כלפי צוותי חינוך, הכוללים מורים, יועצים ומנהלים. אלימות זו כלפי הצוות – הכוללת קללות, איומים, השפלות ואף תקיפות פיזיות או ונדליזם – הופכת לגורם משמעותי התורם לשחיקה ולנטישת המקצוע, ומערערת את סמכות המורה ואת תחושת הביטחון האישי שלו.

במקביל, האלימות כלפי תלמידים נמשכת הן במישור הפיזי והן במישור החברתי-דיגיטלי (בריונות רשת, חרמות), ופוגעת באופן ישיר בחוסן הרגשי של הקורבנות, משבשת את האקלים הלימודי ומשפיעה לרעה על הישגים לימודיים ותחושת השייכות.

משבר מלחמת "חרבות ברזל" העצים את הסיכון לאובדנות, שחיקת הצוותים החינוכיים והאלימות במערכת החינוך, באמצעות מעגל קסמים מזין שבו כל גורם מחליש את המערכת ומגביר את רעהו.

המלחמה מציפה תלמידים בחרדה כרונית, בחוסר תקווה ובתחושת אובדן משמעות, שהם גורמי סיכון קוגניטיביים מרכזיים להתפתחות מחשבות אובדניות. במקביל, המורים חווים שחיקה קיצונית עקב הצורך הכפול לשמש כמטפלים רגשיים לתלמידים ולווסת את הטראומה האישית שלהם, מה שפוגע ביכולתם לגלות אמפתיה ולזהות סימני מצוקה שקטים.

המלחמה מציפה תלמידים בחרדה כרונית, חוסר תקווה ואובדן משמעות – גורמי סיכון למחשבות אובדניות. המורים חווים שחיקה קיצונית בשל הצורך הכפול לשמש מטפלים רגשיים ולווסת את הטראומה האישית

חוסר הוויסות הרגשי אצל התלמידים, בשילוב עם היעדר גבולות עקביים, מתבטא בהתנהגויות מוחצנות, תוקפנות, אלימות מילולית ופיזית, ועלייה באלימות כלפי הצוות החינוכי.

האלימות והאקלים הלימודי הלא בטוח מעלים שוב את רמות החרדה הכלליות של תלמידים ומורים כאחד, ומעצימים את המצוקה הרגשית והשחיקה ובכך סוגרים את מעגל ההרס שבו היעדר החוסן המערכתי מזין את הפגיעות האישית.

בהיעדר דיון משמעותי, הקצאת משאבים מאושרת או פיקוח פעיל, נותרים הנטל והמאמץ על כתפיהם של מנהלים, יועצים ומחנכים, המנסים למלא חלל מערכתי אדיר. פער זה בין הסטנדרט הבינלאומי של אחריות ממשלתית לבין המציאות בישראל מעצים את תחושת ההפקרה ואת חוסר הצדק המוסרי במערכת החינוך.

מדינות שהתמודדו בהצלחה עם סוגיות אובדנות, שחיקת מורים ואלימות, עשו זאת באמצעות מדיניות רב-מערכתית הכוללת תכניות מניעה מבוססות, הכשרה שיטתית של מנהלים ומורים, מסגרות תמיכה נפשית קבועות ותקצוב יציב וייעודי (World Bank, 2023; OECD, 2022). הבנת בית הספר כזירה מרכזית של חוסן נפשי ולא רק להישגים לימודיים, מחייבת שינוי תפיסתי עמוק והטמעת SEL כחלק אינטגרלי ממהלך הלימודים.

האלימות והאקלים הלימודי הלא בטוח מעלים את רמות החרדה של תלמידים ומורים כאחד, ומעצימים את המצוקה הרגשית והשחיקה ובכך סוגרים את מעגל ההרס בו היעדר החוסן המערכתי מזין את הפגיעות האישית

האדישות המערכתית והמחדל הפרלמנטרי מגלמים בפועל מדיניות של הפקרה רגשית כלפי צוותי החינוך והתלמידים כאחד. על מקבלי ההחלטות לפעול מתוך צו חירום מוסרי ומיידי ולכנס את וועדת החינוך ללא דחיינות ולהתחיל לפעול וליזום צעדים משמעותים שימגרו את התופעות הפסולות של אובדנות, אלימות ופרישה של אנשי חינוך,  למען המשאב החשוב ביותר של המדינה הזאת – הילדים של כולנו.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.