חייו הפוליטיים של בנימין נתניהו ניצלו בחודשים האחרונים בזכות מהלך תעמולתי אחד ויחיד. זהו הספין שהפך אותו מנאשם למאשים, ונקלט היטב אצל כ-80% מתומכי בלוק הימין: במשטרה ובפרקליטות ישנה שחיתות בלתי נתפסת, שהביאה לתפירת שלושה תיקים פליליים חמורים נגד ראש ממשלה.
ייתכן שגם אלו הקונים את התזה המטלטלת יודעים עמוק בפנים שהיא חלשה, אך זה בסדר; מטרתה אינה לשכנע במאה אחוז, אלא רק לטעת ספק סביר. לתת זיז להיתלות בו, כדי שהמשך התמיכה בנתניהו לא ירסק את הדימוי העצמי המוסרי.
ההערכה היא שכמו בפריימריז על ראשות הליכוד, גם בקמפיין הבחירות לכנסת נתניהו ייקח את תפקיד הסבא החביב והחייכן, המשגר קריאות אהבה והתפעמות לתומכיו, בעוד שהעבודה המלוכלכת נשארת למקורביו
המהלך המשלים להפללת גופי החקירה והתביעה הוא הפללת השופטים. מדובר אמנם במהלך ארוך טווח של הימין, המתוסכל מהמגבלות על הכיבוש, אפליית מיעוטים ופגיעה במינהל התקין, אך כעת הוא דחוף במיוחד: בעוד יומיים ידונו שופטי בג"ץ בעתירה נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, ויש חשש שהשופטים יהיו עצמאיים מדי.
רק העם יקבע?
לכן ח"כ איילת שקד מזהירה כבר שבועות בטון מאיים מאפשרות שבג"ץ יקבל החלטה בנושא, נתניהו עצמו שחרר בשבוע שעבר סרטון קצרצר בו הבהיר ש"רק העם יקבע", ושר המשפטים אמיר אוחנה אמר בכנס מעריב: "הכיצד זה הפכנו ממדינת שלטון החוק, למדינת שלטון המשפטנים?… מערכת הבחירות הזאת תהיה בין היתר גם על שאלת ריסון הכוח של מערכת המשפט".
האמירה של אוחנה היא דוגמה לספין קלסי: הטיית הדיון מהסוגיות החשובות – איכות החינוך, מצב הבריאות, משבר הדיור ועוד – אל הסוגיות המשרתות את בעלי הכוח, גם אם הן מומצאות או מנופחות. מחקרים מראים שהתערבות בג"ץ במדיניות הממשלתית מרוסנת ומינימלית בצורה קיצונית, אך כל עוד משתרשת התפיסה על "שלטון משפטנים" מצבו של נתניהו משתפר, משום שהמערכת חוששת יותר להתנהל בעצמאות מלאה.
בעולם מתוקן היו השופטים אוטמים את אוזניהם ומתנהלים על פי שיקולים מקצועיים טהורים. השאלה היא אם עדיין מתקיים כאן עולם מתוקן, משום שמהלכי ההתקפה הנחושים של תומכי נתניהו נגד מערכת המשפט מתנהלים כבר שבועות ארוכים על מגרש ריק – והם מבקיעים בצרורות. אין כרגע תחרות אמיתית לתזת "שלטון השופטים" של בלוק הימין.
איפה גנץ ושותפיו
לצד המגרש יושבים בעיניים כלות אלה שאסור להם לעלות לדשא ולהגן – קציני משטרה בכירים, פרקליטים ושופטים. חברי גוף אחד במיוחד בולטים בהיעדרם: בכירי כחול-לבן, המפלגה הגדולה ביותר והטוענת לשלטון. מלבד התייחסות לכך שנתניהו הוא נאשם בפלילים, לא יוצאת מכחול-לבן שום אנטיתזה לתזה שבונים נבחרי הימין בהתמדה.
לעתים אנשי כחול לבן אף נראים כמעודדים את נתניהו. ההעדפה המוצהרת של עפר שלח ובני גנץ שנתניהו יפסיד בקלפי ולא ייפסל בבג"ץ, מונפה בישראל היום, עיתון התעמולה של נתניהו, לכדי "רוח גבית מפתיעה". השיקולים של שניהם אמנם פוליטיים, והגיבוי שהם נותנים לבג"ץ מלא, אך הפוליטיקה הישראלית לא מצטיינת בניואנסים.
המפלגה המתיימרת להיות החשובה ביותר במדינה לא נותנת גב למערכות שלטון החוק מעבר להצהרות תמיכה בנליות למדי, ובעיקר לא מסייעת להן לשקם את הלגיטימציה שבלוק הימין מגלף מהן שבוע אחרי שבוע
בכחול-לבן אומרים שהשתיקה ביחס לנרטיב שבונים נתניהו ותומכיו נובעת משתי סיבות. האחת היא הזמן הרב שיש עד לבחירות עצמן, שאינו מאפשר להתחיל בקמפיין ולהתיש את הציבור.
הסיבה השנייה חשובה יותר: בכחול-לבן מזהים שכשליש מאנשי הימין סולדים מהמתקפות של נתניהו ושותפיו על שלטון החוק. אומרים שם שנתניהו אולי מצליח לשלהב ולגבש את הגרעין ה"ביביסטי" האדוק, אך השכבות החיצוניות של "בצל" הימין מתקלפות ומתרחקות ממנו. במילים אחרות: משתדלים לא להפריע לו לכרוך את החבל סביב צווארו.
הסבא של כולנו
ההערכה היא שכמו בפריימריז על ראשות הליכוד, גם בקמפיין הבחירות לכנסת נתניהו ישתדל לקחת את תפקיד הסבא החביב והחייכן, המשגר קריאות אהבה והתפעמות לתומכיו, בעוד שהעבודה המלוכלכת נשארת למקורביו.
בכחול-לבן חושבים שהתרגיל שקוף מדי והציבור לא יקנה אותו. על פי גישתם, כאשר דוד ביטן איים הבוקר שמי שלא יתמוך בחסינות לנתניהו יגמור את הקריירה בליכוד, מצביעי הימין הבינו היטב שראש "משפחת הליכוד" כועס.
(את השקת קמפיין החסינות אפשר היה לזהות במסר הזהה שנשאו הבוקר ביטן וזאב אלקין, ולפיו נתניהו לא הכחיש בראיון לקרן מרציאנו שיבקש חסינות, אלא שישנה את החוק. זה לא מדויק, משום שמרציאנו שאלה על קידום חוק "או מהלך כלשהו").
כחול-לבן, כמו בשתי מערכות הבחירות הקודמות, משחקת על נקודות. היא מנסה לנצח בתוך גבולות המשחק שקובע נתניהו, מבלי להציע כללים חדשים, ובכך היא לוקחת סיכון מסוים. אם נתוני הסקרים שלה אופטימיים מדי, ונתניהו יצליח לשכנע קהל גדול מספיק שמערכת המשפט מוטה, כתב האישום נגדו יאבד מתוקפו ויאפשר למצביעי הימין המתון לשמור לו אמונים.
נקודת פתיחה מסובכת
נקודת הפתיחה של נתניהו אכן מסובכת מאוד. קשה להאמין שיצליח להרחיב את מעגל המאמינים בתזה על מערכת המשפט המושחתת כדי להגיע ל-61 מנדטים, אך אי אפשר לשלול את האפשרות הזאת.
רוב הציבור כבר תפס והפנים את המצב ה"בלתי נתפס", שבו ראש ממשלה נאשם בשוחד מתמודד על כהונה נוספת. רק עשרות אזרחים עיקשים יוצאים לרחובות, להפגין נגד הצלם בהיכל הדמוקרטיה.
רוב הציבור כבר תפס והפנים את המצב ה"בלתי נתפס", שבו ראש ממשלה נאשם בשוחד מתמודד על כהונה נוספת. רק עשרות אזרחים עיקשים יוצאים לרחובות, להפגין נגד הצלם בהיכל הדמוקרטיה
במקביל, המפלגה המתיימרת להיות החשובה ביותר במדינה לא נותנת גב למערכות שלטון החוק מעבר להצהרות תמיכה בנליות למדי, ובעיקר לא מסייעת להן לשקם את הלגיטימציה שבלוק הימין מגלף מהן שבוע אחרי שבוע.
זה לא שאין לכחול-לבן עם מה לעבוד. היא יכולה לשכנע לפחות חמישה מנדטים של אנשי ימין ממלכתי שהרס מערכת המשפט משיקולים מושחתים יהיה אסון לחוסן הלאומי, אבל בשביל זה היא צריכה להתווכח בלהט עשר פעמים ביום עם הנרטיב שבונים נתניהו ונאמניו.
במקום זאת, היא מאפשרת לנתניהו להמשיך לשלוט בסדר היום ולקבל עוד ועוד צ'אנסים להיאחז בשלטון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו