נושא
התנועה הירוקה

הוויתור של העבודה-מרצ על סתיו שפיר והתנועה הירוקה עלול לעלות להם במצביעים רבים ● עם מספר ח"כים שמתהדרים באג'נדה ירוקה, כחול-לבן מתחרה על קולותיהם של שוחרי הסביבה ● פרשנות

סתיו שפיר עשתה את הדבר הנכון. בעת הזאת אין מקום לריצה עצמאית של תנועה ירוקה לכנסת. לפי כל הסקרים, הציבור עדיין לא בשל להצבעה למפלגה שהדגל הסביבתי מונף בראש התורן שלה, ועכשיו זה לא הזמן לניסיונות.

שפיר אמרה כל הזמן שהגדלת הגוש צריכה לעמוד לפני כל שיקול אחר, וברגע האמת קיימה. יהיו שיאמרו שהבינה שאם תרוץ לבד היא תתבזה, אבל בפוליטיקה הישראלית כבר נעשו מהלכים מופרכים מזה בשם האגו ותאוות הנקם.

שפיר, אני מנחש, עוד תחזור – בפוליטיקה בארץ מעמדו של מי שעולה ליציע נוטה להתחזק – אבל השאלה המערכתית היא לאן הולכת הסביבה בפוליטיקה.

שפיר עומדת בראש התנועה הירוקה. בעשור ומשהו האחרונים התנועה הירוקה התמודדה כמעט בכל מערכות הבחירות: ב-2008 היא רצה לבד וגרפה 27 אלף קולות, ומאז חברה לישויות פוליטיות שונות במרכז-שמאל.

פעם לתנועה של ציפי לבני; משם יחד עם לבני הפכה לחלק מהמחנה הציוני; אחר כך, בראשות שפיר, הייתה חלק מהמחנה הדמוקרטי/מרצ; עכשיו, לראשונה מזה שנים, התנועה הירוקה נשארת בלי מסגרת מפלגתית. המשמעות, להערכתי: עשרות אלפי מצביעים עם השקפת עולם סביבתית מוצקה מחפשים בית.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

ב-2 במרץ בלילה, בהעבודה-גשר-מרצ עלולים לגלות שהפסידו חלק מהרבבות האלה. את העיסוק בקטנוניות של מרצ ופרץ אשאיר לפרשנים הפוליטיים. אבל גם ברמה הפוליטית הקרה, ייתכן שטעו בכך שלא שריינו מקום לשפיר ולתנועתה.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים אחרים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

מדובר באלקטורט שרובו מגדיר את עצמו כמרכז-שמאל, וההבדלים בין כחול-לבן למרצ-עבודה בתחום המדיני או החברתי פחות מעניינים אותו מסוגיות כמו משבר האקלים, משבר התחבורה וזיהום אוויר.

אם באיחוד מפלגות השמאל היה נמצא מקום לתנועה הירוקה, רוב הקהל הזה היה שמח לתת לו את הפתק; עכשיו יש סיכוי לא מבוטל שהם ינדדו לכחול-לבן.

מיקי חיימוביץ', בעבודה קשה ומסירות אותנטית לתחום, הצליחה למתג עצמה בתוך זמן קצר בתור הדמות הפוליטית-סביבתית הבולטת בעידן שאחרי דב חנין; גם ח"כ יעל גרמן עוסקת באופן אינטנסיבי בשרפות פסולת בשטחים הפתוחים; פרופ' אלון טל, מראשי התנועה הירוקה בעבר ודמות סביבתית בולטת, משתייך גם הוא לכחול-לבן; והח"כ הצעיר רם שפע כבר לכד תשומת לב כשנסע במשך חודש בתחבורה ציבורית והתחייב להקדיש חלק גדול מעבודתו למחדל הזה.

כשמחברים את כל זה לעובדה שלכחול-לבן יש סיכוי להיות מפלגת שלטון, מקבלים פיתוי אמיתי שמצביעים ירוקים רבים יתקשו לעמוד בו. באיחוד השמאל אולי חסכו מקום על שפיר, אבל עלולים לגלות שכנגדו איבדו אפילו שניים.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר

לכאורה, סביבה היא העתיד: תשאלו את גרטה ת'ונברג ומיליוני הצעירים שיוצאים לרחובות בעקבותיה. השאלה אם ואיך זה יכול לבוא לביטוי גם בארץ.

האם לתנועה שמציבה סביבה לפני הכל יש גם אג'נדה מדינית מוצהרת? אם כן (ובהנחה שמדובר באג'נדה שממוקמת בשמאל), זה אומר שמוותרים מראש על כל שוחרי הסביבה בימין ובמגזר הדתי ומנציחים את המשבר הסביבתי כ"בעיה של סמולנים"; אם לא מצהירים על סדר יום מדיני, המשמעות היא מפלגת בת יענה שמתעלמת מהסוגיה הבוערת של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני.

עד היום, איש לא הצליח לרבע את המעגל הזה; בכלל לא בטוח שזה ישתנה בשנים הקרובות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מצד אחד שמירת הסביבה היא לא. עיניין של ימין שמאל. למשל רחבעם זאבי היה בלובי הסביבתי בכנסת. מצד שני מי שמבין שיש לנו איזה עשור להציל את הכדור משואה אקלימית שתצמצם משמעותית את הכמות של המ... המשך קריאה

מצד אחד שמירת הסביבה היא לא. עיניין של ימין שמאל. למשל רחבעם זאבי היה בלובי הסביבתי בכנסת. מצד שני מי שמבין שיש לנו איזה עשור להציל את הכדור משואה אקלימית שתצמצם משמעותית את הכמות של המין האנושי בעולם פחות משנה לא איזה דגל מונף אל איזו גבעה. ולכן עדיף לו לעשות יותר ויתורים בנושא יהודה ושומרון כדיי להתרכז בנושאים חשובים יותר. גם גישה הומניסטית שדואגת לאדם באשר הוא צוביל בהכרך לדאגה מנושאים אקולוגים יותר מעשר נושאים לאומיים.
מכוון שפתרון בעיות אקולוגיות עולמיות דורש שיתוף פעולה בינלאומי אנחנו שוב נוטים לרצון מוגבר להסכם שלום.
ובסופו של דבר מפלגות הימין בבחירות האחרונות לא הראו שום סימן למודעות סביבתית.

עוד 556 מילים ו-2 תגובות

דעה סתיו, אל תרוצי לבד

סתיו שפיר צודקת: הסירוב של מפלגות השמאל לרוץ יחד הוא התאבדות פוליטית ● ובכל זאת, אין שום הצדקה לריצת סולו שלה בראש התנועה הירוקה ● נכון לעכשיו, אין מקום למפלגת נישה סביבתית בישראל

נתחיל מהסוף: בבחירות הקרובות, ועד להודעה חדשה, אין הצדקה לריצה עצמאית של רשימה ירוקה לכנסת.

אם סתיו שפיר משתמשת באופציית ההתמודדות בראשות התנועה הירוקה כמנוף להפעלת לחץ על מרצ, זה לגיטימי לגמרי, חלק מכללי המשחק הפוליטיים.

אבל אם בסופו של דבר האיום ייצא לפועל – ובמסגרת הטירלול הפוליטי הכללי של העידן הזה כבר התממשו תסריטים מופרכים יותר – הנזק יהיה אדיר.

במקרה כזה, התסריט הסביר ביותר הוא שהתנועה הירוקה תקבל עשרות אלפי קולות אבל לא תעבור את אחוז החסימה, ותגרור אל מתחת אליו גם את מרצ ואולי גם את העבודה.

לעומת LOSE-LOSE-LOSE מפואר כזה, המחדל של הימין הקיצוני בבחירות 2019 א' – אבדן של 300 אלף קולות – ייראה כמו תקלה קטנה.

גרטה טונברג (צילום: AP Photo/Paul White)
גרטה טונברג (צילום: AP Photo/Paul White)

תאורטית, ובטווח הארוך, לחזון התנועה הירוקה הישראלית – בדומה לתנועות משמעותיות בחלק ממדינות המערב – יש פוטנציאל מעניין. כאשר הדור של גרטה תונברג יקבל זכות הצבעה, אולי הפוטנציאל הזה גם יתורגם למנדטים.

בינתיים, דפוסי ההצבעה בפוליטיקה הישראלית נחתכים לפי שבטים ולפי מושגי ימין-שמאל מסורתיים. ובמפה הזו, למרבה הצער, אין סיכוי שתנועה ירוקה בראשות סתיו שפיר תצליח לקבל אפילו קול אחד של ליכודניק מאוכזב, או של מתנחל עם מודעות סביבתית מפותחת.

גם מעבר לסיטואציה הפוליטית הנקודתית, יש שורה של שאלות עקרוניות, שאלות של הגדרה עצמית והשקפת עולם, שהתנועה הירוקה צריכה להתמודד איתן: האם מדובר בעצם בתנועת שמאל עם דגש ירוק חזק? ואם כן, מה הערך המוסף שלה על פני מרצ? הרי לניצן הורוביץ, תמר זנדברג ומוסי רז יש קילומטראז' מרשים של פעילות ומודעות בנושאי סביבה.

דפוסי ההצבעה בארץ נחתכים לפי שבטים ולפי מושגי ימין-שמאל מסורתיים. אין סיכוי שתנועה ירוקה בראשות סתיו שפיר תצליח לקבל אפילו קול אחד של ליכודניק מאוכזב, או של מתנחל עם מודעות סביבתית מפותחת

ואם זו לא תנועת שמאל, אלא תנועה ירוקה בלבד שמנסה לקרוץ גם לאנשי ימין עם זיקה לסביבה – האם המשמעות היא שאין לה עמדה בנושאי הסכסוך, ביטחון ומדיניות?

האם בכלל יש מקום בישראל – כל עוד המזרח התיכון החדש לא הפציע ושלום אזורי לא פרץ – לתנועה פוליטית שאין לה שום זיהוי או סדר יום מדיני-בטחוני?

המחנה הדמוקרטי (צילום: Hadas Parush/Flash90)
המחנה הדמוקרטי (צילום: Hadas Parush/Flash90)

אבל עם כל הכבוד לשאלות העקרוניות, כרגע מונחת על השולחן סוגיה הרבה יותר בוערת: איך מנצחים בבחירות.

בהקשר הזה, סתיו שפיר צדקה עד כה כמעט בכל מה שאמרה: הסרבנות של עמיר פרץ לריצה משותפת של גוש שמאל גדול עלולה להכניס אותו להיסטוריה כמי שחתום על מבצע ההישרדות האדיר של הנאשם בנימין נתניהו.

הסרבנות של מרצ להמשיך את השת"פ עם שפיר עלולה להשאיר גם את מרצ וגם את שפיר – שכבר הוכיחה שהיא אטרקטיבית לקהלים לא מבוטלים (מקום שני בפריימריז של העבודה, לפני איציק שמולי הפופולרי) – מתחת לאחוז החסימה.

אם העבודה, המחנה הדמוקרטי ומרצ לא ייצאו במהלך גדול ומשותף לוויתור על האגו והאינטרסים הצרים, הן עלולות להיות חתומות על מבצע ההתאבדות המרשים בתולדות הפוליטיקה הישראלית.

את כל זה שפיר אומרת כבר כמה שבועות – והכל נכון; אבל אם כל הגוש מתעקש להתאבד, זה לא אומר שהיא צריכה להיות זו שנותנת את הדחיפה הקטנה האחרונה אל התהום. וזה בדיוק מה שריצה נפרדת עם התנועה הירוקה עלולה לעשות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
המפלגה האחרונה שניתן לקרוא לה "מפלגת נישה", היא המפלגה הירוקה. זו המפלגה היחידה שמסתכלת באופן הוליסטי על כלל הבעיות שמעסיקות את כל דרי המדינה, היום ובעתיד. היא היחידה שמתעמקת בשורשי הבע... המשך קריאה

המפלגה האחרונה שניתן לקרוא לה "מפלגת נישה", היא המפלגה הירוקה. זו המפלגה היחידה שמסתכלת באופן הוליסטי על כלל הבעיות שמעסיקות את כל דרי המדינה, היום ובעתיד. היא היחידה שמתעמקת בשורשי הבעיות ובפתרון הראוי להן ולא בפתרון ביניים שיראה טוב לקראת הבחירות הבאות.
מרצ הפכה למפלגת נישה שמתעסקת בעיקר בנושא אחד, כדברי מוסי רז: "הקו שלנו של סיום הכיבוש ושותפות יהודית-ערבית". נושאים אחרים שהתהדרה בהם בעבר, כמו סביבה, נעלמו לחלוטין.
העבודה מציגה עצמה כמפלגה חברתית ומתחמקת מנושאים אחרים שעלולים לפגוע בציפיה שלה למשוך מצביעי ימין.
רק הירוקה, אינה מתחמקת ומחפשת פתרון שורשי לבעיה. במקום לחפש פתרון מדיני או צבאי למלחמות ולריב מה עושים עם פליטים או מהגרי עבודה, שם מבינים אלה מגיעים ממקום של מחסור במזון ובמים, שאותם ניתן לפתור רק בעזרת ניצול משאבים מחושב. בירוקה מבינים שאם לא נעצור את משבר האקלים, נראה כאן מלחמות וגלי פליטים גרועים בהרבה. רק הירוקה מקדמת את הגרין ניו דיל, התכנית הכלכלית המודרנית שנותנת מענה לחוסר צדק חברתי.
הירוקה גם מובילה את המאבק בשחיתות ובקשרי הון-שלטון, מאבק שהוא חלק מרכזי באג'נדה הירוקה. זהו היום הנושא המרכזי בבחירות, אז איך ניתן לטעון שהירוקה לא רלוונטית?
אם מרצ והעבודה יתעקשו לרוץ לבד, הירוקה תאלץ גם היא לרוץ לבד, ואז היא תגרוף 4-6 מנדטים (https://www.zman.co.il/68945/)

ומשם תמשיך ותהפוך לכח מרכזי בפוליטיקה, בדומה למפלגות ירוקות ברחבי העולם. מרצ והעבודה יעלמו ואיתם קולות רבים.
לכן, במקום להאבק על הקולות בכנסת ולהסתכן באבדן קולות, עקב אחוז החסימה, צריך לצאת קודם לפרימריז פתוחים בגוש, שיקבעו את השיבוץ ברשימה ואז לצאת יחד לבחירות בכנסת.

דבר אחד לא יקרה, למרות חלומותיהם כמה אנשים במרצ ובעבודה. הירוקה לא תעלם מהשטח. היא תרוץ, בשאיפה לריצה משותפת, אבל אם לא ישאירו לה ברירה, היא תרוץ בעצמה ותוכיח את כוחה.
התיפיה במרצ שהירוקה לא תרוץ כלל, היא מקוממת ואנטי דמוקרטית. הם כך הם חושבים, שיתנו קודם דוגמה ויפרשו בעצמם. הירוקה הביאה יותר קולות ממרצ למחנ"ד ועוד הרבה היו נוספים, אם מרצ לא היתה מעלימה את הירוקה בקמפיין. מאות אלפי בוחרים רותים ייצוג ירוק בכנסת ולמרצ הקטנה אין שום זכות לדרוש לקחת מהם את הייצוג. בטח, כאשר היא מתעקשת לרוץ לבדה, עם קהל מצביעים דועך של שני מנדטים.

עוד 465 מילים ו-1 תגובות

מרצ מחשבת מסלול מחדש, וסתיו שפיר עלולה למצוא עצמה בחוץ

מרצ בוחנת מחדש את שיבוצם של שפיר וסגן הרמטכ״ל לשעבר יאיר גולן ברשימה לכנסת, אחרי שמייסד המחנה הדמוקרטי אהוד ברק הודיע כי לא יתמודד שוב ● "עשינו הסכם עם ראש ממשלה. עכשיו נשארנו עם שני ח"כים צעירים" ● "אלו לוויתנים שכבר הפכו לדינוזאורים שמתאבדים על החוף", מגיבים בסביבת שפיר ● משחקי הכס - גרסת השמאל ● פרשנות

עוד 1,024 מילים

חלק מפעילי וארגוני הסביבה הישראלים ייאלצו להיעדר מוועידת האקלים במדריד ● הסיבה: המשרד להגנת הסביבה סירב לבקשת הארגונים לצרף את אנשיהם למשלחת הישראלית הרשמית ● פעילים סביבתיים: "הסירוב נובע ממניע פוליטי ופוגע באינטרס ישראלי מובהק"

עוד 685 מילים

הנבחרת הירוקה

איך הפכה סתיו שפיר, חברת כנסת המזוהה עם נושאים חברתיים, ליו״ר התנועה הירוקה, המזוהה עם מאבקים סביבתיים? אביב לביא מביא את הסיפור של התנועה שהבטיחה את הקמת המחנה הדמוקרטי והפכה אותה לרשימה הירוקה הכי משמעותית שרצה לכנסת

הקמת רשימת המחנה הדמוקרטי היא לא רק אירוע דרמטי במחנה המרכז-שמאל, אלא מסתמנת גם כמהלך משמעותי עבור התנועה הסביבתית ועבור מצביעים שמבקשים לראות ייצוג נרחב בכנסת לסדר היום הירוק.

למעשה, סתיו שפיר חתמה על ההסכם המשולש כשהיא נושאת בתואר "יו"ר התנועה הירוקה" – תנועה שעד הימים האחרונים לא היה לה שום קשר אליה. השריון הראשון מטעם שפיר – מקום 8 ברשימה – היא ח"כ יעל כהן-פארן, שלצד דב חנין היתה הח"כית הסביבתית הבולטת בקדנציה האחרונה וכעת פינתה לשפיר את המקום בראש התנועה הירוקה.

השריון הראשון מטעם שפיר – מקום 8 ברשימה – היא ח"כ יעל כהן-פארן, שלצד דב חנין היתה הח"כית הסביבתית הבולטת בקדנציה האחרונה וכעת פינתה לשפיר את המקום בראש התנועה הירוקה

מבולבלים? להלן ההסבר: התנועה הירוקה הוקמה ב-2008 על ידי אנשי אקדמיה ופעילי סביבה שסברו (בצדק) שסוגיות הסביבה משתרכות בירכתי סדר היום הפוליטי ושהגיע הזמן שיזכו לייצוג הולם.

בבחירות לכנסת ה-18 התנועה הירוקה רצה עם מפלגת מימד, והרשימה המשותפת קיבלה כמעט 30 אלף קולות, שלא הספיקו כדי לעבור את אחוז החסימה. בבחירות הבאות חברה התנועה הירוקה למפלגת התנועה של ציפי לבני, וכשלבני חברה ליצחק הרצוג להקמת המחנה הציוני זכתה סוף סוף ראשת התנועה הירוקה, יעל כהן-פארן, להיכנס לכנסת, והקדישה את הקדנציה לפעילות נמרצת בנושאי סביבה.

יעל כהן-פארן בוועדת הפנים של הכנסת, ב-2016 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יעל כהן-פארן בוועדת הפנים של הכנסת, ב-2016 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ההתרסקות של מפלגת העבודה בבחירות באפריל שלחה הביתה גם את כהן-פארן. בבחירות לראשות המפלגה היא תמכה בסתיו שפיר, והניצחון של עמיר פרץ סימן לה את הדרך החוצה מהמפלגה.

בשלב הבא התנועה הירוקה הכריזה על ריצה עצמאית לכנסת, מתוך חשש אמיתי שלנושאי הסביבה כמעט לא יהיה ייצוג בקדנציה הקרובה, למעט מיקי חיימוביץ' שמניפה את הדגל הירוק בכחול-לבן. מצד שני, הסיכוי של התנועה הירוקה לעבור את אחוז החסימה קלוש, וריצה עצמאית הייתה בגדר הימור מסוכן שקרוב לוודאי היה מסתיים בהשלכה לפח של כמה רבבות קולות מגוש המרכז-שמאל.

האפשרות לאיחוד בשמאל, אם כך, סיפקה קרש הצלה לא רק למרצ ולברק – אלא גם לתנועה הירוקה. סתיו שפיר הייתה זקוקה לפלטפורמה פוליטית כדי להגיע על גבה אל ההסכם המשולש, וכהן-פארן, בת בריתה, הציעה לה להתמנות ליו"ר התנועה הירוקה. המהלך אושרר רשמית על ידי מועצת התנועה הירוקה רק ביום שישי, יממה לאחר ההודעה החגיגית על הקמת המחנה הדמוקרטי.

כהן-פארן, כאמור, שוריינה למקום ה-8. לשפיר, אגב, יש שריון לחמישה מקומות בין ה-20 הראשונים, אבל עדיין לא ברור כמה מתוכם, אם בכלל, יוקצו לאנשי התנועה הירוקה מלבד כהן-פארן.

סתיו שפיר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
סתיו שפיר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

יש כמובן מימד מלאכותי ומאולץ בעובדה ששפיר עומדת בראש התנועה הירוקה – תחום שכפרלמנטרית היא כמעט לא עסקה בו. התנועה מגדירה את עצמה כסביבתית-חברתית, ושפיר בהחלט מזוהה עם הצד החברתי. באשר לסביבתי – אולי זה עוד יגיע בהמשך, ואולי לא.

אבל מה שיותר חשוב: בנוסף לכהן-פארן, כרגע ממוקמים במקומות ריאליים במחנה הדמוקרטי גם ניצן הורוביץ בעל הרקורד המרשים של פעילות בנושאי סביבה ותחבורה, ותמר זנדברג (כנ"ל). אליהם אפשר להוסיף את מוסי רז שממוקם במקום ה-12 (שאולי יהפוך ל-11 אם אהוד ברק לא יכהן כח"כ) – פעיל ותיק ועקבי בתנועה הסביבתית ובקידום תחבורה ציבורית.

המחנה הדמוקרטי מציע את אחת הרשימות הירוקות שרצו אי פעם לכנסת, ומציע אופציה מעניינת למצביעים שמחפשים סדר יום סביבתי – בהנחה כמובן שהם לא בעלי השקפת עולם ימנית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
המפלגה הירוקה היא מפלגה של אקטיביסטים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים למען בעלי חיים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים סביבתיים אחרים ויש כאלה שמתמקדים במאבקים חברתיים. אבל, כולם מגבים את כולם וחוברי... המשך קריאה

המפלגה הירוקה היא מפלגה של אקטיביסטים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים למען בעלי חיים. יש כאלה שמתמקדים במאבקים סביבתיים אחרים ויש כאלה שמתמקדים במאבקים חברתיים. אבל, כולם מגבים את כולם וחוברים לכח אחד חזק, שבא מהשטח לכנסת.
לסתיו שפיר יש רקע עשיר בפעילות סביבתית. היא הייתה פעילה במגמה ירוקה, בפעולה ירוקה, בחברה להגנת הטבע ובגרעין אקולוגי. היא בחרה להתמקד בפעילות חברתית, אבל זה לא אומר שהסביבה זרה לה. סביר להניח ששפיר תמשיך להתמקד במאבקים חברתיים ובמאבק נגד השחיתות ואילו יעל כהן פארן מתמקדת במאבקים למען הסביבה ובעלי החיים (למרות שעשתה הרבה גם בתחום החברתי). אבל שתיהן מכירות בחשיבותם של כלל המאבקים ויתנו את הכח זו לזו לקדם את כלל המאבקים, יחד עם ציבור הפעילים מכל התחומים.
לכן, סתיו מתאימה היטב למפלגה הירוקה. אקטיביסטית שבאה מהשטח, תומכת במאבקים למען הסביבה ולמען בעלי החיים, אבל מתמקדת במאבקים חברתיים ומשלימה בכך את יעל, שתוכל להתפנות לנושאי הסביבה ובעלי החיים.

למוסי רז כיו"ר חים וסביבה לשעבר, יש רקורד והבנה בתחומי סביבה, כנ"ל לניצן הורביץ ותמר זנדברג כולם תרמו משהו בנושאי סבביה גם בכנסת, אבל יעל כהן פארן מיקדה את מירב זמנה ומרצה למאבק הסביבית... המשך קריאה

למוסי רז כיו"ר חים וסביבה לשעבר, יש רקורד והבנה בתחומי סביבה, כנ"ל לניצן הורביץ ותמר זנדברג כולם תרמו משהו בנושאי סבביה גם בכנסת, אבל יעל כהן פארן מיקדה את מירב זמנה ומרצה למאבק הסביביתי, ולהנחלת הקיימות לאורך שנים. המחנה הדמוקרטי קיבלה חיזוק חשוב מהתנועה הירוקה. וסתיו שפיר מחויבת לתמוך ולחזק את המאבקים הסביבתיים בזכות ההסכם הזה

עוד 478 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

כל הזמן // שבת, 6 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: לא מעוניינים במערכה רחבה - אך לא חוששים ממנה

גנץ: הפעלת הכוח היזומה שלנו היתה הכרחית ● אזעקות בדרום ובמרכז: הג׳יהאד האיסלאמי ירה מטח של עשרות רקטות - לא דווח על נפגעים ● בכיר בצה״ל: הג'יהאד תכנן פיגוע - קטלנו את כל המעורבים ● ילדה בת 5 נהרגה בהפצצת צה״ל ● גנץ אישר גיוס של עד 25 אלף חיילים ● סמוטריץ׳: ראש הממשלה, יש לך גיבוי מלא ● כסיף: מהלך ציני של לפיד וגנץ לעוד מנדטים

עוד 49 עדכונים

האתגר הניהולי הוא לזהות יזמות

יזמיות ויזמים הם זן נדיר של אנשים שמוכנים לעשות הרבה למען מציאת הפתרון לבעיה. המטרה של חברות רבות כיום היא לאתר אותם ואותן, אך לצד זאת לעודד יזמות פנים ארגונית שיכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות. האתגר של המנהלים הוא לדעת לזהות אותה.

שם המשחק, בסייבר כמו בתחומים אחרים, הוא לזהות אפיקי רווח חדשים. אחרי שנים של ניסיון בתעשייה, אני יודע להגיד בוודאות שהדרך הכי טובה להגיע לשם היא טיפוח היזמות. אבל יזמות לא נמצאת רק אצל המנכ״ל, מייסד החברה, אלא בעיקר בכל אחד מהעובדים בחברה.

אם חושבים על זה, זה לא אמור להפתיע אותנו כל כך, משתי סיבות עיקריות. קודם כל, יש אנשים שנולדים עם אופי "יזמי". הטיפוסים היזמיים מנסים תמיד לפתור בעיות, מבחינתם זו התשוקה. ברגע שיזמיות או יזמים רואים בעיה, מבחינתם האתגר החל, וזה רק עניין של זמן עד שימצא הפתרון. יזמים לא ינוחו עד שימצאו את הפתרון (והם בדרך כלל מוצאים אותו).

יש אנשים שנולדים עם אופי "יזמי". הטיפוסים היזמיים מנסים תמיד לפתור בעיות, מבחינתם זו התשוקה. ברגע שיזמיות או יזמים רואים בעיה, מבחינתם האתגר החל, וזה רק עניין של זמן עד שימצא הפתרון

המקור השני לגילוי יזמים הוא האקו-סיסטם שבו אנו נמצאים ופועלים כיום. מדובר באקו-סיסטם שמדרבן ומתגמל יזמות. לא פעם אנחנו שומעים איך לאנשים "אין כוח" לעבודה סטנדרטית של nine to five. במחשבה ראשונה אנו עלולים בטעות לתייג אותם כבטלנים, אבל טוב נעשה אם ניתן לזה עוד מחשבה ונשכיל לראות שמדובר לעיתים באנשים, שהלך הרוח שלהם מבטא היטב את הצייטגייסט. אנחנו באמת חיים בעידן שבו התשוקה הגדולה היא פתרון בעיות, וכנראה לראשונה בהיסטוריה המערכת הכלכלית כולה מאפשרת ליזמים לייצר ככה רווח.

  1. השלב הראשון הוא לייצר אווירה פנים ארגונית של יזמות וחדשנות. זה קורה ע״י נירמול של השמעת רעיונות ופרספקטיבות שונות. חשוב מאוד שהשיחות בתוך החברה לא יהיו אך ורק בנושא עבודה, אלא להגיע במהלכן גם למקומות שהם מעבר.
  2. השלב השני – שהוא מאתגר יותר ברמה הארגונית, זהו השלב בו החברה צריכה לייצר מנגנון שלם שבו הרעיונות יכולים להופיע, להבשיל ולבסוף להפוך למוצרים לכל דבר. מדובר בתהליך שלם הכולל: זיהוי של הרעיונות המוצלחים, הוכחת היתכנות של הרעיון/המוצר, ואחריו גם הגדרת מוצר בר קיימא. זהו תהליך של חקירה, שבמהלכו מנקים מהרעיון המקורי את הקישוטים, ומגיעים אל הליבה, שבה יש את הערך האמיתי. המנגנון כולל שיתוף פעולה בין היזמים מצד אחד (העובדים שמקבלים סביבה בטוחה לפעול בה, משכורת לכל תקופת הפיתוח, מגרש משחקים להתנסות) והלקוחות מצד שני (שהופכים לקבוצת מיקוד ולשותפים בתהליך).
  3. השלב השלישי הוא התגמול.
  4. השלב הרביעי הוא התמדה והרחבה. המנגנון שתואר בסעיף השני משתלב בתוך אירועי הפנינג נוספים סביב יזמות – האקתונים, ספרינטים של עיצוב, קבוצות חשיבה וכו׳.

לא פעם אנחנו שומעים איך לאנשים "אין כוח" לעבודה סטנדרטית. במחשבה ראשונה עלולים בטעות לתייג אותם כבטלנים, אבל טוב נעשה אם נשכיל לראות שלעיתים מדובר באנשים שהלך רוחם מבטא את הצייטגייסט

בשורה התחתונה, שינוי הפרספקטיבה של המעסיק לגבי הפוטנציאל של העובד מאפשר את הופעתו של עובד-יזם. מרגע שמפסיקים לחשוב על העובד ביחס 1:1 של זמן עבודה פר תפוקה, הוא יכול להפוך ליזם, ולבסוף גם לשותף. נקודת המבט הזו מאפשרת לאופק הפוטנציאלי של העובד להפוך לאסטרונומי, ביחס לפוטנציאל שמודל התעסוקה הסטנדרטי מתכוונן אליו.

ואם יש דבר אחד שהכי חשוב שתזכרו מכאן, הוא שיזמות נמצאת בכל אחד מעובדי החברה. ותפקיד המנהל הוא לזהות, לעודד ולאפשר ליזמות לפרוץ קדימה.

סרגיי פנצ'וק הוא מנהל אקדמי. סמנכ״ל חדשנות ב-HUB Security, בעל ניסיון של יותר מ-15 שנים ב-AppSec, OffSec, InfraSec, GRC, DFIR, CloudSec ותחומים נוספים. בוגר ממר"ם ויועץ בכיר בתחום הסייבר לתאגידים גדולים ולסטארטאפים כאחד (צילום: בני לפיד)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 513 מילים

תגובות אחרונות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מָנָאיֶּיכּ 143

מה אנחנו באמת יודעים על השחיתות במשטרה, החתרנות של הפרקליטות, הסיאוב במח"ש והמניפולציות של התקשורת? שיחה בין אחד שמת מפחד לאחד שמנסה להרגיע

עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות

בליכוד הפיצו מודעה מזוייפת שנחזתה להיות מטעם כחול-לבן התקווה החדשה - ויו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, בחר לנקוט גישה נחרצת כבר בפתח מערכת הבחירות ● פרשת הסרסור בסוהרות מעלה בסימן שאלה את שיבוצן של חיילות בשב"ס ואף הובילה את גנץ להתערב ללא סמכות ● ומני מזוז הוא הבחירה המפתיעה והנכונה לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים

עוד 1,438 מילים

כהנא נותר ללא אופציות

מתן כהנא נותר ללא בית פוליטי ● הוא לא רוצה את מי שרוצים אותו, ומי שהוא רוצה - עדיין לא מוכן לקבל אותו ● איילת שקד רוצה אותו שלישי ברוח הציונית, בני גנץ מנהל איתו מו"מ שלא מתקדם - כשהחרדים מאיימים: "אין לגנץ מה לחפש איתנו אם כהנא יהיה שם" ● כהנא עצמו אומר לזמן ישראל: "הלוואי שהייתי דמות כזו משמעותית שתקבע מי יקים את הממשלה הבאה" ● פרשנות

עוד 664 מילים ו-1 תגובות

"אף פעם לא מאוחר"

"אף פעם לא מאוחר" (Good Luck to You Leo Grande) בבימויה של סופי הייד, הוא סרט סקס חיובי לחלוטין. הוא כמעט בלתי צפוי בדקויות שלו כמו שהוא חזק בהצגת החמלה, בדימוי הגוף, בהתייחסות לגיל ולרעיונות החברתיים המיושנים על עונג.

"אף פעם לא מאוחר" הוא סרט סקס חיובי לחלוטין. הוא כמעט בלתי צפוי בדקויות שלו כמו שהוא חזק בהצגת החמלה, בדימוי הגוף, בהתייחסות לגיל ולרעיונות החברתיים המיושנים על עונג

דיים אמה תומפסון, השחקנית הבריטית המעולה והוותיקה מגלמת בסרט את ננסי סטוקס, מורה אלמנה בת 60+, שבמהלך חייה קיימה יחסי מין עם גבר אחד בלבד – בעלה המנוח. אתו היא שכבה בתנוחה אחת בלבד, תנוחה מיסיונרית, כאשר היא פסיבית לחלוטין ובעלה אינו מתעניין, אינו שואל ואינו מתחשב במאווייה.

היא כמהה לקשר אנושי ולסקס טוב, כזה שלא ידעה כל חייה, והיא מחפשת מין מלהיב כפי שקראה עליו ברשתות החברתיות. שנתיים אחרי שהתאלמנה מבעלה השגרתי והמאכזב היא אוזרת אומץ ושוכרת את שירותיו של ליאו גרנדה, "עובד מין" צעיר, בתקווה שסוף סוף תחווה יחסי מין מספקים ותחווה אורגזמה ראשונה בחייה.

אבל זה סיפור המסגרת בלבד. הרי אם זה היה הסיפור המהותי, הוא היה מסתיים ברגע בו היא שוכרת "עובד מין" למשכב, כפי שגבר שוכר יצאנית. לעומת זאת, הסרט עוסק בכנות נדירה במין, בזקנה ובבדידות, נושאים שלרוב אינם מופיעים ברמה הקולנועית (עולה בדעתי הסרט המשובח "איש ואישה בלילה" – Our Souls at night), או שהם מופיעים בצורה שטחית וחסרת אחיזה במציאות.

טריילר על הסרט: כאן, וכאן.

ננסי סטוקס, מורה אלמנה בת 60+, קיימה במהלך חייה יחסי מין עם גבר אחד בלבד – בעלה המנוח. אתו שכבה בתנוחה אחת בלבד, מיסיונרית, כשהיא פסיבית לחלוטין ובעלה אינו מתעניין, שואל או מתחשב במאווייה

אציין שני נושאים חשובים שהסרט מעלה:

החיים אחרי גיל 50-60

הראשון הוא בבסיסו הסתכלות על החיים אחרי גיל 50-60. בלי בן או בת הזוג.

הסרט מתמקד במיניותה ובתשוקתה של אישה מבוגרת ועושה זאת בכנות וברגישות, שמגלה לנו את יופייה של אישה שלומדת לאהוב את עצמה. הוא מציג אישה בוגרת, שלמרות כל העכבות האישיות, החברתיות והמוסריות, רוצה לחוות לראשונה בחייה יחסי מין מספקים ואורגזמה. ויותר מזה, היא פועלת כדי להשיג זאת.

"אני רוצה לשחק במשהו אחר. אני רוצה לשחק בלהרגיש צעירה שוב", אומרת ננסי, "אני רוצה את ההרגשה הזו בחזרה. ההרגשה הזאת שיש הכל לפני". "את רוצה להיות שוב בת שש עשרה?, שואל ליאו, וננסי עונה: "לא, אני לא רוצה להיות שוב בת שש עשרה. להיות בת שש עשרה זה נורא. אני רוצה את ההרגשה של להיות בת שש עשרה שוב. את הכוח הזה. לא ידעתי שיש לי את זה. זה התבזבז עליי".

התסריט המעולה והאינטליגנטי של קייטי ברנד הוא דיון בוגר ומרתק, עם מידה מתאימה של הומור, על החיים אחרי גיל 60. הוא מציג גישה חיובית ביחס לגילנות, למיניות, וללגיטימיות של העונג גם אצל נשים בוגרות שהגוף שלהן אינו מושלם.

"תמיד התביישתי בעצמי", אומרת ננסי. "כלומר בגוף שלי. תמיד הייתי מודעת למה לא בסדר בזה. ירכיים עבות, בטן שמנה, ציצים יורדים עכשיו עד הפופיק שלי. הזרועות שלי מתנדנדות. ואם לא אמרוט את השערות כאן וכאן, הייתי יכולה להצטרף לקרקס אחרי חודש".

"תמיד התביישתי בעצמי", אומרת ננסי. "כלומר בגוף שלי. ירכיים עבות, בטן שמנה, ציצים יורדים עכשיו עד הפופיק שלי. זרועות מתנדנדות. ואם לא אמרוט שערות הייתי יכולה להצטרף לקרקס אחרי חודש"

הסרט אומר שנשים לא צריכות להעמיד פנים ולהתבייש בעצמן. שהן יכולות להיות אקטיביות בחיפוש אחרי אותו "משהו" שרק יצור אנושי אחר יכול לספק. שאפשר לחפש באופן יזום ואקטיבי חבר שאתו ניתן יהיה לדבר, לחלוק חוויות, לבלות ולחוות יחסי מין. חבר שאתו אפשר יהיה להיפגש ולהרגיש שוב כנערה השמחה לפגוש את אהובה.

כדאי להקשיב לדברי במאית הסרט סופי הייד: "באופן מדהים למדי כמעט לא ראינו על המסך נשים לא צעירות שמדברות על סקס. הגיע הזמן למשהו אחר ומרענן ולכן כל כך התלהבתי מהסיפור הזה. סקס זה כיף וזו תחושה טובה, אבל בסופו של דבר זו גם אחת הדרכים שבה אנחנו מתקשרים עם אחרים. אני חושבת שמהות הקיום שלנו היא לתקשר עם אחרים, ומכאן שסקס הוא חלק חשוב מהחיים שלנו ולא צריך להתבייש בזה".

וכפי שנאמר בשיר תהילה לעונג בתסריט, מפי ליאו: "את יודעת, דבר אחד שאני אוהב זה פשוט לצפות בפנים של מישהי כשהיא מרגישה עונג. כשהיא מרפה ומשחררת, כשהיא נכנעת, כשהגוף הולך אתה, והחום הזה, והתחושה הזו, הכל פשוט משתחרר, זה פשוט כל כך, כל כך נהדר".

כבוד והסכמה הדדית

העיסוק בכבוד ובהסכמה הדדית הוא הנושא השני בסרט. התסריט החד של ברנד מלא בשנינות, כאשר בכל רגע עולה דיון חכם על מין, ובעיקר על חשיבות ההסכמה – הן להנאה ההדדית והן לחשיבה מעבר לניסיון האישי של כל צד.

הייד: "סקס זה כיף ותחושה טובה, אך גם אחת הדרכים שבה אנחנו מתקשרים עם אחרים. אני חושבת שמהות הקיום שלנו היא לתקשר עם אחרים, ומכאן שסקס הוא חלק חשוב מהחיים שלנו ולא צריך להתבייש בזה"

הסרט מעלה על נס ומדגיש את ההנאה ההדדית כאחד המרכיבים החשובים ביותר במין, ומוודא שהצרכים של כל אדם מהמשתתפים נשמעים, מובנים, מכובדים ונענים. ננסי מעולם לא חוותה אורגזמה, ומתארת את חיי המין שלה ככאלו שהתנהלו ללא סטייה במשך יותר מ-30 שנים. הסיפוק שלה זה דבר שהיא לא שמה עליו דגש מעולם, וגם לא בעלה המנוח. זה גם משהו שהיא לא חשבה שאפשרי. זה לא מפתיע, שכן נראה שלבן זוגה המיני בעבר, לבעלה, לא היה עניין לשאול אותה ממה היא נהנית.

אמה תומפסון מתמודדת עם כל זה בזהירות, בעדינות ובמומחיות, כאשר ננסי מציגה את השלבים האופייניים של האינטראקציות המיניות חסרות התשוקה שלהם כמו מנגנון של שעון, כולל אורגזמה מזויפת, ולצחוק ממה שאפשר להגדיר כסקס לא רצוי, כחוויה מקובלת.

החשיבות של הסכמה מתמשכת נמצאת בבסיסו של הסרט כתמה אינטימית ומכוונת, והסרט לא פוסח כאן על כל צעד. לדוגמה, כאשר ליאו מוביל על ידי בקשת ונטילת רמזים פיזיים, מילוליים ואנרגטיים מננסי. כאשר הוא מבקש, למשל, הסכמה לכל פעולה אינטימית בודדת, מנשיקה על הלחי של ננסי ועד ריקוד לצלילי שיר של אלבמה שייקס כאמצעי להתנער מהעכבות של ננסי. ננסי, מצידה, גם היא מבקשת כל הזמן הסכמה למגע פיזי, לליטופיה את גופו של ליאו.

על ידי הצבת נושאים של תשוקה והנאה הדדית, עם הסכמה מתמשכת והכרה בגבולות, הסרט מדגיש את החשיבות של לכבד את עצמך ואת האחרים בו זמנית בכל הקשור למין.

בהנחייתה האינטימית של במאית הסרט סופי הייד, השחקנים תומפסון ומקורמק לוקחים את התסריט של קייטי ברנד ועובדים אתו כדי ליצור סרט מעולה על ניואנסים של כבוד והסכמה הדדית, של רצונות, צרכים וחמלה.

הסרט מעלה על נס ומדגיש את ההנאה ההדדית כאחד המרכיבים החשובים ביותר במין, ומוודא שהצרכים של כל אדם מהמשתתפים נשמעים, מובנים, מכובדים ונענים

על פי ננסי, "הנאה היא דבר נפלא. זה משהו שכולנו צריכים לקבל. הגוף שלי הוא כבר לא הפגר שהסתובבתי בו כבר שלושים שנה. לא, עכשיו זה דבר פלאי, 'מגרש משחקים של עונג', כמו שאתה אומר".

והנה מאמר מהניו יורק טיימס שפורסם בהארץ על הסרט.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,046 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הקונספציה נכשלה: המכס ירד, המחירים המשיכו לעלות

פוליטיקאים מבטיחים שיורידו מכסים כדי לפתוח את השוק לייבוא ולהוריד מחירים ● אבל המכסים על דגים, אטריות ומאכלים נוספים ירדו ואף בוטלו בעבר - וזה לא מנע מהמחירים שלהם לזנק ● מוצרים אחדים, כמו טונה, התייקרו דווקא אחרי הורדת המכס, כשהמפעל המקומי נסגר והיבואנים קיבלו כוח מונופוליסטי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,600 מילים

התקדים שנקבע במקרה של המתיחות הנוכחית בעוטף עזה מסוכן מבחינת ישראל ● המידע המודיעיני הצביע באופן חד-משמעי על כוונה של הג'יהאד האסלאמי לפגוע בתושבי העוטף, ואף אחד בישראל לא רצה לסכן חיי אדם ● כך התקבלה ההחלטה על סגירת הכבישים בעוטף - מקרה קלאסי של בחירה בין כמה אפשרויות שכולן גרועות ● אך משמעותן אחת: הג'יהאד האסלאמי לא מורתע ● פרשנות

עוד 638 מילים ו-1 תגובות

העיקר שמדברים על כלכלה

נתניהו זיהה מוקדם את הסנטימנט הציבורי באשר ליוקר המחיה והקדים את שאר המפלגות עם קמפיין כלכלי ● זהו שינוי מרענן עבור מי שעד לאחרונה הכריז דווקא על האיום האיראני כעל "החיים עצמם" ● אלא שנתניהו הציג תוכנית רצופה באי דיוקים ולא משכנעת שנשמעת כמו עוד הבטחת בחירות שלא תמומש ● לפחות הוא יותר משכנע כמרצה "טד" מאשר בתפקיד האזרח המודאג ● פרשנות

עוד 959 מילים ו-1 תגובות

צה"ל תגבר כוחות בגבול, התושבים נערכים לסופ"ש בסגר

סקר חדשות 13: הליכוד מתחזק, גוש נתניהו מגיע ל-62 מנדטים, שקד והנדל לא עוברים ● ראש הממשלה ושר הביטחון קיימו הערכת מצב בקריה בת"א ● חקלאים ובעלי עסקים בעוטף יפוצו, השכירים לא ● לפיד ביטל חופשה בצפון ● משרד החקלאות יתקצב נופש בגליל לילדי העוטף ● הליכוד פסל מועמד שהורשע בפריצה לבתים ● פריג': גולן לא ראוי להיות יו"ר מרצ ● שקד מאשרת: יש התנגדות ביהדות התורה ליועז ומתן

עוד 51 עדכונים

כרישים, שלשולים וחידוני מלחינים

בני בית-אור (אביה של טל שניידר) ואבי הופשטיין (אביו של אבנר הופשטיין) נשלחו ב-1967-8 כחיילי מילואים להגן על האיים הנידחים טיראן וסנפיר, דרומית לסיני ● לרגל העברה ההיסטורית של האיים ממצרים לסעודיה, הם משחזרים את השירות הצבאי הכי אקזוטי בהיסטוריה ● "המצוקה הכי גדולה היתה למצוא דרך להעביר את הזמן"

עוד 1,465 מילים ו-1 תגובות

מפגן היהירות של וימן עשוי לגבות מחיר כבד מדיפלומט

אחד הכישלונות הגדולים של בעלי דיפלומט נעם וימן בניהול משבר מחירי הטונה נוגע לעובדה שהיום כבר חלקים גדולים בציבור יודעים מיהם נעם וימן ודיפלומט ● בעוד יריביו השכילו לכבות את המחאה מייד כשפרצה, וימן איפשר - בניהול מרושל של המשבר - לאש להתפשט ולכלות על הדרך את אחד הנכסים החשובים שהפכו אותו לאימפריה ● פרשנות

עוד 1,958 מילים ו-1 תגובות

מי שלא יעמיד את משבר האקלים בראש, יהפוך בעצמו למנהיג אזוטרי

בריאיון שנתן בתחילת השבוע, שיבץ גולן את משבר האקלים במה שכינה "נושאים אזוטריים" ● גולן, שמתמודד על ראשות מרצ, לא היחיד בזירה הפוליטית שמחזיק בעמדות אנכרוניסטיות כאלה ● אם השמאל בישראל חפץ חיים, הוא צריך להבין שסביבה וחברה הולכות ביחד, ושעליו להוביל את המאבק במשבר שהורג כיום בישראל יותר בני אדם מאיומים צבאיים ● פרשנות

עוד 866 מילים ו-2 תגובות

בתום הערכת מצב ביטחונית הוחלט להאריך ביממה את הכוננות המוגברת בעוטף עזה

מחר יחודשו בווינה השיחות העקיפות בין וושינגטון לטהראן בעניין תוכנית הגרעין האיראנית ● "עלינו להתנצל": ועדת החוץ והביטחון וועדת ביטחון הפנים דנו בסרסור בסוהרות כלא גלבוע ● נתניהו הציג תוכנית כלכלית והבטיח חינוך חינם מגיל אפס ● בוטלו הבחירות לראשות מפלגת הציונות הדתית לאחר שרק סמוטריץ' הגיש מועמדות ● ברביבאי: "יש אחד בורא עולם ויש אחד יאיר לפיד"

עוד 39 עדכונים

סמוטריץ' נהג לזלזל בבן-גביר והתייחס אל ריצתם המשותפת בבחירות הקודמות כמהלך טקטי בלבד ● אלא שכעת, בן-גביר כבר עושה את דרכו לראש הרשימה כמו שהוא יודע - בכוחנות ובאולטימטומים - וסמוטריץ' נכנע לו ללא תנאי ● בדרך בן-גביר שולף שוב את הקלף העדתי ומאיים לפצל את הרשימה לציונות הדתית הראשונה והשנייה ● פרשנות

עוד 728 מילים ו-1 תגובות

השיא ביחסי סין וישראל נמצא מאחורינו

ה-INSS השיק אמש את המרכז למדיניות ישראל סין, והארוע - בהשתתפות שגריר סין בישראל - סיפק הזדמנות לבחון את מצב היחסים בין שתי המדינות ● מנהל תוכנית סין ב-INSS אסף אוריון חשף נתונים לפיהם השקעות סין בישראל נמצאות בירידה מתמדת, אחרי שהגיעו לשיא ב-2018 ● ובסין מזהים שינוי ביחס של ישראל - ושל הישראלים - כלפי המעצמה, במיוחד לאור המתיחות עם ארה"ב

עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה