מיס תבל, חלוצת ה-metoo#, חוזרת בתשובה, מזרחית, פמיניסטית, קפיטליסטית. חכמה.
השופט בדימוס עודד אל-יגון, לשעבר נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, חסם לצפייה פומבית את הודעותיו בפייסבוק, ובכלל זה את הפוסט הפוגעני שפרסם על מראה של לינור אברג'יל בטקס הדלקת המשואות שלשום (רביעי).
אל-יגון כתב במהלך הטקס, אותו הגישה אברג'יל כשהיא חובשת שביס לראשה: "המגישה חובשת לראשה תרבוש רב קומות, כמצווה בימים אלה על נשים שומרות מצוות. מאידך שמלתה ההדוקה מבליטה היטב את שדיה המתנוססים בגאון לתפארת מדינת ישראל, זאת כדי לשמח את לבם של אחינו החילונים, וכנראה גם כדי ליצור אווירה של אחדות בעם"
דבריו גררו ביקורת נוקבת מכל צדי הקשת הפוליטית, והנהלת בתי המשפט הבהירה בהודעה חריפה במיוחד כי היא "מתנערת מדבריו מכל וכל".
תגובת דוברות הרשות השופטת ביחס לדבריו של השופט בדימוס אליגון:
מדובר בהתבטאות מבישה ואומללה של שופט שלום בדימוס שפרש לפני כ- 13 שנים ממערכת בתי המשפט ומערכת בתי המשפט מתנערת ממנה מכל וכל.
— דוברות הרשות השופטת (@IsraelCourts) May 10, 2019
אל-יגון עצמו אמר מוקדם יותר היום (שישי) לחדשות 12 כי אינו מתנצל על דבריו. "מי שלא מוצא חן בעיניו, זו מדינה דמוקרטית – מותר גם להתנגד למה שאני אומר", הגיב.
לפני שעה קלה, עם זאת, חסם אל-יגון גישה לפוסט זה ולפוסטים נוספים שפרסם בפייסבוק, לפחות מאז תחילת השנה, וכתב לחבריו שם: "פוסט שפרסמתי בערב יום העצמאות עורר תגובות רבות. בחלקן אוהדות ובחלקן תוקפות ואף תוקפניות וגדפניות. את אלו כמו את אלו אני מקבל בכבוד ובהבנה, ואת חלקן – הגדפניות במיוחד אני חוסם.
"עד כאן הכל בסדר גמור, אך שמתי לב לתופעה מעניינת: התגובות השליליות מופיעות בגדול על הדף הציבורי, בעוד שהודעות התמיכה מתפרסמות בד"כ על הדף האישי. האם גם זה אומר משהו על התהליכים העוברים על החברה הישראלית?"
בעמוד הפרופיל של, בשורת הביוגרפיה הפתוחה לציבור, השאיר אל-יגון משפט בודד: "סתם אחד".
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם