אחת המילים השנואות בשיח הישראלי היא "אפרטהייד". אותו משטר מושמץ שהחיל חוק שונה על אוכלוסיות באותו שטח בהתאם למוצאם האתני. בשיח הפוליטי בישראל, מהימין הקשה ואפילו עד לשמאל הרך, נוהגים ללגלג על אלו שבכלל מעזים להעלות את המונח הזה על דל שפתותיהם, ומתייגים אותם כשמאלנים הזויים. אבל האמת היא שכבר היום קשה שלא לכנות את מדינת השטחים מדינת אפרטהייד על כל המשתמע מכך, ואירועי השבוע המחישו זאת היטב.

מהימין הקשה ועד לשמאל הרך נוהגים ללגלג על מי שמעז להעלות את המונח אפרטהייד על דל שפתיו. אבל האמת שכבר היום קשה שלא לכנות את מדינת השטחים מדינת אפרטהייד, ואירועי השבוע המחישו זאת היטב

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

היישוב הערבי אל-רכיז נמצא בדרום הר חברון בשטח C. אין לבתים שם אישורי בנייה, ולכן צה"ל מגיע להרוס את המבנים, אשר טכנית בנויים בניגוד לחוק. אבל האמת היא שהחוק כל כך ציני, שקשה להאמין שהוא קיים: למה אין אישורי בנייה? כי לא נותנים להם אישורי בנייה. ככה פשוט.

כאשר הגיעו השבוע חיילים לעצור בנייה פלסטינית בשטח, נוצר עימות בין חיילי צה"ל לכמה פלסטינים במקום עקב הניסיון להחרים גנרטור. תוך כדי העימות, נורה הארון אל עראם בצווארו. הוא נפצע אנושות, וגם אם יישאר בחיים, יוותר משותק לכל שארית חייו.

חיילים הגיעו להחרים גנרטור מתושבים באל-רכיז בדרום הר חברון שניסו לבנות מחדש את ביתם ההרוס. הארון אל עראם, שביתו נהרס לפני חודש, התנגד, ונורה מטווח אפס. ככה זה כשמנסים להעלים את הפלסטינים משטחי C https://t.co/8DrOahp8Op

— שיחה מקומית (@mekomit) January 2, 2021

נכון, הירי לא היה מכוון, ונראה כי מדובר בפליטת כדור. עם זאת, קשה שלא לתמוה מדוע מדינת ישראל ביד אחת לא נותנת לפלסטינים אישורי בנייה, וביד שנייה מענישה אותם שאין להם אישורי בנייה, ובאה לאכוף הרס בתים בגין בנייה בלתי חוקית. 

המצב הזה מקומם במיוחד, כאשר אנו מודעים לתמונת הראי של הבנייה הבלתי חוקית בשטחים: לפני שבועיים נהרג יהודי צעיר, נער גבעות, בשם אהוביה סנדק. הוא נהרג לאחר שהוא וחבריו זרקו אבנים על שוטרים ולאחר מכן ברחו משם ברכבם.

נסיבות מותו של סנדק עדיין מהוות נושא למחלוקת, כאשר חבריו טוענים שהמשטרה נהגה באלימות בוטה ואף בהעלמת ראיות. הכעס שלהם מן האירוע, הוביל אותם להכריז בתום השבעה על מות חבריהם על הקמתו של מאחז "מעלה אהוביה", בסמוך להתנחלות כוכב השחר ולמקום התאונה.

כמו כל מאחז, קודם כל בונים, קובעים עובדות בשטח, ואחרי זה מבקשים היתר. בינתיים אולי יוצא צו פינוי, אבל מי מתייחס לזה בכלל. סיכוי לא רע שיינתן היתר בסופו של דבר, כי אתם יודעים איך זה: למתנחלים הנחושים יש ייצוג פוליטי פעלתן וכוחני, שיודע להזיז דברים. מבחן המציאות מלמד כי כך או אחרת, מאחזים על פי רוב לא מפונים. 

קשה שלא לתמוה מדוע ישראל לא נותנת לפלסטינים אישורי בנייה, ואז מענישה אותם על היעדרם, ובאה לאכוף הרס בתים בגין בנייה בלתי חוקית. בעיקר לנוכח תמונת הראי של הבנייה הבלתי חוקית של המתנחלים בשטחים

בקיצור, הבנתם: כשערבים רוצים לבנות על קרקע אשר בבעלותם, אך ללא היתרי בנייה, מגיע צבא כדי להרוס את המבנים, ולטהר את שטחי C מערבים. יום אחד, כשייספחו את שטחי C, לא יצטרכו לתת להם זכויות או משהו. אבל כשיהודים רוצים סתם לעלות על קרקע שמתחשק להם עליה, מגיע שר התחבורה לשעבר, בצלאל סמוטריץ' ועולה ביחד איתם. האמת, אם לא מדובר בקרקע פרטית, בית המשפט גם לא יתערב ויורה על הפינוי.

זו מן מציאות שכזו, שבה כולם מעמידים פנים שישראל היא מדינה בה כולם שווים בפני החוק, ובג"ץ הוא בכלל "שמאלני", אבל בפועל האוכלוסייה הפלסטינית ללא זכויות אזרח, ללא ייצוג פוליטי, וללא תקווה שמשהו בעתיד שלהם אי פעם ישתנה. 

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.

סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.

ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב