"הפתעת אוקטובר" איננה רק במתקפת חמאס. זוהי גם קריסה פתאומית בינלאומית של ישראל. לכאורה, על לא עוול בכפה, אולם זוהי תולדה של ההפיכה המשטרית מבית מדרשו של בנימין נתניהו, ויש האומרים שהמשך המלחמה משרת את מטרותיו. ואילו "מתקפת אפריל" האיראנית חשפה את הלְקוּת הישראלית, אך גם פתחה פתח לשובנו לשפיות מדינית. אל לישראל להתנהל כעת בנקמנות אלא לבחור מהלכים חכמים שישיבו את החטופים שבשבי, יוליכו להסדר בר-קיימא עם הפלסטינים ויצמצמו את האיום האיראני.
* * *
בשפה האנגלית יש מילה העשויה לתאר את התנהלותו של נתניהו: reckless, כלומר פזיז או נמהר, אלא שעצם הכתרתו כ-reckless מחטיאה. הוא מחושב מאד ופועל למטרת-על כפולה: הבטחת שלטונו בצד המשך התחמקותו מהכלא. כך יש להבין את מהלכיו, כולל בעזה ומול איראן. יש הטוענים שהוא פועל לקבֵּע את מצב המלחמה כדי להרחיק את אימת הדין.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בחירתו של סער לצרף את הבוגד בימין, הסמל המובהק של כניעה לחונטות הטרור המשפטי בני בגין הוא מבחינת אנשי הימין האמתי סמרטוט אדום ורמזור אזהרה אדום בוהק שסער פניו לרצות את הדיקטטורה המשפטית. היות שכיום מבחינת הימין, המאבק בדיקטטורה הזאת הוא לב העניין, הוא איבד במהלך מטופש אחד את הימין. ומאחר שאין באפשרותו להביא כיום אלקטוראט מימין, גם המצביעים בשמאל נוטשים אותו כאחד שאינו יכול לספק את הסחורה. כך הוא יוצא קרח מכאן ומכאן. יש מבין.
ככה זה נראה כשהקנאה התאווה והכבוד אשר מוצאים אדם מן העולם כל אחד לחוד, חוברים להם יחדיו בעת ובעונה אחת.
דחיית סיפוקים היא תכונה חשובה לכל אדם ,בטח ובטח למתיימר להנהיג, לידיעת הקורא גדעון סער.