שתי מדינות לשני עמים - הפתרון שכשל

אחמד קריע (אבו עלאא), צילום מסך מערוץ 12
אחמד קריע (אבו עלאא), צילום מסך מערוץ 12

סיסמת ״שתי מדינות לשני עמים״ היא סימן לתקינות פוליטית, ושני הצדדים לסכסוך מקפידים להתהדר בה. על פי הסקרים רוב הישראלים תומכים בפתרון שתי המדינות, והוא מקובל על הרשות הפלסטינית, על הליגה הערבית ועל רוב מדינות העולם. רק חמאס וחזבאללה מתנגדים לו פורמלית.

סיסמת ״שתי מדינות לשני עמים״ היא סימן לתקינות פוליטית, ושני צדדי הסכסוך מתהדרים בה. עפ"י הסקרים רוב הישראלים תומכים בפתרון זה, שמקובל גם על הרש"פ, על הליגה הערבית ועל רוב מדינות העולם

שלושה ראשי ממשלה ניסו לקדם הסדר דיפלומטי בכיוון זה: אהוד ברק בשנת 2000, אהוד אולמרט ב-2008 ובנימין נתניהו ב-2009, אך ללא הצלחה. ההסדר לא הושג בגלל התנאים המוקדמים שמציבים שני הצדדים: חימושה של המדינה הפלסטינית, זכות השיבה של פלסטינים, פינוי ההתנחלויות, והכרת הפלסטינים בישראל כמדינת העם היהודי.

שני הצדדים מנהלים מפגשים דיפלומטיים בסיוע מתווכים, מבלי להאמין בתועלת שבהם. למעשה, ישראלים ופלסטינים לא מעוניינים כלל בפתרון שתי המדינות. ישראל ממשיכה לבנות במרץ בהתנחלויות ומאמינה שהזמן פועל לטובתה, לכן, אין הכרח להגיע להסדר.

במקביל, ישראלים רבים חיים בחרדה שהערבים רוצים להשמיד אותנו. הם מוכנים להתבצר לאורך זמן בתוך חומות בטון מחושמלות ולסגור את עצמם בגטו יהודי. כך שומרים על הלאום מפני זרים. מתונים יותר פולטים את המשפט: ״תנו להם מדינה ושיחנקו, העיקר שלא נראה אותם יותר״.

מנגד, השמאל הליברלי מראה סימני ייאוש מדאיגים. רבים מבקשים אזרחות זרה ״מתוך דאגה לעתיד ילדינו״. אחדים אומרים בפה מלא שישראל לא תתקיים לאורך זמן, ושזו הייתה הרפתקה לא מוצלחת. אחרים נתונים במצב פסימי, כמעט פסיכוטי, שפוגע ביכולתם לשאת את המציאות, ומטיפים לעוף מכאן בטרם פורענות.

טענות מזעזעות אלה אופייניות לאינטליגנציה בורגנית שמרגישה שהיא יכולה להיקלט בקלות במדינה מתקדמת, ומצדיקה את תחושותיה בהידרדרות הפוליטית והמוסרית, בשחיתות השלטונית, ובשליטה בעם אחר.

שני הצדדים מנהלים מפגשים דיפלומטיים בסיוע מתווכים, מבלי להאמין בתועלת שבהם. למעשה, ישראלים ופלסטינים לא מעוניינים בפתרון 2 המדינות. ישראל ממשיכה לבנות במרץ בהתנחלויות ומאמינה שהזמן לטובתה

אין להתפלא אם כך שהלך רוחות זה הוליד סוג של ״מרד פלבאים״. השכבות החלשות, שהאופציה לנטוש את ישראל לא זמינה עבורם, הרגישו שהאליטות בוגדות בהן.

במקביל, פוליטיקאים חסרי מצפון הבחינו בתופעה, עשו בה שימוש ציני, והפכו את הפופוליזם לכלי שלטוני. הם טיפחו את הדיכוטומיה ההרסנית בין מזרחים לאשכנזים והשליטו אותה על השיח הציבורי.

התקשורת עטה על פוליטיקת הזהויות עד כדי כך שקשה להימלט ממנה היום. כל דבר עובר דרך הפריזמה העדתית. כל אחד מאתנו מוגדר לא על פי עמדותיו, רעיונותיו או מעשיו, אלא על פי מוצאו האתני המדומיין.

הפלבאים הקצינו את תגובתם, ופטריוטיותם הפכה ללאומנות רווית שנאה לאחר. הם פיתחו נוגדנים נגד האינטליגנציה ונגד הנאורות. הם נגררים לזרמים מיסטיים, ושוקעים באמונות תפלות ובתאוריות קונספירציה.

מרוב ייאוש העילית התרבותית חשה ניתוק מן העם ״שגנב לנו את המדינה״. תופעת ״אורזי המזוודות״ מופיעה אחרי כל אכזבה פוליטית: ״אם זה מה שהעם רוצה אין לי מה לעשות בארץ הזאת״. בצדק הימין כינה אותם ״חמוצים״.

הפופוליזם השלטוני גרם לאחדים לפלוט בפני את המשפט ״לא היינו צריכים להביא אותם לארץ״. הכוונה כמובן ל״מזרחיים״. העילית של השמאל איבדה את אמינותה.

פוליטיקאים חסרי מצפון הבחינו בתופעה, עשו בה שימוש ציני, והפכו את הפופוליזם לכלי שלטוני. הם טיפחו את הדיכוטומיה ההרסנית בין מזרחים לאשכנזים והשליטו אותה על השיח הציבורי

מעבר למגעים הדיפלומטיים בתחום המדיני, כדאי לשאול את השאלה: מה באמת רוצים הפלסטינים? לשם כך כדאי להקשיב לדבריו של ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר, אבו עלאא (אחמד קריע), שנאמרו בשיחה על כוס קפה במהלך המו"מ המדיני בין ישראל לפלסטינים, לאהוד דקל, מנהל המכון לביטחון לאומי, ומעמודי התווך של ההסדר המדיני עם הפלסטינים.

דקל נשאל בידי מראיינו, אלכס ציטלין ("באים אל הפרופסורים"), מה להערכתו רוצים הפלסטינים מעבר לעמדותיהם הרשמיות. לפי דקל, לפלסטינים חשובה יותר מכל ההכרה בזכויותיהם, אחרי שכבר וויתרו על שמונים אחוז משטח פלסטין.

 

הוא השתדל לשחזר בדייקנות את דברי אבו עלאא ברגעי משבר במשא ומתן:

״הכל בסדר. אנחנו פה. אנחנו לא הולכים לשום מקום. אנחנו בכלל בעד מדינה אחת. הדמוגרפיה עובדת.

במדינה אחת יש לנו כור למחקר גרעיני בדימונה. יש לנו מדינת הייטק. יש לנו התפלת מי ים. יש לנו את כל היכולות. את הצבא החזק ביותר במזרח התיכון.

"למה אנחנו צריכים לבנות הכל מחדש? אתם רוצים מדינה אחת? אהלן וסהלן. אנחנו מעדיפים מדינה אחת״.

דברי אבו עלאא ברגעי משבר במו"מ: ״הכל בסדר. אנחנו פה. אנחנו בכלל בעד מדינה אחת. הדמוגרפיה עובדת. במדינה אחת יש לנו כור למחקר גרעיני בדימונה, מדינת הייטק, צבא חזק. רוצים מדינה אחת? אהלן וסהלן"

דקל הזדעזע מן הרצון הפלסטיני לראות בישראל את מדינתו. הוא מאמין שהפלסטינים מעוניינים בפתרון זה ומצטער על כך שגם חלק מן ישראלים מעוניינים בו. מול גישה אינטגרטיבית זו, נציג ישראל חזר על הנרטיב המקובל: ישראל צריכה להישאר מדינה יהודית-דמוקרטית, מדינה על בסיס אתני יהודי בלבד, וכל פתרון אחר מסכן אותה ופוגע ברעיון הציוני.

עמדת אבו עלאא אינה יוצאת דופן. בשיחותי עם משכילים ערבים אני מופתע ממידת נחרצותם להשתלב באופן טבעי בישראליות. יחד עם אלכס ציטלין העמדנו בפני אחדים את השאלות הקשות: מה דעתם על גיוס ערבים לצבא ועל פתיחת בתי ספר עבריים ביישוביהם?

לרוב, המשיבים נקרעים בין הרצון להזדהות כישראלים לבין מחויבותם לנרטיב הערבי שהתקינות הפוליטית מצפה מהם. בעבר שללה ישראל את גיוס הערבים לצבא בטענה שהם לא יסכימו להילחם באחיהם במדינות השכנות.

למרות זאת, בשנת 1954, שר הביטחון פנחס לבון החליט, בניגוד לדוד בן גוריון, לפרסם צו לגיוס מיעוטים לצה״ל כדי לשחררם מהרגשת האפליה, ולהשוות את זכויותיהם וחובותיהם לכלל התושבים.

הצו התקבל בהתלהבות בידי צעירים ערבים שהזדרזו להירשם ביישוביהם לקראת התייצבותם בלשכות הגיוס. ממסד מפא״י קיווה שעצם העלאת הרעיון לגייס ערבים לצבא יגרום לרבים לעזוב את הארץ. השלטונות נבהלו ממידת ההיענות לגיוס, והלשכות נסגרו.

מול הגישה האינטגרטיבית של אבו עלאא, נציג ישראל חזר על הנרטיב המקובל: ישראל צריכה להישאר מדינה יהודית-דמוקרטית, על בסיס אתני יהודי בלבד, וכל פתרון אחר מסכן אותה ופוגע ברעיון הציוני

היום סוגיית גיוס ערבים וחרדים לצה״ל איבדה מחשיבותה. בטחון ישראל לא זקוק לחיילים במדים אלא לאנשי מקצוע מעולים בתחומי ידע מתקדמים. גיוס לכל, מחנות צבא מגודרים, טנקים ומטוסים לא יגבירו את ביטחוננו.

רמתו המדעית, ההשכלתית והמוסרית של הצעיר ישראלי היא הערובה לביטחוננו. מהות החינוך שהמדינה תנחיל לכלל אזרחיה בעידן הדמוקרטיזציה של הידע תקבע את עליונותנו מול טרור מתוחכם שפוגע בנו.

האם רצוי שהמדינה תגרום לכך שחלק מבניה לא ילמדו מקצועות שיאפשרו להם להתפרנס? האם רצוי שהמדינה תמנע מחלק מאזרחיה ללמוד בשפה הרווחת בה? אין צורך לכפות על ערביי ישראל את השפה העברית, אבל לא רצוי למנוע מהם מערכת הוראה בעברית שתאפשר להם מוביליות חברתית. רבים יעדיפו את העברית על שפה שתחליש את סיכויי קידומם.

הפלסטינים מעריצים את ישראל. הישראלי עוד לא עיכל זאת. אנשי שב״כ מעידים על נשות הבורגנות ברמאללה שמבקשות מבעליהן לרכוש רק מוצרים שכתוב על אריזותיהם בעברית.

הלאומנות הוקהתה כלקח מאירועי הדמים שהתרחשו בלבנון, סוריה, עיראק ואף באלג׳ריה ובתוניסיה. כששואלים פלסטיני האם כדאי לו לחיות ״במדינת אפרטהייד״ הוא משיב, אני מעדיף להיות מקופח בישראל מלהיות אזרח של מדינה מושחתת ומפגרת.

הערצה לישראל קיימת מזמן במדינה כמרוקו ומתגלה יותר ויותר בשאר מדינות ערב. אם רק היינו משכילים לחשוב על כך היינו חותרים להסכם עם המדינה המפותחת ביותר והחיונית ביותר באזור, עיראק, לפני כיבושה האומלל בידי האמריקאים.

הפלסטינים מעריצים את ישראל. הישראלי עוד לא עיכל זאת. אנשי שב״כ מעידים על נשות הבורגנות ברמאללה שמבקשות מבעליהן לרכוש רק מוצרים שכתוב על אריזותיהם בעברית

ערביי ישראל השתנו. אם הקולנוע משקף מציאות, אפשר להבחין בהיפוך מגמה בדור הצעיר הערבי כפי שהוא בא לידי ביטוי בסרטים של יוצרים פלסטינים ישראלים. סרטיהם עוסקים יותר בחתירה לחיים טובים, בזהות המינית, במוסיקת פופ – ופחות בחייל הישראלי הכובש, בעץ הזית ובמפתח הבית שננטש כסמלי הנוסטלגיה מן העבר.

עם זאת, אותם במאים ערבים שהפיקו את סרטיהם במימון ממלכתי ישראלי נאלצים להציג את עצמם כפלסטינים בפסטיבלים בעולם, כי כך מצפים מהם וכך יאה מבחינת התקינות הפוליטית. משורר אחד מכפר גלילי אמר לי פעם שכאשר הוא מטייל בתל אביב הוא מרגיש כחפץ חשוד. עם זאת, הוא מעדיף לחיות בתל אביב ולא בכפרו.

רצוי להשקיף על עתיד העולם ועל ישראל בפרט על פי התהליכים ארוכי הטווח של ההיסטוריה. בעולם העתיק, האימפריות הגדולות, אשור, בבל, פרס, יוון, רומי, ביזנץ, כולל האימפריות הערביות, הכילו בתוכן לאומים רבים כאזרחים ללא הבדל מוצא.

היום הגבולות המדיניים הולכים ומטשטשים בזכות הגלובליזציה הכלכלית, האקולוגית והתקשורתית. בזכות הדמוקרטיזציה של הידע והמהפכה התקשורתית אנחנו חיים היום בטוב שבעולמות בהשוואה לעבר.

לטוב או לרע אוכלוסיית העולם חיה במדינות שבהדרגה מתאחדות במבנים על-לאומיים. העולם עבר בהדרגה ממדינות לאום על פי המוצא האתני למדינות של אזרחים ללא הבדל מוצא או דת.

חמש המעצמות הגדולות בעולם כמו GAFAMI (גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון, מייקרוסופט, IBM) או NATU (נטפליקס, אייר בי אנד בי, טסלה, אובר) מתנהלות ללא גבולות טריטוריאליים וחוצות ללא קושי לאומים ודתות.

אין מדינה בעולם שבנויה היום על מוצא אתני בלעדי. אין היום מדינה מפותחת שאינה מדינת הגירה. הדבר הטוב ביותר שקרה לאירופה במאה העשרים זה ערבוב אוכלוסין ותוספת מהגרים ערבים, סינים, הודים אפגנים ועוד.

לטוב או לרע אוכלוסיית העולם חיה במדינות שבהדרגה מתאחדות במבנים על-לאומיים. העולם עבר בהדרגה ממדינות לאום על פי המוצא האתני למדינות של אזרחים ללא הבדל מוצא או דת

האם ישראל תשרוד לאורך זמן כמדינה חד-אתנית מבוססת דת? האתניות השלטונית בישראל נובעת בעיקר מפחד ״הלבנטיניות״, כלומר החשש שמיעוט ערבי ישליט עלינו תרבות נחותה ואת חוקי השריעה.

הפחדים לא רציונליים. הפלסטינים, כפי שתיאר אותן אבו עלאא, רוצים להיות ישראלים לא כדי לכפות עלינו את האסלם אלא כדי לאמץ את השיגי התרבות והקדמה הישראלים.

קשה למצוא דוגמה בעולם, לפיה רוב סטטיסטי כופה לאורך זמן את תרבותו הנחותה על עילית תרבותית ועל המרכיב החיוני והמתקדם באוכלוסייה. אליטות הן הגורם הבלעדי לאבולוציה בעולם. גדרות הפרדה סופן ליפול. האם הערבים יתרמו לערעור התפיסות הגלותיות שבחברה הישראלית? האם הם יצילו את החברה הישראלית מאפרטהייד דתי ואתני?

ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו על מוצא היהודים והתהוותם עומד לצאת לאור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
זהו מאבק הזהות בין הישראלי ליהודי, ובין הפלסטיני למוסלמי. עד ששתי הזהויות האלה, יהודי וישראלי לא ידורו תחת אותה קורת גג, ונותנת מקום של כבוד לכל אחד מהזהויות הללו, נישאר בקיטוב ובשנאה ש... המשך קריאה

זהו מאבק הזהות בין הישראלי ליהודי, ובין הפלסטיני למוסלמי. עד ששתי הזהויות האלה, יהודי וישראלי לא ידורו תחת אותה קורת גג, ונותנת מקום של כבוד לכל אחד מהזהויות הללו, נישאר בקיטוב ובשנאה שיובילו אותנו לאבדון. יש מקום לכולם ורק כאשר נצליח לפענח את הזהות שלנו נוכל גם להקדם לעבר מצב שגם הזהויות הפלסטינייות חיות איתנו בשלום.

ניתוח מדוייק. מי שמבין וקורא ערבית נתקל בדברים הללו אצל "הוגים" כמו עבד אלסלם עקל ויוסף עלונה שטוען שהערבים בין הים לנהר "תקועים בגרונה של ישראל" לנצח נצחים ,יש להפסיק את המאבק המזויין... המשך קריאה

ניתוח מדוייק. מי שמבין וקורא ערבית נתקל בדברים הללו אצל "הוגים" כמו עבד אלסלם עקל ויוסף עלונה שטוען שהערבים בין הים לנהר "תקועים בגרונה של ישראל" לנצח נצחים ,יש להפסיק את המאבק המזויין ולהניח לישראל להתבוסס במאבקיה הפנימיים .

מהמאמר אני מסיק כי לד"ר הנכבד אין קשר אמיתי לעם היהודי היסטורי, גם אם פורמלית מבחינה הלכתית הוא יהודי. המאבק בינינו לבין הפלסוינים הוא מאבק דתי. הפלסטינים כמוסלמים סוברים שארץ ישראל היא... המשך קריאה

מהמאמר אני מסיק כי לד"ר הנכבד אין קשר אמיתי לעם היהודי היסטורי, גם אם פורמלית מבחינה הלכתית הוא יהודי. המאבק בינינו לבין הפלסוינים הוא מאבק דתי. הפלסטינים כמוסלמים סוברים שארץ ישראל היא ארץ האיסלם, ולכן אין זכות לעם היהודי להקים כאן מדינה. אם הם מציגים רצון למדינה אחת, אזי היא נובעת מהעובדה שבטרור הם נכשלו לגרשנו מכאן. לכן מציגים אלטרנטיבה אחרת, שבמשך השנים הם יהיו כאן הרוב. יתר על כן הד"ר הנכבד סובר שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה, כלומר, הוא אינו יהודי בפועל, ואיני מבין מה הוא עושה כאן בכלל.

עוד 1,465 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 24 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

למקרה שפיספסת

לילה ראשון בסרייבו

בפרק הקודם במסע: מאי 1993, בעיר הגדולה בבוסניה-הרצגובינה, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו ושמים את פעמינו במכונית המשוריינת שלנו אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד לשבועיים הקרובים.

את הצילומים בסרייבו אנחנו מתחילים בבית הכנסת האשכנזי הגדול עם כמה ״צילומי אווירה״ ופנייה למצלמה של מרטין הכתב, שמסכם לצופה בבית את המצב בעיר אחרי 400 ימים של מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור.

בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

מרטין הכתב מסכם לצופה בבית את המצב בעיר סרייבו אחרי 400 ימי מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור

כשאנחנו חולפים במהירות ברחובה הראשי של סראייבו אל עבר ההולידיי-אין, רק אז אפשר להבין בדיוק מה היא עיר רפאים. רק שכאן, בשדרת הצלפים, אפילו רוחות הרפאים חוששות להסתובב.

אף אחד לא יוצא מפתח הבית למעט, כפי שדֵּנִי מסביר – כשמוכרזת הפסקת אש. או אז הרחובות מתמלאים בנשים וגברים, צעירים וזקנים וילדים. כולם יוצאים להתאוורר לזמן קצר של הפוגה מהצליפות וההפגזות. המאושרים מצליחים אפילו לקנות מעט מהמצרכים החיוניים בשוק, לאחר עמידה ארוכה בתור ארוך ומתפתל כמו נחש אנושי.

תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

דווקא אז, מעשה השטן, הסרבים הסובבים את העיר יורים. רק פגז אחד או שניים, אבל תמיד יכוונו אל מרכזו של התור למים או זה של הלחם, במטרה לגרום לכמה שיותר נפגעים.

הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת הפעמים בהם הוכרזה הפסקת אש בעיר למספר שעות, נחתו בסוף השבוע האחרון שני פגזים. שלושה ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים לאחר שמתו מאובדן דם.

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת מהפסקות האש שהוכרזו לכמה שעות, נחתו בסופ"ש האחרון שני פגזים. 3 ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים

אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

בחזרה להולידי-אין. שעת ערב מוקדמת יחסית ואנחנו נכנסים לחדר האוכל לארוחת ערב ראשונה. המלון שהיה פעם מהמפוארים בעיר זכה לארח את הבכירים באנשי הוועד האולימפי והספורטאים שלקחו חלק בתחרויות אולימפיאדת החורף שנערכו בעיר בחורף של 1984.

מסימני העבר המפואר שלו נשאר רק הסכו״ם על השולחן. סכו״ם כסף כבד, שבכל כף, מזלג וסכין מוטבע הסמל האולימפי. חמש הטבעות המסמלות את כל מה שלא קיים כבר כאן בסרייבו מאז תחילת המלחמה.

בעיר יש האפלה בלילות כבר למעלה משנה, ועל החלונות הגדולים של חדר האוכל בקומת הכניסה וילונות כבדים שעוצרים מבעד האור הצהבהב לצאת החוצה. לאורך הקיר מבחוץ שקי חול.

לשולחן מצטרף גם דיויד, עורך הוידאו שהגיע מלונדון שבוע לפנינו. דיויד היה איתנו באולפנים בהרצליה במלחמת המפרץ ב-1991. צחקנו כשבכל אזעקת נחש צפע הוא היה היחיד שמיהר לרכוס את חליפת המגן, הכפפות ומסכת האב״כ והקפיד לשמור על בריאותו. פעם אחת היינו יחד גם במוגדישו שנה לאחר מכן. דיויד נפטר מסיבוכי צהבת כמה שנים מאוחר יותר.

השיחה ליד השולחן משוחררת ממתח או חשש, שיחה שלא מרמזת אפילו בשמץ על הסכנה שבחוץ, מעבר לקיר שקי החול.

התפריט מציע בשר או עוף עם שתי תוספות. אחת מהן תפוחי אדמה. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שיש להם כאן. אנחנו צוחקים ואני מצטט להם דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳.

התפריט מציע בשר או עוף עם תפ"א. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שנשאר. אני מצטט דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳

מישהו מצלם במצלמת וידאו קטנה. אנחנו שותים בירה. יין מקומי ומעשנים סיגריות. יש קומפוט תפוחי עץ כמו של אמא בבית וקפה שחור שרוף בלקני. אנחנו יושבים ומקשקשים, מעלים זכרונות ממקומות אחרים ממלחמות קודמות.

חבורה של עיתונאים שאנחנו, משהו בין חבורת אומני קרקס נודד לבין  קבוצה של שכירי חרב של הממלכה השביעית. חבורה שממאנת להתבגר, סובבת בעולם ממלחמה למלחמה ומתגרה בסכנה. אנחנו מורידים גם כוסית של סליבוביץ׳, ברנדי שזיפים בלקני, 35% אלכוהול, עם עוד סיגריה אחרונה והולכים לישון.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים. חדר שיש בו מכשיר טלפון המחובר לקבלה, מטף כיבוי, שולחן ושני כסאות.

חושך בחוץ, ליל ירח, אין אנשים ברחוב. לא מעז לעמוד ליד החלון אבל מגניב מבט מהצד. אמבולנס עובר במהירות בצומת הקרובה למלון, פנסיו צבועים בצבע כחול כמו אצלנו במבצע סיני של 56'. אני נזכר בחוויות ילדות של תל-אביב במלחמה הראשונה שלי, עם סבא ואמא ליד קיר המגן בחדר המדרגות בבית ברחוב אחד-העם. פקחים של הג״א עוברים ברחוב וצועקים לדייר בקומה ראשונה מעל לחנות של דב החשמלאי שיכבו שם את האור הדולק.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים

הד של יריה בודדת מתגלגל מההרים, ולאחריו עוד הד ועוד אחד. מישהו שלא נרדם מנסה כנראה את הרובה שלו. המיטה גדולה כמו שמלון חמישה כוכבים מציע לאורחיו. אני שוכב על הגב, אור הירח נכנס ומאיר את רצפת החדר. בחדר ליד מישהו מוריד את המים בשירותים.

ברדיו הקטן שלי אני מנסה לשמוע באוזניה את מהדורת החדשות האחרונה של ה-BBC באנגלית ולא מצליח. תחנה רדיו מקומית משדרת מוזיקה אתנית. מזכירה מוזיקה מזרחית שלנו, יוונית או טורקית. בלקנית. בתחנה אחרת משוחחים שיחת לילה רגועה גבר ואשה בשפה לא מזוהה. מתהפך על הבטן, מנסה להירדם מחבק את הכרית.

לא הצלחנו לקבל 4 חדרים צמודים, בקומה איתי רק דובי. יוסי בקומה מעלינו, אני חושב שבחדר לא רחוק ממרטין. קבענו שבמידה ותהיה אזעקה במהלך הלילה ניפגש ארבעתנו למטה בלובי, ליד הירידה למרתף הבניין.

אני שומע צעדים במסדרון. דלת החדר נעולה. הצעדים מתרחקים במסדרון. מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק. זה רק ההד שמתגלגל ונכנס דרך הפתח הקרוע בחלון אל תוך החדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמוציאים לשון ומראים אצבע משולשת למלחמה בסרייבו. מחר בבוקר אנסה לנחש מי היה הגבר ומי הייתה בת הזוג לרגע של אינטימיות שמתעלמת מהכאוס מסביב.

מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק וההד נכנס מהפתח הקרוע בחלון לחדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמראים אצבע משולשת למלחמה

מלחמה מצמיחה רגעים חד פעמיים. מזווגת זיווגים של רגע. כבר ראיתי זיווג של קופסת סיגריות בטימישוארה הרעבה, שלא היה דומה לאינטימיות בחדריו של האינטרקונטיננטל בבלגראד. במלחמה כמו במלחמה תמיד יהיו מרוויחים, ואחרים שינסו רק לעבור את הלילה בשלום כדי להביא לילדים בבית לחם טרי בבוקר.

המוזיקה הבלקנית מתחלפת במוסיקה קלאסית באוזניה. אני סופר כבשים ומתעורר עם אור ראשון – בוקר טוב סרייבו.

רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,052 מילים
עודכן לפני 54 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן מתקבל באנקרה, 22 ביוני 2022

מי היה מאמין שנסיך הכתר הסעודי יחזור כל כך מהר למרכז העניינים? ● בטהרן עוקבים אחר מסע הדילוגים שלו בין קהיר, עמאן ואנקרה ומבינים היטב: הברית הסונית מצופפת שורות ומהדקת את הקשר עם ישראל ● וגם: גנץ אומנם שיפר את כישוריו הפוליטיים אבל לא שמע את פעמוני האזהרה ופספס ככל הנראה את ההזדמנות למנות רמטכ"ל ● פרשנות

עוד 953 מילים

הממשלה הפחיתה את הפשיעה בחברה הערבית? תלוי את מי שואלים

לא ברור עדיין אם התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית עובדת ● הנתונים על ירידה במספר הנרצחים הם בעלי ערך סטטיסטי קלוש ● אנשי הציבור הערבי חלוקים בדעתם: ראשי רשויות מעידים על פעילות משטרתית נחרצת אבל הפעילים החברתיים ספקניים יותר ● אולם, כולם מסכימים: המלחמה הזאת דורשת זמן – והרבה

עוד 2,571 מילים

דיווח: בית ראש הממשלה במצב ירוד, שלא מאפשר להתגורר בו

לפיד מעוניין לעבור לגור במעון מייד עם מינויו לראש הממשלה, אך בשל מצב הבית ספק אם הדבר יסתייע ● אוקראינה מועמדת להיות חברה באיחוד האירופי ● טורקיה: סיכלנו ניסיון איראני לחטוף את שגריר ישראל לשעבר ואשתו ● הסתדרות המורים הקפיאה את העיצומים ● בניסיון לעקוף את ועדת הכנסת תדון ועדת החוקה בפיזור הכנסת ובחוק שימנע מנתניהו לכהן כראש הממשלה

עוד 35 עדכונים

בחירות חמישיות ברצף הן ההגדרה של אי־שפיות

במשך ארבע מערכות בחירות רצופות, גוש הליכוד השיג בין 55 ל-59 מנדטים ● דבר מהותי לא השתנה באוכלוסייה הישראלית מאז הבחירות ב-2021 והבחירות הבאות לא צפויות להשיג תוצאה שונה ● מה שעשוי לשנות את המפה הפוליטית, גם אם לא את גודל הגושים, הוא המהלך שמובילים ביהדות התורה להורדת אחוז החסימה - שני המחנות ירוויחו מכך ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של... המשך קריאה

אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה – 25 מנדטים!!! (מעל 21%, שיום אחד יצאו לקלפי)

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פ... המשך קריאה

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פה משהו מהותי ובפועל חברי הכנסת חברים ועושים קירקס מכולנו.

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

עם האישור להקמת שני יישובים פרבריים חדשים ברמת הגולן, איילת שקד יכולה לסמן וי על משימה שהושלמה לפני שהממשלה מתאיידת ● פוליטיקאים אוהבים לנפנף ב"עשייה", אבל מה גרם לנציגי מנהל התכנון ומשרד התחבורה להצביע בעד? ● החברה להגנת הטבע: "מדובר בשיקולים פוליטיים שלא נועדו להיטיב עם תושבי הגולן"

עוד 989 מילים

גם אם "חוק הנאשם" יעבור, זה אינו סוף פסוק עבור נתניהו

הצעת החוק שמטרתה למנוע מנאשם בפלילים לקבל את המנדט להרכיב ממשלה - שוב על הפרק, והיא עשויה לעלות להצבעת הכנסת בשבועות הקרובים ● השאלה האם ראוי ואיך ניתן לחוקק חוק כזה בשלהי הכנסת הנוכחית, תעמוד בוודאי בכל עתירה נגד החוק - לו יעבור ● וגם אם נניח שכל המשוכות המשפטיות ייפתרו, מה מונע מ-61 ח"כים פשוט לבטל את החוק אחרי הבחירות? ● פרשנות

עוד 1,192 מילים

רכבת ישראל בונה ומממנת מנחת פרטי מכספי הציבור

תחקיר זמן ישראל חברת הרכבת הממשלתית סוללת ומממנת עבור המנחת הפרטי "פרדייב" שליד חוף הבונים מסלול תעופה משודרג בעלות של כ־50 מיליון שקל על חשבון הציבור ● זאת, על אף שמדובר בעסק פרטי ובניגוד לכאורה לנכתב בתוכנית המקורית ● היזם: "ההסכם ביני לבין הרכבת סודי" ● רכבת ישראל: "בין הרכבת ליזם אין התקשרות עסקית. אנחנו פועלים בהתאם לאישורים" ● הבונים לטיס: כתבה חמישית בסדרה

עוד 2,321 מילים

מסתמן: הבחירות ייערכו ב-1 בנובמבר

הצעת החוק לפיזור הכנסת עברה בטרומית ● השביתה נמשכת מחר, בר-דוד מסכל את יוזמת ליברמן לממן עבודת סייעות בלי מורה או גננת ● לפיד ימריא לאנקרה מחר ● שקד: "מוכנה לשבת תחת נתניהו בכנסת הנוכחית" ● סער יעלה ביום ראשון הצעת חוק הגבלת כהונת רה"מ ● בנט: "אצביע נגד חוק הנאשם" ● יאיר נתניהו בהודעה לאביו: "מנסים להרדים אותנו"

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה