סיסמת "שתי מדינות לשני עמים" היא סימן לתקינות פוליטית, ושני הצדדים לסכסוך מקפידים להתהדר בה. על פי הסקרים רוב הישראלים תומכים בפתרון שתי המדינות, והוא מקובל על הרשות הפלסטינית, על הליגה הערבית ועל רוב מדינות העולם. רק חמאס וחזבאללה מתנגדים לו פורמלית.
סיסמת "שתי מדינות לשני עמים" היא סימן לתקינות פוליטית, ושני צדדי הסכסוך מתהדרים בה. עפ"י הסקרים רוב הישראלים תומכים בפתרון זה, שמקובל גם על הרש"פ, על הליגה הערבית ועל רוב מדינות העולם
ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו על מוצא היהודים והתהוותם עומד לצאת לאור.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זהו מאבק הזהות בין הישראלי ליהודי, ובין הפלסטיני למוסלמי. עד ששתי הזהויות האלה, יהודי וישראלי לא ידורו תחת אותה קורת גג, ונותנת מקום של כבוד לכל אחד מהזהויות הללו, נישאר בקיטוב ובשנאה שיובילו אותנו לאבדון. יש מקום לכולם ורק כאשר נצליח לפענח את הזהות שלנו נוכל גם להקדם לעבר מצב שגם הזהויות הפלסטינייות חיות איתנו בשלום.
ניתוח מדוייק. מי שמבין וקורא ערבית נתקל בדברים הללו אצל "הוגים" כמו עבד אלסלם עקל ויוסף עלונה שטוען שהערבים בין הים לנהר "תקועים בגרונה של ישראל" לנצח נצחים ,יש להפסיק את המאבק המזויין ולהניח לישראל להתבוסס במאבקיה הפנימיים .
מהמאמר אני מסיק כי לד"ר הנכבד אין קשר אמיתי לעם היהודי היסטורי, גם אם פורמלית מבחינה הלכתית הוא יהודי. המאבק בינינו לבין הפלסוינים הוא מאבק דתי. הפלסטינים כמוסלמים סוברים שארץ ישראל היא ארץ האיסלם, ולכן אין זכות לעם היהודי להקים כאן מדינה. אם הם מציגים רצון למדינה אחת, אזי היא נובעת מהעובדה שבטרור הם נכשלו לגרשנו מכאן. לכן מציגים אלטרנטיבה אחרת, שבמשך השנים הם יהיו כאן הרוב. יתר על כן הד"ר הנכבד סובר שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה, כלומר, הוא אינו יהודי בפועל, ואיני מבין מה הוא עושה כאן בכלל.