המחלוקת בדבר הרכב הוועדה לבחירת שופטים הייתה כפסע מהסכמה רחבה על פתרון – כך לפחות לפי הפרסום בערוץ 14 בימים האחרונים.

על פי הפרסום הבלעדי, הצעה שכונתה "מתווה רביבו" על שם חבר הכנסת שיזם אותה, ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), הייתה בעיקרה מוסכמת על הצדדים, דהיינו גם על האופוזיציה, וכי לא זו בלבד שהוחלפו טיוטות בין הצדדים, אלא שגם נשיא המדינה יצחק הרצוג סמך את ידיו על "המתווה".

ואולם בחינה של הפרטים הידועים של "המתווה" מגלה כי אין בו כל חידוש, למעט חידוש קוסמטי: העטיפה הנוצצת מצהירה שהרכב הוועדה לבחירת שופטים יישאר כפי שהוא, אך במהות – הכוח להחליט מיהם המועמדים שמביניהם תהיה הוועדה חייבת לבחור מועמדים לבית המשפט העליון עובר לגופים אחרים, הנשלטים חלקית על ידי הקואליציה.

התוצאה היא מינויים פוליטיים מובהקים לעליון, גם אם לא של 100% מבין השופטים המתמנים. פוליטיזציה חלקית במקום מלאה.

אין בנמצא הצעת חוק מסודרת של רביבו, אך על פי הפרטים הידועים של המתווה, יישאר כאמור הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים כפי שהוא היום: שלושה שופטים של בית המשפט העליון שאחד מהם הוא הנשיא; שני שרים שאחד מהם הוא שר המשפטים שישמש יו"ר הוועדה; שני חברי כנסת שתבחר הכנסת; ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.

ועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן מאשרת את ההצעה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 27 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

גם "חוק סער" יישאר כשהיה, דהיינו שלצורך בחירת שופט לבית המשפט העליון יהיה צורך ברוב מיוחד של 7 מ-9 חברי הוועדה.

החידוש בהצעת רביבו הוא במאגר המועמדים לבית המשפט העליון שבהם תהיה הוועדה רשאית לדון. מתחת לוועדה לבחירת שופטים יוקמו שתי ועדות איתור בנות חמישה חברים כל אחת, ורק מועמדים שיוצעו על ידי אחת משתי ועדות האיתור הללו, תוכל הוועדה לבחירת שופטים לדון במועמדותם ולבחור בהם.

ועדת איתור אחת תהיה בראשות שר המשפטים, ויהיו בה לצידו שר נוסף, נציג של הקואליציה, נציג של האופוזיציה ושופט של בית המשפט העליון – דהיינו יהיה לה רוב מובנה לקואליציה.

ועדת איתור אחת תהיה בראשות שר המשפטים, ויהיו בה לצידו שר נוסף, נציג של הקואליציה, נציג של האופוזיציה ושופט של בית המשפט העליון – דהיינו יהיה לה רוב מובנה לקואליציה

ועדת האיתור השנייה תהיה בראשות נשיא בית המשפט העליון, ולצידה יו"ר האופוזיציה, שני נציגים של הקואליציה ושופט נוסף של בית המשפט העליון. בוועדת האיתור הזו יפעל כלל נוסף, המעניק זכות וטו ליו"ר האופוזיציה על המועמדים שייבחרו – סייג שרביבו הכניס למתווה למקרה שאי פעם הימין הוא זה שיהיה באופוזיציה.

מועמדים יומלצו על ידי ועדות האיתור למליאת הוועדה לבחירת שופטים, אם יזכו לרוב של 3 מ-5 חברי ועדת האיתור. בכל פעם שיתפנה תקן לאיוש, תציע ועדת האיתור שלושה מועמדים, ומתוכם – ורק מתוכם – תצטרך הוועדה לבחירת שופטים לבחור מועמד אחד שייבחר.

ח"כ אליהו רביבו בישיבת ועדה בכנסת, 25 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ועדות האיתור יפעלו לסירוגין, בשיטת הריצ'רץ', דהיינו בכל פעם שיתפנה תקן תיכנס לפעולה ועדת איתור אחרת, והיא זו שתציע שלושה מועמדים למליאת הוועדה לבחירת שופטים.

הרציונל הפוליטי של המתווה הזה הוא כפול: מצד אחד האופוזיציה מקבלת כביכול את מבוקשה – שמירה על ההרכב הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים. ומצד שני, הקואליציה מקבלת שליטה על מינוי חלק מהמועמדים לבית המשפט העליון.

מצד אחד האופוזיציה מקבלת כביכול את מבוקשה – שמירה על ההרכב הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים. ומצד שני, הקואליציה מקבלת שליטה על מינוי חלק מהמועמדים לבית המשפט העליון

חלקים נוספים של המתווה שלא פורסמו, נוגעים לבחירת שופטים לערכאות הנמוכות, וכן למנגנון המינוי של נשיא בית המשפט העליון.

"אני הבנתי שמה הטריד את הצד של המחאה זה הרכב הוועדה לבחירת שופטים", אמר רביבו בריאיון לערוץ 14, " ואני הצלחתי גם לשמור על מבנה הוועדה, וגם להקים שתי ועדות איתור – כשבאחת יש רוב מובנה לשר המשפטים, ובשנייה עומדת בראשה נשיאת בית המשפט העליון עם זכות וטו לנציג האופוזיציה. שתי ועדות האיתור אמורות לאזן אחת את השנייה בבחירת אפילו שלושת הנציגים עצמם".

אפילו אם הדיווחים בערוץ המשמש שופר למסרים מטעם הממשלה מתארים נכונה את ההסכמות שהתגבשו וכמעט הבשילו, אין סיבה להסתנוור מהנכונות הפוליטית להסכים על המתווה.

בהמשך לפרסום בנושא "מתווה רביבו" שנחשף הערב בערוץ 14, אני מבקש להיאזר בסבלנות, מקווה שבקרוב ב"ה יהיה מה לעדכן ותהיו הראשונים לדעת. @Now14Israel @KastelMoti pic.twitter.com/YyQAIVUq5o

— אליהו רביבו | Eliyahu Revivo (@revivoeliyahu) August 13, 2023

עניינית, מדובר בתוכנית הרסנית שתביא בסופו של דבר לפוליטיזציה מלאה של בית המשפט העליון ומערכת המשפט כולה, אם כי ככל הנראה בקצב איטי יותר מאשר ההצעה המקורית של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן.

מדובר בתוכנית הרסנית שתביא בסופו של דבר לפוליטיזציה מלאה של בית המשפט העליון ומערכת המשפט כולה, אם כי ככל הנראה בקצב איטי יותר מאשר ההצעה המקורית של לוין ורוטמן

אם היה המתווה הזה נחקק מחר בבוקר, עם פרישתן של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון בחודש אוקטובר הקרוב, היו צריכות להתכנס שתי ועדות האיתור, וכל אחת מהן הייתה מציעה שלושה מועמדים במקום כל אחת מהשופטות הפורשות.

נניח שוועדת איתור א' הייתה מציעה שני מועמדים נפלאים ואחד בינוני, ואילו ועדת איתור ב' הייתה מציעה שלושה מועמדים גרועים. מליאת הוועדה לבחירת שופטים הייתה מחויבת לבחור מועמד אחד מבין השלישייה של ועדת איתור א', ולהשליך לפח את שני המועמדים האחרים, לרבות המועמד הנפלא.

את הכיסא השני המתפנה בעליון, הייתה חייבת הוועדה לבחירת שופטים למלא מתוך המצאי שהציעה ועדת איתור ב', כך שלעליון היה מתמנה מועמד אחד נפלא ואחד גרוע.

ועוד לא דיברנו על שאלת הפוליטיזציה, שטבעה להתפשט ולהתרחב ללא שליטה. אם ועדת איתור א', הנשלטת על ידי הקואליציה, תציע רק מועמדים הצבועים בצבעים פוליטיים עזים, בסופו של דבר גם ועדת איתור ב' תיאלץ לפעול כך, ולהציע מועמדים פוליטיים מן העבר השני, כך שבסופו של יום ישתלט הקריטריון הפוליטי על בחירת המועמדים לעליון, ושאלות של מצוינות ומקצוענות יידחקו הצידה.

מהארכיון: שרת הפנים איילת שקד, שר המשפטים גדעון סער והשופטת אסתר חיות בוועדה לבחירת שופטים, 21 בפברואר 2022

בעיה נוספת נובעת מחוסר היכולת לחייב את חברי הוועדה לבחירת שופטים, שהיא ועדה קולגיאלית הבנויה מנציגי סקטורים שונים, להגיע להסכמה.

מה פירוש הדבר שהוועדה תחויב לבחור שופט מבין שלושה מועמדים שתציע ועדת איתור כלשהי? ואם אף אחד משלושת המועמדים שתציע הוועדה לא יזכה לרוב הדרוש של שבעה מתוך תשעה? לא ניתן לחייב מי מחברי הוועדה לשנות את הצבעתם כך שיושג רוב.

מה פירוש הדבר שהוועדה תחויב לבחור שופט מבין שלושה מועמדים שתציע ועדת איתור כלשהי? ואם אף אחד משלושת המועמדים שתציע הוועדה לא יזכה לרוב הדרוש של שבעה מתוך תשעה?

לכל הכשלים הללו אין שום פתרון ב"מתווה רביבו". בסופו של דבר, נראה כי מדובר בהצעה שאינה מבושלת דיה, שאין בה חשיבה עניינית ארוכת טווח, ושטובת מערכת המשפט אינה עומדת בראש מעייניהם של התומכים בה.

זהו מסמך פוליטי, שתכליתו להציג את האופוזיציה ואת אנשי המחאה הציבורית כמי שמסרבים לכל יד המושטת להם, בדרך למציאת פתרון לבעיית הרכב הוועדה לבחירת שופטים – בעיה שאינה קיימת במציאות, אלא נובעת כל כולה מרצונה של הממשלה להשתלט על מינוי השופטים בישראל, ולהחדיר שופטים "משלנו" לבתי המשפט.