ראש ממשלה ושר הביטחון / צרחו זה מול זה במלא הגרון / וכן, אלה היו צרחות / למרות שלכאורה דיברו בנינוחות. / "לא יקום בימיי שלטון חמאס בעזה" / כך סח לנו ביבי מרחוב עזה.

גלנט ניצב מול דברי הבוס / ואז הריץ לאומה את השוס:/ (וזה התרגום פחות או יותר / כשיואב החליט שהוא לא מוותר)/ "דרשתי דיון על היום שאחרי / אחרי שמלחמה תסתיים לגמרי / לצערי הרב אדון ראש ממשלה / מתייחס לדברי כאילו אין לי מילה / כלומר אני בממשלה עומד כקישוט / וערכי בעיניו הוא ערך פעוט. אז תדעו שאני הוא שר ביטחון / שר ביטחון, שר ביטה חון / ואלו דבריי כשר ביטחון / צריך לרצועה פתרון נכון / בלי ישראל, כמובן בלי צה"ל" / וממש באותו רגע נוקז הרעל.

תחילה מהראש, אחר כך כתמיד / מצעד האיוולת של עצמה יהודית./ רה"מ שוב עלה ונאם / "אין פתחסטן אחרי חמאסטן", ואמרו הבן גבירים על יואב גלנט: "זה האיש הפסיק להיות גלאט"./ אז דרשו בימין את השר לפטר / איך הפלונטר הזה יפתר?

איך את הלהט הזה מצננים? / נזכרים במולדת של דור גאונים / אותם בעלי הנופך המיוחד / שהגיעו לעולם היישר מספרד. / מספרד יצאו הרבה דברים / ריאל, משוררים ומלחמת שוורים / אותם קרבות בין פר לסניור / שקיבל בזירה את השם מטדור./ הפר תאמינו או לא, עצבני / רואה מולו רק את בד השני. / מסתער ודוהר, זוקר את קרניו / לדרוס כל אחד שמולו ברגליו. / מול פר שכזה אין לנהוג כעמוד / מולו המטדור מתחיל בריקוד / הוא יודע כיצד לשטות וביי-פאר / להפוך לשותף דווקא את הפר.

זה מתחיל כשפר ענק ורב און / ששוקל קצת יותר מחצי של טון / נכנס לזירה מחושך שחור / ישר לקורידה, ישר אל האור / ושם הוא חוטף בלי רחמים / צרורות של דקירות מחנית ורמחים / דמו מתחמם ועולה ורותח / ראשו וקרניו עומדים לנגח / חומות ודלתות ורוכבי סוסים / ומי שעל נפשם לא נסים.

אז נכנס לזירה אותו מטדור / (בקרב לא הוגן לחסל את השור)./ אולה ואולה הקהל משתגע / לראות את האיש מרקד למפרע / וככל שטריבונה מטיבה לרעוד / כך זוכה מטדור בניקוד וכבוד.

חכו, הנה מגיע הסבר / איך לגלנט וביבי העניין מתקשר. / יודע כל מטדור העשוי לבלי חת / הפר לזירה נכנס פעם אחת / זהו הכלל ואין לו שני / אומר הוא לשור "זה אתה או אני"/ ברור שלרוב ינצח מטדור / אבל לעיתים זהו דווקא השור / את מי שאיתו ינסה לרקד / ינצח ועל קרניו את האיש ישפד.

פר שכזה נשלח לחיות / למרעה, לאחו, לבלות עם פרות. / את זה יודעים בנימין ויואב / ולכן ימנעו מלצאת אל הקרב / כי ביבי אכל כבר את זעם העם / כשזרק את גלנט מהכיסא המורם / השמור בקנאה לשר ביטחון, / מהעץ אז ירד בזחילה על גחון.

בין השר לרה"מ רובצת קללה / ברור שאין כאן חתן וכלה / יש כעס וזעם, קינאה וחימה / וכך אי אפשר לנהל מלחמה./ אולי יהיו שיחות של ריכוך / הרגש יירגע והסער ישכוך / השניים ישבו בדיון ממשלה / קבינט אלף קבינט בית ודיונים בעגלה / צריך לקוות שבזמן הקריב / נאמר אמן ויסתיים הריב / ומה שבאמת מחויב לקרות / להגיע מהר לזמן בחירות.

רמי שני הוא כתב גלי צה"ל בדרום משנת 1998. יוצר, עורך ומגיש ההסכת "מה שקורה מחר, המגזין המדעי של גלי צה"ל".