שנת הלימודים נפתחה בימים של מתח וחרדה. המלחמה חשפה את בועת הענק של חיינו – הפיל שבחדר שהמעטנו בסכנות הטמונות בו במהלך הזמן, כמו אומה המדחיקה את הבשורה.
ואולם, מערכת החינוך הפסיקה לעסוק בשאלות הגדולות, ומחנכים ברחו לזוטות ולאזורי הנוחות מפחד העיסוק בתפוח אדמה לוהט בעל גוון פוליטי. המערכת נמנעה ככל יכולתה מלגרום לתלמידים לחשוב על השלכות הסכסוך והבעיות הקיומיות שהוא מציב לעתיד הדור הבא.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
הכותרות הראשיות עכשיו
זה לא יהיה פופולרי בימים אלה של חיסולים מוצלחים ואופוריה מיליטריסטית לאומית, לומר שלמרות 200 טילים בליסטיים צריך להתאפק מול איראן ולא להגיב. לשמור את הכוחות והטייסים, את המטרות ואת ההפתעות לשעת הכושר האמיתית.
אבל זה גם לא יהיה מקורי לומר זאת. יצחק שמיר, ראש ממשלה מהליכוד, כבר עשה זאת במלחמת המפרץ, ולמרות 40 טילים שנורו על אוכלוסיית ישראל מעיראק הוא הורה על איפוק כדי לשמר את הקואליציה הבינלאומית שהקימה ארה"ב ובה גם סוריה, כדי להיאבק בסדאם חוסיין.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון, אין טעם לפתוח עוד חזית שגדולה על ישראל בכמה "מספרים" מבחינה אסטרטגית. אבל לנאשם וממשלתו המופקרת והמפקירה אין בכלל אסטרטגיה חוץ מזו: לעשות הכל על מנת לדחות את עדותו במשפטו הפלילי שאמורה להיפתח ב-2.12.24. כל התורה.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
לשמי השיח המקטב חדר מושג חדש-ישן ב-7 באוקטובר. כמו על רחפן תוקף נוסף הסתנן לחיינו מושג הקונספציה, וכמעט אין אולפן שלא עשה בו שימוש, לפחות עד להתרחבות המערכה בצפון בספטמבר.
אנחנו כפסע מכך שהימין יטען כאילו שההצלחות בלבנון אינן אלא התנערות מהקונספציה, זו המיוחסת בטעותם לשמאל. דומה שאיש מהפרשנים, מהמומחים ומהפוליטיקאים אינו יורד לשורש המושג, או לסוף דעתם של אלה המנצלים אותו לרעה. צורמת במיוחד התמימות של הפוליטיקאים והדוברים המזוהים כמרכז-שמאל, שאינם ערים למחטף הלוגי של הימין שניכס לעצמו את המושג.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
"מה זה לא שופטים הורים שכולים? אולי צריך להגיד לי דברים ביתר עדינות אבל אני לא קדושה"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
משה יקר, דברים נכוחים ואמיתיים ציינת עם המסקנה הנכונה המתבקשת. לצערי, במציאות אליה נקלענו רעיונותיך אינם ברי מימוש מאחר ומערכת החינוך שלנו הינה במידה ניכרת לא ממלכתית ובחלקה האחר שבויה בידי ציונות משיחית ומגדלת דורות של חסידי הסיפוח ונשענת על אמונה דתית משלה. מערכות החינוך החרדיות אינן ממלכתיות ועל החינוך הממלכתי דתי השתלטו חסידי הרב קוק וגוש אמונים. מרבית תלמידנו כבר לא במערכת חינוך ממלכתית, חילונית ופתוחה לרעיונות של אפשטיין ובוודאי לא ברל כצנלסון ודומיו. מי יאשר ויאפשר כיום מערכת חינוך עליה אתה מדבר?
מזמינה את כולם לבוא, להכיר ולקבל השראה מ4 מורים אמיצים יהודים ומוסלמים שכבר מ2017 לא מספיקים לגעת בקונפליקט ויוצרים ללא הפסקה דיאלוג מאתגר בין התלמידים. השנה יותר מתמיד נעשתה כל כך הרבה עבודה שנגעה בכאב בצורה כל כך עדינה ומרשימה.
לפרטים
רינה נאור
0528545422