הי אבנר,
אנחנו לא מכירים וכנראה גם לא נכיר לעולם. האמת היא שאין לי עניין בך או בחייך הפרטיים. כן קיימת בי סוג של הערכה על בחירתך להתרחק ככל הניתן מאור הזרקורים. אני מקווה שגם בחדרי חדרים אתה מקפיד להתרחק מענייני ניהול המדינה, אשר נוכחים באופן חריג בתוך בית משפחתך.
לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.
ההישג המודיעיני יוצא הדופן של ישראל בחיסול של חסן נסראללה ועמו השדרה הפיקודית של חזבאללה, פותח הזדמנות פז למדינת ישראל לחשב מסלול חדש להמשך ניהול המלחמה בחזבאללה.
לראשונה במלחמה זו נוצרה אפשרות ריאלית להפעיל מהלך בינלאומי מתואם מול לבנון, שיביא לסיום העימות בגבולנו הצפוני ויאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם ולהתחיל בשיקום חייהם. והזדמנות כזו צריך לנצל.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב
פרופסור (אמריטוס) אבי משולח הוא דיקן לשעבר של בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חודשים ספורים לפני 7.10, רכשה השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, באמצעות חבריה בשוויץ ובקנדה, שני סוסים המיועדים לרכיבה טיפולית לחוות קיבוץ אורים.
איש לא חשב לעצמו שמרגע שהסוסים אנדי ודיאנה יגיעו לישראל, הם ישמשו ככלי טיפולי למטרה אחת: טיפול בילדים תושבי העוטף הסובלים ממצוקה ופוסט טראומה בעקבות הטבח, ירי הרקטות והמציאות הביטחונית הקשה באזור ובמדינה כולה.
מרלינקה ואן דר ריט היא אזרחית נמיביה המתגוררת בישראל מזה שלוש שנים, ומשמשת ככתבת מטעם השגרירות הנוצרית הבינלאומית.
אמון הציבור במערכת הביטחון הוא מרכיב חשוב ביותר בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אין ספק שאחת התוצאות של ה-7 באוקטובר היא אובדן האמון הזה, ואין צורך להסביר.
אבל יש גם רכיבים שהצביעו על איבוד האמון הזה עוד לפני השבת השחורה. במשך שנים, תושבים שגרים סמוך מאוד לגבול עם לבנון התלוננו שהם שומעים חפירות תת קרקעיות סמוך לבתיהם. צה"ל בא, בדק, וטען שאין כל סיבה לחשש.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
"הנושא הוא לא ימין ושמאל, דתי וחילוני, אלא: האם אנחנו מבינים את מגבלת הכוח? היהודים אף פעם לא הבינו את מגבלת הכוח"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לירז יקר,
אני לא יודע מה סיפור הפרטי שלך עם החתונה שלך, אני מקווה שקבלת חירות מוחלטת מהמשפחה שלך ושל זוגתך. גם אני קיבלתי חירות יחסית כזאת, אם כי היו כמה קווים אדומים מצד המשפחה של זוגתי שאליהם היינו חייבים להתיישר (הם הסכימו לחתונה ביער אבל בשום פנים לא הסכימו שהאורחים יביאו את האוכל לחתונה החברתית שרצינו להפיק. בסוף רק החברים הביאו את אוכל).
אבל, יש לי הרבה חברים.ות שלא קבלו כזאת חירות מהמשפחה שלהם. חתונה היא לא אירוע רק של בני הזוג אלא גם של ההורים שלהם והמשפחות. וכשההורים שלך הם אנשים כמו ביבי ושרה, חירות לא תהיה שם. אני לא מכיר את אבנר ובטח שלא את זוגתו, אבל יש לי תחושה, שאם זה היה תלוי בו, אכן היה שם אירוע צנוע רחוק מאור הזרקורים. אם אני מנחש נכון, זאת ממש לא הבחירה שלו.
לכן, בעיני זה זאת תהיה טעות אסטרטגית למחאה וגם מוסרית לעשות הפגנה שם.