גם לאחר חיסול רוצח ההמונים הפסיכופת יחיא סנוואר, אכתוב כך:

אני עדיין חושב שלא היה מנוס מעסקת שליט.

אני עדיין לא מצליח לקלוט שחמאס חוזק בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לאורך שנים כדי להחליש את הרשות הפלסטינית (המושחתת כשלעצמה), כדי לשמור על הפיצול בין עזה לגדה וכדי להימנע ממשא ומתן על כינון מדינה פלסטינית מפורזת.

אני עדיין לא מצליח לקלוט שחמאס חוזק בידי נתניהו לאורך שנים כדי להחליש את הרשות הפלסטינית (המושחתת), לשמור על הפיצול בין עזה לגדה ולהימנע ממשא ומתן על כינון מדינה פלסטינית מפורזת

אני עדיין חושב שהלעג של נתניהו לכל האזהרות החוזרות ונשנות כי ההפיכה המשטרית שנועדה לחלצו מהכלא ולכונן דיקטטורת אפרטהייד, תוביל לקטסטרופה ביטחונית – הוא פשע עצום ממדים. לעג והתעלמות נפשעים באופן הכי נורא.

אני זוכר את כל השלטים בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית בין ינואר 2023 לאוקטובר 2023, בהם נראו פניהם של גולדה מאיר ונתניהו, תוך שנכתב מתחת לתצלומי השניים: מחדל 73 – מחדל 23. מי יכול היה לדעת שמחדל אוקטובר 1973 יתגמד בהשוואה למחדל אוקטובר 2023.

אני עדיין חושב שריסוק תשתיתו הצבאית של חמאס (דבר חשוב כשלעצמו) לא תועיל, בהיעדר חלופה מדינית.

אני עדיין חושב שסנוואר היה פסיכופת סדיסט שרצח באופן מבעית פלסטינים שחשד בהם בשיתוף פעולה, שהשליט טרור על האסירים הפלסטינים בכלא, שלעג לנכונות קודמיו להפסיק את פיגועי ההתאבדות בשנת 2004, שחולל פשע נגד האנושות ב-7 באוקטובר במחיצת מוחמד דף ואחרים, שהמיט על רצועת עזה ועל הפלסטינים את אסונם הגדול ביותר בהיסטוריה (יותר מהנכבה של 1948 ויותר מהחיים תחת כיבוש ישראלי), ושהחזיק חלק מהאזרחים הישראלים בתנאים גרועים מתנאי השואה. הם עדיין שם. באותם תנאים.

אני עדיין חושב שמיגור סכנת מיקומן של 2 מיליציות טרור על גבולותינו בצפון ובדרום היא דבר קיומי שלא ניתן לממשו כראוי ללא חלופה מדינית, במקביל לצעדים צבאיים הכרחיים נגד חמאס וחזבאללה.

אני עדיין חושב שמיגור סכנת מיקומן של 2 מיליציות טרור על גבולותינו בצפון ובדרום היא דבר קיומי שלא ניתן לממשו כראוי ללא חלופה מדינית, במקביל לצעדים צבאיים הכרחיים נגד חמאס וחזבאללה

אני עדיין חושב שצעדים צבאיים הכרחיים לא יכולים להצדיק לעולם עשרות אלפי מתים בלתי מעורבים מתינוקות עד קשישות. זה יישאר עלינו לדיראון עולם.

אני עדיין חושש (אבל בכלל לא בטוח) שמותו של סנוואר בטרם שוחררו כל החטופים עלול להחמיר את סיכויי השבתם, מפני שקשה לדעת אם יש כעת יד מכוונת ושולטת בכל מי שמחזיקים בישראלים. מאידך, ייתכן ששובו של חאלד משעל לעמדת הנהגה ממשית בחמאס, יכול לבשר פוטנציאל של פריצת דרך.

ואני עדיין חושב שנתניהו ימשיך לעשות הכל כדי לסכל עסקת השבת חטופים, כי פירושה של העסקה הוא סיום המלחמה (הנוכחית), נסיגה מרצועת עזה, פירוק ממשלתו, הליכה לבחירות בהן יציגו אותו מפלגות העליונות היהודית כתבוסתן, הפסד אפשרי בבחירות (אבל בכלל לא בטוח), כינון ממשלה חלופית (שתהיה ממשלת ימין-מרכז ממלכתית יותר) והקמת ועדת חקירה ממלכתית שתציג לעיני כולנו בצורה מעמיקה יותר ומפורטת יותר את כל פשעי נתניהו. אף שגם המבט הכי כללי והכי שטחי מלמד על פשע הלעג וההתעלמות מכל האזהרות בדרך לשואת העוטף, שדרות ואופקים וחורבן עזה.

ואני עדיין חושב שנתניהו, המצוי במצב מגלומני, מחולל הפיכה משטרית, מכונן דיקטטורה, מחסל כל הגנה על זכויות האדם שלנו, מתכנן להמשיך במלחמה ככל שיוכל, מוביל אותנו במדיניות האפרטהייד בגדה לאינתיפאדה אלימה נוספת בגדה, הופך את מדינתנו למקום שבלתי אפשרי לחיות בו חיים סבירים (מישהו מדבר עוד על פשע אי יכולת קניית הדירות שקרם עור וגידים בכל שנות שלטונו האינסופי של מממן חמאס?) ובסופו של דבר עלול להמיט עליה את סופה.

אני עדיין חושב שנתניהו ימשיך לעשות הכל לסיכול עסקת חטופים, כי פירושה הוא סיום המלחמה (הנוכחית), נסיגה מהרצועה, פירוק ממשלתו, הליכה לבחירות, ועדת חקירה ממלכתית ועוד

המפתח לתחילת תחילתו של הליך ריפוי ושיקום אפשרי טמון בהחלפתו ובהחלפת ממשלת הבלהות ובניסיון לשוב לתהליך מדיני עם ההנהגה הפלסטינית של אש"ף, לצד מדינות ערב ובסיוע המשטרים הדמוקרטיים בהובלת ארצות הברית, האיחוד האירופי והאו"ם. וזו תהיה רק תחילת ההתחלה של ההתחלה של אפשרות הריפוי.

אך המפתח הזה הוא מפתח שעלול להישבר בטרם יפתח את המנעול. למעשה, ייתכן מאד שבעוד 3 שבועות ייבחר פושע פסיכופת לנשיאות ארצות הברית ויפעל לחולל בה הפיכה משטרית. המחשבה על השילוב נתניהו-טראמפ עושה רע. אבל צריך לקחת בחשבון שזה תרחיש ריאלי.

ונמשיך לזעוק: קודם כל החטופים. עכשיו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.