אין לישראל מה לחפש בסוריה יותר. במרחב החיץ שיצרה שם ישראל, היא השמידה מצבורי נשק ואמל"ח אסטרטגי, מחשש שיפול לידי כוחות של אנרכיסטים סורים. "ההתנגדות הסורית" כבר החלה בפעילות צבאית נגד כוחות צה"ל באזור, והדבר עשוי להסלים עם הזמן.

הירי לעבר עמדות צה"ל באזור ביום שישי האחרון הוא תמרור אזהרה, ומאיץ את הצורך לבצע הערכה מחדש של מטרות השהות במקום ואת הצורך לצמצם את הסיכון לחיילי צה"ל באזור רווי הסכנות.

הירי לעבר עמדות צה"ל באזור החיץ בסוריה בשישי האחרון הוא תמרור אזהרה, ומאיץ את הצורך לבצע הערכה מחדש של מטרות השהות במקום, ולצמצם את הסיכון לחיילי צה"ל באזור רווי הסכנות

המשך הנוכחות עשוי לתדלק התארגנות של כוחות אסלאמיים קיצוניים, שיילחמו בישראל ויגרמו לחיילי צה"ל להקיז דם שלא לצורך. כניסה לאזורים הנתונים במלחמה בין קבוצות ועדות עלולה לסבך את ישראל במלחמה מיותרת מול כוחות גרילה, שיגררו את ישראל להגיב. ישראל תהפוך לשותף במערכה ואחראית לכל הסלמה.

כוחות צה"ל נכנסו לסוריה בימים של אנרכיה עקב קריסת משטר אסד. היה צורך באזור חיץ כדי למנוע  מכוחות אסלאמיים קיצוניים לייצר איום בגבול הסורי. עכשיו סבורים רבים במערכת הביטחון שאין מה לחפש שם יותר. צריך לייצר מומנטום ליציאה בזמן הקרוב.

ככל שיחלוף הזמן, הממשלה תתקשה יותר לתת הסברים מניחים את הדעת מדוע להישאר שם. אם יש לה סיבות אמיתיות, עליה להסביר זאת לציבור ולשכנע שמדובר בצורך קיומי. היגררות למלחמת התשה – תגרום לנסיגה ישראלית ותתפרש כניצחון כוחות הטרור, שישדרו לעולם שוב כי ישראל מבינה רק כוח.

עסקני הליכוד הם אבן בנעל

השר אבי דיכטר תקף לאחרונה את חברת הכנסת נעמה לזימי:

"את לא מגיעה לקרסוליים של שרה נתניהו".

ח"כ גלית דיסטל אטבריאן צוטטה כאומרת (מעריב 10.12.24):

"מי שמסתכל על נתניהו רואה את הקדוש ברוך הוא מרחף מעליו".

אם יש לישראל סיבות אמיתיות להישאר בסוריה, עליה לשכנע את הציבור שזהו צורך קיומי. היגררות למלחמת התשה תוביל לנסיגה ישראלית ותתפרש כניצחון כוחות הטרור, שישדרו לעולם שוב כי ישראל מבינה רק כוח

לפוליטיקאים של הליכוד יש תכונות הדומות לנעל. לנעל דרושה לשון ארוכה, עור עבה וקשרים חזקים כדי שתהפוך נוחה לבעליה. זה משפר את יכולתה לרוץ כדי לרצות את הנועל – הסולטן הנאבק לשרוד ומוכן לשחרר כל חבל ולמכור כל ג'וב לשם כך.

השרים שהוא מינה הפכו לעסקנים נכלוליים הפועלים כדי לרצות נאשם בפלילים, שקרן פתולוגי ומאחז עיניים שאינו ממצמץ כשהוא משלם בכספנו למחוברים לעטיני התקציב. מאחורי כל הצהרה קטנה היוצאת מפיו מסתתר שקר גדול שמגובה על ידי שקר גדול יותר.

שריו ועבדיו נתונים תחת פיקוח רשת רעילה, העוקבת אחרי עומק החנפנות  הנדרשת לציון עובר. מנגנון משומן מעניש כל חושב עצמאי הסוטה מהדרך, שנועדה לשרת את גחמותיו ולהאדירו בעיני מעריציו.

מעמידי הפנים הצבועים נרכשו בחנופה משחיתה באמצעות פיתיון שיש בו תרמית. יואב גלנט, למשל, חיבק את בנימין נתניהו בבית המשפט, אך הפך לאחר פיטוריו לשנוא נפשו. כדי לקצר את ימי הממשלה ראוי לפעול בכל העוצמה להקדמת הבחירות. זה צו השעה.

להשתחרר מתסביך השואה

לאחרונה סערו הרוחות בעקבות דבריו של המיליארדר אלון מאסק כי הגרמנים צריכים להתנער מאשמת העבר. רבים תקפו והאשימו אותו באנטישמיות ובשנאת ישראל. דברים אלה לא נאמרו בחלל ריק ולא נועדו להתריס. יש להקשיב לרוח החדשה, וראוי לחשוב בקור רוח לפני שמתפרצים בקריאות גנאי נגדו.

חרדת השואה חדרה עמוק לתודעה הציבורית והיא משפיעה על כל צעד בחיינו. צריך לומר את הדברים בחדות הנדרשת. העולם הולך ומשתחרר בהדרגה מאשמת השואה. צעירים שנולדו בגרמניה אינם רוצים עוד לשאת את פשעי אבותיהם. גרמנים צעירים הרואים עצמם מתנהלים באופן מוסרי לאורך חייהם – אינם מוכנים יותר שיטילו עליהם אשמה עד סוף כל הדורות. קשה להתמודד מול טענותיהם כפרטים.

השואה הפכה אצלנו לקרדום לחפור בו, ואנו עושים בה שימוש מופרז בכל פעם שמישהו בעולם מעז לבקר את מעשינו. הטיעונים על כך שעשו לנו שואה אינם יכולים להחזיק מים לנצח. הם אינם יכולים לשמש כסות לשאיפות המשיחיות הרדיקליות לשלוט על מיליוני פלסטינים ולהצדיק את המשך השליטה בעם אחר.

אי אפשר להתקרבן לנצח ואי אפשר להצדיק כל עוולה וכל מעשה אלים הנעשה בשטחים בתירוץ הנוגע לשואה. גם לא ניתן לתרץ שום פעולה כמעשה של נקמה. היהדות התנערה במהותה ממעשה נקמה וראתה בה מעשה של רצח בזוי.

השואה הפכה אצלנו לקרדום לחפור בו, ואנו עושים בה שימוש מופרז בכל פעם שמישהו בעולם מעז לבקר את מעשינו. הטיעונים על כך שעשו לנו שואה אינם יכולים לשמש כסות לשאיפות משיחיות רדיקליות

מאסק ביקר בישראל לאחר ה-7 באוקטובר כדי להביע תמיכה והצהיר בנחישות על זכותה של ישראל להגן על עצמה. ראוי להזכיר כי גרמניה מעולם לא התנערה מאחריותה כמדינה לזוועות מלחמת העולם השנייה. הביקורת שמתח יו"ר יד ושם דני דיין על מאסק כי עברה האפל של גרמניה חייב להיות מרכיב מרכזי בעיצוב החברה הגרמנית מובן מאוד למעצבי דרכה, והיא הוכיחה זאת במעשיה מאז ועד היום. גרמניה אף גילתה רגישות מיוחדת לכל הצהרה שניתנה בעקבות אירועים אלימים שהיו בשטחים ועמדה לצידה של ישראל במערכה נגד חמאס וארגוני הטרור, יותר מכל מדינה אחרת באירופה. הגיע הזמן לחשיבה אחרת.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.