"מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית וערכיה האנושיים", קבע דוד בן-גוריון, וגם קבע ש"גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה".

ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון ידע להבליט את צדקתנו לאחר השואה, כדי לגייס רוב בינלאומי למען הקמת המדינה. הוא ידע לבסס בריתות עם מדינות המערב, שבזכותן יכולנו לבסס את כוחנו, שעמד לנו במלחמות ישראל.

בדרכו של בן-גוריון ידעו ללכת כל מנהיגי ישראל, כולל בנימין נתניהו בתקופתו השפויה, עד שבאה עלינו הממשלה הנוכחית – ממשלת המשיחיים, המשתמטים והמושחתים.

בדרכו של בן-גוריון ידעו ללכת כל מנהיגי ישראל, כולל בנימין נתניהו בתקופתו השפויה, עד שבאה עלינו הממשלה הנוכחית – ממשלת המשיחיים, המשתמטים והמושחתים

זו ממשלה שפועלת הפוך לחלוטין מן הדרך שהלכנו בה עד להקמתה, ובשל כך הביאה עלינו שורת מחדלים ואסונות. ערכיה המעוותים של הממשלה פועלים נגד האינטרסים של המדינה ועוצמתה, כמו "מחלה אוטואימונית", כהגדרתו הקולעת של האלוף (במיל.) עמוס גלעד.

מקביעת בן-גוריון על "כוחה וצדקתה", נבעו חמישה עקרונות פלדה, לפיהם ניווטנו את דרכנו. את כל העקרונות הללו הורסת הממשלה הנוכחית, עד כדי איום על קיומנו.

העקרון הראשון הוא הדמוקרטיה. רק דמוקרטיה מאפשרת שגשוג לכל חלקי העם המגוון שלנו. רק בדמוקרטיה יש רוח התנדבות שמאפשרת את צבא העם. רק הדמוקרטיה מאפשרת את הבריתות עם יהדות העולם ועם מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית. הדמוקרטיה מאפשרת ביקורת עצמית, עיתונות חופשית ומערכת משפט עצמאית. כל אלה אפשרו לנו להתפתח ולהשתפר, ליזום כלכלת היי-טק, להקים כוח מגן משתפר, וגם הגנו עלינו מפני ביקורת חיצונית.

העקרון השני הוא הנהגה של אנשים ישרים, בעלי יכולת, בעלי ערכים ברוח מגילת העצמאות –פרגמטיים ולא משיחיים-קנאים. הנהגה מסורה לעמה, ברוח "חמשת הממים" של זאב ז'בוטינסקי, שכולם דאגת ההנהגה לאזרחים – מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא – ולא "שלושת הכפים" – כוח, כסף וכבוד – שמשרתים את הפוליטיקאים.

העקרון השלישי הוא עקרון "קיר הברזל", שהגה ז'בוטינסקי ואימץ בן-גוריון וכל ראשי הממשלה בעקבותיו. עקרון שמשמעותו האופרטיבית היא שאין בכוחנו לחסל את כל אויבינו ("הניצחון המוחלט"). לכן, עלינו להכות בקיצוניים בכל פעם שקמים עלינו, ולכרות בריתות עם המתונים יחסית. כך הושגו כל הסכמי השלום, כולל "הסכמי אברהם", טרם הסתבכויותיו של נתניהו. כך שגשגה ישראל, למרות העוינות כלפיה.

העקרון הרביעי הוא חתירה למלחמות קצרות. מתוך ידיעה שגם התארכות המלחמה לא תביא "ניצחון מוחלט", רצוי להגיע להישג האפשרי בתוך זמן קצר ככל האפשר, כדי לאפשר למדינה ואזרחיה לחזור לשגשג.

העקרון החמישי הוא יצירת סולידריות גבוהה וערבות הדדית בין כל חלקי העם.

ממשלת המחדלים הנוכחית הרסה את כל חמשת העקרונות הללו. זו הסיבה לשרשרת האסונות והמחדלים שהממשלה הביאה עלינו מאז תחילת כהונתה – אסונות ומחדלים שמאיימים על עצם קיומנו.

ממשלת המחדלים הנוכחית הרסה את כל חמשת העקרונות הללו. זו הסיבה לשרשרת האסונות והמחדלים שהממשלה הביאה עלינו מאז תחילת כהונתה – אסונות ומחדלים שמאיימים על עצם קיומנו

הרס הדמוקרטיה החליש דרמטית את ישראל, ביטחונה וכלכלתה, פגע ביסודות הברית שלנו עם מדינות המערב בראשות ארצות הברית, ופגע בסולידריות החברתית. לא בכדי הזהרתי (והזהירו ראשי מערכת הביטחון בדרכם), שחלילה לנו שצה"ל ייראה כמו צבאו העלוב של ולדימיר פוטין – דוגמה שבה שלטון אנטי-דמוקרטי, אפילו של מעצמה, יכול להחליש את עוצמתה הצבאית.

ההסתה נגד מערכת הביטחון, מינויים על בסיס נאמנות אישית, דיכוי חופש המחשבה והבעת הדעה, הוסיפו החלשה דרמטית. כשמנסים לפטר שר ביטחון כי התריע ממלחמה, מבזים רמטכ"לים בשל אזהרותיהם המקצועיות, ומביאים להתפטרות ראש שב"כ, על כי העז לחקור מימון והפעלה של שלושה אנשים מקורבים לראש הממשלה על ידי מדינה עוינת ("קטאר-גייט") – זה מתכון להרס מערכת הביטחון, עד כדי איום קיומי.

העדר היושרה והערכים בהנהגה הוסיף להחלשה הקיומית הזו. חוסר האמון בהנהגה, בשל התעלמותה מהערך הבסיסי ביותר של אמירת אמת, אינו מאפשר את מתן האמון במי שאמורים להיות מנהיגים. בלי אמון – אין מנהיגות! ואיפה הדוגמה האישית, כאשר בממשלה ובכנסת רבים העבריינים המורשעים וגם החשודים בפלילים? השחיתות המיטה עלינו ריקבון מסוכן.

הפיכת "קיר הברזל" על ראשו, פגעה גם היא במערכת החיסונית שלנו, והביאה עלינו את טבח ה-7 באוקטובר. זו התוצאה של אסטרטגיה חולה, לפיה "חמאס הוא נכס", "צריך לחזק את חמאס" ואף לממנו במיליארדי דולרים מקטאר. כך התחמש והתעצם חמאס לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר. אף הנהגה בהיסטוריה העולמית, לא העבירה מיליארדים לאויביה, שנשבעו לרצוח את אזרחיה.

הרס הסולידריות הישראלית, על ידי ייזום ההפיכה המשטרית, השיסוי וההסתה של גורמים בממשלה וראשה נגד חלקים עצומים בעם, הפרובוקציות של המשיחיים-הקיצוניים בהר הבית וביהודה בשומרון, ובראשם שרים בממשלה, הקרע עם ארה"ב וגרירת ישראל למלחמה הארוכה בתולדותיה – כל אלה הוסיפו נזקים קשים לחברה, לכלכלה ולמעמדנו בעולם.

בנוסף לכך, הצדקת המלחמה הלכה ונשחקה עד כדי הפיכתה ל"מלחמת שולל" או "מלחמת שלום הקואליציה" – במקום לחתור להכרעה מהירה והגעה להסדר מדיני, לכל המאוחר באפריל 2024, ולאחר שחרור כל החטופים עד ינואר 2024 (החמאס היה מוכן, וממשלתנו עצרה את התהליך לאחר שחרור הנשים והילדים, בלחץ בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר).

הפגיעה הקשה הזו בחמשת העקרונות שבבסיס תפיסת הביטחון הישראלית, הביאה לעוד שני אסונות: אי היכולת לסיים את המלחמה עם הישג מדיני, על אף ההישגים הצבאיים, ופגיעה קשה במעמדנו בעולם

הפגיעה הקשה הזו בחמשת העקרונות שבבסיס תפיסת הביטחון הישראלית, הביאה לעוד שני אסונות: אי היכולת לסיים את המלחמה עם הישג מדיני, על אף ההישגים הצבאיים, ופגיעה קשה במעמדנו בעולם, עד כדי פגיעה בלגיטימציה של מדינת ישראל להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי.

מרחב הלגיטימציה

אחרי המחדל הצבאי ב-7 באוקטובר ולאחר ההלם הראשוני, הצליחו צה"ל ושאר ארגוני הביטחון "להפוך את הקערה על פיה": החמאס רוסק, רוב הנהגתו חוסלה ומסגרות הלחימה שלו פורקו עד אפריל 2024. אך הקבינט לא רצה להחליט על מצב הסיום, משום שהעומד בראשות הממשלה קיבל את דרישות הגורמים המשיחיים-הקיצוניים בממשלה, שהעדיפו "מלחמת נצח" עד "הניצחון המוחלט".

כמי שהשתתף בדיוני הקבינט מ-1995 כראש אמ"ן ועד להתפטרותי מתפקיד שר הביטחון במאי 2016, וכמי שלמד את מלחמות ישראל ומבצעי צה"ל, אינני מכיר תקדים לכך שדרג מדיני יוזם ומאשר מבצע, מבלי להחליט על תכליתו טרם תחילתו!

ובצפון – הפעלת המכה המשולשת עם מבצע הביפרים ומכשירי הקשר, עריפת צמרת חזבאללה ותקיפה של אלפי מטרות חיוניות של חזבאללה תוך זמן קצר, על בסיס מודיעין מדויק – מכה משולשת שהוכנה בתבונה רבה במשך למעלה מעשור (ואני גאה בחלקי בהנחת היסודות לתוכנית), הנחיתה מכה ניצחת, שהיה נכון להנחיתה חודשים ארוכים קודם לכן.

מכה זו הביאה לקריאת ראשי העדות בלבנון לפרק את חזבאללה מנשקו, ואת הנשיא בשאר אל-אסד לסלק את נציג חזבאללה מדמשק. כאן היה צריך להוביל הדרג המדיני שלנו להפסקת אש עם דרישות אלה, אך לישראל אין דרג מדיני שעוסק במדינאות ואסטרטגיה, אלא דרג פוליטי, שרוצה ב"מלחמת נצח" והמשך שלטונו. השיהוי של ממשלת המחדל הביא לקורבנות ונזקים נוספים, ולהפסקת אש בתנאים פחות טובים.

על איראן ארחיב בהזדמנות אחרת, אך רק אומר שהישגי צה"ל במערכה מול איראן מרשימים, אולם רחוקים מוויתור איראני על פרויקט הגרעין, או על הפעלת גורמים עוינים נגדנו, במטרה להשמידנו.

במישור הלגיטימציה – למדתי מזמן שמרחבי התמרון של צה"ל ושאר מערכת הביטחון נשענים על מרחב הלגיטימציה הפנימית והבינלאומית. לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר ולאחר הצטרפות חזבאללה למערכה, זכינו לשיא הלגיטימציה להשבת מכה קשה לאויבינו – אז איך אחרי שנתיים, אנחנו עם אפס הישגים מדיניים? איך זה שחטופינו אינם בביתם?

לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר ולאחר הצטרפות חזבאללה למערכה, זכינו לשיא הלגיטימציה להשבת מכה קשה לאויבינו – אז איך אחרי שנתיים, אנחנו עם אפס הישגים מדיניים? איך זה שחטופינו אינם בביתם?

איך החמצנו את הצעת נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מאוקטובר 2023, להחליף את שלטון חמאס תוך רדיפתו עד חורמה? איך חזרנו בלבנון לדיון על פריסת חזבאללה מצפון לליטני, במקום פירוקו מנשקו?

כל הרע הזה הוא המחיר של השפעת הגורמים הפנאטיים המשיחיים בממשלה, והעדפת אחראי העל לטבח ה-7 באוקטובר את המשך  שלטונו, כדי להימלט ממתן דין וחשבון על פשעיו ומחדליו, על חשבון טובת המדינה.

"מחדל האג"

האסון השני הוא "מחדל האג". מעולם לא נגררה מדינה דמוקרטית לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, וראשיה לא קיבלו צווי מעצר בינלאומיים. ה"כבוד" הזה היה שמור לשליט לוב מועמר קדאפי, נשיא סרביה סלובודן מילושביץ', פוטין ועוד שליטים אנטי-דמוקרטים אחרים.

הממשלה מלינה על אנטישמיות, וזה נכון. אך אנטישמיות הייתה תמיד (נלחמתי בה אישית בתפקידיי השונים), ומה שהגן עלינו (גם עליי אישית, בניסיון לתבוע אותי כ"פושע מלחמה"), הייתה ההערכה למדינת ישראל כדמוקרטיה, ובעיקר למערכת המשפט המקצועית והעצמאית.

שתי סיבות הובילו ל"מחדל האג":

האחת – ההפיכה המשטרית ריסקה את ההגנה שנתנה לנו הדמוקרטיה והביקורת השיפוטית העצמאית.

השנייה – שרים בכירים שמצהירים על פשעי מלחמה! כאשר השר סמוטריץ' מדבר על "דילול האוכלוסייה בעזה", על "בוננזת נדל"ן", או בלשונה של דניאלה וייס "טיהור עזה מערבים ויישובה ביהודים", השר בן גביר מדבר על "שיכון לשוטרים בעזה", השר ישראל כ"ץ מסביר לרבנים, ש"נעשה בעיר עזה, את מה שעשינו בבית חאנון וברפיח" שם פונו התושבים ובתיהם נהרסו, והשרה גילה גמליאל מדברת בראיון רדיו על פינוי תושבים והחרבת בתיהם גם ביהודה ושומרון, כדי שלא יהיו ראויים למגורים – אינני מכיר הגדרה מילונית אחרת לזה, חוץ מ"טיהור אתני". מי שמחטיא את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה, זו ממשלה שאומרת ומתכוונת לבצע זאת.

מה צריך לעשות כדי להוציא את מדינת ישראל משרשרת המחדלים, האסונות וההתדרדרות לתהום החורבן? צריך לחזור לבסיס הנס הציוני – ל"בכוחה וצדקתה" של דוד בן-גוריון, ולחזור לחמשת עקרונות הפלדה, שהביאו להצלחת המפעל הציוני.

ברור שממשלת המשיחיים, המשתמטים והמושחתים, אינה יכולה (ואינה רוצה) לבצע את התיקון הנדרש להצלת המדינה. לכן, צריך להוביל לבחירות מוקדם ככל האפשר, עם שחרור כל החטופים וסיום המלחמה.

הממשלה הבאה תצטרך להתבסס על המפלגות שמכירות בתפיסה הציונית של מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית ברוח מגילת העצמאות, ולא רודנות/תיאוקרטיה משיחית, גזענית, פאשיסטית, נחשלת, מושחתת ומצורעת

הממשלה הבאה תצטרך להתבסס על המפלגות שמכירות בתפיסה הציונית של מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית ברוח מגילת העצמאות, ולא רודנות/תיאוקרטיה משיחית, גזענית, פאשיסטית, נחשלת, מושחתת ומצורעת. ממשלה כזו תוכל לחוקק חוקה לישראל, גם כדי לסגור את הפרצות שגילינו במשבר הנוכחי.

ממשלה כזו תפעל לחזק את המשטר הדמוקרטי, את עצמאות שומרי הסף ועצמאות המערכת המשפטית, ולא תאפשר לעבריינים-מושחתים שחלקם מורשעים, לשלוט בנו.

ממשלה כזו תוכל לחזור לעקרון "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי – תכה בקיצוניים ותושיט יד למתונים שעל גבולותינו. תחזור לעקרון המלחמות הקצרות, ולא "מלחמת נצח". תסתפק בחלקתנו הקטנה ללא שאיפות טריטוריאליות-משיחיות לכיבוש "הארץ המובטחת" מנהר הפרת ועד היאור, טיהורה מלא-יהודים, ויישובה ביהודים.

במסגרת זו נוכל להמשיך את ההיפרדות משכנינו הפלסטינים (ללא אשליות!) ובדרך ארוכה – שהיא הקצרה ביותר (כי לא ניתן להשיג כל דבר עכשיו!).

ממשלה כזו, שתפעל ברוח "חמשת הממים" של ז'בוטינסקי, תשרת ותדאג לאזרחים – ולא לעצמה ("שלושת הכפים"). ממשלה כזו תעודד את המשרתים ולא את המשתמטים, תפעל לחינוך הדור הצעיר בהתאם, בחינוך ממלכתי, ותחזק את הסולידריות החברתית, תוך לחימה ב"מכונות רעל" שקריות למיניהן.

הבחירות הקרובות מביאות אותנו לצומת קריטי, שבו נצטרך לבחור בין החזרה לשגשוג שנשען על "בכוחה וצדקתה", שהביא אותנו להישגים אדירים עד להקמת הממשלה הנוכחית; או נמשיך בדרך הנוכחית, שמובילה אותנו לחורבן בית שלישי.

את ההזדמנות לסיום המלחמה ברצועת עזה והחלפת שלטון חמאס אסור להחמיץ, אך יש קושי עצום להשיג זאת עם הממשלה הזו, גם אחרי שנתיים. לכן, הדרך להצלת המדינה (לא פחות!) עוברת דרך בחירות בהקדם.

את ההזדמנות לסיום המלחמה ברצועת עזה והחלפת שלטון חמאס אסור להחמיץ, אך יש קושי עצום להשיג זאת עם הממשלה הזו, גם אחרי שנתיים. לכן, הדרך להצלת המדינה (לא פחות!) עוברת דרך בחירות בהקדם

משה (בוגי) יעלון היה שר הביטחון בממשלות ישראל ה-33 וה-34, המשנה לראש הממשלה ושר לנושאים אסטרטגיים בממשלה ה-32, והרמטכ"ל ה-17 של צה"ל. נשוי לעדה, אב ל-3 וסב ל-11 נכדות.