הסקר החברתי השנתי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג תמונה מורכבת על יכולת הציבור הישראלי להתמודד עם אתגרי העולם הכלכלי. בעוד שהנתונים מצביעים על חוסן כללי, הם חושפים פערים בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, עם דגש ברור על נשים שנותרות מאחור.

*  *  *

לאחרונה התפרסמו נתונים מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובעוד שהכותרות אודותיהם יתמקדו כנראה בנתונים מקרו-כלכליים, מסתתרת בהם תמונה מדאיגה הנוגעת לליבה של החוסן הכלכלי של כל אזרח ואזרחית: האוריינות הפיננסית. ממצאים אלו מצטרפים לממצאים מסקר שערך בנק ישראל, מהם עולים נתונים המצביעים על כך שלנשים יש אוריינות פיננסית נמוכה יותר מגברים, וחשוב מכך – ביטחון עצמי נמוך יותר בקבלת החלטות כלכליות.

מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומסקר בנק ישראל עולה תמונה מדאיגה, לפיה לנשים יש אוריינות פיננסית נמוכה משל גברים, וביטחון עצמי נמוך יותר בקבלת החלטות כלכליות

הנתונים מהסקר החברתי השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים, כי שיעור הגברים המנהלים ועוקבים אחר ההכנסות וההוצאות בעצמם גבוה משיעור הנשים: 76% מהגברים לעומת 71% מהנשים. כמו כן, שיעור הגברים המשתמשים באפליקציה כדי לעקוב אחר ההוצאות גבוה משיעור הנשים: 54% לעומת 50%.

פער הזה מגובה במספרים חדים גם בסקרים נוספים, כמו בסקר שערך בנק ישראל. נתונים מקיפים מהסקר, שהושוו למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD), מראים כי ציון האוריינות הפיננסית הממוצע של נשים בישראל עומד על 53% בלבד, לעומת 65% לגברים, וממוצע של 67% במדינות ה-OECD הנסקרות.

הפער בולט בהבנת מושגים יסודיים: רק 55% מהנשים מבינות את השפעת האינפלציה על כוח הקנייה, לעומת יותר מ-70% מהגברים. גם בהבנת החשיבות של פיזור סיכונים בהשקעות, התמונה דומה: 45% בלבד מהנשים מבינות, לעומת 59% מהגברים. חשוב מכך, רק 24% מהנשים העידו על עצמן שהן מבינות היטב בנושאים פיננסיים, לעומת 39% מהגברים, נתון המשקף ביטחון עצמי נמוך ותחושת חוסר אונים מוגברת.

הפער הזה, המשתקף גם בחוסר הבנה של חשיבות פיזור סיכונים בהשקעות, אינו רק בעיה נקודתית אלא כרוניקה של חוסר שוויון שמחלחלת לכל תחומי החיים. כשחלק נכבד מהאוכלוסייה מרגיש חסר ביטחון לנהל את כספו, להשקיע או אפילו להבין את החלטות התקציב הבסיסיות של משק הבית, נוצרת תלות כלכלית שמונעת התפתחות אישית, תעסוקתית וכלכלית.

אי אפשר להתעלם מההשלכות. כשנשים נמצאות נמוך יותר במדד האוריינות הפיננסית, זה לא רק מפחית את פוטנציאל ההשתכרות שלהן, אלא גם מגביר את הסיכון להיכנס לחובות, ליפול לחוסר בטחון כלכלי בהווה ובעתידן, ולא לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלהן.

המדינה והמגזר העסקי חייבים לפעול. ההשקעה בחינוך פיננסי אינה רק עניין של צדק חברתי, אלא גם אינטרס לאומי מובהק. כשנשים מבינות את עולם הכסף, הן הופכות לשחקניות פעילות ומבוגרות יותר בשוק, חוסכות לפנסיה ומשקיעות בצורה חכמה.

כשנשים נמצאות נמוך יותר במדד האוריינות הפיננסית, זה לא רק מפחית את פוטנציאל השתכרותן, אלא גם מגביר את הסיכון להיכנס לחובות ולחוסר בטחון כלכלי בהווה ובעתידן, ולא לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלהן

המדינה יכולה להקצות משאבים למיזמים דיגיטליים ולסדנאות נגישות, שינגישו מידע פיננסי מורכב בשפה מובנת, תוך עידוד נשים להשתתף בהם. הבנקים והמוסדות הפיננסיים יכולים להציע תוכניות ייעודיות לנשים, שיכללו ייעוץ אישי והדרכה. רק באמצעות שיתוף פעולה בין כלל הגורמים הללו אפשר יהיה להגביר את הסיכוי לעתיד כלכלי יציב יותר ושוויוני יותר לכולם.

בסופו של דבר, אוריינות פיננסית אינה רק ידע טכני. היא כלי להעצמה, לביטחון עצמי ולעצמאות. אם לא נפעל עכשיו לצמצום הפערים הללו, נשים רבות ימשיכו לשלם את המחיר, והחברה הישראלית כולה תפסיד מנוע צמיחה חיוני. הנתונים לא משקרים – הם מחייבים אותנו לחשיבה, ומסמנים את הדרך לתיקון.

ד"ר לי-נוי גרין היא חוקרת בתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה ההתנהגותית ומרצה בפקולטה למדעי החברה במכללה האקדמית רמת-גן.