בחירתה של קת'רין קונולי, מתנגדת חריפה למדינת ישראל, לנשיאת הרפובליקה של אירלנד, החזירה אותי שנים לאחור.
בשנת 2011 התנהלו בחירות לנשיאות אירלנד, כשהמועמד המוביל היה הסנאטור דייוויד נוריס. נוריס היה בעברו בן זוגו של עזרא נאווי, פעיל שמאל רדיקלי, ממייסדי תעאיוש. בין היתר, הוא הסגיר לרשות הפלסטינית ערבים שהיו מעורבים במכירת קרקעות ביו"ש ליהודים. הוא עשה כן בידיעה ברורה שהדבר יוביל לעינויים קשים שלהם, כשלפחות מקרה אחד אף הסתיים במוות. בצד אלה הורשע נאווי בביצוע מעשה סדום בקטין פלסטיני בן 15.
בבחירות לנשיאות אירלנד ב-2011, המועמד המוביל, נוריס, היה בעבר בן זוגו של נאווי, פעיל שמאל רדיקלי, ממייסדי תעאיוש, שהסגיר לרשות ערבים שסייעו במכירת קרקעות ליהודים ביו"ש
פרשה זו זכתה לכותרות ראשיות באירלנד, משפורסם כי הסנאטור נוריס פנה לבית המשפט, לנשיא המדינה ולגורמים נוספים בבקשה לחון את נאווי. הפרסום בא לנוריס בעיתוי לא נוח, בעת שהיה המועמד המוביל לכהונת נשיא אירלנד.
נוריס נדרש על ידי התקשורת לחשוף את פניותיו אך סירב לעשות כן, כשהוא מתבסס על טענה לפיה הוא מנוע מלפרסם את המכתבים משום שמשפטו של נאווי התנהל בדלתיים סגורות והפרסום יהווה ביזיון בית המשפט.
בשלב זה פנה אליי וינסנט בראון, מגיש תכנית אקטואליה בערוץ הטלוויזיה האירי TV3 ומנחה התכנית היומית "הערב עם וינסנט בראון", בבקשה שאחווה את דעתי באשר לטענתו של נוריס.
בפנייתו כתב בראון:
"אחד המועמדים לנשיאות אירלנד, דיוויד נוריס, ניהל מערכת יחסים הומו-סקסואלית עם אזרח ישראלי במשך שנים רבות (מערכת היחסים הסתיימה לפני כ-20 שנה). האזרח הישראלי הועמד לדין בבית משפט ישראלי לפני כ-15 שנים והורשע בקיום יחסי מין עם קטין פלסטיני. לאחר ההרשעה פנה דיוויד נוריס לשופטיו של נאווי ולבעלי תפקידים שונים בבקשת חנינה.
"אחד המכתבים אותו שלח נוריס לשופט בתיק נחשף ברבים. תוכנן של הפניות האחרות לא נחשף. דיוויד נוריס טוען שקיבל ייעוץ משפטי הקובע כי הוא אינו רשאי לחשוף את המכתבים הללו שכן מדובר במשפט שהתנהל בדלתיים סגורות.
"שאלתי היא: האם יש ביכולתך לקבוע האם מכתבים שנשלחים לנשיא המדינה, לשרי ממשלה ולגורמים ציבוריים נוספים אכן יכולים להיחשב ככאלו שנאסר לפרסמם מן הטעם שהם קשורים למשפט שהתקיים בדלתיים סגורות?"
מדו"ח ב"אייריש טיימס" למדתי כי נוריס נסמך על חוות דעת משפטית שקיבל מעורכי דינו של נאווי. עורכי הדין קבעו כי: "בהתאם לחוק הישראלי אין לפרסם דבר אודות הליכים שהתנהלו במשפט בדלתיים סגורות ללא אישורו של בית המשפט".
בהשקת הקמפיין שלו במוזיאון הכותבים בדבלין, טען נוריס, כי "איסור זה חל על המכתבים ששלח לעורכי דינו של מר נאווי". נוריס הוסיף, כי אם יחשוף את פניותיו לנבחרי ציבור הוא יהיה צפוי להליכים משפטיים.
ממכתבו של בראון: "האזרח הישראלי הועמד לדין בבית משפט ישראלי לפני כ-15 שנים והורשע בקיום יחסי מין עם קטין פלסטיני. לאחר ההרשעה פנה נוריס לשופטיו של נאווי בבקשת חנינה"
ביררתי את העניין וגיליתי שאכן מר נאווי הורשע בעבירה של אינוס סטטוטורי לאחר שקיים יחסים מיניים עם צעיר פלסטיני בן 15 כשהוא עצמו בן 39. נוריס, שהיה אז סנאטור, שלח לשופטים מכתב שנכתב על-גבי נייר מכתבים רשמי של הסנאט. במכתבו טען כי נאווי פותה "אל תוך מלכודת שתוכננה בקפידה", וכי הוא הודה בחוסר חוכמה באשמה, וביקש חנינה עבור נאווי. מכתב זה נחשף בתקשורת האירית, זאת בניגוד למכתביו לנשיא מדינת ישראל ולנבחרי ציבור נוספים.
לאחר שנכנסתי לעובי הקורה בעניין, מצאתי את עצמי חולק על חוות-הדעת שהוצגה על-ידי נוריס. בתגובה ששלחתי לווינסנט כתבתי:
"אני מבין שמר דיוויד נוריס מתמודד שוב לנשיאות לאחר שפרש ממרוץ מוקדם יותר בעקבות חשיפת פנייתו לשופט שדן בתיק האונס של עזרא נאווי.
"התיק נוהל בדלתיים סגורות, ככל הנראה תחת סעיף 68(ב)(6) של חוק בתי המשפט. זאת כדי להגן על הקטין (בית המשפט רשאי אמנם לקבוע שימוע בדלתיים סגורות גם כדי להגן על האינטרס של מתלונן ושל נאשם בעבירות מין, אך אני בספק אם הדלתיים הסגורות נועדו להגן על נאווי. מכל מקום, הרשעתו של נאווי פורסמה במסגרת תביעה פלילית נוספת שהוגשה נגדו, הליך שהתקיים בדלתיים פתוחות).
"מעבר לכך, פרסום שמו וזהותו של קטין קורבן עבירת מין נחשבת לעבירה במסגרת חוק אחר.
"אכן, אסור לפרסם הליכים שהתקיימו בדלתיים סגורות – לרבות מסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט – ללא היתר מבית המשפט. אך אינני רואה כיצד תחול הוראה זו על פניותיו של נוריס לנשיא המדינה, לשרי ממשלה ולנבחרי ציבור, שכן הם לא הוגשו לבית המשפט. מעבר לכך הרשעתו של נאווי בעבירת האונס סוקרה בהרחבה (למותר לציין כי יש למחוק כל רמז מהמכתבים שעלול להסגיר את זהותו של הקטין)".
הדוא"ל שלי הגיע לווינסנט בזמן מתאים שכן באותו ערב הוא הנחה בתכניתו עימות בין המועמדים לנשיאות. באותה עת הוביל נוריס במרוץ לנשיאות כשהוא זוכה ל-21 אחוזי תמיכה בסקר שנערך רק שבוע קודם לכן, שלושה אחוזים יותר מהמועמד הבא אחריו. לנוריס היה רקורד מרשים של תמיכה בזכויות אדם ובשוויון. רקורד זה, שהצטרף לדימויו הציבורי המרשים ולכריזמה שלו, הציבו אותו כמועמד המוביל בבחירות כאשר זכייתו נחשבה בעיניי רבים למובטחת.
הדוא"ל שלי הגיע לווינסנט בזמן מתאים שכן באותו ערב הוא הנחה בתכניתו עימות בין המועמדים לנשיאות. נוריס הוביל נוריס אז במרוץ עם 21 אחוזי תמיכה בסקר שנערך רק שבוע קודם
ההתרחשויות שאירעו במהלך התכנית סוקרו על-ידי אתר האקטואליה "פוליטיקו" כך:
"במהלך העימות הנשיאותי של יום שלישי בערב ב-TV3, שאל המגיש וינסנט בראון את נוריס ממי קיבל את חוות הדעת המשפטית שקובעת שאין לפרסם את המכתבים. דיוויד נוריס נראה מופתע וסירב להשיב על השאלה. ניתן אמנם לייחס את תגובתו לסיבות המלחיצות של עימות טלוויזיוני בשידור ישיר. אפשר אף שנוריס התקשה להיזכר בשמו של משרד עורכי-הדין שסיפק לו את חוות הדעת. עם זאת הוא יכול היה להציע לבדוק זאת ולהמציא את זהותו של המשרד לאחר העימות, אלא שנוריס קיבל התראה מראש בדבר השאלה הצפוייה ואף ידע כי ערוץ TV3 קיבל חוות דעת משפטית שונה".
בשלב זה הדהים בראון את נוריס כששלף:
"חוות דעת של פרופסור אשר מעוז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב לפיה הטענה שלך חסרת בסיס".
נוריס הנדהם הגיב בזעם:
"בני העם האירי מכירים אותי; הם מודעים לרקורד שלי. החיים שלי הם ספר פתוח".
על כל פנים, כפי שדווח ב"פוליטיקו":
"הפולמוס היה הרסני ביותר, כפי שאכן הוכח בשני סקרי דעת קהל שונים, שנערכו לאחר העימות, ואשר הראו כי מר נוריס איבד כמחצית מהתמיכה בו".
בסופו של דבר נוריס, שבשלבים שונים הוביל בסקרים עם רוב של מעל ל-50 אחוזים, ושהמרוץ שלו הושווה לזה של ברק אובמה, הגיע למקום החמישי עם 6.2 אחוזי תמיכה. כששהיתי כאורח ה-TRINITY COLLEGE באירלנד התוודעתי להדים הרבים שעוררה חוות הדעת שלי.
נוריס, שבשלבים שונים הוביל בסקרים עם רוב של מעל ל-50% ושהמרוץ שלו הושווה לזה של אובמה, הגיע למקום החמישי. כששהיתי באירלנד התוודעתי להדים שעוררה חוות הדעת שלי
לא הייתה למדינת ישראל סיבה להצטער על מפלתו של נוריס. נוריס היה ידוע בעמדותיו האנטי ישראליות ואף התגאה בהיותו "אנטי ציוני". הוא האשים את ישראל כי תקפה במכוון בתי ספר של האו"ם במבצע צוק איתן והביאה להרג ילדים וקרא לגרש את שגריר ישראל. הוא השווה את התנהגותה של ישראל לנאצים. בשנת 2018 אף יזם חוק שיגדיר קיום קשרים כלכליים עם יהודים מעבר ל"קו הירוק" כעבירה פלילית.
אלא שסיכול בחירתו שך נוריס לא בישר בהכרח טובה לישראל. יושב ראש מפלגת הלייבור מייקל דניאל היגינס שנבחר היה לא פחות עוין לישראל. את האירוע לציון 80 שנה לשואה שאורגן על ידי המחלקה לזיכרון השואה של משרד החינוך האירי, בחר היגינס להקדיש למלחמה בעזה. כאשר הנוכחים, בהם שורדי שואה, מחו על דבריו, הם הוצאו מהאולם בכוח.
עתה דומה שהגענו לשיא חדש בעוינות לישראל.
קונולי מחזיקה בעמדות שמאל קיצוני נגד ישראל. היא רואה בארגון הטרור חמאס "חלק מהמרקם של העם הפלסטיני". אף שגינתה את מעשי הטבח שלו ב-7 באוקטובר, ציינה:
"חמאס נבחר על ידי העם בפעם האחרונה שהיו בחירות. ניצחון סוחף עבורם ב-2006 וב-2007. הם חלק מהחברה האזרחית של פלסטין".
קונולי אף מתחה ביקורת על ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר, אחרי שזה הכיר במדינה פלסטינית אבל הצהיר כי לחמאס אין שום מקום בממשל עתידי בעזה והוסיפה:
"אני מגיעה מאירלנד שלה יש היסטוריה של קולוניאליזם. אני הייתי מאוד נזהרת מלומר לעם ריבוני איך לנהל את המדינה שלו. הפלסטינים צריכים להחליט, בדרך דמוקרטית, מי יוביל את המדינה שלהם".
קונולי, שהשתתפה בהפגנות פרו-פלסטיניות, האשימה את ישראל בביצוע פשעי מלחמה. ב"דיילי מייל" דיווחו כי בשל עמדותיה זכתה לתמיכה גם מלהקת "ניקאפ" מצפון-אירלנד – שנגד אחד מחבריה הוגש בבריטניה אישום בגין טרור, אחרי שהניף דגל חזבאללה בהופעה בנובמבר 2024.
עתה דומה שהגענו לשיא חדש בעוינות לישראל. קונולי מחזיקה בעמדות שמאל קיצוני נגד ישראל. היא רואה בארגון הטרור חמאס "חלק מהמרקם של העם הפלסטיני". אף שגינתה את טבח ה-7/10
ב-2018 ביקרה יחד עם מחוקקים אירים נוספים בסוריה, בעיצומה של מלחמת האזרחים שם, ונפגשה עם מנהיג מיליציה בשם סעד עבד אל-עאל, שהואשם בפשעי מלחמה, תמך במשטר אסד וקרא לשחרור פלסטין. קונולי טענה אז להגנתה כי הגיעה לסוריה ל"משימת איסוף עובדות", וכי לא הייתה לה שליטה עם מי תיפגש.
אכן, ישראל תמשיך שלא ללקק דבש באירלנד גם תחת מנהיגותה של קונולי.
אשר מעוז הוא פרופ' למשפטים. לימד שנים ארוכות באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטאות מובילות בארה"ב, באירופה ובאוסטרליה. הדיקן המייסד של בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס ויו"ר הוועדה לקשרים אקדמיים בינלאומיים. סגן נשיא כבוד של האגודה הבינלאומית לחירות דתית. חבר וועדת ההיגוי של הקונסורציום הבינלאומי ללימודי משפט ודת. חבר הקונגרס הגלובלי של מנהיגות בינדתית. חבר מליאת מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. שימש יועץ אקדמי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. זוכה אות ההצטיינות של שגריר חירות ושלום ע"ש אלינור רוזוולט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולא הבנתי מהדברים שכתבת מה מהדברים שאמרה הגברת קונולי לא מקובל. שחמאס נבחר? שהוא חלק ממרקם החיים האזרחי של הפלסטינים? שלא רצוי להגיד להם איך לנהל את ענייניהם? שהפגישו אותה בניגוד לדעתה ולידיעתה? שניקאפ תמכו בה? (איך היא יכולה לשלוט בזה) מה!