יאיר לפיד צודק בטענותיו לגבי ההסתדרות הציונית שהיא גוף חסר זכות קיום, וככל שהוא מיותר יותר, הוא הופך למושחת יותר. בנוסף, וחמור לא פחות, חלק מהארגונים משמשים ככלי להפלות ערבים במשאבים ונדל"ן.

ההעלאה האחרונה בתקציב ההסתדרות הציונית מ-60 מיליון דולר ל-100 מיליון – רובה הגדול למימון עוד ועוד ג'ובים ולמעבר מ-14 מחלקות מיותרות ברובן ל-21 מחלקות מיותרות אפילו יותר – היא עוד סימפטום לגרורות השחיתות שהתפשטו במוסדות שהקימו את המדינה. תיאבון מושחת שלא יודע שובע, ל"כוח, כסף וכבוד", כמאמרו של מיקי זוהר, האיש החזק של הליכוד במוסדות הלאומיים.

ההעלאה בתקציב ההסתדרות הציונית מ-60 מיליון דולר ל-100 מיליון – רובה למימון עוד ג'ובים ומחלקות מיותרות – היא עוד סימפטום לגרורות השחיתות שהתפשטו במוסדות שהקימו את המדינה

אבל למרות שיאיר לפיד צודק, הפרישה של יש עתיד מהמוסדות הלאומיים, היא בעיקר טעות.

הרוב המוחלט של תקציב ההסתדרות הציונית מגיע מקק"ל, שמרוויחה מדי שנה מיליארדי שקלים ממימוש זכויותיה על האדמות הרבות שהיא מחזיקה – כ-2.5 מיליון דונם, כ-12% משטח המדינה בגבולות הקו הירוק. ב-2022 הגיעו הכנסות קק"ל לשיא של 6.8 מיליארד ש"ח – השנה, עד לחודש אוקטובר, הכניסה קק"ל כבר 2.5 מיליארד ש"ח. טרם החלטת הפרישה, אמור היה ח"כ מאיר כהן מיש עתיד, לקבל את הובלת הארגון למשך 2.5 שנים, תפקיד מפנק, אך גם כזה שנותן כוח רב בידי מי שמחזיק בו.

ב־2021, כשקק"ל עברה לידי מגזר הציונות הדתית (אז עוד לא הייתה מפלגה בשם הזה, כשהמגזר יוצג על ידי תנועת "המזרחי"), שינתה ההנהלה את מדיניותה הרשמית והחליטה לאמץ מדיניות של השקעה בהרחבת התנחלויות.

גם ביולי האחרון אישרה הנהלת קק"ל תקציב של 1.2 מיליארד שקלים של תב"רים (תקציבים בלתי רגילים) לקידום פרויקטים בשירות האינטרסים הפוליטיים של חברי ההנהלה, כשחלק ניכר מהתקציב הענק הועבר לטובת מימון פעילויות מעבר לקו הירוק.

תחת שלטון הימין פעלה קק"ל כדי להעמיק את אפליית האזרחים הערבים וקידמה מהלכים שהדירו רשויות ערביות מהיכולת להנות מתקציביה, בתואנה כי הקריטריונים לתמיכה נקבעים בהתאם ל"מטרות קק"ל".

חברת "הימנותא" – הזרוע הביצועית של קק"ל, הגבירה גם היא את מאמציה לסכל ניסיונות של יזמים מקרב אזרחי ישראל הערבים לרכוש אדמות, כשהיא מציעה מחירים מופקעים במטרה למנוע "השתלטות ערבית". עד להתערבות בג"ץ מנעה קק"ל במשך שנים מאזרחים ערבים להתמודד במכרזים על רכישת קרקעות שבבעלותה.

תחת שלטון הימין פעלה קק"ל כדי להעמיק את אפליית האזרחים הערבים וקידמה מהלכים שהדירו רשויות ערביות מהיכולת להנות מתקציביה, בתואנה כי הקריטריונים לתמיכה נקבעים בהתאם ל"מטרות קק"ל"

הדוגמאות האלו הן רק טעימה שנועדה להדגים את העוצמה הנמצאת בידי מי ששולטים בקק"ל. לנציגי המרכז והשמאל במוסדות הלאומיים, ובראשם קק"ל וההסתדרות הציונית, יש השפעה מכרעת. הגדלת הכוח הליברלי במוסדות האלו היא אינטרס ראשון במעלה של כל מי שחפץ בישראל דמוקרטית, ליברלית, בטוחה ושוויונית.

לעיתים אנו כישראלים נוטים להתנשא מעט על תמימותם של אחיותינו ואחינו מהתפוצות, אך בקונגרס הציוני האחרון היו אלה דווקא הנציגים הליברלים מרחבי העולם שהובילו בהצלחה העברת החלטות שביקשו לרסן את כוחו של הימין להשתמש בתקציבים האדירים הללו לצרכיו הפוליטיים. 

בין השאר התקבלה החלטה חשובה לפיה כספי ההסתדרות הציונית לא יושקעו בעתיד במיזמי התנחלות ברצועת עזה. יוזמה שנשמעת מעט תאורטית, אך קובעת קו אדום חשוב מול כוונות המשיחיים להשתלט על כל קופה אפשרית ולהשתמש בה למטרותיהם ההרסניות. לצידה התקבלה החלטה נוספת לקדם שוויון בחלוקת המשאבים בתקצוב הזרמים השונים ביהדות, נשים, הקהילה הלהט"בית ומגזרים נוספים.

נכון, יו"ר קק"ל לא מתווה את מדיניותה לבד והוא פועל לצד הנהלה, אך יחד עם זאת קבלת האחריות על קק"ל, כמו גם על הסתדרות הציונית, גם אם בשני המקרים למחצית קדנציה, כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני ממנו נסוגה יש עתיד, יכולה הייתה להיות הזדמנות ומבחן כאחד.

לנציגי המרכז והשמאל במוסדות הלאומיים, ובראשם קק"ל וההסתדרות הציונית, יש השפעה מכרעת. הגדלת הכוח הליברלי בהם היא אינטרס של כל מי שחפץ בישראל דמוקרטית, ליברלית, בטוחה ושוויונית

זו יכולה הייתה להיות תקופה של תיקון אמיתי, שבה תקציבי הארגונים הללו יכולים היו להגיע לכולם – לשינוי היחס של קק"ל לאזרחי ישראל הערבים ולתיקון מסוים של האפליה הממשלתית ההולכת וגוברת כלפיהם, לשיקום יישובי העוטף וגבול הצפון, לקידום פעילות של עמותות ליברליות שנאבקות על דמותה של המדינה, לזרמי היהדות המתקדמת, לארגוני חינוך, לשנות שירות ומכינות ליברליות.

ניתן היה להזרים הרבה פחות תקציבים להרחבת מפעל התנחלויות ולמוסדות דתיים למיניהם, שגם כך זוכים לתקציבים מפנקים מהממשלה, דרך משרדי ממשלה ותיקים ואחרים שהוקמו במיוחד כדי לסייע בשימון הבייס הקואליציוני.

רק השבוע אישרה וועדת הכספים להגדיל את תקציב המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות של אורית סטרוק ב-114 מיליון ש"ח לסך של 684 מיליון ש"ח – זאת במשרד שמהווה צינור להזרמת כספים לקידום אינטרסים פוליטיים של מפלגת הציונות הדתית.

שליטה של יש עתיד בקק"ל, יכולה הייתה להוות משקל נגד להזרמות הממשלתיות, אך כעת גם המאחז החשוב הזה ננטש. השחיתות אכן קיימת במוסדות הלאומיים – אבל המחנה הדמוקרטי-ליברלי בישראל כבר למד שאסור לנטוש עמדות כוח, אלא להשפיע מבפנים.

שליטת יש עתיד בקק"ל, יכולה הייתה להוות משקל נגד להזרמות הממשלתיות, אך גם מאחז חשוב זה ננטש. יש שחיתות במוסדות הלאומיים – אך המחנה הדמוקרטי-ליברלי כבר למד שאסור לנטוש עמדות כוח

אחרי שנים של הפקרת מוקדי כוח למושחתים ולחברי מרכז ועסקנים, למדנו על בשרנו את המחיר הנורא – והתעוררנו. מוסדות הופכים לקרקע פורייה לשחיתות כשאנשים מושחתים שולטים בהם – אבל זו לא גזירת גורל. אפשר וצריך לנקות אותם, להחליף.  

הפרישה מההסתדרות הציונית המושחתת, זיכתה את יאיר לפיד במחיאות כפיים ואולי גם תסייע לו בקלפי, על אף שלא נראו שינויים בסקרים נכון לכתיבת שורות אלה, אבל היא שמטה מידי המחנה שהוא מתיימר להוביל כלי בעל חשיבות וכוח, שכעת עתיד להישלט בלעדית בידי הימין.

דווקא בשל הניתוק של הצד הליברלי ממוקדי הכוח בממשלה, חשוב אף יותר למצות את המקסימום מהתקציבים והיכולות של המוסדות הלאומיים. להשתמש בהם ככלי לעשיית שינוי, ולא להותירם כעוד תקציבי הרס בשירות הממשלה הרעה.

ומילה למי שטוענים שאת המוסדות הלאומיים צריך לפרק – המוסדות שייכים לעם היהודי בכל העולם. בקונגרס הציוני אין אופוזיציה – העוגה מתחלקת בין כל השחקנים, מתוך תפיסה שחובה לתת ביטוי לכל זרם ביהדות.

ישראלים נוטים לחשוב שהם היהודים היחידים, אבל ישראל תופסת בקונגרס הציוני העולמי רק קצת יותר משליש מהמקומות. אלו יהודי ארה"ב, אירופה, דרום אמריקה ואפילו אוסטרליה, המבקשים לשמור על מוסד שמשרת את העם היהודי כולו, ומהווה פלטפורמת התארגנות ופעולה – בעולם כולו וגם בישראל.

הפרישה מההסתדרות הציונית המושחתת זיכתה את לפיד בתשואות, ואולי גם תסייע לו בקלפי, על אף שלא נראה עדיין שינוי בסקרים – אך שמטה מידי המחנה כלי בעל חשיבות וכוח, שכעת יישלט בלעדית בידי הימין

אין שום התכנות לסגירת המוסדות הלאומיים בטווח הנראה לעין ולכן הצדקת הפרישה אין בה אלא הצדקה של מדיניות שכבר נכשלה: להדיר את עצמינו ממוקדי קבלת ההחלטות ולהעניק בכך עוד ועוד כוח ליריבים הכי גדולים שלנו. די. גדלנו מזה.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.