לפייק הראשי של "בקשת החנינה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו נספחו שני פייקים משניים, שעתידים להעסיק אותנו במהלך שנת הבחירות שעומדת לפתחנו.

הפייק הראשון הוא פייק נתניהו "המאחד הלאומי", המאחה את שסעי החברה, מול הדיפ סטייט והאנרכיסטים של קפלן המתנגדים לחנינה ובכך מעמיקים את הקרעים בעם.

הפייק השני הוא פייק "השלום עם סעודיה". על פיו, "הדיפ סטייט" האמורים מכשילים את מדיניותו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לשלום אזורי ואת הזכייה המיוחלת שלו בפרס נובל לשלום.

הפייקים המשניים ל"בקשת החנינה" הם פייק נתניהו כ"מאחד הלאומי" מול "הדיפ סטייט" מתנגדי החנינה המעמיקים את הקרעים בעם, ופייק "השלום עם סעודיה", על פיו "הדיפ סטייט" מכשילים את מדיניות טראמפ לשלום

אשר לפייק "המאחד הלאומי", זה יילך ויתברר בהמשך. אבל לגבי פייק "השלום עם סעודיה", אפשר כבר להעריך מדוע זה לא יקרה, ומדוע נתניהו עלול להסית את טראמפ נגד המחנה הליברלי בישראל ונגד מערכת המשפט, כפי שפעל נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ובברזיל נגד שופטי הנשיא לשעבר ז'איר בולסונרו.

ראשית, דבריה חסרי התקדים של השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן, כי טראמפ יעניש את גורמי המשפט בישראל אם לא ישכילו להעניק לו חנינה. דברים אלה, יש לחשוש, הם בדיוק טיב התוכן שעליו מדבר נתניהו עם טראמפ. קשה להאמין שסילמן חשבה על זה בעצמה, או ששמוליק בעלה סיפר לה.

כאשר בוחנים את יחסה האמיתי של סעודיה לנורמליזציה עם ישראל, הרי שאין שינוי מעמדתה היסודית, לפיה היא לא תתקרב לישראל כל עוד איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מכהנים בה כשרים. כאשר הנשיא טראמפ זימן את פסגת המזרח התיכון בשרם א-שיח', יורש העצר מוחמד בן סלמאן לא הגיע.

מה שחוסם את דרכה של סעודיה לנורמליזציה ואפילו לשלום עם ישראל, זה מה שקורה בגדה ובירושלים – כלומר: מה עושים שם סמוטריץ' ובן גביר. לסעודיה לא אכפת אם נתניהו יקבל חנינה או ישלים את משפטו. אם נתניהו יקבל חנינה, אבל בן גביר וסמוטריץ' ימשיכו במדיניותם – לא יקרה כלום לקידום השלום האזורי מבחינתה. בין אם טראמפ יעניש את מערכת המשפט הישראלית או לא. לא זה מה שיקדם את טראמפ לפרס נובל. אולי להפך.

בכל זאת, על פי מקורות ברמאללה, לרשות הפלסטינית נודע כי בשיחה בין בן סלמאן לטראמפ בבית הלבן, סעודיה ביקשה לא למהר בהתקדמות לשלב ב' בלי לשמור לה מקום בהמשך. יש לסעודיה אינטרסים להתקרבות עם ישראל, שאינם יכולים להתממש עם ממשלת נתניהו הנוכחית.

מה שחוסם את דרכה של סעודיה לנורמליזציה ואפילו לשלום עם ישראל, זה מה שקורה בגדה ובירושלים – כלומר: מה עושים שם סמוטריץ' ובן גביר. לסעודיה לא אכפת אם נתניהו יקבל חנינה או ישלים את משפטו

ומהם האינטרסים הסעודים האלה? ראשית כל איראן. אחרי כל הטלטלות במדיניות האמריקאית – פעם ברק אובמה, אחריו טראמפ, בהמשך ג'ו ביידן ועכשיו שוב טראמפ – סעודיה מבינה כי אינה יכולה לסמוך על ארצות הברית לטווח ארוך. עד הנשיא אובמה הייתה המשענת האמריקאית מובנת מאליה. לא עוד. ברית עם ישראל עשויה לייצב אותה, ולחסן אותה – ואגב, גם את ישראל – מן הסחרחרת האמריקאית.

ברית ישראלית סעודית עשויה גם לייצב את התמיכה האמריקאית בבעלי ברית יציבים ואמינים, לייתר את כל "השיחות" עם איראן, ולמצב את ארצות הברית סופית בעד ישראל וסעודיה ונגד איראן.

שנית, ולא פחות חשוב – ביטחון ים סוף והתייצבות מאוחדת מול תימן הפרו-איראנית, ומאמץ משותף להחזיר לצנעא את הממשלה החוקית של תימן שהודחה בידי החות'ים.

סעודיה חיפשה "הפסקת אש" עם החות'ים, כי מדינות ערב סירבו להתגייס למלחמה בתימן, והנה ישראל מוכנה. זה פותח אופציות חדשות לביטחונה של סעודיה בהקשר של שליטתה באזור חג'אז ובירתו הקדושה מכה. החות'ים כבר שיגרו טילים למכה, ומהווים איום על העולים אליה לרגל. 

כאשר אנו מדברים על ביטחון ים סוף, הרי מדובר גם בסכנה מצד טורקיה, המבקשת להתבסס צבאית בחופי אפריקה המשקיפים על החג'אז, כמו סודאן. מאמציה נדחו בינתיים בידי הממשלה הפרו-סעודית בחרטום, אבל זכו ליתר הצלחה בסומליה.

סעודיה חיפשה "הפסקת אש" עם החות'ים, כי מדינות ערב סירבו להתגייס למלחמה בתימן, והנה ישראל מוכנה. זה פותח אופציות חדשות לביטחונה של סעודיה בהקשר של שליטתה באזור חג'אז ובירתו הקדושה מכה

בסיס טורקי-קטארי בעזה לא מתיישב עם מאמציה של סעודיה להרחיק את טורקיה מים סוף. הקשר המיוחד בין ישראל לקטאר עלול לעורר חשד בסעודיה, שישראל בעצם לא מתנגדת באמת לכניסתה של טורקיה לעזה.

בפועל, טורקיה כבר נמצאת בעזה, ובמידה רבה היא חזרה לירושלים. איך זה יכול היה לקרות בלי עצימת עין או אפילו תמיכה שקטה של ישראל? כך הסעודים יכולים לחשוב.

למעשה, יש כבר סימנים מקדימים לכך שסעודיה מתכוננת להיכנס לתמונה הפלסטינית הרחבה, באופן המאתגר את "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ' בגדה. אחרי הרבה שנים בהן משכה את ידה מסיוע כספי לרשות הפלסטינית, היא העניקה לרמאללה סיוע של 90 מיליון דולר, כסיוע חירום. סעודיה נמנעה עד כה מסיוע לרשות, אבל נענתה לקריאה להציל את הרשות, בגלל הצעדים הכלכליים של סמוטריץ' נגדה, וכדי לשים מחסום בפני תוכנית ההכרעה שלו.

אבל, מה שיותר מעניין, סעודיה התחילה לקדם את הסקטור הפלסטיני הפרטי, ונראה שהיא מקדמת ערוצי סיוע לגדה דרך חברות כלכליות פלסטיניות, ולא דרך הרשות, והרשות מתרעמת על כך. 

מדוע שסעודיה תרצה לקדם את הסקטור הפרטי הפלסטיני על חשבון הרשות? כי היא רוצה בכלל לפרק את המיליציות החמושות ברחבי המזרח התיכון כולו, והיא רואה בפת"ח ארגון בעל תרבות מיליציונית, שאינו מסוגל לקדם את תוכניותיה של סעודיה. זה גם שורש מדיניותה בעזה ובלבנון – לפרק את חמאס ואת חזבאללה מנשקם.

כבר כמה שנים אבו מאזן מרחיק את קטאר מרמאללה, וזאת נקודת זכות לטובתו בריאד, אבל בלי שיירתם לתרבות פוליטית חדשה של חברה אזרחית, אנטי-מיליציונית, הוא לא יוכל לקבל סיוע סעודי מלא. גם בלבנון סעודיה תפתח את הארנק רק אחרי פירוק חזבאללה מנשקו.

סעודיה נמנעה עד כה מסיוע לרשות הפלסטינית, אך התגייסה להצילה בשל הצעדים הכלכליים של סמוטריץ' נגדה, וכדי לחסום את תוכנית ההכרעה שלו. במקביל, סעודיה החלה לקדם את הסקטור הפלסטיני הפרטי

העניין של סעודיה בירושלים מחייב דיון נפרד, ואעשה אותו בהקדם. אחד ההיבטים החשובים בו הוא הרחקתה של טורקיה מרחבת המסגדים.

גם בסוריה, התמיכה של סעודיה בנשיא אחמד א-שרע, מוחמד אל ג'ולאני, נועד  לבלום את חדירתה של טורקיה למדינה, לא בהצלחה מרובה, יש להודות.

מכל מקום, פייק החנינה ופייק השלום עם סעודיה ירדו כרוכים אלה באלה, אבל לסעודיה אין שום עניין במשפטו של נתניהו, מצדה שיזוכה או יורשע. העיקר שלא ייגע בירושלים ולא יבעיר את הגדה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.