כבר שנים כולם רוקדים לפי החליל של נתניהו:

קודם הוא חילל ימין-שמאל. בחיי שאני לא מבין מה ביבי מוסר-השטחים, משחרר-המחבלים ומשלם-הפרוטקשן קשור לימין אבל שויין, הקהל שלו קנה את זה. זה התחדד והפך לחלוקה ציוניים-לא ציוניים. בחיי שאני לא מבין מה ציוני בחרדים שלא תורמים לא לכלכלה ולא להגנה של ישראל אבל שויין, הקהל שלו קנה את זה. עכשיו אנחנו בואכה יהודים – לא יהודים, כאשר גם ה"רוסים של ליברמן" לא מספיק יהודים. קודם הם היו סבבה.

קודם חילל ימין-שמאל. מה ביבי מוסר-השטחים, משחרר-המחבלים ומשלם-הפרוטקשן קשור לימין? שויין, הקהל שלו קנה את זה. זה התחדד לציוניים-לא ציוניים. עכשיו אנחנו ביהודים – לא יהודים

הנרטיב תמיד מתעדכן כדי שנתניהו יציג את התוצאות כאילו יש לו רוב, הוא תמיד המקופח, "העם איתו" וזה רק השמאל שנגדו, ובשמאל הרי נעזרים בבתי המשפט עם השופטים השמאלנים שהולכים לקונצרטים שמאלניים עם נגנים שמאלניים כדי "לחבל ברצון הבוחר".

"העם איתו", זה רק מי שלא ציוני נגדו, או מי שלא יהודי נגדו, עם הערבים והדרוזים האלה שעוד מעזים לבקש זכויות שוות וייצוג במדינת הלאום היהודי! הרי פרט אליהם, הנה, יש לו רוב. במקביל עובדת גם צריבת התודעה בכיוון ההפוך, שמי שלא מצביע עבורו הוא בהכרח לא ציוני ו"שכח מה זה להיות יהודי" במקרה הטוב, או לא יהודי בכלל – שהרי "שמאל זה נגד התורה" כדברי הצדיק אריה-מעשיהו-דרעי.

למחלה שמתפתחת במדינה כבר שנים רבות, עם הפירכוסים של השנה האחרונה, יש פיתרון אחד והוא פשוט: כל מה שצריך לעשות זה להפסיק לרקוד לפי החליל של נתניהו.

החלוקה היא בין דמוקרטיה ליברלית ושלטון חוק, לבין דיקטטורה משיחית ושחיתות. לא מתאים לך? זבש"ך. או איך שמעריצי נתניהו אוהבים להגיב: קחו דרכון וטוסו. לטורקיה במקרה שלהם.

אותנו, הרוב האמיתי, לא מעניין דת, העדפה מינית, מאיפה ומתי עלית, כתובת והעדפה קולינרית. בחלוקה הזאת, בינתיים, יש לנו רוב. 4 מנדטים פער זה לא מעט, והרוב הוא יותר גדול מכפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות, מפני ששוחרי הדמוקרטיה ושלטון החוק לצערי מצביעים פחות מהצד שכנגד.

הנרטיב תמיד מתעדכן כדי שנתניהו יציג את התוצאות כאילו יש לו רוב. "העם איתו" וזה רק השמאל שנגדו, ובשמאל הרי נעזרים בבתי המשפט עם השופטים השמאלנים שהולכים לקונצרטים שמאלניים כדי "לחבל ברצון הבוחר"

אבל עוד קצת קמפיין שנאה מצד אחד, ועוד קצת יאוש מנגד, וגם פה לא יהיה לנו רוב. אם היו שוברים לנתניהו את החליל לפני כמה חודשים כבר הייתה פה מזמן ממשלה יציבה (לדעתי עם חלק ניכר מהליכוד) ונתניהו והחבורה שלו היו במקומם הראוי בפח ההיסטוריה.

החליל של נתניהו מוביל אותנו אל התהום. כל מה שצריך לעשות זה לגלות מנהיגות, להפסיק ללכת שבי אחר הנרטיב שלו, לקחת את המושכות ולהגיד: תודה רבה, אנחנו נמשיך מכאן.

*מעדכנים אותי באוזניה שכבר אמרו את זה. אז יאללה, עכשיו לממש.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".

וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".

כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").