נושא
רפורמות

נתניהו נכנס לרכב של ליז טראס ומאז לא מוצא את הבלמים

המשבר הכלכלי בבריטניה בתקופת ליז טראס הוכיח כי מספיק רק להצהיר על רפורמה שנויה במחלוקת כדי לגרום למשבר כלכלי עצום – ונתניהו כבר אחרי שלב ההצהרה ● הוא, בניגוד לטראס, קיבל כמה ימי חסד מהשווקים לשנות את המצב ● אולם, נראה שפעולות הבלימה שלו משדרות רק יותר לחץ – והאמון בשווקים יורד ● פרשנות

עוד 650 מילים

ראיון "למה פרי בריא כמו אננס צריך להיות מאכל לעשירים?"

הרפורמה המתוכננת בחקלאות ליבתה מלחמה גדולה, כולל טענות על כך שהממשלה מוציאה להורג את הענף ● המנכ"לית החדשה של משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, הודפת את הטענות, מנופפת בהשקעות הענק העתידיות ומבטיחה חקלאות הייטקית ● "אומרים לנו שהשדות יהפכו למגדלים והכל יתכסה במלט. זה לא יקרה" ● "לא רק שהחקלאים לא נזרקים לכלבים, הם יקבלו תמיכה הרבה יותר גדולה"

עוד 1,995 מילים ו-1 תגובות

הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה

אין תמורה לאגרה על האגרה שמושתת על יתומים ואלמנים טריים שמעתם? אגרה על הגשת תלונה על הטרדה מינית? או 22 אגרות הנדרשות כדי לעבוד כחשמאלי? וזוהי רק ההתחלה ● הישראלים משלמים אגרות שרבות מהן כפולות ומיותרות, אחרות נגבות ברגעים קשים במיוחד בחייהם ● ואי אפשר להתעלם מאגרות הרכב המנופחות ● רגע לפני הבחירות, נתניהו הכריז על רפורמה בנושא, שבו לא התערב שנים ● האם יש סיבה לאופטימיות, או שמדובר בעוד ספין מבלפור? ● הרשימה המלאה בכתבה

עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות

חברי הכנסת שפעלו נגד הבנקים נשארו בחוץ

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר הח"כ לשעבר דב חנין, שפעל נגד ההתנהלות הבעייתית במערכת הפיננסית - ולא שב לכנסת

במערכת היחסים של הציבור עם הגופים העסקיים, שמור לבנקים מקום של חוסר כבוד בתחתית הרשימה. לא פעם נוטה הציבור הישראלי להאשים בהתנהגות הבנק שלו דווקא את נבחריו בכנסת, בטענה כי אלה מעדיפים את האינטרס האישי שלהם – וכתוצאה מכך מפקירים את הציבור הרחב להתמודדות חסרת סיכוי מול המערכת.

בכנסת הקודמת כבר נראה היה שמסתמן כיוון חדש בפעילות של חברי הכנסת מול הבנקים, כשנציגים של רוב הסיעות התאחדו כדי לקדם שורה של חוקים שמטרתם אחת: לצמצם את כוחו של המונופול במערכת הבנקאית.

דוגמאות לא חסרות: החל מהקמת ועדת חקירה להתנהלות הבנקים, דרך העברת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות וכלה בהסדרת אמצעי התשלום הדיגיטליים בחקיקה. לכל החוקים האלה הבנקים התנגדו, ונאבקו קשות כדי לשנות את לשון החוק ותחולתו.

ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)

אבל, כשבודקים מה עלה בגורלם של אותם חברי כנסת שפעלו למען הציבור במאבקיו נגד הבנקים נחשפת תמונת מצב מטרידה: דווקא הפוליטיקאים שהובילו את המאבק בבנקים, מצאו את עצמם בתום הקדנציה, כשהם נאבקים על חייהם הפוליטיים – חלק מהם ללא הצלחה. אם מוסיפים לרשימה ח"כים שפרשו מהזירה הפרלמנטרית מסיבות כאלה ואחרות, מגלים כי מרבית הח"כים שפעלו למען הבנקים לא ראו ברכה בעמלם.

הח"כים שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה, הם בעלי ההון. אחרי הכל, הם לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון

רחל עזריה (כולנו), דב חנין (חד"ש) ואיילת נחמיאס-ורבין (העבודה), החליטו שלא להתמודד כלל. איתן כבל (העבודה) התמודד אבל ממקום לא ריאלי; יואב קיש מהליכוד נדחק אחורה ברשימת מפלגתו; ובצלאל סמוטריץ' שב לכנסת גם  בזכות דיל פוליטי שנעשה משיקולי ימין ושמאל. שני ח"כים נוספים, רועי פולקמן והשר אלי כהן, גירדו בקושי את אחוז ההצבעה עם מפלגת כולנו.

לא מעט חברי כנסת שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה הישראלית, הם הבנקאים ובעלי ההון. אחרי הכל גופים אלה לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון, ובלבד שהציבור ממשיך לבזבז אנרגיות במאבק אחד בשני, במקום להתאחד ולפעול כגוף אחד למען שיפור מצבו מולם.

כבל, למשל, עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית הידועה בכינויה "ועדת פישמן". הוועדה לא חששה להכניס את ידיה עמוק לבוץ של התנהלות המערכת הפיננסית, ובראשה הבנקים, ביחס למתן אשראי. מי שעקב אחר שידורי ישיבות הוועדה, יכול יהיה להיחשף לרגעים טלוויזיונים נדירים, שבהם הח"כים זנחו לרגע את הציניות, התככנות ואת ויכוחי השמאל-ימין המפלגים, והפכו לגוף אחד נחוש הנאבק למען האזרח מול הגופים החזקים במשק.

"חברי הוועדה השתדלו להגיע לכל הדיונים, שזה לא ברור מאליו", אומר כבל. "מצד אחד דב חנין, ומצד שני סמוטריץ' – כולם הפגינו רמת דיון שלא נראתה קודם בוועדות. כל אחד מדבר בתורו, כל אחד חוקר ואין צעקות".

העבודה המשותפת והמקצועית שהפגינו חברי הוועדה מול הבנקאים גם הוכיחה את עצמה: במהלך הדיונים שקיימה הוועדה נחשפו מחדלי הרגולטור בפיקוח על הבנקים, נחשפו שיטות ההסתרה של הבנקים על פעילותם, והוסקו מסקנות אופרטיביות לשיפור השקיפות וההליכים בתוך המערכות הפיננסיות.

ח"כ לשעבר איתן כבל, העבודה: "עכשיו תחשוב מה בעצם מצביעי מפלגת העבודה אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות"

אבל ברגע האמת, לציבור המצביעים בפריימריז בעבודה ובבחירות הכלליות לכנסת, זה לא ממש הזיז. כבל נמדד – ונענש – לפי מערכת היחסים הסוערת שלו עם יו"ר העבודה אבי גבאי, ולא לפי עבודתו הפרלמנטרית.

"ההרגשה לא טובה", אומר כבל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. על מה בעצם מתפקדי העבודה באו איתי חשבון? על עניינים פוליטיים, ולא על עניינים מקצועיים. לא על דמותו של חבר כנסת, ועל השאלה במה הוא צריך לעסוק. אני מסתכל בעין בוחנת על מגוון הנושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של מתפקדי מפלגת העבודה, וברור שהנושא של המאבק החברתי נמצא בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו תחשוב מה בעצם הם אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות".

החוקים שהכעיסו את המערכת הבנקאית

1.

חוק הסדרת ההלוואות החברתיות

חוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות. החוק מבטיח את הסביבה שבה מבוצעים התיווכים עבור שני הצדדים, הלווה והמלווה

2.

חוק הסדרת אמצעי תשלום חדשים

החוק קובע הסדרים לשימוש בארנקים אלקטרוניים ואפליקציות תשלומים במקרה של כישלון עסקה. מסדיר את אחריות ספקי האמצעי בגין שימוש לרעה. מעגן הגנות צרכניות, וכמו כן החוק קובע הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום באמצעים אלו

3.

החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית

החוק עוסק בהכנת תשתית, בהקלות, ומתן הגנות לשחקנים חדשים בתחום הבנקאי. החוק פעל להפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים ונועד להסיר חסמים שיאפשרו להגביר את התחרות במערכת ולהוזיל עלויות לצרכן

ואכן, כבל היה מגדולי הלוחמים במפלגתו בתחום זה, אף שלא פעם נמתחה עליו ביקורת בטענה כי הוא "עושה לבנקים הנחות", בעיקר בגלל הפיקוח הרופף שלו ליישום החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. מבחינתו, הפופוליזם בכנסת ניצח את העשייה האמיתית. "מה אני אומר לח"כים החדשים? חבר'ה תהיו הכי הכי פופוליסטים. תגישו את הצעות החוק עם המיליארדים הכי גדולים. ממילא זה לא משנה, הרי הצעות החוק האלה, הפופוליסטיות, גם כך לא עוברות, כי אין מאחוריהן כלום, אבל זה עושה הכי הרבה כותרות".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

לא שווה ולא משתלם

גם עזריה, ששימשה יו"ר ועדת הרפורמות, והובילה חקיקה נגד הבנקים, תראה את הכנסת מהיציע. וכשהיא נשאלת אם כדאי לח"כים חדשים להילחם בבנקים, היא משיבה: "זה לא שווה. בטח שלא שווה. זה לא משתלם".

אמנם עזריה עזבה את "כולנו" ואת המערכת הפרלמנטרית עקב חילוקי דעות על הכיוון שאליו תפנה המפלגה, אבל כשמביאים בחשבון שעוד שניים מחברי מפלגתה, ח"כ רועי פולקמן והשר אלי כהן, פעילים גם הם בתחום הבנקאות, אפשר רק לתהות איך ייתכן שבסיכומו של דבר מפלגת "כולנו", בקושי גירדה את אחוז החסימה.

"ברגע שח"כ פועל לטובת הציבור ועושה למענו דברים, זה בא על חשבון מישהו שהרוויח המון, בזמן שהציבור הפסיד. על כל שינוי כזה הם מהר מאוד ידאגו שתשלם את המחיר. הציבור זה אנשים לא מאורגנים. אתה לא מקבל מהם אותות, לא מזמנים אותך לכנסים, ולא מסקרים אותך תקשורתית. הציבור, כל מה שיש לו זה אותך. אבל לבעלי הון ולקבוצות מאורגנות יש המון צ'ופרים לחלק. אני עשיתי את זה, כי אני מאמינה בזה. אני חושבת שיש פה הרבה עבודת תיקון, וזה מה שאני הולכת לעשות גם עכשיו", אומרת עזריה מבלי לומר לאן פניה מועדות.

רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)

חסר סיקור משמעותי

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר דב חנין על תוצאות הבחירות. הוא סיים עתה כהונה של 13 שנים כח"כ, והיה מהח"כים הבולטים בוועדת פישמן, שסבלה לטענתו ממת-סיקור בתקשורת. "לא בכל התקשורת היה סיקור משמעותי ואמיתי. אתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, ולראות שבשורה של כלי תקשורת כמעט שלא היתה התייחסות לוועדה. אפשר לעשות 1+1 ולבדוק לבד מה הקשר של אותם כלי תקשורת לבנקים".

אבל לדברי חנין יש עוד בעיה, והיא היעדר עניין של הציבור בפעילות נבחריו: "לאנשים אין מושג מה קורה בכנסת. אני העברתי 100 חוקים. תשאל אנשים משכילים ברחוב איזה חוקים העברתי? במקרה הטוב יגידו לך שלושה".

אז מה עושים? "אני ממליץ לכל ח"כ שנכנס לתפקידו היום לעסוק בדברים שהוא באמת חושב שהם חשובים", משחרר חנין מסר שנשמע יותר ויותר נדיר בנוף הפוליטי. "תקדישו את העבודה לדברים שאתם מאמינים בהם. יכול להיות שתשלמו עליהם מחיר, אבל בכל מקרה תעשו את הדברים שלשמם הגעתם מלכתחילה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק - חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוח... המשך קריאה

לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק – חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוחץ חזרה בטלפון.

עוד 984 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 17 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

היום ה־650 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

ועדת השרים שדנה בפיטורי בהרב־מיארה ממליצה לממשלה להפסיק את כהונתה

סלובניה הכריזה על סמוטריץ' ועל בן גביר כאישיויות לא רצויות לאחר שהביעו, לדבריה, תמיכה ברצח עם ● משרד ראש הממשלה הביע צער על כך שפלסטינים נהרגו בכנסייה בעיר עזה, לאחר שטראמפ שוחח עם נתניהו בנושא ● דיווחים: אף שהוכרזה הפסקת אש, התחדשה הלחימה בין דרוזים לבדואים באזור סווידא ● מערך ההגנה האווירית יירט שתי רקטות ששוגרו ארצה מהרצועה

עוד 46 עדכונים

מדינה בפוסט טראומה, וההנהגה?

הדיווחים בליל שלישי בשבוע שעבר על נפילת עוד שלושה לוחמים בעזה, הוסיפו לטראומה הכללית גם את הדיווח על עוד לוחם שהתאבד בצפון. הם, הדיווחים, נצמדו לדיווחים מהכנסת על דיל עסקת הפטור לחרדים.

אלה נצמדו לדיווחים על ההתעקשות של בנימין נתניהו על עסקה חלקית, בה שוב יופקרו החטופים לזוועות השבי במנהרות חמאס, ולאדישותו למשפחות החטופים שליוו אותו לוושינגטון ואף הצטלמו אתו, ולשלל הסרטונים הזחוחים שהוא מוציא בוקר וערב.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,203 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

המלחמה בעזה תעצב את תוצאות הבחירות

סקר חדש שערך יוסי טאטיקה מגלה כי המלחמה בעזה היא הנושא החשוב ביותר לציבור לקראת הבחירות, לפני גיוס החרדים, יוקר המחיה והמשילות ● בסקר מנדטים מקביל: הליכוד בראש עם 30 מנדטים, ולאופוזיציה אין דרך להקים ממשלה ללא רע"ם

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני. הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות. תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומ... המשך קריאה

קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!

קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות ... המשך קריאה

קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!

נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.

עוד 133 מילים ו-2 תגובות

החרדים לא מפחדים מהחילוניות. הם מפחדים מחילוניות יהודית

שיח החירשים החילוני-חרדי הוא מהמרתקים במדינה הזו. את תירוץ ה"שירות באמצעות לימוד התורה" של החרדים אף אחד כבר לא קונה, כי גם מתווה פשרה שיגייס את אלו שלא לומדים – נדחה על-ידי הרבנים על הסף. את האמת הזו לאחרונה הם גם לא דואגים להסתיר.

החילוני התמים שנחשף לַתַּרְמִית מסיק את המסקנה – מבחינתו – המתבקשת: זה הכל סיפור על כוח ושליטה של העסקונה והאליטה הרבנית בהמון החרדי.
ובכן, טעות. זה קל מדי, שלא לומר בורות. מי שקצת מכיר, יודע שמאחורי תירוץ "לימוד התורה" לאורך השנים, הקו החרדי האמיתי ביחס למדינת ישראל – ובכלל ביחס לעולם המודרני – מושתת על עיקרון ברור ועקבי: היבדלות. זהו האתוס המכונן של האידיאולוגיה החרדית. לא להתערבב עם העולם החיצון, ובגדול כמה שאפשר להגביה את חומות הגטו – מה טוב.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אני רואה את עצמי כישראלי ממוצא יהודי. אני חסר דת, אין לי טיפה הערכה ללימוד התורה ולקיום מצוות. מצד שני, אני ליברל ומכיר בזכותו של כל אדם לבחור את ערכיו, בתנאי שהוא לא מתערב בחיי אחרים. ... המשך קריאה

אני רואה את עצמי כישראלי ממוצא יהודי.
אני חסר דת, אין לי טיפה הערכה ללימוד התורה ולקיום מצוות.
מצד שני, אני ליברל ומכיר בזכותו של כל אדם לבחור את ערכיו, בתנאי שהוא לא מתערב בחיי אחרים.
אז איך חיים ביחד?
לפני כשלוש שנים, כתבתי אמנה חברתית לחיים ביחד תוך כיבוד הערך "חייה ותן לחיות"
הדרך היחידה לחיות זה ליד זה היא הכרה של כל פרט, בלגיטימיות של תפיסת העולם של האחר (בגבולות סבירים. אם הערך שלך הוא לאכול בני אדם, זה לא לגיטימי וגם אם הערך שלך הוא להתערב בחיי, גם זה לא לגיטימי).
פניתי לרבנים שמגדירים את עצמם מתונים. אף אחד לא היה מוכן להפגש איתי.
המסקנה העצובה שלי היא שהחילונים צריכים להאבק בכל דרך כדי לשמור על ערכי חופש הבחירה של הפרט.
אם הדתיים, מכל סוג שהוא , לא יכבדו את ערכי החילונים , בסוף תהיה מלחמה.
חבל!!!

בתור חרדי אני אומר לך. אמת. נגעת בדיוק בנקודה. יש לך את זה באמת. [או שאתה חרדי לשעבר]למרות טעות אחד שהשליך פה שתי טעויות בכתבה. אין דבר כזה מבחינה הלכתית יהודי שיכול להיפך לגוי. לא קיים... המשך קריאה

בתור חרדי אני אומר לך. אמת. נגעת בדיוק בנקודה. יש לך את זה באמת. [או שאתה חרדי לשעבר]למרות טעות אחד שהשליך פה שתי טעויות בכתבה.
אין דבר כזה מבחינה הלכתית יהודי שיכול להיפך לגוי. לא קיים הפוך כל יהודי באשר הוא אם מזרע היהודיים הוא [כפי שההלכה קובעת שזה הולך לפי האמה. כמובן] הרי הוא יהודי.
ולכן כל יהודי חייב לשמר את התורה שהוא קיבל לא משנה מה אמה שלו עשתה או סבתא שלו. הוא הוא כלול בין אלו שקיבלו את התורה. [מה שהחזון איש הגדיר את החילונים בתור תינוקות שנישבו. זה הגדרה הלכתית שנוגע לכמה פרטים בהלכה ואיננה כלל קשור לגויות. (אלא שהוא לא נקרא מומר וכדו' שלדוגמא יינו יין נסך וחילוני לא. מסובך בקיצור. אבל א קשור לההגדה יהודית]
ולכן יש בעיה כשהציונות כביכול מציע אלטרנטיבה יהודית זה ממש נגד התפיסה המסורתית כאילו שמותר ליהודי להיות לא שומר תורה. וזה באמת בעיה מבחינה חרדית. כי אין אלטרנטיבה באמת.

עוד 727 מילים ו-2 תגובות

חמש דקות מנבטים, שנות אור מהמדינה

מתנדבים מחו"ל הגיעו לחמ"ל הקהילתי בכפר הלא מוכר אלזרנוג, שהקימו נשים בדואיות בתחילת המלחמה ● הם שיחקו עם הילדים, ארזו סלי מזון, ושמעו מהן על חיים בעוני, ללא מיגון וללא זכאות לסיוע מהמדינה ● הנשים פועלות במסגרת פרויקט "נשמיאת" – מונח שמשמעותו נתינה ללא תמורה ● "אנשים חיים בפחד פנימי ולא מצליחים לצאת מהנקודה הזו"

עוד 1,849 מילים

ירושלים מצדיעה לצלם הארמני – ומגשרת על היסטוריות של כאב משותף

זה לא כבש כותרות בינלאומיות, אך לאחרונה עיר הבירה של אומה שבניה נרדפו ונרצחו ברצח עם נוראי במלחמת העולם השנייה הנציחה את זכר קורבנות עם אחר שסבל גורל דומה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

ב־7 ביולי שינתה עיריית ירושלים את שמו של רחוב קטן הסמוך לשער שכם וקראה לו על שמו של אליה קהוואג'יאן – צלם ארמני שמת בשנת 1999, ואיבד את כל משפחתו במהלך רצח העם הארמני שביצעה האימפריה העות'מאנית ב־1915.

לארי לקסנר הוא עיתונאי אמריקאי ותיק, שחי בתל אביב וקריירת הדיווח שלו נפרשת על פני פורטו ריקו, הבלקנים, המזרח התיכון והקווקז הדרומי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,035 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ש״ס הודיעה על פרישה מהממשלה במחאה על "הרדיפה נגד בני התורה", ותקפה בחריפות את יולי אדלשטיין, תוך התעלמות מנתניהו ● בליכוד גוברת המתיחות סביב חוק ההשתמטות – עם דרישה להדחת אדלשטיין מצד אחד וביקורת על החרדים מצד ח"כים כמו אילוז וסעדה ● במקביל, נתניהו נמנע מלהתבטא, בתקווה שהנושא לא יהפוך למוקד הקמפיין הבא ● פרשנות

עוד 989 מילים

א־שרע רימה את כולם, וישראל הבינה את זה מאוחר מדי

טבח סווידא הוא מיקרוקוסמוס למה שהיה עלול להתרחש אם ישראל הייתה מתירה לכוחות של א־שרע להתקרב לגבול ● התקיפות הישראליות לא מנעו את הטבח, והאמון עם הדרוזים בישראל התערער ● בעוד ארה"ב מכשירה את שלטונו של א־שרע, בישראל מתחזקת ההבנה כי יש למנוע כל התבססות אסלאמיסטית בגבול ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך... המשך קריאה

ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.

עוד 796 מילים ו-1 תגובות

גז, נפט וגזלייטינג

דבר מוזר קורה מאז שטילים איראניים התפוצצו במתחם בז"ן: אם היה נדמה שהתגשמות נבואות הזעם תזרז את פינוי התעשייה מהמפרץ, בפועל נראה שהרוחות מנשבות דווקא בכיוון ההפוך ● אף שגם בית הזיקוק באשדוד מושבת ואספקת הדלקים למשק בסכנה, בתעשייה ובממשלה טוענים שבתי הזיקוק הם תעודת הביטוח של ישראל ● פעיל סביבה: "עושים לנו גזלייטינג מושלם"

עוד 881 מילים ו-2 תגובות

התמותה בקריית שמונה זינקה ב־20%

בחלק מקיבוצי גבול הצפון נרשמה עלייה בתמותה מאז הפינוי ● רבים מהקשישים שפונו מקריית שמונה לא רוצים לחזור לבתיהם ● לפי אנשי מקצוע המלווים את אוכלוסיית הגיל השלישי מקרוב, אלה שכן חזרו סובלים מהתדרדרות בריאותית, רגשית וקוגניטיבית, ומתקשים לתפקד ● "הם שואלים את עצמם ואותנו: מה הטעם בכל השנים שחיינו כאן?"

עוד 1,042 מילים

פשרת בג"ץ לא מבטיחה את מינוי זיני לראשות שב"כ

הפשרה שהושגה בין נתניהו ליועמ"שית מאפשרת לרה"מ להציע מועמד לראשות שב"כ בעוד חודשיים, אך הקביעה שבחוות הדעת שלפיה הוא מצוי בניגוד עניינים נותרה בתוקף ● ועדת גרוניס תבחן את המינוי גם בהיבטי טוהר מידות רחבים ● בג"ץ דחה את הדרישה לחייב את היועצת להתנגד לעתירות עתידיות, כך שהדרך של זיני לתפקיד רחוקה מלהיות מובטחת ● פרשנות

עוד 982 מילים

מפגן האומץ של יולי אדלשטיין

יו"ר ועדת החוץ והביטחון סירב לשמש חותמת גומי לחוק הפטור מגיוס חרדים – והציג גרסה קשוחה יותר שמעוררת זעם במפלגות החרדיות ולחץ כבד מנתניהו ● אדלשטיין צפוי לשלם על כך מחיר פוליטי בליכוד, אבל בינתיים הוא זוכה לתשואות ממילואימניקים ולתדמית של מנהיג אחראי ברגע האמת ● השאלה היא כמה זמן זה יחזיק ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים - גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומד... המשך קריאה

תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.

עוד 746 מילים ו-1 תגובות
היום ה־649 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שר החוץ של ארה"ב: הסכמנו על צעדים קונקרטיים שיביאו לסיום הסיטואציה המדאיגה בסוריה

מאות דרוזים חדרו לשטח סוריה; ישראל פועלת להשיבם ארצה ● המשא ומתן עם חמאס: ישראל הסכימה שלא לשהות בציר מורג במהלך הפסקת האש ● ש"ס הודיעה שתפרוש מהממשלה, אך לא תעזוב את הקואליציה ● היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שלא תתייצב לשימוע הנוסף שהממשלה מבקשת לערוך לה ● לוחם בחטיבת כפיר נפצע באורח קשה בקרב בדרום הרצועה

עוד 63 עדכונים

השווקים כבר לא קונים את האיומים של טראמפ

טראמפ הכריז באפריל על תוכנית מכסים עולמית, שגרמה לזעזוע עמוק בשווקים – עד כדי כך שנאלץ לסגת ממנה זמנית ● כעת הוא שב ומאיים בהטלת מכסים דרמטיים לא פחות, אלא שהפעם השווקים מגיבים באדישות, כאילו לא התחוללה זה עתה רעידת אדמה כלכלית עולמית ● אז מה בעצם המשקיעים יודעים היום, שלא ידעו אז? ● פרשנות

עוד 772 מילים

הכדוריד בידיים של הליכוד

תחקיר זמן ישראל ראש עיריית ראשל"צ וסגנו חתרו להשתלט על איגוד הכדוריד וארגנו קמפיין מזהיר לניצחון בבחירות לראשות האיגוד ● הם גייסו ראשי עיריות מהליכוד וחברי מפלגה, שהפעילו לחצים פוליטיים על חברי אגודות ● לפי גורמים בענף, גם הוחלפו נציגים בהצבעות, וחיברו בין תמיכות עירוניות לבין תמיכה במועמד שלהם ● יו"ר האיגוד הנבחר: "אתה יכול לעטוף עם הטענות האלה דגים"

עוד 3,295 מילים ו-1 תגובות

נתניהו איבד את הרוב אבל לא את השליטה

שבעה ח"כים של יהדות התורה הודיעו על פרישה מהקואליציה, אך ניסיון העבר מלמד שהם עשויים להמשיך לשלוט במשרדיהם מאחורי הקלעים ● גפני התרוצץ בין לשכות, אדלשטיין שוב שימש כשעיר לעזאזל, ונתניהו לא טרח להשיב כשנשאל על חוק הגיוס בלילה שבו נהרגו שלושה חיילים ● עכשיו נותרה הקואליציה עם 60 ח"כים – אבל ייתכן שגם זה זמני ● פרשנות

עוד 829 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה