הפרקליטות הגישה היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור מטעמה של כתבת הפלילים של גלי צה"ל, הדס שטייף על פסק דינו של בימ"ש השלום שחייב את שטייף לפצות את השדרן נתן זהבי על הטענות שפרסמה לפיהן זהבי תקף מינית והתנהל באופן בלתי ראוי כלפי מספר נשים.
לפי הערעור, פסק דינו של בימ"ש השלום התבסס על פרסומים של שטייף שתיארו את התנהגותו הבוטה של זהבי כלפי נשים, שהוגדרו כלשון הרע על סמך הנחה ששטייף ייחסה לזהבי עבירות פליליות, כיוון שבית המשפט קבע שזהבי לא ביצע עבירה. ואולם, למעשה שטייף לא ייחסה לזהבי עבירות, אלא רק סיפרה את סיפורן של אותן נשים שבהן פגע. לכן, נטען בערעור, שטייף לא עברה עבירת לשון הרע כלפי זהבי.
"על מנת להוכיח את האמת שבפרסום, הוגשו לביהמ"ש 8 תצהירים של 8 נשים שונות (שזהבי פגע בהן) שגוללו בפירוט רב את סיפורן. 7 מתוכן הגיעו באומץ רב להעיד. עורך דינו של זהבי בחר שלא לחקור את העדות על האירועים עצמם, ומכאן שגרסתן העובדתית לא נסתרה – ויש לקבלה", נכתב בערעור.
"ביהמ"ש העדיף את עדותו של זהבי, ושל שניים מחבריו, אשר הרבה לא לזכור, אף שהוא בעל העניין הראשי בהליך", נכתב בערעור, "גם אם ביהמ"ש סבר, לטעמנו בשגגה, כי המערערת לא עשתה את מלאכתה העיתונאית, אין משמעות הדבר כי אותן נשים שיקרו בעדותן – ואולם פסק-הדין מרמז למסקנה זו. הדבר מהווה עוול של ממש כלפי אותן נשים, ועלול אף לגרום לקורבנות עבירות-מין לסכור את פיהם מלהשמיע את קולם ולהתלונן".
"מהפכת 'metoo#' שגרמה לנפגעי ולנפגעות עבירות מין להעז ולחשוף את סיפורם לראשונה, אינם גורמים שניתן להתעלם מהם בהליך זה. הם היוו את הרקע לפרסומים, ולכן יש בהם כדי ללמד על העניין הציבורי באותם פרסומים. מהעדויות שנשמעו בביהמ"ש עלתה החשיבות הציבורית הראשונה במעלה שבפרסומים".
בית משפט השלום חייב את שטייף לפצות את זהבי בסכום של 390 אלף שקלים בגין לשון הרע על כך שפרסמה את עדותן של נשים שזהבי, לטענתן, תקף אותן מינית. לאחר ויכוח בנושא, הודיעה המדינה שתישא בהוצאות משפטה של שטייף כעובדת של גל"צ.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ועדת האיתור לבחירת יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין המליצה למנות את יוליה שמאלוב ברקוביץ' ליושבת הראש, כך הודיע היום משרד התקשורת.
הוועדה, שבראשה עמד מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי והיו חברים בה נציג נציבות שירות המדינה ושלושה נציגי ציבור, המליצה פה אחד על מינוי שמאלוב ברקוביץ' לתפקיד.
ההמלצה הועברה לשר התקשורת שלמה קרעי, שאישר אותה, ובימים אלה המינוי נבחן על ידי הוועדה לבדיקת מינויים שברשות החברות הממשלתיות.
בשנים 2009–2013 כיהנה כחברת כנסת מטעם קדימה.
בשנת 2017 החלה לשמש כיושבת ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, עד ששר התקשורת הדיח אותה מתפקיד זה ב-2022.
ביוני 2024 התמנתה למנכ"לית חדשות 13, דבר שהביא למחאה מצד עובדי כלי התקשורת, וכחודשיים לאחר מכן היא פרשה מהתפקיד.
כוחות ישראליים פגעו, בדרגות שונות של הרס, ב־39 יישובים בדרום לבנון מאז נכנסה לתוקפה הפסקת האש עם חזבאללה בשבוע שעבר, כך אמר היום פוליטיקאי בכיר המקורב לחזבאללה.
עלי חסן חליל, עוזר בכיר ליושב ראש הפרלמנט של לבנון נביה ברי, אמר שהפיצוצים העוצמתיים שביצעו כוחות ישראליים הרסו בתים אזרחיים בדרום וכי מדובר ב"פשע מלחמה ברור".
צה"ל מסר שהוא פועל נגד תשתיות חזבאללה בדרום.
נשיא לבנון ג'וזף עאון הודיע כי המשא ומתן הבילטרלי עם ישראל ינוהל בידי משלחת לבנונית בראשות השגריר לשעבר בארצות הברית סימון קארם.
נשיא לבנון ג'וזף עאון הודיע כי בחר לקדם משא ומתן עם ישראל במטרה "להציל את לבנון", ואמר כי השיחות נפרדות מהמו"מ המתנהל בין ארצות הברית לאיראן.
לדבריו, לבנון ניצבת בפני שתי אפשרויות: "המשך המלחמה על כל השלכותיה ההומניטריות, החברתיות, הכלכליות והריבוניות, או משא ומתן שיביא לסיומה ולהשגת יציבות מתמשכת".
"אני בחרתי במשא ומתן", אמר עאון, "ואני מלא תקווה שנוכל להציל את לבנון".
עאון הדגיש כי צוות המשא ומתן הלבנוני ימשיך להיות בראשות השליח לשעבר לוושינגטון, סימון קארם, וכי לא יוחלף, ברקע מחלוקות פנימיות על הרכב המשלחת.
לדבריו, השיחות עם ישראל נועדו להביא להפסקת הפעילות הישראלית, לסיום נוכחות צה"ל בלבנון ולאפשר פריסה של צבא לבנון לאורך הגבול.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הביע תמיכה בעמדות לבנון בשיחה שקיים עם עאון ביום חמישי, כך לפי לשכת הנשיא.
עאון לא ציין אם בכוונתו להיפגש בקרוב עם טראמפ או עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הביע תמיכה בתחבורה ציבורית בשבת ובנישואים אזרחיים, ועורר ביקורת חריפה מצד ש"ס.
בריאיון לגלי צה"ל אמר בנט כי "ערים צריכות להיות רשאיות לבחור אם הן רוצות תחבורה ציבורית בשבת", והוסיף כי "כל אדם בישראל צריך להיות מסוגל לממש את אהבתו במדינה ולא להידרש לטוס לחו"ל" כדי להינשא מחוץ לרבנות.
לדבריו, "המצפן שלי בנושא הזה הוא היגיון בריא והוגנות", אמירה שמסמנת שינוי בעמדותיו של הפוליטיקאי מהציונות הדתית.
בש"ס תקפו את דבריו ומסרו כי "מי שמוכן למכור את זהותה היהודית של המדינה, את השבת הקדושה ואת הנישואים על פי דין תורה, לטובת רווח פוליטי – יעשה זאת גם בנוגע לארץ ישראל וליישובים ביהודה ושומרון".
יו"ר יהדות התורה, הרב יצחק גולדקנופף מסר: "לא הייתי מתרשם מההבטחות של בנט לנישואים אזרחיים וחילולי שבת, הוא גם הבטיח לא לשבת עם מנסור עבאס וחתם בשידור שלא יאפשר ללפיד להיות ראש ממשלה. אפילו בשמאל יודעים שמדובר בגנב דעת וקולות".
יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן בירך על הדברים ואמר כי בנט "עבר כברת דרך", והוסיף כי "מעודד לראות שגם בימין מבינים שרק ישראל ליברלית חזקה תנצח".
גם גורמים נוספים בגוש המתנגד לראש הממשלה בנימין נתניהו קראו לשינוי הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הצהיר בחודש שעבר כי אם ייבחר, יקדם חקיקה שתשלול סיוע ממשלתי ממשתמטים מגיוס, תאפשר לראשי ערים להחליף רבני ערים או למנות רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, וכן תנהיג נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת ביישובים בעלי רוב חילוני.
בספטמבר האחרון פרסמה מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן מסמך עקרונות שכלל צעדים לצמצום כוח הרבנות, בהם הגבלת כהונת רב ראשי אחד, הנהגת נישואים אזרחיים והפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
לפי דיווח בחדשות 12, בנט נמצא במגעים עם לפיד ועם יו"ר "ישר!" גדי איזנקוט לבחינת הקמת מפלגה משותפת חדשה בשם "ישראל החדשה".
הבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.
השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
יש רגעים שבהם נדמה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. מלחמה או מצב חירום מתמשך הוא אחד מהם. אבל במציאות של היום, שתיקה היא לא בהכרח הבחירה הבטוחה ביותר, ולעיתים היא דווקא מרחיקה ארגונים מהקהל שלהם.
בתקופות כאלה עולה לעיתים הנטייה להוריד הילוך תקשורתי, לבחון כל מסר בזהירות יתרה, ולנסות לא להפריע לרגע. זה מגיע ממקום מובן, אבל פחות מתאים למציאות שבה אנחנו פועלים. כי בישראל של 2026, מצב חירום הוא כבר לא אירוע נקודתי. זו שגרה.
אביגיל רובינגר היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה שמאמינה שכוחם של מילים וערכים אמיתיים יכול לבנות אמון – גם בין אנשים, גם בין מותגים.
העתירה להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוגשה בספטמבר 2024. העותרות והעותרים: אלופים במיל. נשות אקדמיה. היסטוריונים צבאיים. אנשי חינוך. המוביל הוא ד"ר גדעון אביטל-אפשטיין: היסטוריון צבאי, סופר, עורך דין ומחנך. לצדנו הוגשו 3 עתירות נוספות.
איש מהעותרים לא אוהב את הרעיון של מתן צו שמורה לראש הממשלה להדיח שר. אבל כאן מדובר בשר שמחריב בשיטתיות את בסיס המבנה המשטרי הדמוקרטי (עד כמה שנותר מבנה כזה) ומחסל כל אפשרות להגנה על ליבת זכויות האדם.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
לבית-המשפט אין שום סמכות להורות על פיטוריו של שר. אם אין סמכות לפסוק – אין סמכות לדון. ישנם משפטנים שמאסו במקצועם, ומקפידים לעסוק בכל דבר מלבד בחוק ומשפט. אז לפעמים צריך להזכיר להם עובדות יסוד. שמחתי לעזור.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהערוצים המסחרים מונחי רווח, והם מפחדים ש-"להיכנס לפרטים" יגרום לצופה לזפזף לערוץ המתחרה. לצערי גם ערוץ 11 לא מהווה אלטרנטיבה ראויה. הוא לא גרוע כמו המסחריים אבל גם החדשות של 11 רדודות מאוד וחבל.
אגב, "לא להיכנס לפרטים" עןזר לצד אחד של המפה באופן ברור. כי אם נעצור להסתכל על מה שנהיה מהנורמות הפוליטיות ומהדמוקרטיה כאן, זה ייראה רע מאוד.