שלוש נקודות על הסכם קצא"א

מכלית נפט פורקת בנמל אילת, צילום מסך מ"זמן אמת" ב"כאן11"
מכלית נפט פורקת בנמל אילת, צילום מסך מ"זמן אמת" ב"כאן11"

הסכם קצא"א הוא חוזה בין חברת קצא"א הממשלתית הישראלית לבין שלוש חברות פרטיות. אחת מהן היא חברת השקעות מהאמירויות, אחרת היא בבעלות שני יזמים ישראלים מתחום הנפט, והשלישית היא חברה מגיברלטר. מטרתו המרכזית של ההסכם היא אחסון נפט גולמי בכמות עצומה, כ-12 עד 15 מיליון טון לשנה, במכלי אחסון הנפט של קצא"א באילת ובאשקלון.

מדובר בכ-50 מכליות נפט ענקיות, של כ-250 אלף טון כל אחת, שיפרקו או יעמיסו נפט בנמלי אילת ואשקלון. במשך השנים הבאות תגיע פעם בשבוע מיכלית נפט ענקית לנמלים.

במהות הסכם קצא"א אחסון נפט גולמי בכמות עצומה, כ-12 עד 15 מיליון טון לשנה, במכלי אחסון הנפט של קצא"א באילת ובאשקלון. כ-50 מכליות נפט ענקיות, 250 אלף טון כל אחת, יפרקו או יעמיסו שם נפט

במסגרת ההסכם, החברה תספק לחברת Med-Red Land Bridge שירותי אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, כולל פריקה וטעינה של מכליות נפט בנמלים, והולכת הדלק בצינור אילת-אשקלון.

ההסכם נחתם לתקופה של עשר שנים, עד ל-31 במרץ 2031, עם אופציה להאריך את תוקף ההסכם ל-10 שנים נוספות, בתנאים מסוימים.

מדובר למעשה בהשכרה ארוכת טווח של חלק ניכר מיכולת האחסון של קצא"א ל-10 שנים עם אופציה להארכה ל- 10 שנים נוספות (סעיף 84 לתגובה המקדמית של קצא"א לעתירה מ-19 ליולי 2021). המשמעות של ההסכם היא שלקצא"א לא תהייה כל שליטה על מקורות הנפט הגולמי שיפורק ויאוחסן במיכלי האחסון שלה, או שישונע בצינור שלה.

1. להכנס לרשימה השחורה של ממשלת ארה"ב

דמיינו לעצמכם את הפרסום הבא:

ב-1 ליולי 2022 הודיעה מחלקת הסחר של ארה"ב כי הוסיפה את חברת קצא"א לרשימת התאגידים שאסור לחברות אמריקאיות למכור להן מוצרים. כלומר קצא"א נכנסה ל"רשימה השחורה של ממשלת ארה"ב", אחרי שקבעה כי "נקטה בפעילות הנוגדת את האינטרסים של הביטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ארה"ב".

לשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר (BIS) פרסמה כלל סופי המוסיף את חברת קצא"א לרשימת הישויות הזרות, בגין עיסוק בפעילויות המנוגדות לאינטרסים של ביטחון לאומי או מדיניות חוץ של ארצות הברית. קצא"א נוספה לרשימת הישויות הזרות בהתבסס על ראיות שהיא סוחרת, מאחסנת ומעבירה נפט ממדינה הנתונה תחת סנקציות אמריקאיות (איראן). פעולות כאלה מאיימות על האינטרסים האמריקאיים ועל הסדר הבינלאומי.

מדובר למעשה בהשכרה ארוכת טווח של חלק ניכר מיכולת האחסון של קצא"א ל-10 שנים עם אופציה ל-10 נוספות, בהן לא תהייה לה שליטה על מקורות הנפט הגולמי שיפורק ויאוחסן וישונע אצלה

שרת המסחר של ארה"ב, ג'ינה מ. ריימונדו, פרסמה את ההצהרה הבאה: "ארה"ב מחויבת להשתמש באגרסיביות בבקרות הייצוא והסחר כדי להטיל אחריות על חברות הסוחרות בנפט למרות הסנקציות המוטלות המדינות המפיקות את הנפט הזה, המשתמשות בכספי 'נפט הדמים' לביצוע פעילויות טרור, וכדי לפתח טכנולוגיות, כמו טכנולוגיות פיתוח פצצות גרעיניות, המאיימות על בטחון העולם".

הוועדה לסקירת משתמשי קצה (ERC) בראשות משרד המסחר והכוללת את משרדי ההגנה, המדינה, האנרגיה, ובמידת הצורך, משרד האוצר, קבעה כי התנהלותה של קצא"א מעוררת חששות המספקים כדי להציב אותה ברשימה השחורה של ישויות בהתאם לסעיף 744.11(ב) של תקנות מינהל היצוא (EAR).

רשימת הישויות היא כלי המשמש את לשכת התעשייה והביטחון כדי להגביל את הייצוא, הייצוא החוזר וההעברה בארה"ב של פריטים הכפופים למנהל הייצוא ליחידים, ארגונים, וחברות, שסביר להניח שהם מעורבים, היו מעורבים או מהווים גורם סיכון משמעותי להיות או להיות מעורב, בפעילויות המנוגדות לאינטרסים של הביטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ארצות הברית.

איסור דומה הוטל ב-3 לנובמבר 2021 על חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. פרסום כזה על קצא"א עלול לצאת במהלך השנים הקרובות.

2. על הנזק הקטסטרופלי במקרה של דליפת נפט

מוסכם על כולם, כולל על קצא"א, הנזק הקטסטרופלי שיהיה לאילת במקרה של דליפת נפט במפרץ אילת. לכן לא משנה כמה נמוך עשוי להיות הסיכוי שדליפת נפט מהותית תתרחש באילת, באשקלון, או במכלי אחסון הנפט, תוצאותיה וההשלכות שלה יהיו עצומות. לפיכך, אפילו הצעד הקטן ביותר להפחתת הסיכוי שהיא תתרחש, כמו אי אישור ההסכם, הוא בעל ערך עצום.

לא משנה כמה נמוך עשוי להיות הסיכוי שדליפת נפט מהותית תתרחש באילת, באשקלון, או במכלי אחסון הנפט, תוצאותיה וההשלכותיה יהיו עצומות

כדאי לקרוא את "סקר סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת" שערכה חברת הזמ"ט עבור קצא"א מיוני 2021.

לפי הדוח (עמוד 12) מדובר למעשה בהרס התיירות באילת, בסגירת מפעל ההתפלה באילת, וכתוצאה מכך בפגיעה אנושה בעיר עצמה.

מנהלי קצא"א טוענים שלפי הסקר אין כמעט סיכוי לדליפות נפט, ולכן אין כאן סיכון או בעיה. אלא שגם אם הסיכוי נמוך מאוד, אנו חייבים לדון בהסכם, ולהבין את המשמעויות וההשלכות שלו. זה הדבר החשוב שעלינו לעשות לפני אישור ההסכם, בהתחשב בחומרת ההשלכות של מימושו.

הדוגמאות של תוצאות ייבוש החולה, מה שקורה עם הפקת הפוספטים, וכפי שקורה עם טכנולוגיית הפקת אנרגיה משרפת דלקים מאובנים, שאותה אימצנו לפני שנים רבות בלי לדעת כיצד לשלוט בתוצרי השרפה, מה שהביא להתחממות כדור הארץ ולמשבר האקלים – צריכות לעמוד מול עינינו.

בעל מקרה יש לעשות זאת. לדון בהסכם, ולהבין את המשמעויות וההשלכות שלו, לפני שתפותח תלות וייבנו אינטרסים חזקים וכמעט בלתי הפיכים בהסכם.

אם הסכם קצא"א יאושר וימומש, הנזקים למדינה במקרה של תקלה יהיו אדירים, ללא כל יחס לתועלת שתבוא מההסכם, שרובה ככולה תגיע לכיסים פרטיים.

ובפראפרזה על דברי שר התיירות: הרווח למדינה, ככל שיהיה מעסקת קצא"א, לא משתווה לנזק הכלכלי שיגרם למשק הישראלי בכלל ולאילת בפרט, אם הפוטנציאל התיירותי של העיר ייהרס.

לכן גם סיכוי קטן לתקלה אינו מצדיק את אישור הסכם קצא"א, ואסור לקחת סיכון זה בכלל.

3. על החסינות והסודיות הגורפת שמאחוריהן מסתתרת קצא"א

הבעיה הבסיסית עם קצא"א וההסכם היא החסינות והסודיות הגורפת  שמאחוריהן מסתתרת קצא"א. חסינות וסודיות המאפשרות לה לחתום על הסכמים המיועדים להעשיר גופים פרטיים. הסכמים העלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של הביטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ישראל.

לקצא"א חסינות וסודיות המאפשרות לה לחתום על הסכמים המיועדים להעשיר גופים פרטיים. הסכמים אלה עלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של הביטחון הלאומי או למדיניות החוץ של ישראל

החסינות והסודיות הגורפת מאחוריה מסתתרת קצא"א, הם בעייתיים פי כמה כאשר הם מועברים לחברה פרטית, המקבלת זיכיון משנה מקצא"א לשימוש במתקניה.

לדוגמה, איך קצא"א תדע אם הנפט שיאוחסן במכלים שלה מגיע או מיועד להגיע למדינה כמו איראן, שיש עליה סנקציות אמריקאיות בתחום הנפט?

יתרה מזאת, הסתמכות על רגולציה ופיקוח ממשלתי בתנאי חסינות וסודיות מהם נהנית קצא"א היא כמשענת קנה רצוץ. ראינו בימים האחרונים את כישלון הפיקוח על החוזים שחתמה חברת הסייבר NSO.

איראן הצליחה לעקוף, חלקית, את סנקציות הנפט האמריקאיות ולשמור על רמה קבועה, אם כי נמוכה בהרבה מיכולתה, של יצוא נפט גולמי, תוך שימוש במגוון טקטיקות התחמקות.

שוק הנפט האזורי המורכב של המפרץ הפרסי הקל על טקטיקות אלה, וסיפק את הסביבה המושלמת לסחר בנפט בניגוד לסנקציות של ארה"ב. דבר שאיפשר לאירן למכור את הנפט הגולמי שלה לקונים בסין, סוריה, ונצואלה ולחברות סחר בנפט במקומות אחרים. איראן תמשיך ככל הנראה לנצל את הסחר הזה כדי לייצר מיליארדי דולרים בהכנסות לממשלה.

שוק הנפט האזורי המורכב של המפרץ הפרסי הקל על טקטיקות ההתחמקות של איראן, וסיפק את הסביבה המושלמת לסחר בנפט בניגוד לסנקציות האמריקאיות. זה איפשר לאירן למכור את הנפט הגולמי שלה

תהליך הברחת הנפט של איראן מתחיל לעתים קרובות בנהר שאט אל-ערב / ארוואנד רוד, המפריד בינה לבין עיראק. תמונות לוויין מראות את המורכבות של אזור ייצור הנפט של עיראק הדרומי, השכנה לאיראן – אזור שמייצא כ-2.6 מיליון חביות נפט ליום (BPD) מהנפט הגולמי של עיראק.

מערכות של בתי זיקוק, מכלי אחסון, אתרי הפקת נפט ומסופי יצוא נמצאים בדרום מזרח עיראק ודרום מערב איראן ליד ולאורך הנהר המפריד בין שתי המדינות. עשרות ספינות משא, ספינות קטנות, ספינות דיג ומכליות נפט גדולות עוגנות במים אלה, ממתינות למשלוחים חדשים של נפט גולמי עיראקי ואיראני או פשוט עוברות דרכם. איראן ניצלה את האזור המורכב והלא מוסדר זה כדי להזרים באופן סמוי את הנפט שלה לשווקים הבינלאומיים.

לפי גורמים רשמיים בממשלת ארה"ב, איראן מנצלת את נתיב המים הזה ואת אזור החוף סביב חצי האי אל-פאו al-Faw בעיראק כדי לבצע העברות נפט מספינה לספינה ולערב מטענים של נפט גולמי איראני עם מטעני נפט ממדינות אחרות. באמצעות הערבוב, איראן יכולה לטשטש את מקור הנפט, מה שמקשה הרבה יותר על חברות ספנות ורשויות ממשלתיות לזהות נוכחות של נפט איראני.

שטרי מטען מזויפים, ממשל מקומי לקוי ושחיתות אנדמית בנמלים עיראקים, כמו גם רשת של בעלי ברית גלויים וסמויים של איראן בממשלת עיראק, עוזרים להקל על הטקטיקות הללו, מה שמאפשר לאיראן להשתמש בהן יותר ויותר, ולשלוח את הנפט שלה לקונים המוכנים לרכוש את הנפט האיראני במחירים מוזלים.

ארה"ב הגיבה בחריפות על הפרת סנקציות הנפט שהטילה על אירן, ונצואלה, וצפון קוריאה, וחשוב שישראל לא תיכלל עם מדינות אלו.

שטרי מטען מזויפים, ממשל מקומי לקוי ושחיתות אנדמית בנמלים עיראקים, כמו גם רשת של בעלי ברית גלויים וסמויים של איראן בממשלת עיראק, עוזרים להקל על טקטיקות ייצוא הנפט של איראן

עד שיתקבלו תשובות טובות לשאלות אלו – אין לאשר את ההסכם, ויש לאסור על קצא"א לממש אותו. או כפי שאמר שר הבטחון בני גנץ, להקפיא את ההסכם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אמנון פורטוגלי פרסם בעבר פוסטים נגד פיתוח מאגרי הנפט. אשרינו שלא שמענו לעצותיו שנתבדו. אני תוהה אם גם אנשים האמורים להיות מקצועיים,כמו עיתונאים, מביעים דעותיהם בהתאם לאג' נדה שלהם ומתאר... המשך קריאה

אמנון פורטוגלי פרסם בעבר פוסטים נגד פיתוח מאגרי הנפט. אשרינו שלא שמענו לעצותיו שנתבדו. אני תוהה אם גם אנשים האמורים להיות מקצועיים,כמו עיתונאים, מביעים דעותיהם בהתאם לאג' נדה שלהם ומתארים את המציאות בהתאם, ולא כפי שהיא בפועל.

עוד 1,326 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 17 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יותר ישראלים רוצים להשתייך לקהילה דתית עם שוויון מגדרי ומבלי לחשוש מאיום על עולם הערכים שלהם, אך מעט מדי בתי כנסת מאפשרים את זה ● הומו מוצהר ושתי נשים שהוסמכו לרבנות בבית מדרש קונסרבטיבי מספרים לזמן ישראל על הקהילות שהקימו בהתאם לחזון האישי שלהם ● הרב אבי נוביס דויטש: "הם סטארטאפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח"

עוד 3,097 מילים

העליון נגד כי"ל - פסיקה שאולי תשנה את הדין הסביבתי בישראל

פסיקת העליון נגד "רותם אמפרט" ו"כימיקלים לישראל" עשויה להוות תקדים, שיחייב את החברות לקחת אחריות על מפגעיה הסביבתיים של תעשיית הפוספטים. לאחר ששופטת העליון הפכה את החלטת המחוזי, המאבק למען שיקום המערכת האקולוגית וטיפול בבריכות הבוצה חוזר למסלול.

בשניים-עשר לאוגוסט נכנסתי לרכב ונסעתי הרחק מירושלים הקרירה עד למושב עידן שבערבה. לאחר שעתיים ארוכות של נופים מתחלפים, קיבל את פני בחיוך רועי גלילי, איש המדבר בכל רמ"ח איבריו. כדי להסביר את הסוגיה שלשמה התכנסנו, גלילי החליט שנתחיל בסיור: "לפני שנדבר, בואו אני אראה לך מה קורה בשטח".  בטרם הספקתי להסתגל לטמפרטורת המקום, מצאתי עצמי על הטנדר שלו בדרך לעין צין, נווה מדבר מרהיב – אילו היינו מגיעים אליו אי שם בשנות ה-80 או ה-90. הסיפור של עין צין, כמו סיפורו של עין עקרבים הסמוך לו, הוא סיפורם של הדקלים הגוועים, של המים המזוהמים ושל אדמה האמורה להיות צהובה ומדברית, אך מכוסה קרום שחור.

הסיפור של עין צין, כמו סיפורו של עין עקרבים הסמוך לו, הוא סיפורם של הדקלים הגוועים, של המים המזוהמים ושל אדמה האמורה להיות צהובה ומדברית, אך מכוסה קרום שחור

גלילי, 52, חי בערבה כ-18 שנה, הוא חקלאי וארכיאולוג. כחקלאי, מגדל תמרים ופלפל ארוך ומתוק; וכארכיאולוג, חוקר תרבויות מדבריות באוניברסיטת  בן-גוריון. "כל מה שקשור לתרבויות המדבר מרתק אותי, גם הנוף והטבע שלו", לדבריו. הסקרנות של גלילי, לצד הקרבה הגיאוגרפית למקורות הטבע, הם אלו שהובילו אותו למאבק מתמשך מול התאגיד הענק כימיקלים לישראל (כי"ל). אם תרצו – דוד וגוליית, גרסת הערבה.

נחל צין המזרחי נחשב כאחד האזורים המבודדים ביותר במדינה – קצה המדבר, המושך מטיילים רבים להינות מנביעותיו ומהמסלולים שסביבו. הטלטלה האקולוגית שחווה עם התפתחות תעשיית הפוספטים במאה הקודמת, ממשיכה לטלטל אותו גם ברגעים אלו – המלחה והרעלת הנחל, מובילה את סביבתו לאפילוג עצוב.

בתצפית על המעיינות, גלילי מצביע על גדמי תמרים הגוועים ונאנח בתסכול רב:

"כל הדבר הזה מתרחש בגלל הפעילות של מפעלי כי"ל, כבר 40 שנה. במונחים של בן אדם זה הרבה מאוד זמן, במונחים גיאולוגיים ואקולוגיים זה הרף עין, זה אזור שבמשך אלפי שנים עמד בבתוליו, בעצם נאות המדבר הכי גדולות בארץ. חורשות דקלים, יער דקלים עצום עם שבילי הליכה, ומכל הדבר הזה לא נשאר כמעט כלום".

כדי להבין את האסון הסביבתי המתרחש לנגד עינינו, יש לחזור אחורה לשנות ה-40 של המאה הקודמת, אז הגיעו ראשוני הכורים והחוצבים אל הר צין ונחל צין המזרחי במטרה לאתר פוספטים. בישראל, הנחשבת כבעלת עתודות פוספט גדולות, המשימה התגלתה כפשוטה למדי, ועד מהרה החלו לצמוח מסביב למכרות המפעלים, אשר יהפכו לספק התעסוקה המרכזי של אנשי הדרום. בשנת 1976 הוקם המפעל הגדול הראשון, "אורון", ולימים יוקם לצידו המזרחי מפעל "צין", שהחל אף הוא בהפקת הפוספט המזהם.

כדי להבין את האסון הסביבתי המתרחש לנגד עינינו, יש לחזור לשנות ה-40, אז הגיעו ראשוני הכורים והחוצבים אל הר צין ונחל צין המזרחי במטרה לאתר פוספטים. עד מהרה החלו לצמוח מפעלים מסביב למכרות

"כימיקלים לישראל", בת ל"חברה לישראל", מזוהה עם משפחת עופר ובעיקר עם היורש הבולט בין בניה, עידן עופר; אך עד גל ההפרטות הגדול של החברות הממשלתיות בשנות ה-90 הוחזקה ונוהלה בידי המדינה כתעשייה משגשגת, שאינה מודעת לנזקיה הסביבתיים, טרום עידן משבר האקלים.

הראשון לשלוט בתאגיד המופרט, היה איש העסקים שאול אייזנברג, אשר בתוך שנים בודדות מכר את אחזקותיו ואיפשר למשפחת עופר לרכוש את השליטה בחברה, על מכרותיה, מפעליה והמפגעים הסביבתיים שצברה. גלילי מתאר זאת בפשטות:

"זו הייתה ירושה תרתי משמע, ויש פה הון רב שנצבר באדמה הזאתי. הרבה מאוד הון גם עבר לידיה של כי"ל במהלך השנים האלה, ולכן האחריות שלה לאזור היא מאוד ברורה".

עם הקמת מפעל צין התחילו להתרחש תהליכים אנטי סביבתיים, שגלילי זוכר מתקופת ילדותו – המלחת המעיינות וכמות עצומה של אבק חלקיקי, המזהם את קרומי הקרקע שסביב המפעל. מערכות אקולוגיות משתנות מטבען, אך בדומה לחלקות טבע אחרות, השינוי שעברו המעיינות עם השנים הינו מעשה יד אדם:

"האזור הזה הפך ממעיין, שהכיל בתוכו סביבה אקולוגית של מעיינות, של צמחיית מעיינות ובית גידול של מעיינות- למליחה".

כשהוא מדבר על הצלת האזור, הוא מתכוון לשארית הפליטה של זנים ומינים של צומח וחי, ההולכים ונכחדים.

רועי גלילי על רקע עין צין ועין עקרבים (צילום: צילום: כרמל נמש)
רועי גלילי על רקע עין צין ועין עקרבים (צילום: צילום: כרמל נמש)

גוויית המעיינות והרס בית הגידול האקולוגי היו הטריגר שבגינו יצא גלילי למאבק יחד עם חבריו דורית אביהר, ליאורה אמיתי ועומרי שקותאי; אך החצר האחורית של מושב עידן היא רק קצה הקרחון. לאחר כריית הפוספט מן האדמה, הוא מועבר למפעל ונשטף באמצעות חימום או פלוטציה, תהליך בו מציפים את החומר בבריכות מים וכך מפרידים אותו מהנוזל ה"טפל" שנשטף אל בריכות האגירה.

עם הקמת מפעל צין התחילו להתרחש תהליכים אנטי סביבתיים, שגלילי זוכר מתקופת ילדותו – המלחת המעיינות וכמות עצומה של אבק חלקיקי, המזהם את קרומי הקרקע שסביב המפעל

באחת עשרה הבריכות שנבנו במהלך השנים, החומר הנוזלי, המכונה "פספוגבס", מתקשה והופך לבעיה אקולוגית שבאין מעשה תתגלגל לדורות הבאים. בזמן התייבשות הברכות – הנוזלים, בחלקם רדיואקטיביים, מחלחלים אל תת הקרקע ומחזירים אותנו אל הזיהום במקורות המים והמערכת האקולוגית כולה.

אין זו הפעם הראשונה בה בריכות הבוצה עולות לכותרות, וגם אלו הנמנעים מצריכת חדשות סביר שזוכרים את אסון נחל אשלים. ביום שישי ה-30 ביולי 2017, קרס קיר בגובה 6 מטרים והוביל לזרימת מיליון ליטר של נוזלים חומציים הישר אל הנחל, מה שגרם להרס סביבתי חמור בדרגתו ופגיעה בחי ובצומח.

האסון הוביל את תושבי הנגב, את הרשויות ואפילו את כי"ל לבחון את הבריכות ולקיים הערכות באשר לסבירות קריסה נוספת שתגרום לאסון סביבתי נוסף. דו"חות של פרופ' אמוץ עגנון מהאוניברסיטה העברית, וד"ר יורם אמיר, מהנדס רב ניסיון ומומחה בביסוס בריכות ומאגרים, לצד הצטברות מידע נוסף, מלמדים על סיכוי ממשי של 50 אחוז לקריסת הבריכות.

אין זו הפעם הראשונה בה בריכות הבוצה עולות לכותרות. באסון נחל אשלים, ב-30 ביולי 2017, קרס קיר בגובה 6 מטרים והוביל לזרימת מיליון ליטר של נוזלים חומציים הישר אל הנחל, מה שגרם להרס סביבתי חמור

גלילי מתאר עצמו כאדם אופטימי, אך משתף בתסכול כיצד ניסיון אחר ניסיון להידבר עם המפעלים או רשויות האכיפה התגלה כחסר ערך:

"אמנם יש פיקוח של רשות שמורות הטבע וקצת של המשרד להגנת הסביבה, אבל בסופו של דבר זה סוג של אקס טריטוריה שנמצאת בתוך תחומי מדינת ישראל. החברה הזאת עושה פחות או יותר מה שהיא רוצה". יש תחושת אין אונים וההבנה שאם אני לא אעשה משהו אז בעצם נופי הילדות שלי ילכו ויאבדו לנגד עיניי".

מסקנה זו מובילה לבקשת סעד משפטי ממערכת המשפט, במטרה שזה יכפה על כי"ל לטפל בנזק הסביבתי.

פניה לאתר הכרייה באשלים (צילום: צילום: כרמל נמש)
פניה לאתר הכרייה באשלים (צילום: צילום: כרמל נמש)

בספטמבר 2020 הגישו רועי גלילי, דורית אביהר, ליאורה אמיתי ועומרי שקותאי תביעה ייצוגית כנגד התאגיד הענק, חברת הבת "רותם אמפרט" וחלק ממנהליהן הבכירים. במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על צו זמני שיחדול את פעילות מפעל צין, עד להשלמת ההליך.

ראשית, במטרה לעצור את המשך ההמלחה ולטפל בברכות הבוצה הממשיכות לחלחל ולזהם את הסביבה. שנית, במטרה לשקם את המעיינות, על ידי הזרמת מים מתוקים, שאיבת מים מלוחים ופינוי הנוזלים המזוהמים, כך שיחדלו לסכן את המטיילים. לבסוף, מסביר גלילי: "אנחנו חושבים שלמדינת ישראל מגיע פיצוי, לאזרחי מדינת ישראל ובמיוחד לאזרחי האזור הזה".

בספטמבר 2020 הוגשה תביעה ייצוגית כנגד התאגיד הענק, חברת הבת "רותם אמפרט" וחלק ממנהליהן הבכירים. במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על צו זמני שיחדול את פעילות מפעל צין, עד להשלמת ההליך

בעודו ממשיך לדון בבקשת הסעד, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד הצו הזמני להפסקת פעילות המפעל, והתנה אותו בערבות אישית ובלתי מוגבלת של ארבעת התובעים לשם כיסוי הנזקים שיגרמו לכי"ל במקרה שאלו ינוקו מכלל אשמה. "אני מאמין שאין אדם בארץ שיוכל לעמוד בזה אולי, האחים עופר, גם בזה אני לא בטוח", אומר גלילי, "מדובר פה בנזקים תפעוליים שהערך שלהם הוא עצום. אני אומנם חקלאי, אני מגדל כמה פלפלים ותמרים אבל אני לא חושב שזה יספיק לפצות את כי"ל".

לקראת הסוף, גלילי מדבר בגילוי לב על הקשיים: "האפשרות להיאבק מול כי"ל כאדם פרטי, נראית על פניו לא פשוטה, בוא נגיד באנדרסטייטמנט". כסף, מילה נוכחת-נפקדת לאורך השיחה, איננה רק ביטחון כלכלי להמשך המערכה, אלא מהווה אמירה מבחינתו – "לדעת שיש לנו את הגב של הציבור".

בתחילת ינואר הגיעו גלילי, אביהר, אמיתי ושקותאי אל בית המשפט העליון, שהפך את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע והורה לדון מחדש בבקשה לצו הזמני. שופטת העליון ענת ברון הסבירה בפסק דינה את מהות החלטתה:

"מטרתו של ההליך היא לאכוף את הדין על המזהמים, לתקן את העוול הנטען ולפצות את הציבור הרחב שנפגע כתוצאה מהעוולות הנטענות".

החלטתה תחזיר את הארבעה  אל ביהמ"ש המחוזי ביום שלישי הקרוב (ה-18.1).

"אני אדם ממש אופטימי", מסכם גלילי, "אני מאמין שאפשר לשקם, אני גם מאמין שבסופו של דבר נצליח לגרום לחברת כי"ל להתגייס ולהצטרף לדבר הזה, לשנות את דרכיה הרעות ולפצות את הציבור. אני באמת אופטימי. מקווה שלא מדי".

כרמל נמש הוא ירושלמי בהווה אך שומר אמונים לנעורים בגליל. מנהל הדיגיטל של לובי 99, עורך ומגיש ההסכת "מלכוד 99" – העוסק בהון, שלטון ומה שבניהם. בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי ספרד ואמריקה הלטינית; וסטודנט במסלול משפט, ממשל וחברה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,302 מילים

בחוץ הם קוראים לו לסרב לעסקה. בפנים, הם מתכננים לרשת אותו

עדיין לא ברור שנתניהו יחתום על הסדר טיעון, אבל בליכוד כבר החל המאבק המר על הירושה ● ובינתיים, כולם תוהים מה נתניהו עצמו יעשה אם אכן יחתום על עסקה ויפרוש לפחות זמנית מהחיים הפוליטיים ● "נתניהו יצא למסעות שלו וימלא את הקופה המשפחתית מחדש", אומר מקורב למשפחה ● "הוא לא יתעסק בשטויות של הפריימריז והמחליף שלו", מעריך אחד מבכירי הליכוד ● פרשנות

עוד 645 מילים

על רקע המגעים להשגת הסדר - נתניהו ייעדר מישיבת הכנסת

ועדת החוקה תדון היום בתיקון חוק יסוד הממשלה - כך שראש הממשלה לא יוכל לכהן ברצף למעלה משמונה שנים ● יושבת ראש ועדת החינוך שרן השכל הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לשנות את לוח החופשות בבתי הספר כך שחופשת הקיץ תימשך חודש אחד ושבוע הלימודים יקוצר לחמישה ימים

עוד 10 עדכונים

למקרה שפיספסת

אקטיביזם שיפוטי בדימוס

אקטיביזם שיפוטי בדימוס. אקטיביזם על סטרואידים. אסור היה לשופט העליון בדימוס אהרון ברק להתערב. כשם שאינו מתערב למען לקוחותיי הנאשמים בבית המשפט, כך אסור היה לו להתערב למען הנאשם נתניהו.

אקטיביזם שיפוטי בדימוס. אקטיביזם על סטרואידים. אסור היה לברק להתערב. כשם שאינו מתערב למען לקוחותיי הנאשמים בבית המשפט, כך אסור היה לו להתערב למען הנאשם נתניהו

הוא סבור שהסדר טיעון יסייע לאחות את "הקרע בעם" כלשונו. לא ברור אם מדובר בתמימות או בהעדר הבנה מיהן הנפשות הפועלות. הוא טוען ש"נתניהו היה מגדולי מגיני מערכת המשפט עד משפטו". אך ההסתה וההחרבה מטעם נתניהו החלו ה-ר-ב-ה קודם.

בניגוד לתקוותו, הקרע יתרחב ומשבר האמון יעמיק.

תומכי נתניהו ימשיכו לטעון שהודה בלית ברירה כי נרדף בידי תופרי תיקים מטעם פוליטי (כמובן: אנשי השמאל רוני אלשייך מקריית ארבע ומנדלבליט הבית"רי מבית והחוזר בתשובה שהיה מזכיר הממשלה הצמוד לביבי). משה גפני כבר אמר זאת היום.

ומתנגדי נתניהו ימשיכו לראות כאן כניעה נוספת של ראש התביעה הכללית למי שהסית בכזב ובשיטתיות נגד מערכת המשפט, שיסה את תומכיו בבכירי התביעה שנאלצים להסתובב עם מאבטחים, איים על כל המוסדות שאמורים לאפיין משטר דמוקרטי, ניסה למוטט מוסדות אלו לטובת שלטון יחיד ופולחן אישיות נורא והחריב כל נורמה לרבות כיבוד הסכמים, עמידה בהבטחות ואמירת אמת.

חרף כוונתו הטובה, אהרן ברק עשה כאן מעשה מעציב. מחד, זהו השופט שידע להגן לא אחת על זכויות אדם ואזרח בתחום מדינת ישראל הריבונית. מאידך, זהו השופט שאישרר בדרך כלל הפרות זכויות אדם בגדה. ושוב מחד, זהו נשיא העליון שחתום על פסק הדין שאוסר עינויים. ושוב מאידך, קשה לומר שבלט בפסיקות חברתיות.

ברק סבור שהסדר טיעון יסייע לאחות את "הקרע בעם". לא ברור אם זו תמימות או העדר הבנה מי הנפשות הפועלות. בניגוד לתקוותו, הקרע יתרחב ומשבר האמון יעמיק

מצד אחד, מגדולי השופטים ואנשי האקדמיה בתחום המשפט וגם יועץ משפטי לממשלה שלא חשש מאיש. מצד שני, נשיא העליון בדימוס שהיה צריך לדחות בנימוס את פניית פרקליטו של נתניהו ולא להתערב במשפט הפלילי החשוב הזה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עו״ד דניאל חקלאי. אשרי שהכרתי אותך מזה תקופה ארוכה, בעשייה ופעילות, את ערכיך והאתיקה שלך. התרגשתי להיווכח שוב בקריאת הכתבה המצ״ב על האומץ להילחם על הערכים שיחזירו את המדינה למה שהיתה. ת... המשך קריאה

עו״ד דניאל חקלאי. אשרי שהכרתי אותך מזה תקופה ארוכה, בעשייה ופעילות, את ערכיך והאתיקה שלך. התרגשתי להיווכח שוב בקריאת הכתבה המצ״ב על האומץ להילחם על הערכים שיחזירו את המדינה למה שהיתה. תודה

עוד 300 מילים ו-3 תגובות
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

נחוץ בדחיפות חוזה חברתי חדש

ביסוד המשבר הנוכחי תהליך איטי ושיטתי של פרימת האמון בין האזרחים והמדינה, שהגיע לשיאו עם החלטת הממשלת לזנוח את חובתה הציבורית לנהל את המגפה ● רק החלטה אמיצה על ביסוסו של חוזה חדש בין אזרחי המדינה לבין הממשל יאפשר התמודדות יעילה יותר עם המגפה ויניח את הקרקע לעצירת המערבולת המהותית שאליה נשאבת המדינה ● דעה

עוד 1,257 מילים

שייח' ג'ראח, גרסת הנגב

הפלסטינים מנצלים את המהומות בנגב כדי לתקוע טריז בין ההנהגה הישראלית לערביי ישראל ● הרשות הפלסטינית משתמשת בהם כדי להחליש את ישראל, ואילו חמאס דוחף אותם להתקוממות ומרחיב את המאבק הפלסטיני לציר שייח' ג'ראח-עזה-הנגב ● פרשנות

עוד 755 מילים ו-1 תגובות

"לא רוצה לחיות במדינה שאין בה דרך לעקוב אחר מחבלים ופושעים"

פרופ' יצחק בן ישראל, מי שהוביל את הקמת מטה הסייבר הלאומי, אומר ש־NSO לא אחראית על השימוש הפסול שנעשה בתוכנת הריגול שלה, ושתחום הסייבר ההתקפי הכרחי בכל מדינה דמוקרטית: "כשמחבל דוקר מישהו לא מאשימים את יצרן הסכינים" ● גורו הסייבר חושב גם שהדבר הבא הוא תחום ה-AI, ושעל ישראל להוביל גם שם

עוד 1,061 מילים

הורוביץ פועל לקצר את משך הבידוד משבעה ימים לחמישה

מקורבים למנדלבליט: הסיכוי לחתימה על הסדר טיעון עם נתניהו בזמן שנותר לכהונת היועץ - קלוש ● אהרן ברק: מרגע שהוגש נגדו כתב האישום הפך נתניהו למנתץ של המערכת ● סקרים: 46%-52% מהציבור מתנגדים להסדר הטיעון המתגבש, 26%-31% תומכים בו ● למעלה משני מיליון שקלים גויסו למימון הגנתו המשפטית של נתניהו ● בג"ץ דחה את העתירה נגד הסדר הטיעון עם דרעי

עוד 51 עדכונים

עסקה שיש עמה קלון

לראש התביעה הכללית אסור לעשות שימוש בכוחו כדי להשפיע על המגרש הפוליטי ● בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה לזרוע רדיפה פוליטית נגד נתניהו ● ואילו נשיא העליון בדימוס אהרן ברק הפר את הכללים הלא-כתובים כשפנה ליועמ"ש בעניין תיק נתניהו ● פרשנות

עוד 929 מילים ו-3 תגובות

על רקע מגעים לרכישת צוללת מגרמניה, נדחתה ההצבעה על הקמת ועדת חקירה

נתניהו פנה באמצעות מקורביו אל אהרן ברק כדי שישכנע את מנדלבליט לחתום על הסדר טיעון; הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון: המשפט גורם לקרע בעם, ועד למשפטו היה נתניהו מגדולי המגנים על מערכת המשפט ● פרקליט המדינה לשעבר לדור: "לא מעלה על דעתי שבתיק הזה מוצע להגיע להסדר" ● לפיד: אנו עוקבים אחר מצב בני הערובה בבית הכנסת בטקסס

עוד 24 עדכונים

שוב לא שקט בדרום ובגדה, וגם לתקשורת - שבשגרה מתעלמת מקיומם של הבדואים וממצוקתם - יש תפקיד חשוב במה שהתרחש השבוע ● הכאוס בפרלמנט העיראקי: תכריכים, התעלפויות ובגדים מסורתיים ● "נתיבי הקבורה" של אל-עולא נחשפים ● והשבוע לפני 11 שנים, הנשיא בן עלי עזב את תוניסיה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,247 מילים

מוזיאון ראשון בסינגפור מספר את קורות הקהילה היהודית

כ־200 יהודים, רובם יוצאי עיראק, הם כל מה שנשאר מהקהילה היהודית של סינגפור ● מוזיאון חדש וראשון מסוגו מספר לראשונה את סיפור הקהילה בת ה־200 שנה בעיר־מדינה האסיאתית: "רצינו לספר לא רק על היהודים בסינגפור, אלא גם כיצד היהודים הם סינגפורים"

עוד 798 מילים

בצל העלייה במספר פשעי השנאה בניו יורק, ארגון "הלגיון" שם לעצמו מטרה להכשיר כמה שיותר יהודים בקרב מגע, עזרה ראשונה והתמודדות עם אירועי ירי המוני: "אנחנו צריכים להיות מוכנים להגן על עצמנו"

עוד 825 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עולם שלישי, 20 דקות מירושלים

הרע: קשה לתפוס ולהכיל את הפער בין התפאורה הנהדרת של הרי השומרון והגאיות המוריקים לבין ההתעללות שחבל הארץ הזה סופג ● הטוב: עדיין מוקדם לחלוץ בקבוק שמפניה, אבל ההשקה של הרכבות החשמליות מתחילה להשליך על רמת זיהום האוויר ● וטיפ לט"ו בשבט: הצבע הטבעי של פפאיה אינו אדום בוהק, למשמשים אין גוון כתום זרחני וקיווי לא אמור להיראות כמו פנס ירוק

עוד 561 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה