הסכם קצא"א הוא חוזה בין חברת קצא"א הממשלתית הישראלית לבין שלוש חברות פרטיות. אחת מהן היא חברת השקעות מהאמירויות, אחרת היא בבעלות שני יזמים ישראלים מתחום הנפט, והשלישית היא חברה מגיברלטר. מטרתו המרכזית של ההסכם היא אחסון נפט גולמי בכמות עצומה, כ-12 עד 15 מיליון טון לשנה, במכלי אחסון הנפט של קצא"א באילת ובאשקלון.
מדובר בכ-50 מכליות נפט ענקיות, של כ-250 אלף טון כל אחת, שיפרקו או יעמיסו נפט בנמלי אילת ואשקלון. במשך השנים הבאות תגיע פעם בשבוע מיכלית נפט ענקית לנמלים.
במהות הסכם קצא"א אחסון נפט גולמי בכמות עצומה, כ-12 עד 15 מיליון טון לשנה, במכלי אחסון הנפט של קצא"א באילת ובאשקלון. כ-50 מכליות נפט ענקיות, 250 אלף טון כל אחת, יפרקו או יעמיסו שם נפט
במסגרת ההסכם, החברה תספק לחברת Med-Red Land Bridge שירותי אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, כולל פריקה וטעינה של מכליות נפט בנמלים, והולכת הדלק בצינור אילת-אשקלון.
ההסכם נחתם לתקופה של עשר שנים, עד ל-31 במרץ 2031, עם אופציה להאריך את תוקף ההסכם ל-10 שנים נוספות, בתנאים מסוימים.
מדובר למעשה בהשכרה ארוכת טווח של חלק ניכר מיכולת האחסון של קצא"א ל-10 שנים עם אופציה להארכה ל- 10 שנים נוספות (סעיף 84 לתגובה המקדמית של קצא"א לעתירה מ-19 ליולי 2021). המשמעות של ההסכם היא שלקצא"א לא תהייה כל שליטה על מקורות הנפט הגולמי שיפורק ויאוחסן במיכלי האחסון שלה, או שישונע בצינור שלה.
1. להכנס לרשימה השחורה של ממשלת ארה"ב
דמיינו לעצמכם את הפרסום הבא:
ב-1 ליולי 2022 הודיעה מחלקת הסחר של ארה"ב כי הוסיפה את חברת קצא"א לרשימת התאגידים שאסור לחברות אמריקאיות למכור להן מוצרים. כלומר קצא"א נכנסה ל"רשימה השחורה של ממשלת ארה"ב", אחרי שקבעה כי "נקטה בפעילות הנוגדת את האינטרסים של הביטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ארה"ב".
לשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר (BIS) פרסמה כלל סופי המוסיף את חברת קצא"א לרשימת הישויות הזרות, בגין עיסוק בפעילויות המנוגדות לאינטרסים של ביטחון לאומי או מדיניות חוץ של ארצות הברית. קצא"א נוספה לרשימת הישויות הזרות בהתבסס על ראיות שהיא סוחרת, מאחסנת ומעבירה נפט ממדינה הנתונה תחת סנקציות אמריקאיות (איראן). פעולות כאלה מאיימות על האינטרסים האמריקאיים ועל הסדר הבינלאומי.
מדובר למעשה בהשכרה ארוכת טווח של חלק ניכר מיכולת האחסון של קצא"א ל-10 שנים עם אופציה ל-10 נוספות, בהן לא תהייה לה שליטה על מקורות הנפט הגולמי שיפורק ויאוחסן וישונע אצלה
שרת המסחר של ארה"ב, ג'ינה מ. ריימונדו, פרסמה את ההצהרה הבאה: "ארה"ב מחויבת להשתמש באגרסיביות בבקרות הייצוא והסחר כדי להטיל אחריות על חברות הסוחרות בנפט למרות הסנקציות המוטלות המדינות המפיקות את הנפט הזה, המשתמשות בכספי 'נפט הדמים' לביצוע פעילויות טרור, וכדי לפתח טכנולוגיות, כמו טכנולוגיות פיתוח פצצות גרעיניות, המאיימות על בטחון העולם".
הוועדה לסקירת משתמשי קצה (ERC) בראשות משרד המסחר והכוללת את משרדי ההגנה, המדינה, האנרגיה, ובמידת הצורך, משרד האוצר, קבעה כי התנהלותה של קצא"א מעוררת חששות המספקים כדי להציב אותה ברשימה השחורה של ישויות בהתאם לסעיף 744.11(ב) של תקנות מינהל היצוא (EAR).
רשימת הישויות היא כלי המשמש את לשכת התעשייה והביטחון כדי להגביל את הייצוא, הייצוא החוזר וההעברה בארה"ב של פריטים הכפופים למנהל הייצוא ליחידים, ארגונים, וחברות, שסביר להניח שהם מעורבים, היו מעורבים או מהווים גורם סיכון משמעותי להיות או להיות מעורב, בפעילויות המנוגדות לאינטרסים של הביטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ארצות הברית.
איסור דומה הוטל ב-3 לנובמבר 2021 על חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. פרסום כזה על קצא"א עלול לצאת במהלך השנים הקרובות.
Big news ????????
U.S. Department of Commerce Adds NSO Group, Candiru and Other Foreign Companies to Entity List for Malicious Cyber Activities https://t.co/NSNj3KZdzE via @CommerceGov
— profdeibert (@RonDeibert) November 3, 2021
2. על הנזק הקטסטרופלי במקרה של דליפת נפט
מוסכם על כולם, כולל על קצא"א, הנזק הקטסטרופלי שיהיה לאילת במקרה של דליפת נפט במפרץ אילת. לכן לא משנה כמה נמוך עשוי להיות הסיכוי שדליפת נפט מהותית תתרחש באילת, באשקלון, או במכלי אחסון הנפט, תוצאותיה וההשלכות שלה יהיו עצומות. לפיכך, אפילו הצעד הקטן ביותר להפחתת הסיכוי שהיא תתרחש, כמו אי אישור ההסכם, הוא בעל ערך עצום.
לא משנה כמה נמוך עשוי להיות הסיכוי שדליפת נפט מהותית תתרחש באילת, באשקלון, או במכלי אחסון הנפט, תוצאותיה וההשלכותיה יהיו עצומות
כדאי לקרוא את "סקר סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת" שערכה חברת הזמ"ט עבור קצא"א מיוני 2021.
לפי הדוח (עמוד 12) מדובר למעשה בהרס התיירות באילת, בסגירת מפעל ההתפלה באילת, וכתוצאה מכך בפגיעה אנושה בעיר עצמה.
מנהלי קצא"א טוענים שלפי הסקר אין כמעט סיכוי לדליפות נפט, ולכן אין כאן סיכון או בעיה. אלא שגם אם הסיכוי נמוך מאוד, אנו חייבים לדון בהסכם, ולהבין את המשמעויות וההשלכות שלו. זה הדבר החשוב שעלינו לעשות לפני אישור ההסכם, בהתחשב בחומרת ההשלכות של מימושו.
הדוגמאות של תוצאות ייבוש החולה, מה שקורה עם הפקת הפוספטים, וכפי שקורה עם טכנולוגיית הפקת אנרגיה משרפת דלקים מאובנים, שאותה אימצנו לפני שנים רבות בלי לדעת כיצד לשלוט בתוצרי השרפה, מה שהביא להתחממות כדור הארץ ולמשבר האקלים – צריכות לעמוד מול עינינו.
בעל מקרה יש לעשות זאת. לדון בהסכם, ולהבין את המשמעויות וההשלכות שלו, לפני שתפותח תלות וייבנו אינטרסים חזקים וכמעט בלתי הפיכים בהסכם.
אם הסכם קצא"א יאושר וימומש, הנזקים למדינה במקרה של תקלה יהיו אדירים, ללא כל יחס לתועלת שתבוא מההסכם, שרובה ככולה תגיע לכיסים פרטיים.
ובפראפרזה על דברי שר התיירות: הרווח למדינה, ככל שיהיה מעסקת קצא"א, לא משתווה לנזק הכלכלי שיגרם למשק הישראלי בכלל ולאילת בפרט, אם הפוטנציאל התיירותי של העיר ייהרס.
לכן גם סיכוי קטן לתקלה אינו מצדיק את אישור הסכם קצא"א, ואסור לקחת סיכון זה בכלל.
3. על החסינות והסודיות הגורפת שמאחוריהן מסתתרת קצא"א
הבעיה הבסיסית עם קצא"א וההסכם היא החסינות והסודיות הגורפת שמאחוריהן מסתתרת קצא"א. חסינות וסודיות המאפשרות לה לחתום על הסכמים המיועדים להעשיר גופים פרטיים. הסכמים העלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של הביטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ישראל.
לקצא"א חסינות וסודיות המאפשרות לה לחתום על הסכמים המיועדים להעשיר גופים פרטיים. הסכמים אלה עלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של הביטחון הלאומי או למדיניות החוץ של ישראל
החסינות והסודיות הגורפת מאחוריה מסתתרת קצא"א, הם בעייתיים פי כמה כאשר הם מועברים לחברה פרטית, המקבלת זיכיון משנה מקצא"א לשימוש במתקניה.
לדוגמה, איך קצא"א תדע אם הנפט שיאוחסן במכלים שלה מגיע או מיועד להגיע למדינה כמו איראן, שיש עליה סנקציות אמריקאיות בתחום הנפט?
יתרה מזאת, הסתמכות על רגולציה ופיקוח ממשלתי בתנאי חסינות וסודיות מהם נהנית קצא"א היא כמשענת קנה רצוץ. ראינו בימים האחרונים את כישלון הפיקוח על החוזים שחתמה חברת הסייבר NSO.
איראן הצליחה לעקוף, חלקית, את סנקציות הנפט האמריקאיות ולשמור על רמה קבועה, אם כי נמוכה בהרבה מיכולתה, של יצוא נפט גולמי, תוך שימוש במגוון טקטיקות התחמקות.
Iranian sanctions evasion and the Gulf's complex oil trade | MEI contributors @ushukrik and Brett Sudetic write on the continued illegal oil trade by Iran and how a return of JCPOA is Iran's path back to legal oil exports. https://t.co/3UFn5QAF2x
— Middle East Institute (@MiddleEastInst) May 12, 2021
שוק הנפט האזורי המורכב של המפרץ הפרסי הקל על טקטיקות אלה, וסיפק את הסביבה המושלמת לסחר בנפט בניגוד לסנקציות של ארה"ב. דבר שאיפשר לאירן למכור את הנפט הגולמי שלה לקונים בסין, סוריה, ונצואלה ולחברות סחר בנפט במקומות אחרים. איראן תמשיך ככל הנראה לנצל את הסחר הזה כדי לייצר מיליארדי דולרים בהכנסות לממשלה.
שוק הנפט האזורי המורכב של המפרץ הפרסי הקל על טקטיקות ההתחמקות של איראן, וסיפק את הסביבה המושלמת לסחר בנפט בניגוד לסנקציות האמריקאיות. זה איפשר לאירן למכור את הנפט הגולמי שלה
תהליך הברחת הנפט של איראן מתחיל לעתים קרובות בנהר שאט אל-ערב / ארוואנד רוד, המפריד בינה לבין עיראק. תמונות לוויין מראות את המורכבות של אזור ייצור הנפט של עיראק הדרומי, השכנה לאיראן – אזור שמייצא כ-2.6 מיליון חביות נפט ליום (BPD) מהנפט הגולמי של עיראק.
מערכות של בתי זיקוק, מכלי אחסון, אתרי הפקת נפט ומסופי יצוא נמצאים בדרום מזרח עיראק ודרום מערב איראן ליד ולאורך הנהר המפריד בין שתי המדינות. עשרות ספינות משא, ספינות קטנות, ספינות דיג ומכליות נפט גדולות עוגנות במים אלה, ממתינות למשלוחים חדשים של נפט גולמי עיראקי ואיראני או פשוט עוברות דרכם. איראן ניצלה את האזור המורכב והלא מוסדר זה כדי להזרים באופן סמוי את הנפט שלה לשווקים הבינלאומיים.
לפי גורמים רשמיים בממשלת ארה"ב, איראן מנצלת את נתיב המים הזה ואת אזור החוף סביב חצי האי אל-פאו al-Faw בעיראק כדי לבצע העברות נפט מספינה לספינה ולערב מטענים של נפט גולמי איראני עם מטעני נפט ממדינות אחרות. באמצעות הערבוב, איראן יכולה לטשטש את מקור הנפט, מה שמקשה הרבה יותר על חברות ספנות ורשויות ממשלתיות לזהות נוכחות של נפט איראני.
שטרי מטען מזויפים, ממשל מקומי לקוי ושחיתות אנדמית בנמלים עיראקים, כמו גם רשת של בעלי ברית גלויים וסמויים של איראן בממשלת עיראק, עוזרים להקל על הטקטיקות הללו, מה שמאפשר לאיראן להשתמש בהן יותר ויותר, ולשלוח את הנפט שלה לקונים המוכנים לרכוש את הנפט האיראני במחירים מוזלים.
ארה"ב הגיבה בחריפות על הפרת סנקציות הנפט שהטילה על אירן, ונצואלה, וצפון קוריאה, וחשוב שישראל לא תיכלל עם מדינות אלו.
שטרי מטען מזויפים, ממשל מקומי לקוי ושחיתות אנדמית בנמלים עיראקים, כמו גם רשת של בעלי ברית גלויים וסמויים של איראן בממשלת עיראק, עוזרים להקל על טקטיקות ייצוא הנפט של איראן
עד שיתקבלו תשובות טובות לשאלות אלו – אין לאשר את ההסכם, ויש לאסור על קצא"א לממש אותו. או כפי שאמר שר הבטחון בני גנץ, להקפיא את ההסכם.
עסקת הנפט של קצא"א
⚠️ סכנה לביטחון ישראל ⚠️שר הביטחון בני גנץ מתנגד לעסקת הנפט!
בשבוע שעבר פורסם דו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שקובע – יש לדחות את העסקה בשל סיכונים לביטחון ישראל.
•חשש לפגיעה מאיראן ועזה במכליות הנפט
•סכנה למתקני ההתפלה
???????? pic.twitter.com/7KP7ibYoOA— שומרי הבית (@homelandguards) December 9, 2021
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואמנון פורטוגלי פרסם בעבר פוסטים נגד פיתוח מאגרי הנפט. אשרינו שלא שמענו לעצותיו שנתבדו. אני תוהה אם גם אנשים האמורים להיות מקצועיים,כמו עיתונאים, מביעים דעותיהם בהתאם לאג' נדה שלהם ומתארים את המציאות בהתאם, ולא כפי שהיא בפועל.