אסונות משטריים הם עדיין אסונות, גם אם הם קטנים ביחס לאסונות גדולים מהם. כך גם ביחס ליוזמות החקיקה שבמסגרת ההפיכה המשטרית.

על פי דיווחים אתמול (רביעי) – אותם צריך לקבל בספקנות הראויה – מונחת על שולחן הדיונים בחסות בית הנשיא ההצעה מצד הקואליציה, לזנוח לפי שעה את היוזמות הנוגעות לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולביקורת שיפוטית על חוקים, ולהתמקד בשני עניינים אחרים, שאינם הנושאים הנפיצים ביותר מבין חוקי ההפיכה המשטרית:

1. צמצום הביקורת השיפוטית לפי עילת הסבירות על החלטות הממשלה;
2. מתן חופש לממשלה להיעזר בייצוג משפטי פרטי, במקום על ידי משרד המשפטים, בכל עתירה שתוגש נגד מליאת הממשלה – להבדיל מעתירות נגד שרים ספציפיים.

לפי ההצעה, החלטות של מליאת הממשלה יהיו חסינות מפני ביקורת שיפוטית בשל עילת הסבירות, למעט בנוגע להחלטות שעניינן מינויים. החלטות שלטוניות של שרים ספציפיים לא יזכו לחסינות האמורה.

זה עשוי להיראות במבט ראשון כמו פשרה שאפשר לחיות איתה, אבל משמעות הדבר הוא שלממשלה ייווצר תמריץ חזק להעביר את רוב-רובן של ההחלטות שמתקבלות כיום על ידי שר מסוים, אל שולחן הממשלה.

זה עשוי להיראות במבט ראשון כמו פשרה שאפשר לחיות איתה, אבל משמעות הדבר הוא שלממשלה ייווצר תמריץ חזק להעביר את רוב-רובן של ההחלטות שמתקבלות כיום על ידי שר מסוים, אל שולחן הממשלה

נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש עם צוותי המו"מ של הליכוד, יש עתיד והמחנה הממלכתי בבית הנשיא, 28 במרץ 2023 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

סדר היום של ישיבות הממשלה, שכולל כיום שמונה עד עשרה פריטים, יהפוך להיות רשימת מכולת ארוכה של עשרות החלטות, שיתקבלו בסרט נע, כחותמת גומי, על ידי הממשלה כולה. בכך, יפעלו השרים הדדית על מנת לחסן את החלטותיהם מפני ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות.

נכון, סבירות אינה הכלי היחיד בארגז הכלים של הביקורת השיפוטית המנהלית. בית משפט יכול לבקר החלטה שלטונית גם בעילות של חריגה מסמכות, שיקולים זרים, הפרת כללי הצדק הטבעי, מידתיות ועוד – אך אלה אינן חופפות באופן מלא לעילת הסבירות.

חיסון גורם שלטוני כלשהו – אפילו גורם בכיר כמו ממשלת ישראל – מפני ביקורת שיפוטית בשל עילת הסבירות, מהווה הזמנה לאותו גורם שלטוני לקבל החלטות בלתי סבירות באופן קיצוני. באין דיין, אין דין.

חיסון גורם שלטוני כלשהו – אפילו גורם בכיר כמו ממשלת ישראל – מפני ביקורת שיפוטית בשל עילת הסבירות, מהווה הזמנה לאותו גורם שלטוני לקבל החלטות בלתי סבירות באופן קיצוני. באין דיין, אין דין

ההסכמה המתגבשת השנייה, הנוגעת לייצוג משפטי פרטי של הממשלה כל אימת שזו תחפוץ – מסוכנת באותה מידה. גם כאן, ההבחנה בין החלטות של הממשלה כולה לבין החלטות של שרים פרטניים מבחינת הזכות להיעזר בייצוג משפטי פרטי בלא צורך באישור היועצת המשפטית לממשלה, מייצרת תמריץ חזק לממשלה להעביר החלטות, שהתקבלו עד עתה על ידי שרים מסוימים, אל שולחנה של הממשלה.

אם זה מה שיסייע לשר התחבורה, או לשר הבריאות, או לשר הכלכלה, לקבל את הזכות לשכור עורך דין פרטי בלי כאב הראש הכרוך בהיותו של השר תלוי בשיקול דעתה של היועצת המשפטית לממשלה – השרים לא יהססו וכך יפעלו.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התוצאה תהיה, גם כאן, התארכות משמעותית של רשימת ההחלטות שהממשלה מקבלת בישיבותיה – מגמה שהרווח בצידה, מבחינת האינטרס קצר הטווח של השרים, הוא כפול: גם חיסון מפני ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, וגם האפשרות לשכור עורך דין פרטי שייצג את הממשלה, היה ותוגש עתירה נגד אותה החלטה שלטונית.

לצד זאת, ייגרם נזק חמור לעצם רעיון השלטת שלטון החוק וכללי מנהל תקין על הממשלה עצמה.

אם הממשלה תהיה חופשית לקחת ייצוג משפטי עצמאי כדי להגן על כל החלטה שלה, פירוש הדבר הוא שהממשלה תראה עצמה חופשית מלהתייחס לייעוץ המשפטי שהיא תקבל מהיועצת המשפטית לממשלה ומערך הייעוץ המשפטי הממלכתי.

זה לא יהיה כל כך חשוב מה חוות הדעת של יועמ"ש משרד האוצר, או משרד הביטחון, או משרד ראש הממשלה. הממשלה פשוט תוכל להתעלם מהם, ואחר כך לייתר אותם, ולהביא עורך דין פרטי שיגן בכל מחיר על כל החלטה שלטונית, גם אם היא מופרכת ובלתי סבירה באופן קיצוני.

זה לא יהיה כל כך חשוב מה חוות הדעת של יועמ"ש משרד האוצר, או משרד הביטחון, או משרד ראש הממשלה. הממשלה פשוט תוכל להתעלם מהם ולהביא עורך דין פרטי שיגן בכל מחיר על כל החלטה שלטונית

על פי המצב כיום, כל בקשה לאפשר ייצוג פרטי לשר מסוים, לממשלה או לרשות שלטונית כלשהי, שלא על ידי אנשי הפרקליטות, צריכה לקבל את אישור היועצת המשפטית לממשלה. אישורים כאלה ניתנים במשורה, גם אם הם פחות נדירים מאשר בעבר.

בית המשפט העליון בעת הדיון בעתירות בעניין מינוי אריה דרעי לשר בממשלה, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

זאת, על מנת לשמור על איזון עדין: מצד אחד, לאפשר לשר שהחליט בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי להשמיע את עמדתו בבג"ץ ולנסות לשכנע שאנשי הייעוץ המשפטי טועים והוא צודק; ומצד שני, להימנע מיצירת נורמה שבה המדינה מדברת בכמה קולות בבית המשפט, ושבה כל שר מרשה לעצמו לחלוק על חוות הדעת המשפטית של היועצת, שעמדותיה מחייבות את הרשות המבצעת כל עוד לא אמר בית המשפט אחרת.

אם נציגי המחנה הממלכתי ויש עתיד בשיחות בבית הנשיא סבורים שמדובר במחיר זניח, שכדאי לשלם אותו בתמורה לשקט מצד הקואליציה בגזרות המרכזיות של הוועדה לבחירת שופטים והגבלת הביקורת השיפוטית – טעות בידם.

אם נציגי המחנה הממלכתי ויש עתיד בשיחות בבית הנשיא סבורים שמדובר במחיר זניח, שכדאי לשלם אותו בתמורה לשקט מצד הקואליציה בגזרות המרכזיות – טעות בידם

כרסום היכולת להשליט את שלטון החוק על ממשלת ישראל, יוביל לאותה תוצאה שאליה מובילים כלל חוקי ההפיכה המשטרית: לא רק ירידת קרנו של בית המשפט או קרנם של משפטני השירות הציבורי – אלא ירידת קרנו של שלטון החוק עצמו.