שלל אזהרות המודיעין והמידע שעמד לפני צה"ל ערב התקפת חמאס, הוא מדהים. מדהים בהיקפו, בעומקו, ובעיקר מדהים מדוע צה"ל לא פעל כדי להגן על מדינת ישראל. הרי זו משימתו העיקרית. לשם כך הוא מקבל עשרות מיליארדים כל שנה ואת הדבר היקר ביותר מבחינת אזרחי ישראל – את אמונם. את הביטחון שהצבא יגן עליהם מול כל אויב בכל רגע של חייהם. בכל מקום.
שלוש אזהרות של סימני מודיעין קיבל הרמטכ"ל הרצי הלוי ערב התקפת חמאס. 10 שעות לפני, 5 שעות לפני ושעתיים קודם.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
ביום שני בבוקר בחר פרשן חדשות 12 עמית סגל למצות את הפרשנות שלו על הבחירות בהונגריה בציוץ ארוך למדי בחשבון ה-X שלו בשפה האנגלית, הפונה לקהל בינלאומי. בתרגום חופשי, סגל כתב:
האירוניה: מה שנתן לוויקטור אורבן כוח סוחף הוא עכשיו גם מה שריסק אותו – אותה שיטת בחירות אזורית שהוא עצמו תכנן.
אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב ומכהן כמדען הראשי של המרכז האינטרדיסצילפינרי לחקר הנתונים באוניברסיטה העברית
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
חוק עונש מוות למחבלים פלסטינים הוא חוק בלתי מוסרי בעליל, ויש לסרב לפעול לפיו. אמנם, ענישת מוות למחבלים אינה בבחינת רעיון חדש. זהו רעיון שכבר נבחן בעבר בארץ, ונפסל. הוא נפסל, בראש ובראשונה משום שעונש מוות אינו מהווה מהלך אפקטיבי, לא למחבלים ולא לרוצחים על דרך הכלל.
מחקרים אמפיריים מהעולם כולו מראים שהוצאה להורג אינה יוצרת הרתעה ממשית לטווח הארוך ולכן לא משיגה את מטרתה. ולהיפך: הוצאה-להורג מעוררת חלחלה וזעם ומגבירה רגשות של נקם ושנאה.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הטענה שעונש המוות הוא חמור באופן בלתי רגיל, ולכן איננו בסמכותנו כבני אדם, היא טענה שגויה – משני הצדדים במקביל. עונש המוות אינו חמור יותר מאשר, למשל, שלושה מאסרי עולם. יתירה מזו: במידה מסויימת מאסר עולם הוא עונש אכזרי בהרבה, משום שהוא כולל התעללות קשה. אנחנו כופים על אדם לשבת בתא קטן וצפוף לשארית חייו, ולצפות בטלויזיה בעיניים ריקות במשך 20 שעות ביממה. ללא חברים, משפחה, קריירה, או סיבה לחיות. זו התעללות שלא תאומן. עונש מוות מהיר הוא הרבה יותר רחום ויותר אנושי, הן כלפי הנידון והן כלפי משפחתו.
יש שיגידו: ולמרות זאת, אנחנו כבני אדם עשויים לעשות טעויות, ולכן לא נוכל לגזור דין מוות. התשובה פשוטה: ואם היינו גוזרים עליו מאסר עולם והתגלה שזו טעות. האם נוכל להחזיר לאדם 20 שנה מחייו? האם נוכל להחזיר לו את עלומיו? האם נוכל להשכיח ממנו את הזיכרונות, ההשפלות, הרגשות שחווה בכלא? האם אנחנו אלוהים, שנגזול מאדם חצי מימי חלדו? ולמרות זאת, אנו נוטלים לעצמנו את החרות להטיל על אדם עונשים נוראיים. אין שום דבר בעונש המוות שהוא חריג ביחס לעונשים אחרים.
עניין נוסף שיש לדון בו הוא ההשפעה המוסרית עלינו, על מבצעי גזר הדין. דהיינו: אמנם הנידון ראוי לעונש מוות, אבל אנחנו כבני אדם מוסריים לא מוכנים לבצע גזר דין כזה. זוהי פשוט פסדו-מוסריות, שנועדה לכסות על נפש רכה מדי. מי שמרחם על מחבל, הוא בעצם מתאכזר לקורבנותיו. ומי שנפשו רכה מדי, הוא אינו מתאים לתפקיד שופט. המוסריות עצמה מחייבת את הריגתו של האיש. אם כי חשוב לומר שגזר הדין יבוצע באופן מהיר וחלק, ולא בסקילה או תלייה פומבית, משום שאיננו רוצים לראות בסבלו של האיש. לא עבורו – אלא עבורנו.
טענה נוספת מגיעה מהמחוזות הפרקטיים. דהיינו, האם עונש מוות הוא בכלל יעיל? זו שאלה מצויינת. בעבר האמינו שלא. כיום הדברים השתנו. להבנתי השבכ דווקא תומך כעת בעונש מוות – תחת תנאים מסויימים – ומסיבות פרקטיות. מוטב שנניח דברים אלו למומחים שמבינים את המציאות טוב יותר מאיתנו. טענה נוספת וחשובה, שלא הוזכרה בכתבה, היא היותו של האדם יצור אנושי בעל "צלם אלוהים". וכאן אכתוב בקצרה שאמנם כל אדם נולד עם צלם אלוהים, אבל בהחלט ניתן לומר שיש בני אדם שהרסו בעצמם את צלם האלוהים שלהם. למשל, חלק מהנוחבות. למשל רוצחי משפחת פוגל. בעיניי יש להתייחס אליהם כחיות ובהמות גם מבחינה משפטית. אלו לא בני אדם כלל. אז איפה בדיוק עובר הקו? אני לא יודע. אבל אני כן יודע – וגם אתם יודעים היטב – מי נמצא עמוק מעברו השני.
כעת נגיד כמה מילים על נקם. נקמה היא הבסיס לחברה אנושית ולמשפט בכלל. התחושה ש"אין דין ואין דיין" מובילה ישירות להתפרקות חברות אנושיות. בסופו של דבר מי שעומד מאחורי העונש הוא לא השופט אלא החברה כולה. ובמצב הנוכחי, החברה הישראלית דורשת עונש מוות. זו דרישה כוללת שמגיעה מכל שכבות העם. בסופו של דבר מי שקובע את הסוציולוגיה הוא העם, ומי שקובע את המשפט הוא הסוציולוגיה.
נסיים בפלסטינים: עצם העובדה שהוזכרו כאן הבלים כדוגמת משא ומתן והסכמי שלום, אומרת דרשני. המחבלים הפלסטינים לא אונסים ורוצחים בגלל כיבוש או הסכמי שלום. הם עושים זאת בגלל חינוך עמוק מאוד לדה-הומניזציה כלפי יהודים. אלו אנשים אידיאולוגיים מאוד, שמאמינים באמת ובתמים בזכותם לאנוס יהודיות כשלל מלחמה, ולהשתלט על העולם בשם האיסלאם. וכאן אנחנו מגלים סיבה נוספת לעונש מוות: יש אנשים עלי אדמות שהם מקולקלים לחלוטין, ואינם ברי שיקום. אין לנו אפילו את הציפייה שיבינו בעתיד את חומרת מעשיהם. אנשים כאלו יש להוציא להורג – לא רק עבור החברה אלא גם עבורם. כי עם כל הצער, זו הדרך היחידה להגן עליהם מפני עצמם.
עבור רוב הציבור הישראלי, השם אבן ח'לדון (1332–1406) נתפס אולי כפרק רחוק בהיסטוריה. אך בפועל, ההוגה שנחשב לאבי הסוציולוגיה וההיסטוריוגרפיה המודרנית הניח בחיבורו המונומנטלי "המוקדימה" (ההקדמה) נוסחה פנומנלית להבנת חוקי הקיום והקריסה של מדינות.
אבן ח'לדון לא עסק בתיאור כרונולוגי יבש, אלא ב"מדע הציוויליזציה". התובנות שלו לגבי שחיקת ערכים, הקצנה ודה-הומניזציה הן מראה המוצבת מול פניה של החברה הישראלית בשנת 2026. הבבואה הנשקפת ממנה צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שחפץ בהישרדות המדינה.
מוחמד פריג הוא יזם חברתי ומנהל תוכנית "צעד" - תקשורת בונה אמון.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חביבי, אתה לא מבין במודיעין. אולי בסרטי בוליווד אתה מבין, אבל מודיעין זה גדול עליך.
אין קשר בין התרעה אמיתית למלחמה ובין פייק שיוצרים כמה סוכני תעמולה ופרסומאים בתיאום עם כמה בכירים במטכ"ל. אין קשר בין רפורמה משפטית, גם את תכנו אותה בשקר "הפיכה משטרית" ובין אם זה משפיע או לא על החמאס. כי מחר, גם הכנסת גורמי שמאל לממשלה יכולים בפרשנות עקומה להתפרש ע"י החמאס כעידוד לפתוח במלחמה (אם החמאס ישרוד אחרי המלחמה הזאת). המטכ"ל נפל בבור היקוש של הפגנות בלפור וקפלן ולקח צד שמאלה. ההפגנות שסדקו את החברה הישראלית היו אחת הסיבות שעודדו את החמאס להקדים את המלחמה ולהפתיע.
הטענה שלך דומה לטענת אנס שמאשים את האישה על שהוא אנס אותה בגלל שהיא היתה בלונדינית יפה מדי. להיות בלונדינית ויפה זה לגיטימי, כמו שלבצע רפורמה משפטית במערכת משפט מסואבת, מקולקלת ומוטה של אהרון ברק זה לגיטימי. אבל תגובת השמאל, כמו האונס, הם הם הלא לגיטימיים. שיח פוליטי חייבים לנהל במסגרות פוליטיות חוקיות, ולא בהפגנות אלימות, גסות ובזויות, שרק הורסות את החברה הישראלית ומסכנות את קיום המדינה.
החמאס מכין עצמו למפץ גדול מרגע הקמתו (ולא ישראל הקימה אותו) ויצא למלחמה מרגע שהתקיימו מינימות תנאים שהגדיר לעצמו. הסדקים בחברה הישראלית שהשתקפו בתקשורת המעוותת ציירו לחמאס מציאות מדומה קשה מהאמת והאיצו בחמאס לפעול. אבל בין אם נתניהו נזף בצבא ובמערכת הבטחון על לקיחת חלק במאבק החברתי, זו לא סיבה לצבא ולגופי המודיעין להפסיק לעקוב ולהבין את המציאות הצבאית. ל ה י פ ך, מצב נפיץ כזה היה צריך להגביר את הכוננות ואת האיסוף המודיעיני. אבל המודיעין רופף את האיסוף, הכחיש דיווחים מתריעים, העניש חוקרות ביח' 8200 ותצפיתניות על שהתריעו. זה הכשלון. זה המחדל. ואין בין זה ובין הרפורמה המשפטית דבר וחצי דבר, לצרות שהשמאל מנסה להונות ולטייח.
ואו..
אני חושבת שהפוסט הזה הוא הדבר הרציני שקראתי מזה זמן רב.ואני לא פוליטיקאית ולא מבינה בפוליטיקה,אבל גם אני זוכרת את הסיאואציות שנכתבו בפוסט כולל האזכור של מלחמת יום הכיפורים שאז הייתי חיילת בסדיר .שנים האשמתי את גולדה מאיר שבגללה נפל הארוס שלי שעמדנו להינשא.עד שאחרי 50 שנה נפתחו היומנים והבנתי שלא גולדה היתה אחראית למחדל .כשפרצה מלחמת השבת השחורה(הבנתי שרוצים לשנות את שם המלחמה.בצדק רב)
אני תהיתי,האם לא למדנו כלום במשך 50 שנה ששוב היינו צריכים להיות. מופתעים למרות כל הטכנולוגיה שיש לצה"ל . אני גם לא שוכחת שלפני 50 שנה ישראל היתה סכה"כ. בת 25,היום כשהיא בת 75. האם היינו אמורים להיות מופתעים?
אין לי אף חטוף ברוך השם אבל כולם היו בניי כולם משפחה שלי,הכאב שלהם הוא הכאב שלי ,שוב ושוב אני נזרקת אל המחדל אותו אני והרבה משפחות חוו.
וכמו שכתוב בגלוי בפוסט..כל משפחה שאבדה מישהו יקר לה, כל משפחה שמישהו מהמשפחה נחטף בתום המלחמה חייבים לצאת לרחובות על מנת להחליף את הממשלה כולה.
שהיתה עסוקה ברפורמה מאשר ליכוד העם.אף אחד בממשלה לא עמד על ארבע כדי לתת רוח גבית לרמטכ"ל שרצה להיפגש עם ראש הממשלה ביבי נתניהו ולא זכה לראות את ראש הממשלה.(את זה אני זוכרת ולא צריכה אפילו לקרוא בין השורות .
משנת 1977 אני לא מתביישת לספר שעזבתי את המערך לטובת ליכוד ,שאז קרה המהפך ומנחם בגין עלה לשלטון ועשה היסטוריה .
כמו גולדה מאיר גם מנחם בגין לקחו אחריות על המחדל שקרה במשמרת שלהם,למרות שמישהו בדרג צבאי היה אחראי ולא הם .
אשם אבי מחדל הדמים,
מאפשר הפרוטקשן לחמאס,
שמנע חיסול סינוואר ופגיעה במנגנוני מימון חמאס, הפחדן שנמנע ממלחמת מנע נגד חיזבאללה המתעצם,
זה שדרס את אנשי המקצוע הישרים ומפעיל גם במלחמה מכונת שנאת חינם פלגנית,
זה שיצא לחופשות כשהוזהר ממלחמה אזורית,
זה שדחף לחוקים פרסונליים לעבריינים כששריו הולכים אצל העבריינים, האיש שמינה גזענים משיחיים לשרים תוך שנוער הפוגרומים משתולל, שאיפשר גזל מליארדים למשתמטים והאחזויות ומקורבים ומשרדים מיותרים במקום למגן את אשקלון והצפון, הוא שעמד על המרפסת ולא שמע, הלך לפני הארון ולא ראה, הוזהר שהרס הדמוקרטיה יביא חורבן הוא החוטא מביא דין שמים – חורבן:
משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים.
מפני שהיתה בו שנאת חינם.
הכפופים( המודיעין הצבאי) הביאו לפני הממונים עליהם ( הפוליטיקאים, השרים וראש הממשלה) רק את אותו מידע שהממונים רצו בכלל לשמוע.
והממונים רצו לשמוע רק שהחמאס בעזה "מורתע"
כך שהמידע שנגד את ה"קונספציה" פשוט סונן.
וכך, מידע ברור , שנאסף במשך שנים ובוודאי ערב המלחמה , לא הניע את המערכת להתארגנות מול האיום הברור.
התיאור הזה מצייר את הלוי באור עוד יותר גרוע מאשר אם לא היה מקבל התראות. אלף, בגלל הפחדנות מנתניהו וזה שאפילו לא העלה כוננות או לפחות העביר את ההתרעות לכל הכוחות בגבול. ובית, כי למרות שהוא ידע כבר מהלילה שיש תוכנית התקפה, ובטוח שמע על הבוקר שיש התקפה בפועל, במשך כל היום הראשון צה"ל כגוף גדול ומאורגן פשוט לא היה באירוע. היו אוסף של מפקדים ברמות שונות שהתמודדו ככל שיכלו באופן מקומי, ולא היה שום דרג פיקודי שארגן והפעיל כוחות ברמת הזירה כולה. זה כישלון הרבה יותר חמור מכל דבר אחר שקרה באותו יום.
גם אם נקבל את הטענה המגוככת שהרמטכ"ל חשש מהתראת שווא (היו מספיק התראות ומידע שזו לא התראת שווא), עדיין יכל לפעול בדרכים רבות גם ללא הדרג המדיני כמו הפעלת נוהל 'כוננות עם שחר' שיכל למנוע נפגעים רבים. אז למה לא פעל והעדיף לשתוק? כי הוא חדל אישים בדיוק כמו חליווה