בפרפרזה על משל הצפרדע המתבשלת בסיר, מדינת ישראל הפכה למרק צפרדעים ענק. כל יום טומן בחובו עוד מנה של טירוף, והדרך היחידה להתמודד עם המציאות היא להתעלם ולהנות מהמים המתחממים בסיר.
במצב הנוכחי, מבזק חדשות ברדיו, שידווח כי שר המורשת עמיחי אליהו הטיל נשק גרעיני עם רוגטקה לעבר עזה – יישמע לנו הגיוני, ואחרי הידיעה הזו גם יעברו לדיווחי התנועה כי "מה כבר קרה?". ובזמן שאנחנו מתבשלים, המציאות שיוצרת עבורנו הממשלה ממשיכה לבעבע בסיר.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
הכותרות הראשיות עכשיו
תסריט דמיוני או בעצם לא כל כך. המודיעין הישראלי מגלה שמטוס מטען איראני נוסף המריא לכיוון ביירות כשהוא עמוס בנשק עבור ארגון חזבאללה. הצעד הראשון שננקט הוא הוראה לטייס לשוב לאיראן. אם הטייס לא נענה יש שתי אפשרויות – להפיל את המטוס, שלכל הדעות הוא ברגע זה מטוס צבאי עוין, או לחילופין להפציץ את מסלול הנחיתה בנמל התעופה של ביירות. דילמות כאלה יצטרכו בקרוב לקבל תשובות מהירות, שכן טהרן החלה ברכבת אווירית כדי לצייד מחדש את מה שנותר מאירגון חזבאללה.
האם להפיל מטוס עם נשק לחזבאללה, או לחילופין להפציץ את מסלול הנחיתה בנמל התעופה של ביירות – דילמות כאלה יתעוררו בקרוב כי טהרן פתחה רכבת אווירית לציוד מחדש של מה שנותר מחזבאללה
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
שנת המלחמה הייתה שנה קשה מכל הבחינות. נדמה שאנחנו ביום אחד ארוך שלא נגמר. סיוט מתמשך. אבל נושא אחד זועק יותר מכל ומסמל את השבר הנוראי שהגענו אליו.
במהלך השנה האחרונה החברה הישראלית עברה שינוי, ונדמה שהקונצנזוס שהיה ונעלם לגבי חשיבות החזרת החטופים – מסמל זאת יותר מכל. יחד איתו נעלמו ערכים שהיוו בסיס לקיומנו כאן. הערבות ההדדית, פדיון שבויים, אחריות המדינה לאזרחיה. לקיחת אחריות אישית.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סמוטריץ' לא בסדר, אנחנו לא בסדר.
נכון!
למה לחבר בין מחט לקרחת?
זו שגיאה תפיסתית, להציב את הקצאת הכספים לצורך איכלוס מבוקר של היהודים, על מול הקצאת משאבים למניעת ביזה, הרס מגמתי, איכלוס ערבי ללא כל רצון להשאיר שום נכס ארכאולוגי בהיסטוריה היהודית על תילו.
הייהוד צריך להיות הנדבך המשמעותי והחזק ביותר שימגר את ההרס והביריונות הפלסטינית
השילטון נמצא בידיהם. יש פה מבול מכוון של בעיות ששומרי הסף לא יוכלו לטפל בכולם. צריך להחליט מה היא ההפרה החוקית המסוכנת ביותר לקיומה של המדינה ולהמשיך משם. זה ימשך כך עד שתקום בישראל ממשלה נורמלית.
אז האיסלם היה לפני היהדות והפלסטינים לפני העברים והשומרון והר המנשה ראשית ההתיישבות היהודית אינו אלא פיקציה.
כמה קל לגבב שטויות ולהשוןת הרס עתיקות מסיבי של הפלסטינים לכמה קראוונים שנבנו ללא חפירות והרס טרסות בניגוד לנכתב. מלבד זאת טרסות יש בכל הר וגבעה ביו"ש ובבתיר ישנן עתיקות יהודיות בעליל מתקופת בית שני ומרד בר כוכבא.
יש משפט אחד במאמר שמבהיר את עומק הבלבול:
"… נעזוב גם את השאלה האם יש דבר כזה בכלל אתרי מורשת שלנו – הרי הפלסטינים מזהים חלק גדול מאתרי המורשת שאנו מכירים כ"שלנו" כ"שלהם"…".
ארכיאולגיה זה "מדע מדויק". לא הייתה פלסטין, לא היה עם פלסטיני (שאלה אם קיים היום) וממילא אין שום ממצא ארכאולוגי שקשור אליהם.
הבחירה להמיר עובדות בקונספציה זו שורש הבעיה. שים את העובדות על השולחן. הכל שלנו, אתם אולי עם בהתהוות של עשרות שנים. אולי.
מנקודת המוצא הזו תחליט שאתה רוצה להכיל, לתת, אבל שים את העובדות על השולחן. ההסכמה להכיל את הקונספציה ובמילים פחות מכובסות – לאמץ את השקרים, כששניכם יודעים שמדובר בשקר מתפרשת לא רק כחולשה אלא גם כטמטום והתוצאה – זלזול, התנשאות ובוז.
בטח לגיטימי שמי ששותף שלך בבעלות יתנגד לדרך ובטח ובטח נוכח התמורה המאד מפוקפקת.
אז מה יש לנו כאן? אנחנו "הילידים" של הארץ הזאת, כולה, יש פה אלפי אתרי ארכיאולגיה ובהם ממצאים הקשורים לעברנו שערכם לא יסולא בפז ויש פה כנופיות שלא רק שלא מוצאת שום ערך ארכיאולגיה, (אלא אם כפרט יוכל למכור חפץ זה או אחר בשוק השחור לעתיקות), כמדיניות בחרו להשמיד את אתרי העתיקות, לגרוס את הר הבית, לסלול כביש על מזבח יהושע בן נון ובמטרה להשמיד על תיעוד שמאיים עובדתית על הקונספציה.
אז ממה אתה מודאג? לא מהרס ערש תרבותנו, לא מניסיון להכחיד כל עדות לזיקה ולזכותנו על הארץ ואפילו לא סתם מהרס ממצאים ארכאולוגיים (כבן תרבות נורמלי), אתה מודאג שמה לא יצליחו במשימתם או מהעובדה שמישהו מאמת אותם עם העובדות.
במשפט אחד, אתה מעדיף לחיות בשקר על פני אמת. זכותך. אותי לא שכנעת