בפרפרזה על משל הצפרדע המתבשלת בסיר, מדינת ישראל הפכה למרק צפרדעים ענק. כל יום טומן בחובו עוד מנה של טירוף, והדרך היחידה להתמודד עם המציאות היא להתעלם ולהנות מהמים המתחממים בסיר.

במצב הנוכחי, מבזק חדשות ברדיו, שידווח כי שר המורשת עמיחי אליהו הטיל נשק גרעיני עם רוגטקה לעבר עזה – יישמע לנו הגיוני, ואחרי הידיעה הזו גם יעברו לדיווחי התנועה כי "מה כבר קרה?". ובזמן שאנחנו מתבשלים, המציאות שיוצרת עבורנו הממשלה ממשיכה לבעבע בסיר.

* * *

בשבוע שעבר החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על שורה של צעדי ענישה לרשות הפלסטינית. בין הצעדים, שפעם היו פותחים מהדורה והפעם עוררו פיהוק, הייתה הכשרה של חמישה מאחזים, אישור של אלפי יחידות דיור בגדה, ועוד צעד אחד: אישור של הקבינט לאכיפה נגד שוד והרס אתרי מורשת בשטחי B.

הקבינט החליט על שורת צעדי ענישה לרשות הפלסטינית, שפעם היו פותחים מהדורה והפעם עוררו פיהוק. בהם: הכשרת מאחזים, אישור אלפי יחידות דיור בגדה, ואישור לאכיפה נגד שוד והרס אתרי מורשת בשטחי B

לכאורה ידיעה שולית לעומת הסנקציות הראשונות, אבל כיאה לצעד שעוסק בארכאולוגיה, צריך לנקות כמה שכבות כדי להבין שבפועל מדובר בהכרזה רשמית של מדינת ישראל על ביטול ההבחנה שנעשתה בהסכמי אוסלו בין אזורים בהם האחריות האזרחית היא ישראלית (שטחי C), לבין האזורים בהם האחריות האזרחית היא של הפלסטינים (A ו-B).

המשמעות המעשית של ההחלטה היא, שכעת, כל פיתוח או בניה פלסטינית חדשה בשטחי B נמצאים תחת סכנה של הרס מצד המנהל האזרחי.

בגדה המערבית יש כ-6000 אתרים ארכאולוגיים מוכרים. בכל יישוב פלסטיני כמעט – עיר, עיירה או כפר בגדה, יש עתיקות ושרידים קדומים. כדי לקבל תעודת ביטוח לכך שלא יהרסו להם את הבנייה בהמשך בטענה להרס אתר מורשת, יצטרכו הפלסטינים לקבל אישור של קצין המטה לארכאולוגיה במנהל האזרחי.

בטור שכתב חבר הכנסת צבי סוכות "קוברים את המדינה הפלסטינית" בערוץ 7, הוא שם את ההחלטה הזו בקונטקסט הנכון וכתב:

"הסכם אוסלו לא קדוש יותר ומדינת ישראל מושכת לעצמה את הסמכויות לאכוף את החוק בכל אתרי המורשת שלנו, גם בשטחי בי דוגמת הר עיבל, תל ארומה וכו'".

כיאה לצעד שעוסק בארכאולוגיה, יש לנקות שכבות כדי להבין, שמדובר בהכרזה רשמית של ישראל על ביטול ההבחנה שנעשתה בהסכמי אוסלו, בין אזורי אחריות אזרחית ישראלית לבין אזורי אחריות פלסטינית

נעזוב את האמירה על "אתרי המורשת שלנו" שמדגישה כמה סלקטיבי העניין של סוכות בארכאולוגיה. נעזוב גם את השאלה האם יש דבר כזה בכלל אתרי מורשת שלנו – הרי הפלסטינים מזהים חלק גדול מאתרי המורשת שאנו מכירים כ"שלנו" כ"שלהם". אבל הנקודה המשמעותית היא שהארכאולוגיה ואתרי המורשת נכנסים כעת לקונטקסט שמשתמשים בו המתנחלים – כאמצעי לאחיזה בשטח, ותו לא.

לממשלה דחוף לכאורה "להגן" על אתרי המורשת בשטחי B, אבל קודם שווה לבדוק מה עושה קמ"ט ארכאולוגיה, שאחראי במנהל האזרחי על אתרי המורשת והארכאולוגיה בשטחי C.

לפני כשנה השיקה הממשלה את תכנית החירום להגנה על עתיקות בגדה המערבית, אותה מוביל משרד המורשת של עמיחי אליהו. מתוך 150 מיליון השקלים שהקציבה הממשלה עבור התוכנית – רק 10 מיליון שקלים הוקצבו למניעת שוד, פחות מ-10%. רובם יועדו לייהוד ופיתוח תיירותי של אתרי מורשת.

אילוסטרציה של "עמק שווה" להקצאת תקציבים של משרד המורשת

בפועל, בחלוף שנה מאז אותה הכרזה, קמ"ט ארכאולוגיה אינו מצליח להשתלט על שוד העתיקות בשטחי C. ומה עם בנייה לא חוקית או פיתוח באתרי מורשת בשטחי C?

לפני כשנה השיקה הממשלה תכנית חירום להגנה על עתיקות בגדה המערבית, בהובלת משרד המורשת של עמיחי אליהו. מתוך 150 מיליון הש"ח שהוקצבו לתוכנית – רק 10 מיליון ש"ח הוקצבו למניעת שוד

גם שם סלקטיביות היא לא מילה גסה. קחו לדוגמה את העיירה הפלסטינית בתיר, דרומית מערבית לירושלים. עיירה שהטרסות החקלאיות העתיקות שלה נמצאות עדיין בשימוש ומעידות על אלפי שנים של פעילות אנושית במקום. לכן גם הוכרזה ב-2014 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי בפלסטין. שם, כחצי קילומטר מהעיירה, בליבת האתר, עלה בדצמבר האחרון מאחז של מתנחלים.

זה אינו הניסיון הראשון של מתנחלים להקים מאחז במקום, אך שני הניסיונות הקודמים זכו לתגובה מהירה מצד הרשויות הישראליות. הפעם, בצל המלחמה, לא פונה המאחז, קצין מטה ארכאולוגיה לא מילא את תפקידו, והעבודות שבמסגרתן נעקרו עצי זית ונפגעו עשרות טרסות, ממשיכות במהירות.

<span style="color: #7f7f7f; font-size: 12px;">מאחז בליבת אתר המורשת העולמי של אונסק"ו בבתיר, איפה קמ"ט ארכאולוגיה? צילום: עמק שווה</span>

אז אם קמ"ט אינו עושה את תפקידו בשטחי C, עכשיו הוא יפעל בשטח B. בדיחה עצובה. היעד הראשון לפעילות קמ"ט בשטח B הוא כמובן הר עיבל, שם מבקשים המתנחלים לעצור את תכניות הפיתוח הפלסטיניות. ועדת המשנה לענייני שטחים של הכנסת (עכשיו בראשותו של סוכות) דנה בנושא כבר פעמיים בשנה האחרונה. לאחר הדיון הקודם כתבנו כאן כך:

"מה שלא נשמע בדיון הוא אפילו קול אחד שמטיל ספק בקונספציה, לפיה על ישראל לנהל אתר בשטח B, כי חברי הכנסת מהאופוזיציה הפקירו את הזירה ולא הטריחו עצמם לדיון".

בצל המלחמה, לא פונה המאחז מליבת האתר שהוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמי בפלסטין. קמ"ט ארכאולוגיה לא מילא את תפקידו, והעבודות שבמסגרתן נעקרו עצי זית ונפגעו עשרות טרסות, ממשיכות במהירות

מאז חלפה חצי שנה והקונספציה של המתנחלים שוב ניצחה. ביום חמישי הקרוב תתכנס הוועדה פעם נוספת, תסמכו על המתנחלים שזה לא יגמר רק בהר עיבל וגם לא בתל ארומה, ממרק הצפרדעים הזה הם ימזגו מנות רבות. אל תדאגו, יש מספיק לכולם.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".