בפרפרזה על משל הצפרדע המתבשלת בסיר, מדינת ישראל הפכה למרק צפרדעים ענק. כל יום טומן בחובו עוד מנה של טירוף, והדרך היחידה להתמודד עם המציאות היא להתעלם ולהנות מהמים המתחממים בסיר.
במצב הנוכחי, מבזק חדשות ברדיו, שידווח כי שר המורשת עמיחי אליהו הטיל נשק גרעיני עם רוגטקה לעבר עזה – יישמע לנו הגיוני, ואחרי הידיעה הזו גם יעברו לדיווחי התנועה כי "מה כבר קרה?". ובזמן שאנחנו מתבשלים, המציאות שיוצרת עבורנו הממשלה ממשיכה לבעבע בסיר.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.
גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
בממשלת ישראל אין חשיבה מעמיקה על היום שאחרי המלחמה הרב זירתית. ישנו ראש ממשלה שאומר – וכולם מצייתים. מוצגים במאמר שמונה מהלכים לצורך הבאת ישראל למציאות חדשה ורגועה, כפי שהיא מופיעה בהצהרת הכוונות במגילת העצמאות. ראש הממשלה הזה מוזכר במהלך הראשון בהם, כי רק כך ניתן ליישם חשיבה רצינית על עתידנו לטווחים הבינוני והארוך.
מהלך ראשון: "שחרור" נתניהו
הניסיון של השנתיים וחצי האחרונות וגם קודם לכן מראה, שכל עוד לא נסלק את בנימין נתניהו – המבוך שנקלענו אליו ילך ויעמיק. הדרך שמאפשרת את סילוקו היא עסקת שחרור מהמשפט תמורת עזיבתו את הפוליטיקה הישראלית.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סמוטריץ' לא בסדר, אנחנו לא בסדר.
נכון!
למה לחבר בין מחט לקרחת?
זו שגיאה תפיסתית, להציב את הקצאת הכספים לצורך איכלוס מבוקר של היהודים, על מול הקצאת משאבים למניעת ביזה, הרס מגמתי, איכלוס ערבי ללא כל רצון להשאיר שום נכס ארכאולוגי בהיסטוריה היהודית על תילו.
הייהוד צריך להיות הנדבך המשמעותי והחזק ביותר שימגר את ההרס והביריונות הפלסטינית
השילטון נמצא בידיהם. יש פה מבול מכוון של בעיות ששומרי הסף לא יוכלו לטפל בכולם. צריך להחליט מה היא ההפרה החוקית המסוכנת ביותר לקיומה של המדינה ולהמשיך משם. זה ימשך כך עד שתקום בישראל ממשלה נורמלית.
אז האיסלם היה לפני היהדות והפלסטינים לפני העברים והשומרון והר המנשה ראשית ההתיישבות היהודית אינו אלא פיקציה.
כמה קל לגבב שטויות ולהשוןת הרס עתיקות מסיבי של הפלסטינים לכמה קראוונים שנבנו ללא חפירות והרס טרסות בניגוד לנכתב. מלבד זאת טרסות יש בכל הר וגבעה ביו"ש ובבתיר ישנן עתיקות יהודיות בעליל מתקופת בית שני ומרד בר כוכבא.
יש משפט אחד במאמר שמבהיר את עומק הבלבול:
"… נעזוב גם את השאלה האם יש דבר כזה בכלל אתרי מורשת שלנו – הרי הפלסטינים מזהים חלק גדול מאתרי המורשת שאנו מכירים כ"שלנו" כ"שלהם"…".
ארכיאולגיה זה "מדע מדויק". לא הייתה פלסטין, לא היה עם פלסטיני (שאלה אם קיים היום) וממילא אין שום ממצא ארכאולוגי שקשור אליהם.
הבחירה להמיר עובדות בקונספציה זו שורש הבעיה. שים את העובדות על השולחן. הכל שלנו, אתם אולי עם בהתהוות של עשרות שנים. אולי.
מנקודת המוצא הזו תחליט שאתה רוצה להכיל, לתת, אבל שים את העובדות על השולחן. ההסכמה להכיל את הקונספציה ובמילים פחות מכובסות – לאמץ את השקרים, כששניכם יודעים שמדובר בשקר מתפרשת לא רק כחולשה אלא גם כטמטום והתוצאה – זלזול, התנשאות ובוז.
בטח לגיטימי שמי ששותף שלך בבעלות יתנגד לדרך ובטח ובטח נוכח התמורה המאד מפוקפקת.
אז מה יש לנו כאן? אנחנו "הילידים" של הארץ הזאת, כולה, יש פה אלפי אתרי ארכיאולגיה ובהם ממצאים הקשורים לעברנו שערכם לא יסולא בפז ויש פה כנופיות שלא רק שלא מוצאת שום ערך ארכיאולגיה, (אלא אם כפרט יוכל למכור חפץ זה או אחר בשוק השחור לעתיקות), כמדיניות בחרו להשמיד את אתרי העתיקות, לגרוס את הר הבית, לסלול כביש על מזבח יהושע בן נון ובמטרה להשמיד על תיעוד שמאיים עובדתית על הקונספציה.
אז ממה אתה מודאג? לא מהרס ערש תרבותנו, לא מניסיון להכחיד כל עדות לזיקה ולזכותנו על הארץ ואפילו לא סתם מהרס ממצאים ארכאולוגיים (כבן תרבות נורמלי), אתה מודאג שמה לא יצליחו במשימתם או מהעובדה שמישהו מאמת אותם עם העובדות.
במשפט אחד, אתה מעדיף לחיות בשקר על פני אמת. זכותך. אותי לא שכנעת