מה עובר לבנימין נתניהו בראש? אני לא מתכוונת לנסיעה הראוותנית לאמריקה שכבר נדחקה מסדר היום, לתמונות המבוימות, לסיסמאות החלולות ולעיכוב בהחלטה להקדים את שיבתו לארץ אחרי האסון במג'דל שמס – אנחנו מכירים את הנפשות הפועלות ולא מופתעים.

אבל אני לא מצליחה להבין מה עובר לו בראש כשהוא מטפח את דונלד טראמפ ומכריז מלחמה גלויה על קמלה האריס. ראשיתה בעקיצה במהלך נאומו בקונגרס, המשכה בתדרוך של "גורם מדיני בכיר", ומשם הדרך קצרה להפיכתה ליעד למתקפות של כל הימין בארץ.

אני לא מבינה מה עובר לו בראש כשהוא מטפח את טראמפ ומכריז מלחמה גלויה על האריס. עקיצה במהלך נאומו בקונגרס, תדרוך של "גורם מדיני בכיר", ומשם הפיכתה ליעד למתקפות הימין בארץ

מר נתניהו הרי מכיר את שיטת המשטר הנוהגת בארה"ב. הוא יודע שאמנם לנשיא יש כוח רב, אבל הוא זקוק לאישור נפרד של שני בתי הקונגרס לכל חוק שהוא מנסה להעביר ולכל דולר שהוא רוצה להוציא. בשנותיו באמריקה למד שלצד בחירות לנשיאות אחת לארבע שנים, יש בחירות לקונגרס (שליש סנאט וכל בית הנבחרים) פעם בשנתיים.

בחמישים השנים האחרונות, רק פעמיים (2003-2007, 1977-1981) מפלגה אחת הצליחה לאחוז בשלושה מוקדי הכוח (בית לבן ושני בתי הקונגרס) במשך ארבע שנים ברציפות.

לא צריך להיות מומחה לארה"ב כדי להבין מדוע מדינה מאוימת שתלויה בארה"ב לא יכולה להתייחס למחצית הממסד הפוליטי כאל אויב (כאילו שחסרים לנו), מדוע תמיכה דו-מפלגתית היא חיונית, ולכן לא מתערבים בפוליטיקה הפנימית שם. עד הנהגת נתניהו ("ליגה אחרת") זה היה עיקרון מקודש.

מי יודע, אילו האריס ובעלה היהודי היו עולים לארץ, אולי היו "קפלניסטים". אבל הם לא מימשו את זכאותם לפי חוק השבות, רקורד ההצבעות שלה בנושאינו כשהייתה בסנאט משובח, וכעת התורמים פותחים את ארנקיהם, המתנדבים מתדפקים על דלתותיה, הסקרים מחייכים אליה ובחירתה לנשיאות בהחלט אפשרית.

מולה עומד טראמפ, שתומך כמוה בסיום המלחמה בעזה בהקדם. בניגוד אליה, הוא מאמין ב"אמריקה תחילה", גישה בדלנית שאינה תואמת את מעמדה של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי ותחליש את בנות בריתה

לא צריך להיות מומחה לארה"ב כדי להבין מדוע מדינה מאוימת שתלויה בארה"ב, לא יכולה להתייחס למחצית הממסד הפוליטי כאל אויב (כאילו שחסרים לנו) ומדוע תמיכה דו-מפלגתית שם היא חיונית לנו

לא אצטט אמירות שלו שניתן לפרש כאנטישמיות, או את האידאולוגיה של סגנו הנבחר שדוגל באיסור על הפלות גם במקרי אונס וגילוי עריות. אסתפק בעדותו העצמית לפיה אינטרסים ולא עקרונות הם שמנחים אותו, שהוא אינו סומך על יועצים אלא על תחושות הבטן שלו, ושהוא שונא "לוזרים".

אין לזלזל בהישגים מתקופת נשיאות טראמפ שנתניהו מתהדר בהם – העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ישראל בגולן, הסכמי אברהם. אבל מדובר באיש לא צפוי שיכול להתהפך עלינו תוך דקה, ולא נהיה ראשונים. מה עובר לנתניהו בראש כשהוא פועל לטובתו?

טראמפ סיפר, שבפגישתם באחוזתו בפלורידה הוא שאל את נתניהו מדוע יהודים מצביעים עבור דמוקרטים. מי שרואה את עצמו כמנהיג יהדות תבל ענה לו שכך הם התרגלו. תרגום: הם לא מסוגלים לחשוב באופן יסודי ועצמאי אלא הם פועלים מכוח מסורת בלבד. אילו רק היו מקשיבים לי, היו מתעשתים ותומכים בך.

טראמפ מרבה להשמיץ יהודים שמצביעים בעד דמוקרטים. ראש ממשלתנו, שיודע היטב לפנות אליהם כאחים בשעת הצורך, מצא לנכון לסייע לו עם הטיעון הזה, תוך עלבון אישי לכל יהודי דמוקרטי. מה עבר לו בראש, כשאמר את הדברים?

בעת כתיבת הדברים, הפלגנות בישראל הגיעה לשיא סביב החקירה בשדה תימן. רבות עוד ייכתב על השיסוי והמחנאות שנתניהו אימץ כשיטה, שנועדה לשמר את כוחו. במסגרתה כל אחד נבחן לפי "הלנו אתה או לצרינו" ו"סמול" היא קללה איומה במקום להיות עמדה פוליטית וחברתית לגיטימית. אבל לתקוף את קמלה האריס? שאולי תתיישב בינואר בחדר הסגלגל, ובכל מקרה תשפיע על המפלגה הדמוקרטית בשנים הקרובות? בשביל מה?

רבות עוד ייכתב על השיסוי והמחנאות שנתניהו אימץ כשיטה לשימור כוחו, במסגרתה "סמול" הוא קללה איומה במקום עמדה לגיטימית. אבל לתקוף את האריס, שאולי תתיישב בינואר בחדר הסגלגל? בשביל מה?

אבל אנחנו הרי יודעים מה עובר לו בראש. לפני כמה שנים מישהו אמר על נתניהו שעבורו חשיבה טקטית מתכווננת ליומן הצהריים, ותכנון אסטרטגי הוא עיתוני סוף השבוע. היעד – כותרות – הושג, אחרינו המבול.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.