בשבוע שבו מדינת ישראל אמורה לציין את יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, פנתה משפחתו בבקשה לדחות את האירועים בשל המלחמה המתחוללת. למרות זאת, המשפחה הדגישה שהעיקר הוא לא רק טקסי ההנצחה אלא המשך העיסוק במורשתו, בעיקר בזמנים סוערים ומורכבים שכאלה.

רבין, כמנהיג שבחייו ובמותו סימל את החתירה לשלום, הטביע מורשת אמיצה, שחשיבותה, גדולתה וצדקתה מקבלות משנה תוקף בייחוד בימים אלה: חתירה לשלום, מחויבות למאבק באלימות המאיימת על הדמוקרטיה, ויושרה ציבורית ללא פשרות.

רבין, כמנהיג שבחייו ובמותו סימל את החתירה לשלום, הטביע מורשת אמיצה, שמקבלת משנה תוקף בייחוד בימים אלה: חתירה לשלום, מחויבות למאבק באלימות המאיימת על הדמוקרטיה, ויושרה ציבורית

אנו מצויים בימים שבהם מדינת ישראל מנהלת מלחמת מגן בכמה חזיתות. ולצד מסירות חייליו והישגי צה"ל ומפקדיו, מתחדדת תחושת ההחמצה הנובעת מהיעדר מנהיגות פוליטית, המסוגלת לתרגם את ההישגים בשדה הקרב גם לגריפת הישגים מדיניים.

דווקא עכשיו, כאשר ידה של ישראל על העליונה, כשהישגיה הצבאיים מהדהדים, וכשברור שכל יום נוסף של מלחמה מייצר דשדוש במקום שרק מביא לקורבנות נוספים, דווקא עכשיו הזמן לשנות גישה ולאמץ מחדש את הציווי: "בקש שלום ורדפהו": להגיע להסדר מדיני יציב שיסיים את המלחמה, ישיב את החטופים הביתה, יחזיר את תושבי הצפון והדרום לביתם בבטחה וישקם את עזה.

ההנהגה הנוכחית אינה מממשת את ההזדמנויות שנוצרו, ואינה מכוונת את מהלך המלחמה כדי להוביל לתוצאות מדיניות משמעותיות. היא אינה מבינה שהישגים צבאיים הם אמצעי, לא מטרה. שהחזרת השבויים והחטופים היא חובה מוסרית ולאומית אשר יש לקדם ביתר שאת, תוך מינוף כל קלפי הלחץ האפשריים.

נכון, החלפת שלטון חמאס בעזה צריכה להוות יעד מרכזי. אך לא מבלי שנשמרים חיי אדם, עקרונות הדמוקרטיה, וערכים אוניברסליים אחרים שרבין דגל בהם כל חייו. היעדר החתירה להסדר מדיני משאיר את המדינה במצב, שבו כל חידוש של עימות ימשיך לגבות מחיר כבד וימשיך לסכן חיי חיילים וחפים מפשע.

שלום אינו עניין של חולשה או ויתור. הוא אינטרס לאומי מובהק, אשר חותר להבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל בטווח הארוך, להבטיח שמירה על זכויות אדם גם בזמני מלחמה, ולחזק את הדמוקרטיה דרך פשרה וחינוך לקידוש החיים, ולא המוות.

שלום אינו עניין של חולשה או ויתור. הוא אינטרס לאומי מובהק, אשר חותר להבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל בטווח הארוך, שמירה על זכויות אדם גם בזמני מלחמה, וחיזוק הדמוקרטיה

ההזדמנויות ההיסטוריות לפתח שיתופי פעולה אזוריים עם מדינות ערביות, דוגמת מצרים, ירדן, מרוקו, איחוד האמירויות וסעודיה, יכולות להיות אבן דרך בשאיפה ליציבות אזורית, ואף עשויות לייצר בסיס לשותפות חדשה עם הנהגה פלסטינית מתונה – ומימוש חזון שתי המדינות.

מורשתו של רבין היא תזכורת מתמדת לכך שאומץ לב אמיתי אינו רק אומץ בשדה הקרב, אלא גם אומץ להסכים ולבצע מהלכים שימנעו את המלחמה הבאה.

הפוליטיקה הישראלית זקוקה לשינוי גישה, לניהול ענייני המדינה באופן מקצועי ומושכל, ולניהול המלחמות לא כקרדום פוליטי, אלא מתוך מחויבות כנה לשלום, לשוויון בנשיאה בנטל, ולחינוך הדור הבא לחתירה לפיוס ופשרה.

רבין היה ועודנו דמות מופת של מנהיגות שמסמלת יושרה, עמידה ביעדים ארוכי טווח ואומץ לפעול בדרכים לא פשוטות כדי להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית.

בזמנים מאתגרים אלו, עלינו לאמץ את ערכיו המובילים – חתירה לשלום לצד יכולת לחימה מרוסנת ומכבדת. המנהיגות הישראלית נדרשת כיום יותר מתמיד להוביל באומץ את ישראל לדרך חדשה ומפויסת, דרך שתשאף לשמר את ערכי החיים, ותקיים דיאלוג ושיתוף פעולה עם עמי האזור.

מורשתו של רבין היא תזכורת מתמדת לכך שאומץ לב אמיתי אינו רק אומץ בשדה הקרב, אלא גם אומץ להסכים ולבצע מהלכים שימנעו את המלחמה הבאה. הפוליטיקה הישראלית זקוקה לשינוי גישה

ספק רב אם ההנהגה הנוכחית, שעיקר עניינה מתרכז בהישרדות ובהדיפת פרשיות וסקנדלים, מסוגלת להוביל כך את ישראל. זו לא הנהגה שיכולה או רוצה לכונן שלום, ולכן עליה לפנות את מקומה לאלתר. אנו משוועים לרבין חדש, שינווט באומץ את הספינה היקרה הזו – מדינת ישראל. היום, יותר מתמיד.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.