לאחר שנה וארבעה חודשים, כאשר המלחמה באה אל סופה – לפחות זמנית – הגיעה העת לבצע הערכה. מהי תוצאת המלחמה? כיצד השפיעה המלחמה על ביטחון המדינה ועל החברה הישראלית?
המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ביקש ממדגם מייצג של 811 ישראלים להעריך את תוצאות המלחמה באמצעות סקר שקיימה חברת iPanel ב-9-12 בפברואר. הממצאים מעידים על אכזבה ופסימיות של הישראלים, הן מהתוצאות הישירות של המלחמה והן מהשפעותיה הרחבות.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
זה פוסט שמסביר למה אתם לא יוצאים להפגין למרות שאתם יודעים שאתם צריכים. הוא רק מתחיל אחרת. תתמודדו.
לארי ניבן הוא סופר מדע בדיוני אמריקאי יליד 1938, שנודע בעיקר בזכות יצירתו "עולם טבעת", שזכתה להצלחה רבה ולפרסים יוקרתיים. הוא נולד בלוס אנג'לס, למד מתמטיקה ופסיכולוגיה, והשתמש בידע שלו לבניית עולמות מורכבים ומלאי דמיון בספריו.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
צמרת מערכת הביטחון המומה מהחרב שמנחית עליה ראש הממשלה ומתלבטת
כיצד להגיב. עליה להפנות מבט צפונה וללמוד ממה שקרה לצבא בטורקיה.
* * *
עד כמה שזה עשוי להיראות מוזר, יש דמיון רב בין שתי המדינות, ישראל וטורקיה. שתיהן שוכנות בשולי אירופה הדמוקרטית ובשתיהן כוננה דמוקרטיה בעקבות מהפכה חברתית שבה היה שותף הצבא.
פרופ' יורם פרי הוא סוציולוג פוליטי שפרסם ששה ספרים ועשרות מאמרים בעיקר על יחסי חברה-צבא ותקשורת בישראל ובעולם. הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב וכיום פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת UMD.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין מה להשוות גילית בורות עמוקה כאן יש בעייה שורשית שאוייבנו מבחוץ רבים הם ומטרתם ונסיונם רב להשמידינו "על פי דת". (לכן לעולם לא יהיה שלום איתם כחלומם של רבים בעם).
לכן גם אם נהפוך לדיקטטורה כחלומך, זה לא יחזיק מעמד. אוייבנו יחזירו לנו את הדמוקרטיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רק להזכיר – לא יהיו יותר בחירות בישראל. בינואר 2023 בפתיחת המהפכה המשטרית פנה ארגון המחבלים של הדיקטטור הצורר ולימים רוצח החטופים ביבים שקרניהו בפנייה רשמית לועדת הבחירות המרכזית לכנסת וביקש שהועדה תקבע כי המועד החוקי של הבחירות הבאות הוא אוקטובר 2027, ולא אוקטובר 2026. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט עליון, להזכירכם זרק אותם מכל המדרגות. אבל כפי שלמדנו בשנתיים ויותר האחרונות שום דבר לא יעצור את קואליצית ארגוני המחבלים המרכיבה את ממשלת השואה הזדון וההפקרה. ביוני 2026 תתכנס הכנסת ותאשר ברוב של 68 ח"כים את הצעת החוק לדחיית הבחירות לכנסת, ניחשתם נכון, לאוקטובר 2027. והופ, הבחירות יידחו בשנה, וביוני 2027 יחוקק חוק נוסף שעל פיו הבחירות יתקיימו באוקטובר 2030 וכך הלאה וכך הלאה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרופסור אפרת. המשך חלומות נעימים. לפי סקרים עדכניים מהשבוע האחרון 52-54 מנדטים של יהודים בוגרים ניתנים למפלגות קואליציית ארגוני המחבלים, הדיקטטורה, השואה, הזדון וההפקרה מבית היוצר של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. המדד למנדט בבחירות האחרונות עמד על כ-36000 קולות. כלומר קואליציית ארגוני המחבלים נהנית גם היום מתמיכתם של כמליון ותשע מאות אלף אזרחים ישראלים, יהודים ברובם המכריע. וזה עוד לפני שהוכרזו בחירות. ההימור שלי, לא יהיו יותר בחירות בישראל. התמיכה בדיקטטורה של כת שקרניהו ושותפיו שכולם תומכים בדיקטטורה (מפלגות הזיונות הדתית, חולשה יהודית והכת הטפילית-חרדית על שלל מרכיביה) היא חזקה, איתנה מתמיד, ובלתי שבירה פוליטית ומהותית. קואליציית השואה תכריז בקיץ 2026 לפני תום הקדנציה שלה על הארכת חוקי המלחמה ושעת חירום ועל דחיית הבחירות שצריכות להתקיים באוקטובר 2026 לאוקטובר 2027. להזכירך הזרוע הפוליטית של ארגון המחבלים שקרניהו כבר פנתה לפני כשנתיים לועדת הבחירות המרכזית בדרישה לדחות את הבחירות לאוקטובר 2027. אז היא נזרקה מכל המדרגות. היום אין מי שיעמוד בדרכה. עצוב, מצער, מייאש – אבל זה המצב.