נשים הן חצי מהעולם, אבל בתקשורת הן רק רבע. דו"ח בינלאומי חושף את עומק הפער בעולם, וגם בישראל התמונה אינה שונה.
* * *
הרבה זמן חשבתי שזו תחושה אישית שלי. אולי אפילו רגש סובייקטיבי, שנשים אינן זוכות לייצוג מספיק בתקשורת. אלא שבכנס האו"ם בו השתתפתי לאחרונה, הוצגו על ידי נציגי האו"ם ממצאי דו"ח התקשורת העולמי (GMMP), והתחושה הפכה לעובדה.
הרבה זמן חשבתי שזו תחושתי האישית, הסובייקטיבית, שנשים אינן זוכות לייצוג מספיק בתקשורת. אלא שבכנס האו"ם בו השתתפתי לאחרונה, הוצגו על ידי נציגי האו"ם ממצאי דו"ח התקשורת העולמי
המסקנה חד משמעית, נשים לא מיוצגות בהתאם לחלקם באוכלוסייה. לא בתקשורת העולמית ולא בזו הישראלית.
מנתוני הדוח עולה בבירור. שלושה עשורים לאחר תחילת המדידה, נשים עדיין נשמעות פחות, נראות פחות, ומקבלות במה בעיקר כשמדובר בנושאים "רכים". המציאות המגדרית במדיה לא השתנתה במהלך השנים והגיע הזמן לשינוי.
מה מספרים הנתונים בעולם
בשנת 1995 התקיים לראשונה מחקר בינלאומי שאפתני: Global Media Monitoring Project (GMMP). מאז, אחת לחמש שנים, נבחנת תמונת המצב של נשים וגברים בתקשורת. מי מדווח, מי מופיע, ומי זוכה להשמיע קול.
הדו"ח האחרון GMMP 2025, שהתפרסם זה עתה, אינו מותיר מקום לספק. העולם התקשורתי ממשיך להיות גברי, מקובע ומלא סטריאוטיפים מגדריים.
לאחר זינוק מתון בנראות נשים בתקשורת, בשנות התשעים והאלפיים, התקדמות השוויון נעצרה. כיום רק 26% מהאנשים שמופיעים, מצוטטים או מוזכרים בתקשורת העולמית הן נשים. כלומר, שלושה מכל ארבעה קולות שנשמעים בחדשות, גבריים.
הנתונים משתנים בין אזורים. בצפון אמריקה ובמערב אירופה המצב טוב יחסית. נשים מהוות כ־40% מהדמויות המופיעות בתקשורת. לעומת זאת, במזרח התיכון ובאסיה, השיעור צונח ל־19% נשים בתקשורת בלבד. נשים ממיעוטים אתניים, דתיים או גזעיים נדחקות עוד יותר לשוליים, פחות מ־10% מכלל הנראות.
הדו"ח האחרון שבוחן גלובלית את מצב הנשים והגברים בתקשורת, שהתפרסם זה עתה, אינו מותיר מקום לספק. העולם התקשורתי ממשיך להיות גברי, מקובע ומלא סטריאוטיפים מגדריים
הנושאים שזוכים לקול
דו"ח GMMP 2025 מצביע על כך שתחומי החדשות המרכזיים: פוליטיקה, כלכלה, ביטחון, נמסרים בעיקר דרך עדשה גברית. נשים מוצאות את עצמן מיוצגות יותר כשמדובר ב"נושאים רכים" כמו: בריאות, רווחה, חינוך.
גם כאשר מדווחים על אלימות מגדרית, הנוכחות הנשית ניכרת בעיקר בצד של הקורבן. לא בצד של מקבלי ההחלטות או המומחיות שמסבירות את התופעה.
פחות מ-2% מהחדשות בעולם מתייחסות לאלימות מגדרית. המשמעות ברורה, נושא מרכזי כל כך בחייהן של נשים נדחק לשוליים תקשורתיים.
ומה אצלנו בישראל
ישראל מתגאה לעיתים קרובות בתקשורת חופשית, אך בכל הנוגע לייצוג נשים התמונה שונה.
- בדו"ח GMMP בהשתתפות ישראל נמצא כי רק 24% מהמרואיינים או נושא הכתבה הן נשים. נתון זהה פחות או יותר לנתון העולמי. כאשר נבחנים נושאי פוליטיקה וממשל, נשים היוו רק 6% מהדמויות שסוקרו.
- במסך הטלוויזיוני הפערים ברורים. מחקר של חברת יפעת (2020) הראה כי בערוצים המסחריים שיעור הנשים נמוך במיוחד. 39% בקשת 12 ו־36% ברשת 13. רק בערוץ כאן 11 הנתון התקרב לשוויון, 44%.
- בקרב אזרחים ערבים ייצוג הנשים נמוך עוד יותר. סקר של עמותת "סיכוי" מצא כי רק 17.9% מהדוברים הערבים בתקשורת היו נשים, ורק 14% הוצגו כמומחים.
- בעיתונות החרדית התמונה קיצונית. בחלק מהעיתונים קיים איסור על פרסום תמונות נשים בכלל, וגם כאשר כן מופיעות, הן מזוהות רק דרך התפקיד ("שרת התחבורה") ולא בשמן המלא.
גם בדיווחי אלימות מגדרית, הנוכחות הנשית ניכרת בעיקר בצד הקורבן. לא בצד מקבלי ההחלטות או המומחיות. פחות מ-2% מהחדשות בעולם מתייחסות לאלימות מגדרית, נושא מרכזי בחיי נשים נדחק לשוליים
במילים אחרות, גם אצלנו, הקול הנשי נשמע פחות, ובמקרים רבים אינו נשמע כלל.
נשים כעיתונאיות-נוכחות חלקית
הדו"ח מצביע על עלייה מתמדת בשיעור העיתונאיות בעולם. מ־28% ב־1995 ל־41% כיום. בישראל ניכרת מגמה דומה. מערכות החדשות מלאות בכתבות שטח מוכשרות, במגישות ובפרשניות. אבל ככל שמטפסים מעלה בהיררכיה, לתפקידי עורכות ראשיות, מנכ"ליות או בעלי טורי דעה קבועים, הנוכחות הנשית מצטמצמת.
אחת המסקנות החמורות בדו"ח GMMP היא, שמספר הכתבות המאתגרות במפורש סטריאוטיפים מגדריים צנח ל-2% בלבד, הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת המדידה. בישראל, דפוס דומה בולט, במקום לפרק דימויים, התקשורת לעיתים קרובות משעתקת אותם.
כך למשל, דמויות של נשים מוצגות עדיין בעיקר כקורבנות. כ"חלק מהמשפחה", או דרך מראה חיצוני. רק לעיתים נדירות הן מופיעות כדמויות יוזמות, משפיעות, מעצבות מציאות.
יש מי שיטען, מה זה משנה? בסופו של דבר החדשות מדווחות על מה שקורה. אלא שהחדשות אינן רק מראה פסיבית. הן גם יוצרות את המציאות החברתית. מי שמדבר, מקבל לגיטימציה. מי שנעדר, נדחק לשוליים.
כאשר נשים אינן נתפסות כמומחיות בתחומי ביטחון, כלכלה או מדיניות, הדור הבא לומד שגם שם "אין להן מקום". התקשורת משפיעה על דפוסי חשיבה, על סדר יום ציבורי, ועל חלוקת הכוח בחברה.
מערכות החדשות מלאות בכתבות שטח מוכשרות, במגישות ובפרשניות. אבל ככל שמטפסים מעלה בהיררכיה, לתפקידי עורכות ראשיות, מנכ"ליות או בעלי טורי דעה קבועים, הנוכחות הנשית מצטמצמת
אז מה עושים
הדו"ח הנוכחי מציע לשבור את המעגל בדרכים שונות:
- לראות בייצוג נשים בתקשורת סוגיה לאומית, שנוגעת לדמוקרטיה, לכלכלה ולביטחון.
- להציב יעדים מחייבים בכלי תקשורת, ולא להסתפק בהצהרות רצון טוב.
- להכשיר ולחשוף יותר נשים כמומחיות בתחומים "גבריים" לכאורה. צבא, ביטחון, כלכלה.
- לחזק את הנוכחות של נשים בתפקידי קבלת החלטות בתוך המערכות עצמן.
בישראל, ניתן להתחיל בצעד פשוט. התחייבות של כל כלי תקשורת מרכזי לשוויון בייצוג, הן באולפנים והן במקורות מידע.
לסיום, בנימה אישית
שלושה עשורים לאחר תחילת המדידה, נשים עדיין אינן זוכות לייצוג הולם בתקשורת העולמית, וגם לא בישראל. השוויון אולי התקדם בחברה, אך בעמודי החדשות ובמהדורות הערב הזמן קפא.
התקשורת אוהבת להציג את עצמה כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה". אבל כלב השמירה הזה נובח, לרוב, בקול גברי. אם אנחנו רוצים חברה שוויונית באמת, חייבים לדאוג שגם הקול הנשי יישמע, ייראה, ויהפוך לחלק טבעי ומרכזי מהשיח הציבורי.
שלושה עשורים לאחר תחילת המדידה, נשים עדיין אינן זוכות לייצוג הולם בתקשורת העולמית, וגם לא בישראל. השוויון אולי התקדם בחברה, אך בעמודי החדשות ובמהדורות הערב הזמן קפא
וכאן אני רוצה לפנות אליכן, נשים מכל הגילים, מכל התחומים. הקול שלכן חשוב. לא רק בשיחות סלון ולא רק בקבוצות סגורות, אלא גם במרחב הציבורי הרחב. בעיתונות, באולפנים, ברדיו, ובאותה מידה גם ברשתות החברתיות.
אל תחששו להשמיע דעה, להופיע, לכתוב, לדרוש להיות חלק מהשיח. ככל שיותר נשים ידברו, כך המציאות התקשורתית תשתנה.
זה מה שמניע אותי לכתוב, וזה מה שאני מאחלת לנו. קול נשי חזק, ברור ונוכח, כאן ועכשיו.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו