נושא
נחל קדרון
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

זה לא ייגמר במערכת המשפט - גם המגזר השלישי על הכוונת

הצעת חוק של ח"כ אריאל קלנר מאיימת לפגוע בפרויקטים בתחומי החינוך, הרווחה, הסביבה והמדע ● משרד החקלאות כנראה מצליח לבלום את המתקפה על העצים ● בניגוד לחששות, רכבת ישראל תגברה את ההסעות להפגנה ביום שני - ומירי רגב לא התערבה ● לטרגדיה של נחל קדרון נוספו השבוע הררי פסולת ● ובאדיבות הגשמים האחרונים, נחל איבחה מאפשר טבילה וקצת שקט אמיתי

עוד 1,355 מילים

געגועים לנחל לאסי יש יח"צ, נחלים אחרים גוססים בשקט

דווקא בקיץ שבו כל המטיילים נשארים בארץ, והיצע המים השופעים קטן מדי, התפרצה המחאה על האסי והתנקזה לשער של קיבוץ ניר דוד ● אבל היועצת האקולוגית אורית סקוטלסקי, שחיברה דוח מקיף על מצב הנחלים בישראל, מונה עוד שורה של מעיינות ונחלים עם פוטנציאל להפוך לנכסים ציבוריים ● "בקישון יש הרבה מעיינות, בנחל נעמן יכלו להיות יותר מים, ובנחלי החוף כמו אלכסנדר וחדרה"

עוד 1,644 מילים

הרשויות בישראל עובדות במרץ על שיקומו של נחל קדרון, הזורם מאזור ירושלים לים המלח, עמוס פגרי חיות ומדיף ניחוחות ביוב קשים ● אבל הדיבורים על סיפוח איימו להקפיא את שיתוף הפעולה מצד הרשות הפלסטינית, שחלק מהקדרון עובר בשטחה ● אביב לביא סייר בתוואי של נחל המריבה, וחזר אופטימי מההתקדמות, בתקווה שגניזת רעיון הסיפוח תקדם את הטיפול באחד המפגעים הסביבתיים הגדולים בין הים לירדן

עוד 992 מילים

השנה היא 2019, ועדיין בתיהם של 150 אלף ירושלמים לא מחוברים למערכת ביוב מודרנית ● במקום זאת, הביוב מוזרם כמות שהוא לערוץ של נחל קדרון ומשם כל הדרך לים המלח ● והנה, דווקא כשהיחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית נמצאים בשפל, נראה שמפגע הביוב הגדול ביותר בין הים התיכון לירדן ניצב לפני פתרון היסטורי

המזרח התיכון החדש נראה רחוק מתמיד, אבל בכירים בתחום המים והסביבה מפזרים בזמן האחרון אופטימיות מפתיעה. דווקא כשהיחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית נמצאים בשפל ו"תכנית המאה" של דונלד טראמפ רק מעמיקה את הקרע, נראה שמפגע הביוב הגדול ביותר בין הים התיכון לירדן, שבמשך שנים ארוכות לא טופל בגלל הנתק בין הצדדים, ניצב לפני פתרון היסטורי.

מדובר במחדל מתמשך וריחני: גם ב-2019, בתיהם של לפחות 150 אלף ירושלמים לא מחוברים למערכת ביוב מודרנית. הביוב של שכונות רבות במזרח ירושלים ושל כמה שכונות יהודיות – כולל איזור כיכר ספרא ואגן העיר העתיקה – מוזרם כמות שהוא, ללא שום טיפול ובמצב גולמי לחלוטין, לערוץ של נחל קדרון.

הביוב זורם באפיק הקדרון לים המלח (צילום: איתי פריד)
הביוב זורם באפיק הקדרון לים המלח (צילום: איתי פריד)

הקדרון הוא נחל בעל קווי מתאר דרמטיים, שיורד מהרי ירושלים בפיתולים חדים כל הדרך לים המלח. במציאות אחרת הוא היה יכול להיות מסלול טיול פופולרי ונכס טבע מהמעלה הראשונה; במציאות של הסכסוך, באפיק הנחל שוצף אשד של צואה שנשפך לחופו הצפוני של ים המלח, סמוך ליישוב אבנת.

תושבי אבנת מתריעים שוב ושוב על הזרם השחור והמצחין שנשפך לים סמוך לבתיהם. כשביקרתי במקום לפני כשנתיים, הזרם היה כל כך חזק – כנראה תוצאה של הגידול באוכלוסיית ירושלים – עד שנוצר מפל של ביוב. המראה מרהיב עד שמבינים מה רואים. השבוע סיפר תושב המקום, נתנאל שלזינגר, בראיון ל"יהיה בסדר" בגלי צה"ל ש"זרם הביוב עדיין חזק, אבל נדמה לי שהריחות קצת נחלשו. או שאולי התרגלתי".

הסמיכות בין מפגע סביבתי בסדר גודל כזה לאתרי דת ותיירות יוצרת מצבים מביכים. שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה, מספר שגם במנזר מרסבא, אחד המרשימים במדבר יהודה, מרגישים היטב את השכן הבעייתי: "המנזר יושב על אחד הנקיקים של הקדרון, ממש תלוי על הדופן. מתחתיו יש זרם אדיר של ביוב. הייתי שם עם צוותי טלוויזיה. כמו שאומרים – התמונות קשות, אבל הריח לא עובר בצילומים".

מנזר מרסבא שעל נחל קדרון (צילום: Abir Sultan/Flash90)
מנזר מרסבא שעל נחל קדרון (צילום: Abir Sultan/Flash90)

את הריח והיתושים מרגישים היטב גם בשורה של ישובים פלסטינים שהקדרון עובר בסמוך אליהם.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים לפתור את בעיית הביוב של ירושלים, אבל תמיד הם עלו על שרטון מסיבות פוליטיות: הפתרון מצריך הקמת מט"ש (מכון טיהור שפכים) או לפחות העברת צינור גדול באיזורים שנמצאים בשליטה פלסטינית, והפלסטינים ראו בשיתוף פעולה כזה הכרה דה פאקטו בכיבוש הישראלי.

"בעבר, כשעלו הצעות לפתרון", מספר גולדברגר, "זה נחסם לחלוטין כשהגיע לדרג הפוליטי. יש מכתב בחתימת השר רפאל איתן שנשלח לרשות הפלסטינית – עד היום לא התקבל מענה. באחד הסבבים השתתפתי במפגש באירופה, הגעתי עם מפות ותוכניות, אבל הם אפילו לא הסכימו לתת לי לדבר על זה. מבחינתם לא היה מקום לדון בביוב כל עוד ישראל לא מוכנה לשמוע את הטענות שלהם בעניין מחסומים וסוגיות אחרות שקשורות לסכסוך".

"בעבר, כשעלו הצעות לפתרון, זה נחסם לחלוטין כשהגיע לדרג הפוליטי. יש מכתב בחתימת השר רפאל איתן שנשלח לרשות הפלסטינית – עד היום לא התקבל מענה"

האכזבה הגדולה ביותר נרשמה לפני כשנתיים. לרגע היה נדמה שיש תקווה: חברה הולנדית הציעה פתרון חדשני לטיפול בשפכים של ירושלים, הרשימה את מקבלי ההחלטות בישראל וחתמה על חוזה עם חברת הגיחון, תאגיד המים של ירושלים.

ערב תחילת העבודות זימן שר החוץ ההולנדי את ראשי החברה, הבהיר להם שהם משתתפים בפרויקט שחלקו מתבצע על אדמה פלסטינית והזהיר אותם מפני ההשלכות. החברה, שמעורבת בפרויקטים ברחבי העולם, התקפלה ברגע האחרון, שילמה לגיחון פיצויים ועזבה את הארץ.

הביוב זורם באפיק הקדרון לים המלח (צילום: איתי פריד)
הביוב זורם באפיק הקדרון לים המלח (צילום: איתי פריד)

איש תחת דקלו יחיה

והנה, כשכבר היה נדמה שהכל אבוד, חלה בשנה האחרונה תפנית מפתיעה. הרשויות בישראל – בין השאר בלחץ של בג"ץ בעקבות עתירה של "צלול", עמותה להגנת הים, החופים והנחלים – גיבשו עוד תכנית מקיפה לפתרון הבעיה, והפעם הפלסטינים לא דחו אותה על הסף.

גם אצל הפלסטינים ענף התמרים נמצא בנסיקה והפך למקור הכנסה משמעותי עבור חקלאים רבים באיזור יריחו ובקעת הירדן. כדי להמשיך לשגשג הם זקוקים נואשות למים

במגעים שהתקיימו בחודשים האחרונים השתתפו נציגים משורה ארוכה של גופים בממשל הישראלי, ביניהם המשרד להגנת הסביבה, מתאם הפעולות בשטחים ורשות המים, כשגם המועצה לביטחון לאומי והמינהל האזרחי בתמונה. גם בצד הפלסטיני התוכניות הגיעו לדרגים הגבוהים ביותר. לדברי גורם שנכח בפגישות, האווירה היתה עניינית ולא קטנונית.

השינוי בגישה הפלסטינית קשור כנראה להתפתחויות בתחום החקלאי: כמו אצל הישראלים, גם אצל הפלסטינים ענף התמרים נמצא בנסיקה והפך למקור הכנסה משמעותי עבור חקלאים רבים באיזור יריחו ובקעת הירדן. כדי להמשיך לשגשג הם זקוקים נואשות למים, ואם הביוב שזורם בגיחון יטוהר לאיכות סבירה הוא יוכל להשקות את מטעי התמרים.

חקלאים פלסטיניים בקטיף תמרים (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
חקלאי פלסטיני בקטיף תמרים (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

במקביל, נראה שגם מהצד הישראלי הגיעו לשיחות עם גישה חיובית, גמישה וקשובה יותר לצרכים הפלסטיניים. זה התבטא בכך שישראל הראתה נכונות להעמיד לטובת החקלאים הפלסטינים כמויות נדיבות של מים להשקייה מתוך תוצרי הטיהור של הנחל. רוב ההסכמות הן בעל פה, או כמו שאומר גורם בצד הישראלי – "יש הסכמות, אין הסכמים חתומים. הכל כאן מאוד רגיש".

מדובר בתכנית מורכבת ועתירת מתקני תשתית, שכוללת צינור ענק שקטע ממנו, באורך של כ-8 קילומטר, יעבור בשטחים פלסטיניים. את הקטע הזה אמורה לבצע הרשות הפלסטינית, שכבר שכרה מהנדסים ויצאה לדרך.

העבודות בשטח אמורות להתחיל בחודש הבא. איש לא מוכן להסתכן ולנקוב בלוחות זמנים מדויקים, אבל בהנחה אופטימית שהפוליטיקה לא תערים קשיים, העבודות אמורות להסתיים בתוך כשלוש שנים, ואולי פחות. אחרי הכל, נראה שסוף סוף שני הצדדים הבינו שלמפגעי סביבה אין גבולות, וכי משיתוף פעולה כולם ייצאו נשכרים. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל במציאות של הסכסוך זה כמעט בגדר נס.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 799 מילים ו-1 תגובות

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // יום שלישי, 27 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־144 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

עם סגירת הקלפיות: שיעור ההצבעה עומד על קרוב ל-50%

עד לשעה 22:00 הצביעו בבחירות לרשויות המקומיות כ-49%, שהם כ-3.5 מיליון מצביעים מכלל בעלי זכות הבחירה ● רס"ן יפתח שחר, תושב הערבה, נהרג בקרבות בעזה ● צה"ל: זוהתה פגיעת רקטה במרחב יחידת הבקרה האווירית של חיל האוויר בצפון, אין פגיעה בכשירות ● ביידן הזהיר: התנהלות הממשלה עלולה לגרום לישראל לאבד את תמיכת העולם; נתניהו בתגובה: "82% מהציבור האמריקאי תומך בישראל"

עוד 48 עדכונים

למקרה שפיספסת

ממשלה חליפית עכשיו

כל מי שהמדינה הזו חשובה לו, כל אלה שהדמוקרטיה במדינה חשובה להם, בכנסת ומחוצה לה, צריכים לשלב כוחות ולחלץ אותנו מהממשלה הרעה הזו, וצריכים לעשות זאת מיד, עכשיו.

ה-7 באוקטובר היה יום זוועות נורא, ספגנו בו מהלומה כואבת, כמעט כואבת מנשוא, אבל הוא לא היווה איום קיומי על מדינת ישראל. חמאס, כמו גם חזבאללה, הם ארגוני טרור מנוולים, מחומשים ומצוידים שרוצים להשמיד אותנו. עלינו להילחם בהם ולפרק אותם מיכולותיהם, אבל הם אינם מהווים איום קיומי על מדינת ישראל.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 923 מילים

כולם רוצים הפסקת אש לפני רמדאן - מלבד חמאס

המסרים הסותרים שיוצאים מוושינגטון, דוחה, קהיר וירושלים בעניין המו"מ על עסקת חטופים בעיקר מעידים על כך שעמדתו של חמאס עדיין לוט בערפל ● הצדדים חייבים לקחת בחשבון את האפשרות שלחמאס יש אינטרס מובהק שהלחימה תימשך דווקא במהלך רמדאן: תמונות של נפגעים פלסטינים במהלך החג תשרת את הארגון ותחזק את הנרטיב שלו בנוגע למסגד אל-אקצא ● פרשנות

עוד 652 מילים

תגובות אחרונות

משפחת קסטלמן מבקשת להעיר את פרקליט המדינה ומח"ש מתרדמתם

השבוע כינסו בני משפחתו של יובל קסטלמן מסיבת עיתונאים (גילוי נאות: במשרדי). הם ביקשו להעיר את פרקליט המדינה ומח"ש מתרדמתם העמוקה בהקשר לבדיקת הכזבים שהמטירה המשטרה על בני המשפחה בעקבות מותו הנורא של יובל.

עוד 998 מילים ו-1 תגובות

עקורים

מה שקרה לספינה "רובימאר", שכמויות של נפט נשפכות ממנה לים אחרי שנפגעה מטיל חות'י, הוא התגשמות הסיוט הישראלי: "אם זה היה קורה במפרץ אילת, אפשר היה לסגור את הבאסטה" ● במקביל, ועדת החוץ והביטחון דנה בהארכת החיסיון של קצא"א ● הח"כים הבהירו שהפעם הם לא ישמשו חותמת גומי ● השאלה מה יקרה ברגע האמת

עוד 1,053 מילים

תרומת הפנתרים השחורים למאבק המזרחי

פטירתו לאחרונה של חה"כ לשעבר צ'רלי ביטון, ממייסדי תנועת הפנתרים השחורים שהפגינה בראשית שנות ה-70 ברחובות ירושלים במחאה על קיפוח המזרחים, היא הזדמנות לחזור ולדון בפועלה ובהישגיה של אותה חבורת צעירים בראייה היסטורית. מייסדים בולטים אחרים של התנועה היו ראובן אברג'יל, סעדיה מרציאנו, כוכבי שמש וצעירים נוספים משכונת מוסררה בירושלים.

ידיעה עיתונאית על הפנתרים השחורים משנת 1971, צילום ק. וייס
ידיעה עיתונאית על הפנתרים השחורים משנת 1971, צילום: ק. וייס

מחאת הפנתרים השחורים הייתה קצרה: היא הוקמה בינואר 1971 והתפרקה למעשה בעקבות מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. בדומה למאבק הפנתרים השחורים, מלחמת ה-7 באוקטובר 2023, גרמה לגניזתה – לעת עתה – של ההפיכה המשטרית שיזמה ממשלת נתניהו, ובמקביל לעצירת הפגנות תנועת המחאה ההמונית שהוקמה לעצירתה.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 795 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תביעת קורבנות חמאס נגד בינאנס מקבלת רוח גבית

בית משפט בסיאטל אישר את הסדר הטיעון נגד בורסת הקריפטו בינאנס הכולל קנס בגובה 4.3 מיליארד דולר ● ההודאה מקדמת את כתב התביעה של נפגעי 7 באוקטובר נגד החברה ● עורך הדין שמייצג את משפחות הקורבנות: "תאוות הבצע הכספית שלהם גברה על החובה לפעול לפי החוק"

עוד 906 מילים

שעות אחדות אחרי הדיון בעתירות בעניין גיוס תלמידי ישיבות, הוציא בג"ץ צו על-תנאי וצו ביניים הדורשים מהממשלה לנמק תוך חודש מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה להימנע מגיוס חרדים ומדוע הישיבות ממשיכות לקבל כספי תמיכה שלא כדין ● אחרי שנים שגם בית המשפט היה חלק ממנגנון ההימנעות והמריחה של נושא גיוס החרדים, ההרכב הנוכחי מסמן שהגיע הזמן לשים לזה סוף ● פרשנות

עוד 1,028 מילים

בקיבוץ, בכפר, בקרת – זהו זה!

הבחירות המוניציפליות הן פחות או יותר הדבר האחרון שמעניין כעת את הציבור בישראל ● אחרי שרשרת דחיות, ובאמצע מתיחות ביטחונית בכל החזיתות – חזית הביוב, הארנונה והחינוך תופסות את הספסל האחורי ● ובכל זאת, הינה שישה מרוצים עם קצת אקשן ופוטנציאל להפתעות: מחיפה דרך רחובות, מעתלית ועד אשקלון

עוד 2,350 מילים ו-1 תגובות

המרוץ של דרעי לראשות ממשלת הרשויות המקומיות

מי שלא רצה את אריה דרעי כשר בממשלה עלול לקבל אותו בשליטה על שורה של ערים חשובות ● שר הפנים לשעבר עוסק בפרויקט החיים הזה בלי הפסקה ● הוא רץ מעיר לעיר, ממועצה למועצה, רוקח דילים ומריץ מועמדים ● וברגעי מצוקה, הוא גם יורה בנשק העדתי האולטימטיבי ● מחר יתברר איפה הצליח והיכן נכשל ● פרשנות

עוד 1,313 מילים

האיום של רביבו מראה עד לאן התדרדר הליכוד בעידן נתניהו

ההצהרה של אליהו רביבו בוועדת הכספים בשבוע שעבר חושפת עד כמה הפכה הליכוד למפלגה דשנה, שנבחריה שכחו את מי הם אמורים לייצג ● מצידם, שנחטוף סרטן - אם זה מה שיעזור להם להיבחר שוב ● פרשנות

עוד 426 מילים ו-1 תגובות
היום ה־143 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: פיקוד הדרום ביקש לפני פרוץ המתקפה לקרב מסוקים לשטחו – אך סורב

הפנייה, לפי הפרסום, נדחתה כדי לא לסכן סוכנים שפעלו עם ישראל ● הרמטכ"ל וראש שב"כ ביקרו בשבוע שעבר במצרים ודנו עם עמיתיהם במלחמה ברצועה ● גלנט: תושבי צפון הרצועה יוכלו לשוב באופן מלא לבתיהם רק אחרי שכל החטופים ישוחררו ● כוחות צה"ל איתרו מערכת מנהרות, בת עשרה קילומטרים, שחיברה בין דרום הרצועה לצפונה; הצבא השמיד חלקים נרחבים ממנה

עוד 46 עדכונים

אוקראינה הצליחה לשרוד את המתקפה הרוסית ב־2022 – ומאז התמונה בחזית נותרה זהה פחות או יותר כבר שנתיים ● אולם, בזמן שהאופוזיציה ברוסיה נעלמת והקונגרס האמריקאי מעכב את הסיוע גם במחיר של עזרה לפוטין, המוטיבציה בקרב החיילים האוקראינים יורדת ● רק הידוק השורות במערב וחיזוק ברית נאט"ו ימנעו מלחמה גדולה עוד יותר באירופה ● פרשנות

עוד 1,071 מילים

חורבן עזה היה בלתי נמנע

לחימה בקרב אזרחים בשטח בנוי משמעותה תמיד גיהינום עלי אדמות עבור האוכלוסייה המקומית ● אנשים פרטיים יכולים להתנגד למלחמה בעזה, אבל לארה"ב כאומה, בהתחשב בהיסטוריה הצבאית שלה עצמה, לרבות ההיסטוריה הקרובה, אין הרבה בסיס אתי לגנות את האסטרטגיה הישראלית

עוד 2,580 מילים ו-2 תגובות

נתניהו ויתר על המרכז כדי להילחם על המצביעים של בן גביר

כבר מאז ההפיכה המשטרית הסקרים הצביעו על ירידה בתמיכה בראש הממשלה ובליכוד ● כל המנדטים שנתניהו "מחפש" בעזרת קמפיין "הניצחון המוחלט" נטשו לכיוון דרך האמצע, המתינות, הממלכתיות ● נתניהו לא עושה דבר כדי לבלום את הנטישה, אולי בגלל החשש שאם יביע עמדות מתונות, הרבה יותר אנשים יברחו לבן גביר ● פרשנות

עוד 931 מילים ו-3 תגובות

תוכנית נתניהו ליום שאחרי תלויה למעשה ברשות הפלסטינית

המסמך שהניח נתניהו על שולחן הקבינט ביום חמישי מדבר על "גורמים מקומיים עם ניסיון ניהולי שלא מזוהים עם תומכי טרור" ● זה נשמע חזון אוטופי, אפילו תלוש במציאות הנוכחית ברצועה ● עובדתית, אין מי שינהל את עזה בתנאים הללו שאינו קשור לרשות הפלסטינית - והעובדה שנתניהו נמנע מלציין את הרש"פ בשמה הוא תרגיל פוליטי וניסיון להכשיר אותה ציבורית ● פרשנות

עוד 520 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה