בריאיון מקיף שהעניק הלילה לתוכנית התחקירים האמריקאית "60 דקות", טען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי המערכה באיראן טרם הסתיימה וכי המשטר בטהרן חלש מתמיד.
נתניהו גם סיפק ציטוטים נחרצים באשר לסיוע האמריקאי, דיבר על מעמדו הפוליטי והתייחס לשורת החזיתות בהן מתמודדת ישראל בשנים האחרונות.
האיום האיראני: "ניכנס ונוציא את החומר הגרעיני"
במוקד הריאיון עמדה המערכה מול איראן. למרות ההצלחות הצבאיות, נתניהו הבהיר נחרצות כי המערכה רחוקה מסיום: "אני חושב שהשגנו הרבה, אבל זה לא נגמר כי יש עדיין חומר גרעיני, אורניום מועשר שחייבים להוציא מאיראן. יש עדיין אתרי העשרה שצריך לפרק," אמר.
לשאלה כיצד ארה"ב וישראל מתכננות להוציא את האורניום המועשר, השיב ראש הממשלה: "נכנסים ומוציאים אותו… אם יש לך הסכם, ואתה נכנס ומוציא את זה, למה לא? זו הדרך הטובה ביותר".
לשאלה כיצד ארה"ב וישראל מתכננות להוציא את האורניום המועשר, השיב ראש הממשלה: "נכנסים ומוציאים אותו… אם יש לך הסכם, ואתה נכנס ומוציא את זה, למה לא? זו הדרך הטובה ביותר"
לגבי מצבו של המשטר בטהרן, נתניהו הדגיש כי איראן נמצאת בנקודת שפל היסטורית: "המשטר נמצא בנקודה החלשה ביותר שלו מאז שחטף את העם האיראני והשתלט עליו ב-1979… הפחד האמיתי שלהם הוא שהעם יתקומם".
נתניהונ אף טען כי הוא זוכה לאהדה ציבורית רחבה כלפיו ברחוב האיראני: "אני רוצה שתדעו שבאיראן קוראים רחובות על שמי. הידעתם? … הם קוראים לי 'ביבי-ג'ון', ביבי האהוב. הם קוראים כך לכיכרות ציבוריות, וברגע שהם שמים את השלטים, משמרות המהפכה קורעים אותם".
במהלך הריאיון, המראיין מייג'ור גארט עימת את ראש הממשלה עם דיווח של "הניו יורק טיימס", לפיו בפגישה בחדר המצב בבית הלבן דחף נתניהו לפעולה צבאית משותפת בטענה כי התנאים בשלו לחילופי שלטון באיראן, וכי המהלך יוביל ל"ניצחון ודאי". ראש הממשלה הכחיש את הנרטיב הזה מכל וכל.
"לא. זה למעשה לא נכון," טען נתניהו, ופירט: "זה לא נכון במובן הזה שאמרתי – 'זה מובטח, נוכל לעשות את זה'. לא אמרתי את זה. שנינו הסכמנו שיש בזה גם חוסר ודאות וגם סיכון".
לדבריו, הדיון מול הנשיא טראמפ היה מציאותי, שקול ונטול אשליות באשר להשלכות: "אמרתי, והוא אמר, שיש סכנה בנקיטת פעולה, אבל יש סכנה גדולה עוד יותר באי-נקיטת פעולה. אז לא הייתה שם ודאות, לא הייתה שום ערובה, זה לא היה חלומות באספמיה כפי שאנשים מתארים את זה. אני חושב שזו הייתה הצגה כנה ואמיתית מאוד של האפשרויות והסיכונים".
"אמרתי, והוא אמר, שיש סכנה בנקיטת פעולה, אבל יש סכנה גדולה עוד יותר באי-נקיטת פעולה. אז לא הייתה שם ודאות, לא הייתה שום ערובה, זה לא היה חלומות באספמיה כפי שאנשים מתארים את זה"
כשנשאל אם הגדיר את הסיכונים כמינימליים, התעקש נתניהו כי גם טענה זו אינה מדויקת, והדגיש כי הזהיר מפני תגובת נגד איראנית – אך הודה כי ההערכה המוקדמת באשר לסגירת מצר הורמוז ושיבוש נתיבי השיט בידי איראן התפספסה.
"ההנחה הכוללת הייתה שזה יעורר תגובה שהם [האיראנים] כנראה לא יקחו על עצמם, אבל הם כן לקחו אותה… אני לא טוען לראיית הנולד מושלמת, ולאף אחד לא הייתה ראיית הנולד מושלמת".
הזירה הצפונית: "השמדנו יותר מ-90% מהטילים"
בהתייחסו למלחמה מול חזבאללה בלבנון, אמר ראש הממשלה כי לארגון "היו 150,000 טילים בליסטיים ורקטות לפני המלחמה… השמדנו את הרוב המוחלט של זה, יותר מ-90% מזה. אבל זה עדיין משאיר אותם עם אלפי רקטות וכמה טילים בליסטיים".
הוא הדגיש כי ישראל לא תסכים למשוואה האיראנית המבקשת לקשור בין הזירות הדיפלומטיות: "איראן הייתה רוצה לומר: 'אם נשיג הפסקת אש כאן [באיראן], נרצה הפסקת אש שם [בלבנון]'. למה? כי הם רוצים שחזבאללה יישאר שם וימשיך לענות את לבנון". כשנשאל האם ישראל תקבל זאת כחלק מעסקת חבילה, השיב בנחרצות: "לא. אמרנו זאת".
כאשר המראיין העלה טענות בדבר פגיעה נרחבת באזרחים, הגן ראש הממשלה בלהט על צה"ל והשתמש כדוגמה במבצע פיצוץ מכשירי הקשר בלבנון: "מאשימים אותנו בהתקפות חסרות הבחנה. אנחנו הצבא הכי סלקטיבי עלי אדמות בהיסטוריה. אתם זוכרים את הביפרים? לא הרגנו 2,500 אנשים, אלא נטרלנו אותם, פגענו בהם בדיוק כירורגי, ללא נזק אגבי".
יחסי ארה"ב-ישראל: להוריד את הסיוע לאפס
אחת ההכרזות האסטרטגיות ביותר בריאיון נגעה לתוכנית לשינוי המודל הכלכלי-ביטחוני מול ארה"ב: "אני רוצה להוריד לאפס את התמיכה הפיננסית האמריקאית, המרכיב הפיננסי של שיתוף הפעולה הצבאי שיש לנו. אנחנו מקבלים 3.8 מיליארד דולר בשנה", חזר והדגיש.
"אני רוצה להוריד לאפס את התמיכה הפיננסית האמריקאית, המרכיב הפיננסי של שיתוף הפעולה הצבאי שיש לנו. אנחנו מקבלים 3.8 מיליארד דולר בשנה"
כדי להצדיק מהלך זה, תיאר נתניהו כלכלה ישראלית הנמצאת בפריחה עצומה חרף המלחמה הארוכה: "יש לנו כלכלה פורחת, אחרי שלוש שנות מלחמה. המטבע שלנו הוא החזק ביותר שהיה ב-50 השנים האחרונות, אולי יותר. שוק המניות שלנו הוא מהמובילים בעולם".
לדבריו, ישראל עצמאית מספיק כדי לשנות את המשוואה ההיסטורית: "הגיע הזמן שניגמל מהתמיכה הצבאית שנותרה ונעבור מסיוע לשותפות. אני רוצה להציע פרויקטים משותפים למודיעין, נשק והגנה מטילים… אמרתי, בואו נתחיל עכשיו ונעשה את זה במהלך העשור הקרוב".
התדמית האישית: "אני לא מלך, אני נבחר ציבור"
חלק ניכר מהריאיון עסק בדמותו הציבורית של ראש הממשלה. הוא דחה בתוקף את הדימוי שנבנה לו בארצות הברית כ"מחרחר מלחמה" והשיב: "ראיתי את זוועות המלחמה. הייתי בה. אני עצמי חוויתי אותה. איבדתי חבר לנשק שמת בזרועותיי כשהיה בן 18. אחי נהרג בחילוץ בני ערובה. אני עצמי נפצעתי בשחרור בני ערובה. ראיתי את הוריי מתאבלים על בנם הבכור… מלחמה היא גיהינום".
נתניהו ציין כי תדמיתו הציבורית בישראל הייתה שונה לחלוטין לפני המלחמה: "זה מצחיק, כי במשך שנים נחשבתי, ממש עד ה-7 באוקטובר, אולי לראש הממשלה המאופק ביותר בתולדות ישראל… כמובן שזה השתנה ב-7 באוקטובר כי הם התכוונו להשמיד אותנו".
"זה מצחיק, כי במשך שנים נחשבתי, ממש עד ה-7 באוקטובר, אולי לראש הממשלה המאופק ביותר בתולדות ישראל… כמובן שזה השתנה ב-7 באוקטובר כי הם התכוונו להשמיד אותנו"
הוא אף התייחס ישירות לכינוי "ביבי המלך" והצהיר על תלותו הבלעדית בבוחר: "אנשים אומרים לי, 'ביבי, אתה מלך'. ואני אומר, 'אני לא מלך. מלכים לא צריכים להיבחר. אני חייב להיבחר. אפשר לקבל את הקול שלך?'"
"החזית השמינית": מלחמת הרשתות החברתיות
לקראת סיום, התייחס ראש הממשלה למאבק על התודעה הבינלאומית ולביקורת הגוברת מצד צעירים בארה"ב: "ראינו את ההידרדרות בתמיכה בישראל בארה"ב, קורלציה של כמעט 100% עם העלייה של הרשתות החברתיות".
הוא תיאר את ההסברה כזירת קרב לכל דבר, המנוהלת בידי מדינות עוינות: "בזמן שנלחמנו בקרב הצבאי הפיזי בשבע חזיתות, היינו חשופים לחלוטין בחזית השמינית, מלחמת התקשורת… בזמן שהם תוקפים אותנו עם שווה ערך למטוסי F-35 [ברשתות], אנחנו מנסים להילחם בהם עם [שווה ערך של] חיל הפרשים הפולני".
בשנים האחרונות נראה כי המחלוקת הציבורית המרכזית בישראל אינה נוגעת לשאלות ביטחוניות, כלכליות או מדיניות, אלא בעיקר למעמדה של מערכת המשפט וליחסים בינה לבין הכנסת והממשלה.
מצד אחד, נשמעת הטענה כי בית המשפט, ובראשו בית המשפט העליון, הרחיב לאורך השנים את סמכויותיו, נטל לעצמו תפקידים שלא יועדו לו ופגע במעמדה של הכנסת. מן הצד האחר, נטען כי דווקא מערכת המשפט היא המוסד האחרון המגן על זכויות הפרט ועל עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.
דורון רדעי הוא עורך דין שעוסק במשפט אזרחי מסחרי ובתובענות ייצוגיות. לצד פעילותו המקצועית, פעיל בנושאים חברתיים שונים, מתוך השקפה שלעורך הדין תפקיד משמעותי גם מחוץ לכותלי בית המשפט - בקידום ערכים של צדק, שקיפות והגנה על האזרח/הצרכן הקטן מול רשויות השלטון והגופים העסקיים הגדולים במשק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
אני לא אוהבת את הרעיון של "המשותפת". אני לא אוהבת את הנחה שהמרכיב הכי חשוב בייצוג פוליטי הינו הזהות הלאומית.
ייצוג פוליטי במדינה דמוקרטית צריך להיות מורכב ממגוון של תפיסות חברתיות, פוליטיות, אידאולוגיות, מעמדיות ואולי גם זהותיות, אבל ודאי לא רק מהשתייכות לקבוצת מיעוט לאומית.
יפעת סולל היא עורכת דין, ד"ר למשפטים, פעילה פוליטית, חברתית וקואופרטיבית. יו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי; סמנכ"ל ויועצת משפטית לעמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובין השורות מתקרב אלינו צונמי פוליטי בעל השלכות מדיניות מרחיקות לכת: שינוי דמותו של מרכז הליכוד ושל תהליך הפריימריז הידוע לשמצה, עד כדי ביטולם בפועל.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דורש לשריין לעצמו מספר חסר תקדים של מועמדים לרשימה לכנסת – על פי הדיווחים, כעשרה שריונים במקום חמשת השריונים שניתנו לו בעבר – והוא מתעמת בחזית פתוחה עם בכירי המרכז. ההתעמתות הגיעה לעוצמה כזאת, שח"כ יולי אדלשטיין הביע ספק בראיון לגלי צה"ל אם בכלל יתקיימו הפריימריז.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו