מאת אמיר בן-דוד
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אמר כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ סבור שישראל "משגשגת ועשירה מספיק" כדי לרכוש נשק אמריקאי מבלי להסתמך על סיוע ביטחוני, וכי הנשיא מעוניין שההסדר החדש ייכנס לתוקף "בהקדם האפשרי".
לדברי רוביו, טראמפ "היה רוצה שחלק המימון יסתיים מוקדם ככל האפשר".
"אנחנו עובדים על הסוגיה הזו במסגרת המגעים על מזכר ההבנות", אמר לעיתונאים בוועידת ה-G7 בפריז. "אך הציפייה של הנשיא היא שישראל כיום משגשגת ועשירה מספיק כדי להיות מדינה רוכשת. הם יכולים לקנות מאיתנו את הנשק, ואנחנו כבר לא צריכים לספק את המימון".
מוקדם יותר השנה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ברצונו לגמול את ישראל מהסיוע האמריקאי בתוך עשור. עם זאת, טראמפ הצהיר בשבוע שעבר כי קיימת הסכמה על הפסקת הסיוע כבר עד סוף השנה – אמירה שהפתיעה בכירים רבים בשני הצדדים.
רוביו ציין כי ישראל "בהחלט" יכולה להפסיק להסתמך על הסיוע עד סוף השנה אם תרצה בכך.
"אגב, הם גם מייצרים אמצעי לחימה בעצמם, כך שחלק ממזכר ההבנות יכלול גם יכולת לייצור משותף של דברים מסוימים", הוסיף רוביו, וציין כי "ננהל משא ומתן על לוח הזמנים".
"הנשיא רוצה שזה יקרה בהקדם האפשרי", סיכם. "הוא חושב שהגיוני לעשות זאת מוקדם ככל האפשר".

בכירים במערכת הביטחון ובצה"ל עורכים ביקור רשמי במרוקו במסגרת המאמצים להעמקת הקשרים הביטחוניים בין שתי המדינות.
בראש המשלחת עומד מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, ומשתתפים בה גם נציגים מצה"ל.
ממשרד הביטחון נמסר כי ברעם נועד עם בכירים במערכת הביטחון המרוקאית, בהם השר הממונה על מנהל ההגנה הלאומי עבד אל-לטיף לודי, המפקח הכללי של הכוחות המזוינים המלכותיים מוחמד בריד, וכן גורמים נוספים מארמון המלוכה ומשירותי המודיעין.
לפי המשרד, מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים ב-2020 וחתימת מזכר ההבנות ב-2021, "הקשרים הביטחוניים בין ישראל למרוקו צמחו באופן משמעותי, לרבות לאורך שלוש שנות המלחמה".
"התעשיות הביטחוניות של ישראל זוכות להערכה רבה במרוקו", נמסר ממשרד הביטחון, שהוסיף כי מרבית העסקאות הביטחוניות עם המדינה מתבצעות במסגרת הסכמים בין ממשלות.
עוד צוין כי החברות הביטחוניות הישראליות "תומכות בהקמת תעשייה ביטחונית מרוקאית עצמאית באמצעות מיזמים משותפים והסכמי רכש גומלין".
במהלך הביקור צפוי ברעם לחנוך את משכנה הקבוע של נספחות צה"ל ברבאט, שבראשה עומד אל"מ שרון איטח – הנספח הצבאי הישראלי הראשון אי פעם במרוקו.
מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים ב-2020 פיתח צה"ל קשרים ענפים עם הכוחות המזוינים המלכותיים של מרוקו, הכוללים גם תרגילים משותפים.
במשרד הביטחון ציינו כי ביקורו של ברעם במרוקו משקף את האסטרטגיה של המשרד "להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות ידידותיות ולהרחיב את היצוא הביטחוני כדי לחזק את בניין הכוח של צה"ל, להשפיע על מדיניות החוץ ולבסס את התעשייה הביטחונית והכלכלה הישראלית".

על פי דיווח בכאן, גוש איזנקוט יגיש היום 61 חתימות להחלפת יו"ר הכנסת. אוחנה יאלץ לקיים את ההצבעה להחלפתו במתן כהנא עד יום שלישי הבא.

ראשי גוש השינוי – יו"ר ישר גדי איזנקוט, יו"ר ביחד נפתלי בנט, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן וראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד – הודיעו בהצהרה משותפת כי סיכמו על מינויו של השר לשעבר מתן כהנא, מספר 5 ברשימת ישר, לתפקיד יו"ר הכנסת הבא, בתום ימים של משא ומתן על התפקיד.
עוד נמסר כי שר הביטחון לשעבר ליברמן יעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון היוקרתית, וחברת הכנסת הנכנסת מטעם ביחד, לירן אבישר בן-חורין, תעמוד בראש ועדת הכספים. אבישר בן-חורין, לשעבר מנכ"לית משרד התקשורת, נכנסת לכנסת לראשונה בקריירה שלה כמספר 5 ברשימתו של בנט.
ככה מתחיל תיקון.
לירן אבישר בן חורין עושה היום היסטוריה, ואני כל כך גאה בה.לראשונה בתולדות ישראל, אישה צפויה לעמוד בראש ועדת הכספים, ממוקדי ההשפעה הכי חשובים ומשפיעים במדינה.
לירן נבחרה רק בזכות יכולותיה:
היא בולדוזרית אמיתית, והיא מביאה איתה לתפקיד ניסיון נרחב כמנכ"לית משרד… pic.twitter.com/KrLm2KjfKr— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) November 10, 2026
לפי ההודעה המשותפת, הרכב הוועדות ייסגר השבוע ויובא לאישור הכנסת ביום רביעי. המפלגות סיכמו גם על הקמת ועדות מיוחדות, שפרטיהן יימסרו בהמשך.
ההודעה, שפורסמה לקראת טקס השבעת הכנסת ה-26 היום, מגיעה בתום מגעים סביב השאלה איזו מפלגה תחזיק בתפקיד יו"ר הכנסת. בנט וליברמן תמכו תחילה במועמדותו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מספר 2 ברשימת ביחד, אולם איזנקוט התעקש שהתפקיד יישאר בידי מפלגתו. אתמול דווח כי איזנקוט וליברמן הגיעו להסכמות בנושא.
גוש השינוי שואף להחליף בהקדם האפשרי את יו"ר הכנסת המכהן אמיר אוחנה ממפלגת הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אוחנה הצהיר כי יקבע דיון לבחירת מחליפו בתוך שבוע, אם רוב חברי הכנסת יגישו בקשה רשמית לכך.
הכנסת ה-26 של ישראל תושבע היום אחר הצהריים בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה. 120 חברי הכנסת הנבחרים יתפסו את מקומותיהם במליאה, ובהם 46 חברי כנסת חדשים שיכהנו לראשונה.
חברי הכנסת יגיעו למשכן לאורך היום לצילומים רשמיים ולתמונות עם בני משפחותיהם, אך האירועים הרשמיים ייפתחו רק בשעה 15:20 בקבלת פנים ברחבת הכנסת. הנשיא הרצוג יתקבל שם על ידי אוחנה ומשמר כבוד, בליווי תרועות חצוצרה של תזמורת צה"ל. כמו כן, הנשיא יניח זר באנדרטאות לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
ישיבת הפתיחה של המליאה תחל בשעה 16:00. הרצוג יישא דברים ולאחר מכן יזמין את אוחנה להצהיר אמונים ויעביר לידיו את ניהול הישיבה. בתום נאומו של אוחנה, ייקרא כל אחד מ-120 חברי הכנסת בשמו, יקום על רגליו ויכריז: "אני מתחייב". אבי הרוש, שבנו סמל ריף הרוש נפל בקרב ברצועת עזה באפריל 2024, יקרא פרק תהילים במהלך הטקס.
האירועים החגיגיים ייחתמו בצילום המסורתי של ראשי הסיעות הנבחרות בטרקלין שאגאל בכנסת. במקום יישאו דברים אוחנה ונתניהו, ולאחר מכן יתקיימו הופעות מוזיקליות והרמת כוסית לכבוד הכנסת החדשה.
אף שנתניהו ואוחנה ימלאו תפקיד מרכזי בטקסים היום, מי שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה הבאה הוא יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, לאחר שהשיג את תמיכתם של 67 חברי כנסת. איזנקוט ושותפיו הפוליטיים, המחזיקים ברוב פרלמנטרי, כבר הגישו בקשות להחליף את אוחנה – בן בריתו הקרוב של נתניהו – בתפקיד יו"ר הכנסת, וההצבעה בנושא צפויה להתקיים בשבוע הקרוב.
מאז הושבעה הממשלה הנוכחית, לפני ארבע שנים, לעיתים אני מוצאת את עצמי מדמיינת כיצד הייתי נוהגת אילו עדיין הייתי דיפלומטית. אלא שבמקום ליזום ולהגיב, לדבר ולכתוב, בדמיוני אני חסרת אונים ונטולת מילים.
איך, למשל, אפשר להשיב על שאלה כזאת? "כבוד השגרירה, עוד לפני הבחירות שנערכו בארצכם ב-27 באוקטובר, ניסה ראש הממשלה שלכם לערער על הלגיטימיות של המצביעים הערבים, המהווים כ-20 אחוזים מאזרחי ישראל. לאחר שהם הגיעו לקלפיות במספרי שיא, דווח שגייס גורמים במערכת הביטחון כדי לעורר חשדות נגדם. כיצד מתיישבת התנהלות כזאת עם הטענה שארצכם היא דמוקרטיה?"
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

בבוקר ה-12 באוקטובר נכנס נער בן 14 לחטיבת הביניים לקנאל בעיר אובאן, סמוך למרסיי, צרפת, עם רובה ציד מוסתר בנרתיק של גיטרה. הוא פתח באש ופצע את מנהל בית הספר ומורה בפלג גופם התחתון, עד שאחד מאנשי הצוות עצר אותו. יומיים לאחר מכן הואשם בניסיון רצח על רקע טרור.
החוקרים חושדים שהנער השתייך לשוליים האלימים של ה-True Crime Community (TCC) – קהילה מקוונת שחבריה מאדירים רוצחי המונים ומעודדים אחרים ללכת בעקבותיהם. לדברי התובעים, זו הפעם הראשונה שבה רשויות צרפת קושרות באופן ישיר מתקפה לקהילת ה-TCC, והנער הוא הצעיר ביותר בצרפת שביצע בפועל מתקפת טרור.
מיכאל כורך הוא חוקר עצמאי המתמחה בקיצוניות פוליטית, בימין הקיצוני ובתנועות אלימות ברשת. בעל ניסיון של למעלה מעשור במחקר מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), ובפרט בניתוח רשתות קיצוניות ופעילותן במרחב הדיגיטלי. מפרסם את מחקריו בבלוג Red Pill Reversal. https://redpillreversal.substack.com

אף אחד לא יערוק מהליכוד לפני שתקום ממשלת שינוי ונתניהו יושלך מלשכת ראש הממשלה. לאחר הקמת ממשלה שכזו ישלפו הסכינים הארוכות בליכוד ומתוך המהומה, ובמיוחד אם נתניהו ינזק ממנה ומחקיקה של הממשלה החדשה, יש סיכוי לכמה שיחפשו מקלט אצל אייזנקוט – לא לפני כן.
מי שיערוק לפני מלחמת האזרחים בליכוד יקבל על הראש את כל מכונת הרעל ואת הביריונים של הליכוד מחוץ לביתו.
לכן יש להקים ממשלה במהירות האפשרית ובתמיכת המפלגות הערביות, ואז להכין דלי גדול של פופקורן ולהנות ממה שיקרה בליכוד ובחברה החרדית.
3 הפוליטיקאים המושחתים והמשחיתיםמביותר כבר יותר מ-30 שנה צריכים להיעלם מהציבוריות הישראלית ואז היא תוכל להתחיל להתנקות ולהשתקם: הנאשם, דרעי וליברמן ; לפרטים על השלישי: הספר "תיק ליברמן" שכתבה אביה אלף, הפרקליטה שהייתה אחראית על חקירותיו וחקירות מפלגתו ; לפרטים על השני: ספר שכתב העיתונאי מוטי גילת.
תשובה מטופשת. מה הבעיה לגבות תשלום מנהגים שנכנסים לנתיב גם אם הוא בתשלום. שיבדקו במצלמה מי נכנס וישלחו לו תשלום הביתה. אין שום הצדקה לעמודים האלה. האידיוט שהחליט להציב אותם, שישלם את העלות וכך גם פיצוי לכל ההרוגים והפצועים שגרם. כלא היה ראוי גם.
כתבה חשובה על הנתיבים המהירים ואני מסכים עם רוב הנקודות. יש בעיה אחת והיא אופן הצגת הבעיה המרכזית. מהכתבה עולה כאילו הפעלת הנתיבים באה על חשבון נתיב האוטובוסים שהיה קיים מימים ימימה. זה לא המצב.
המציאות היא שבין הקמת הנתיב ועד הפעלתו היה פרק זמן שבו איפשרו לאוטובוסים רגילים להשתמש בו – וטוב שעשו זאת. אבל משעה שהופעלו הנתיבים המצב חזר לקדמותו, והאוטובוסים חזרו לעמוד בפקק שהיה קיים גם כשלא היה קיים נתיב נפרד בכלל. הדבר דומה לתלונה על כך שברגע שתופעל הרק"ל באלנבי כבר לא יהיה ניתן לחנות על הרחוב השומם. הלו! אם לא היו בונים אותה אז לא היה אפשר לחנות שם בכלל!
בקיצור, כתבה קצת מטעה, אבל אני מסכים עם הסנטימנט. נוסעי התחב"צ צריכים להיות במקום הראשון וטוב יעשו,אם ימצאו דרך לשלב כמה שיותר קווי אוטובוס בשימוש בנתיבים האלה, שהם אכן מאוד מהירים (ואולי דווקא בזכות העמודונים האלה).
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו