במובנים רבים, חוזה השלום ההולך ובא עם איחוד האמירויות, הוא ניצחון דוקטרינת השלום הפסימית על פני זו האופטימית. אם נביט על חוזה השלום עם ירדן, שנחתם על ידי רה"מ יצחק רבין, ובמובן מה גם חוזה השלום עם מצרים, שחתם רה"מ מנחם בגין – היה בהם יסוד עמוק ומובהק של אופטימיות. ובוודאי שבזה האחרון עם הירדן, שנחתם כחלק מאותה רוח גדולה של תקווה ואופטימיות, כמעט אפילו משיחית, ששטפה את הארץ באותם ימים של שנות התשעים.

הנבואות הוורודות על 'מזרח תיכון חדש', כמו היו נראות לרגעים כריאליות ובנות השגה. הדוקטרינה ששלטה בכיפה הייתה הוליסטית, תפיסה של שלום במובן של שלמות. הנה אנו עומדים לפתור את כל הבעיות, ליישב את כל הסכסוכים, לכתת חרבותינו לאתים וחניתותינו למזמרות. החומוס מדמשק ממזרח, וחופי ביירות ממערב, כמו מעולם לא היו נראים קרובים וממשיים יותר. כך עכשיו כל שנותר הוא רק לראות איך מתמודדים עם אי אלו רעשי רקע של כמה קיצוניים פסימיסטיים, שמסרבים בעיקשות לקבל את רוח התקווה וההתחדשות האופטימית הזו (רבין כידוע כינה אותם 'פרופלורים').

אודי הרשלר, כבן 40, הוא בוגר החברה החרדית. פובליציסט והוגה דעות. מרצה לפילוסופיה, קולנוע, ומחשבת ישראל. ראש תכנית בית המדרש במכינה הקדם צבאית תבור. בימים אלו מוביל מיזם חדש להקמת מוזיאון ירושלים לאמנות: 3000 שנה של אמנות בירושלים ואודותיה

ברשותכם אפתח במאמר חכמים מרתק:

'מָשַׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְהָיוּ עִמּוֹ דּוּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִיסְטְרֵטִילוֹטִין (סוגים שונים של שרים). חד אמר אנא נסיב דוכסין לגבי, חַד אָמַר אַנָּא נְסִיב דּוּכָּסִין לְגַבִּי, חַד אָמַר אַנָּא נְסִיב אִפַּרְכִין לְגַבַּי, חַד אָמַר אַנָּא נְסִיב אִיסְטַרְטִילוֹטִין לְגַבַּי (כל אחד מבני המדינה לקח ["נסיב"] ובחר לעצמו אחד מבין סוגי השרים). הַיָּ' פִּקֵּחַ אֶחָד לְשָׂם, אָמַר, אָנָּא נְסִיב מַלְכָּא (אני לוקח את המלך), דְּכֻלְּהוּ מִתְחַלְּפִין וּמִלַּכָּא לֹא מִתְחַלֵּף (שכן כל השרים מתחלפים ואילו המלך אינו מתחלף).

אודי הרשלר, כבן 40, הוא בוגר החברה החרדית. פובליציסט והוגה דעות. מרצה לפילוסופיה, קולנוע, ומחשבת ישראל. ראש תכנית בית המדרש במכינה הקדם צבאית תבור. בימים אלו מוביל מיזם חדש להקמת מוזיאון ירושלים לאמנות: 3000 שנה של אמנות בירושלים ואודותיה

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

כל ימי שחרותי גדלתי בין הגברים. ההפרדה הייתה מובנית שם בהוויתי התרבותית והחרדית, כדבר שאין מובן מאליו הימנו. הנשים היחידות שעמן הייתי בקשר עד גיל 20, היו סבתותיי, אמי ואחיותיי.

זה פלוס מינוס הגדיר את מרחב החשיפה הבין-מגדרית שלי. אז ניחא, מה אומר, שרדתי כנראה בכדי לספר שזה לא בהכרח נורא כל כך, כפי שזה אולי מצטייר מבחוץ. לפחות כך אני רוצה לחשוב ביחס לעצמי.

אודי הרשלר, כבן 40, הוא בוגר החברה החרדית. פובליציסט והוגה דעות. מרצה לפילוסופיה, קולנוע, ומחשבת ישראל. ראש תכנית בית המדרש במכינה הקדם צבאית תבור. בימים אלו מוביל מיזם חדש להקמת מוזיאון ירושלים לאמנות: 3000 שנה של אמנות בירושלים ואודותיה

השיח אודות אלימות משטרתית בהפגנות נמצא זה זמן רב על סדר היום הציבורי. בשנים האחרונות קבוצות שונות – מתנגדי הממשלה ותומכיה, חרדים, בני העדה האתיופית ועוד – מפגינות ומוחות בפרהסיה הציבורית מטעמים שונים, לעיתים תוך חסימת צירי תנועה מרכזיים.

במהלך ההפגנות הללו פורצים לעיתים עימותים בין המפגינים לבין המשטרה האמונה על הסדר הציבורי, וכפועל יוצא עולות האשמות מצד המפגינים אודות אלימות מצד המשטרה.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

אז במסגרת ספין שקוף כמו זכוכית מצוחצחת להסטת תשומת הלב מאחריותו של בנימין נתניהו להפקרת חטופינו לרצח מפלצתי בידי פושעי המחילות, הפעיל פלוני ממכונת הרעל את הפרשן לענייני כל דבר בחדשות 12 כדי לספר לנו מה שאנחנו טענו לאורך שנים:

אפי נווה המושחת, שפעל בהתלהבות להשחתת מערכת המשפט בתמיכת הבית היהודי והליכוד הוא – ובכן, מושחת. ומינויו של אביחי מנדלבליט, אותו הוביל נתניהו, נעשה מפני שהיה מדובר במזכיר ממשלה ימני-דתי שהעריץ את נתניהו ועבד בצמוד אליו ונועד להבטיח מעטפת משפטית נעימה לנתניהו המחריב.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אולם הספורט של בית הספר, אי שם בתחילת ספטמבר. קולות ההורים והמחנכים התערבבו לכדי אווירה של דריכות וציפייה. האספה השנתית התחילה במילות ברכה מפי מנהלת בית הספר, והמיקרופון נדד בין השורות, לשאלות ההורים.

השיחה, מנומסת ונעימה בתחילתה, התחממה במהירות כשאחד ההורים, דמות מוכרת בקהילה, נעמד ודיבר בעד חינוך מבוסס ערכים לאומיים-דתיים, תוך שהוא שולל כל "סטייה מהשורה" כלשונו: "איך זה שהילדים שלנו לומדים שלהיות הומו זה בסדר? לא שיש לי בעיה עם הומואים, אבל למה ללמד על זה בתיכון למה?".

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.