יום הקרב שהתרחש בין צה"ל לחזבאללה, בו הפעיל צה"ל תרגיל הטעיה טקטי מוצלח, הסתיים באופן שאפשר לשני הצדדים לסגור את האירוע. אבל המערכה בין ישראל לאיראן ושלוחותיה ארוכה והסבב הבא, שיכול להסלים לכדי מערכה רחבה, מעבר לפינה.

בגבול הצפון מתוח מאז התקיפות שיוחסו לישראל לפני כשבוע בסמוך לדמשק ובביירות (על זו שבסוריה ישראל גם לקחה אחריות). בתגובה, וכפי שהבטיח מזכ"ל הארגון, נצראללה, ירה חזבאללה ביום ראשון אחר הצהריים מספר טילי נ"ט לעבר בסיס צה"ל ורכבים צבאיים בסמוך לאביבים. צה"ל הגיב בירי ארטילרי מסיבי ובתקיפות של מסוקי קרב בכפרים ועיירות לבנוניות הסמוכות לגבול.

במהלך האירוע ביצע צה"ל, ככל הנראה, תרגיל הטעיה טקטי. מסוק פינה שני חיילים שהובלו באלונקות מנקודה סמוכה לאזור התקרית, ונחת בבית החולים רמב"ם. החזבאללה הניח שהשיג את מטרתו, פגיעה מדודה מאוד בכוחות צה"ל, ומיהר לסגור את האירוע. רק לאחר מכן התברר כי לא היו כל פצועים וכי בצה"ל הבינו מה התמונה שבה חפץ חזבאללה וסיפקו לו אותה.

האיש שמופקד מטעם צה"ל על חזית הצפון הוא האלוף אמיר ברעם, קצין נועז וחריף מחשבה שעשה את עיקר שירותו בצנחנים ובלחימה בלבנון וביהודה ושומרון. כשברעם היה מפקד גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, באינתיפאדה השנייה, הוא יזם שורה ארוכה של מבצעים, כפי שסיפר לימים בראיון לאתר "nrg מעריב", שהתבססו על "הונאה טקטית שלא תלויה במודיעין. לגרות את האויב, להונות אותו, שייחשף, ואז לפגוע בו. להביא את אנשיך למגע איתו".

הפעם הפגיעה לא היתה בפעילי הארגון אלא ביעד, תמונת הניצחון שביקש חזבאללה להשיג, אבל העיקרון נשאר זהה. גנרלים לרוב זוכים לקרדיט על הפיקוד בשדה הקרב, ברעם הצליח הפעם דווקא לפקד על כוחותיו באופן שמנע מלחמה.

מעבר "מאפס למאה"

האירוע היווה גם מבחן ראשון, באש, לתא"ל שלומי בינדר, מפקד אוגדת הגליל החדש. בינדר, יוצא סיירת מטכ"ל שגם פיקד עליה ועל חטיבת גולני, פיקד אתמול על כוחות האוגדה ביום קרב קצר, מהסוג שניהלה האוגדה בשנה שקדמה למלחמת לבנון השנייה.

ב"אירועי הר וגיא" למשל, בנובמבר 2005 הצליחו כוחות האוגדה, בפיקוד תא"ל גל הירש, לסכל פיגוע חטיפה שניסו לבצע לוחמי הכוח המיוחד של חזבאללה. אז נמנע האירוע בזכות תושיית כוח צנחנים שביוזמת המ"פ ביצע הונאה טקטית, החליף את מיקומו הרגיל של המארב ופגע והרג ארבעה מחבלים.

כחצי שנה מאוחר יותר, ב-12 ביולי 2006, הצליחו פעילי חזבאללה לחטוף שני חיילי צה"ל. הפעם לא הצליחו כוחות האוגדה לסכל את הפיגוע והדבר הוביל למלחמת לבנון השנייה.

כפי שהודגם אתמול יכולת האוגדה לעבור "מאפס למאה" במהירות, ולפגוע בפעילי חזבאללה בקרבת הגבול בטרם יצליחו אלה לבצע פיגוע או לחדור ליישובים בישראל, היא מרכיב חיוני ביכולתה של ישראל להכיל אירועים בגזרה ולסיים אותם בטרם יסלימו לכדי עימות רחב היקף.

הפעם הצליחו הצדדים להכיל את האירוע ולסגור אותו מהר, בהתאם לאינטרסים של שני הצדדים. מנגד, לא ברור מדוע חשף צה"ל את ההטעיה שביצע, במקום לתת לחזבאללה מוצא של כבוד מהאירוע. גם כך הודיע הארגון שהתקיפה היתה פעולת תגמול על התקיפה הישראלית בסוריה וכי החשבון על התקיפה בביירות עדיין פתוח.

למרות שהאירוע אתמול נסגר מהר, ברור לכל המעורבים שלאור המערכה שבין המלחמות (מב"מ) שמנהלת ישראל כנגד ההתעצמות של איראן ושלוחיה בחזית הצפון, בסוריה ועל-פי פרסומים זרים בלבנון ובעיראק, ההסלמה הבאה מעבר לפינה. בפעם הבאה חיזבאללה עלול שלא להסתפק בפגיעות של טילים בנכסים של צה"ל, אלא לכוון ליעדים שיאפשרו לו להציג פגיעה ממשית בישראל.

אז, יידרשו האלוף ברעם ותא"ל בינדר לפקד על תמרון קרקעי רחב היקף, שיחייב הפעלת כוחות מילואים. למרות המצוקה התקציבית (צה"ל פועל ללא מתווה תקציבי מוסדר וממתין לממשלה שתקום לאחר הבחירות), הקיצוץ באימוני כוחות היבשה, בדגש על מערך המילואים, פוגע במוכנותם ללחימה. "הרוצה במב"מ ייכון למלחמה", אמר פעם האלוף (מיל') ניצן אלון. הכלל הזה נשאר נכון.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

האפשרויות העומדות בפני חלק ניכר מן האוכלוסייה המבוגרת, המתקשה להתמודד כיום בביתה עם חיי היום יום הן: מוסד, דיור משותף עם הילדים או בתי דיור מוגן – אופציה שהיא נחלת משפחות אמידות בלבד. יש לחשוב מחוץ לקופסה ולהקים בתי דיור מוגן זולים יותר שיוכלו לתת מענה גם לקשישים עם מוגבלות כלכלית. 

האופציות הקיימות כיום עבור חלק ניכר מן האוכלוסייה המבוגרת, המתקשים להתמודד עם חיי היום יום בביתם, גורמות לאוכלוסייה זו לחשוב על האפשרויות העומדות בפניה: החלטה לעבור למוסד, לדיור מוגן או לדיור יחד עם הילדים או בקרבה למקום מגוריהם. מעבר אל הילדים או לידם עשוי להיות די מסובך, אך אולי קל יותר כלכלית. מעבר למוסד עשוי להיות פחות יקר מדיור מוגן, אך מספר לא מבוטל של מבוגרים מעדיפים את הדיורים המוגנים, כנראה במחשבה שהם יותר "חופשיים" ואולי גם מציעים יותר פעילויות.

עם זאת, עלינו להביא בחשבון כי לאוכלוסייה מבוגרת די גדולה אין בהכרח את מלוא המשאבים הכלכליים לעשות צעד זה גם אם רבים מהם אינם מעוניינים לעבור למסגרת מוסדית. משמעות הדבר שעל המדינה לפעול למצב של צמצום המשאבים הכלכליים שיידרשו כדי לעשות את הצעד של המעבר לדיור מוגן, דהיינו "הקמת" דיורים מוגנים זולים יותר.

לחלק מהאוכלוסייה המבוגרת אין משאבים לדיון מוגן, אך רבים מהם לא מעוניינים במסגרת מוסדית. על המדינה לפעול לצמצום המשאבים הנדרשים למעבר לדיור מוגן

נשאלת השאלה מה השיקולים המשפיעים על החלטות למעבר כזה, כשמקבלי החלטות אלו נדרשים למשאבים כספיים משמעותיים. החלטתי לבחון את התופעה באמצעות ראיונות עם ששה זוגות שונים שהחליטו בכיוון זה.

ששת הזוגות, שכולם נמנים על אוכלוסייה ברמה תרבותית ומקצועית גבוהה, הציגו בפניי את הסוגיות שנשקלו והשפיעו על החלטתם.

רצון לחיות בקרבת הילדים

הזוג הראשון, שניהם אנשי אקדמיה בתפקידים בכירים, משפחה עם ארבעה ילדים המצויים ביחסי משפחה קרובים ומסייעים להורים בעת הצורך.

אחת הסיבות המרכזיות להחלטתם הייתה הרצון לחיות בקרבה רבה יותר אל הילדים והנכדים. תחושה זו התחזקה במיוחד בעת הסגר הראשון בתקופת הקורונה. בהתאם, הם נרשמו לאחד הדיורים המוגנים היוקרתיים בסמוך למגורי הילדים, רכשו דירה נאה והרגישו כי עשו את הצעד הנכון.

עם זאת, בעקבות הסגרים שהוטלו עליהם בקורונה, לא התאפשר אפילו לילדים להגיע. האישה ביטאה את תחושתם במילים: "אני מרגישה מאד בודדה". לאחר מכן כבר שונו ההנחיות וכיום הם מרוצים מהחלטתם, אך בשיחות עימם עולה התהייה: האם לא היינו יכולים להסתדר אחרת?

ירידה קוגניטיבית

הזוגות השני והשלישי היו חברים שעבדו בתפקידים בכירים בהייטק, ובנות זוגן עבדו במערכת הבריאות. הקושי שם נבע לא רק מהמרחק מהילדים, אלא לצערנו גם מכך שהחלה ירידה קוגניטיבית אצל בנות הזוג.

ההתמודדות גברה והקשתה ולכן הילדים השפיעו על ההורים לעבור לדיור מוגן בקרבה למקום מגוריהם. לאחר התלבטויות הם החליטו ועשו זאת. כיום המצב הולך ומחמיר אצל בנות הזוג, עד כדי כך שהיה צורך להעבירן למתחם מתאים.

מחד יש הרגשה אצל בני הזוג כי בחרו את המהלך המתאים, כי השארות בגפם בבית הייתה התמודדות קשה מאוד מבחינתם, אך מאידך עולה כל פעם השאלה: אולי בבית הירידה הקוגניטיבית לא הייתה כל כך מהירה?

מחד הם מרגישים שבחרו נכון במעבר לדיור מוגן, כי השארות בגפם בבית הייתה התמודדות קשה מאוד מבחינתם, אך מאידך עולה כל פעם השאלה: אולי בבית הירידה הקוגניטיבית לא הייתה כל כך מהירה?

החמרה במצב הבריאותי

הזוג הרביעי, חברים קרובים כבר הרבה שנים, שניהם אנשי אקדמיה בדרגה גבוהה ועם ילדים שכל העת מצויים עימם בקשר. הם גרו בדירה גדולה ונוחה, אך במרחק ממגורי הילדים.

הדברים התנהלו פחות או יותר כשורה, אולם אצל הבעל, ניצול שואה ולא בריא, חלה החמרה משמעותית במצב הבריאותי. שוב החל לחץ מצד הילדים לעבור להתגורר קרוב אליהם כדי שיוכלו בקלות לסייע בעת הצורך.

כאן התהליך לקח הרבה יותר זמן, הבעל התנגד ורצה להישאר בביתו על אף הקושי. זה נמשך עוד מספר שבועות, אבל  עם החמרת המצב כנראה שלא הייתה ברירה. הילדים מצאו להם מקום נעים מבחינתם וקרוב אליהם.

בסופו של דבר הם עברו לדיור המוגן. דירתם אמנם קטנה יחסית אך עם גינה קטנה ובריכה קטנה ולבסוף התרגלו והם מרוצים מכך. את דירתם הקודמת עדיין לא מכרו. כששואלים אותם על ההחלטה, האישה חושבת שזו הייתה ההחלטה הנכונה אולם החבר אמביוולנטי והיה שמח לחזור למקום מגוריו הקודם.

נפילה שהצריכה נוכחות מטפלת בבית

הזוג החמישי, בו הבעל אחד הבכירים בהייטק, מתגוררים לא רחוק מהילדים והכל היה כשורה, עד אשר אשתו נפלה עם שברים קשים, והחל תהליך מאד ממושך של טיפולים שלא כולם הצליחו.

הדבר גרם לצורך להכניס מטפלת אל הבית שלא תמיד היו מרוצים ממנה. הילדים ניסו לסייע ככל שיכלו, אולם מצבה של האם הפך קשה יותר ויותר, הן פיזית והן קוגניטיבית.

היו התלבטויות רבות כיצד להתמודד והיה ברור שחייבים למצוא פתרון שיאפשר לבעל להמשיך בעבודתו, כאשר הילדים מסייעים ככל שעלה בידם. אולם ככל שחלף הזמן נראה היה שאין ברירה וצריך לעבור למוסד או לדיור מוגן, בו תקבל האם טיפול קבוע בהתאם לצרכיה. ואכן זו הייתה ההחלטה. הם מצאו מקום שמצא חן בעיניהם ובקרבת בני המשפחה ועברו לשם.

היה ברור שחייבים למצוא פתרון שיאפשר לבעל להמשיך בעבודתו, כשהילדים מסייעים ככל שניתן. אולם ככל שחלף הזמן נראה היה שאין ברירה וצריך לעבור למוסד או לדיור מוגן, בו תקבל האם טיפול קבוע בהתאם לצרכיה

הנתונים מראיונות אלו משקפים מחד חלק מהקשיים שחוות אוכלוסיות מבוגרות וההחלטות שעליהן לעשות במטרה להתמודד עם המצבים השונים. מאידך, החלטות מעין אלו אינן פשוטות מבחינות רבות. אוכלוסייה זו זקוקה הן למשאבים כספיים משמעותיים והן לתמיכה של בני משפחה, כמו גם הצלחה במציאת המקום המתאים ביותר לשינוי מגורים כזה.

חשוב לדעת כי קיימת אוכלוסייה גדולה דומה שלא עומדים לרשותה משאבים כלכליים המאפשרים לעשות צעד זה. חשוב אם כן לספק מענה גם לאוכלוסיות שמשאביהן מצומצמים, דהיינו הקמת דיורים מוגנים שהכניסה אליהם אינה יקרה כפי שהיא כיום, אך מסוגלים לענות לצרכים של האוכלוסיות הנדרשות. נראה כי הצורך מחלחל ומתחילה גישה כזו, אולם ייקח כנראה זמן עד שהדברים יתאפשרו.

פרופ' אמריטה אריאלה לבנשטיין היא כלת פרס ישראל תשפ"א. היא מרצה באוניברסיטת חיפה בחסות מרכז המחקר לחקר דיור מוגן במכללה האקדמית גליל מערבי.

חמאס מנסה להעכיר את היחסים הטובים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות תחקיר מפוברק בערוץ אל-ג'זירה על פעילות המוסד באיסטנבול. חמאס מודאגת מההתקרבות של טורקיה לישראל, אך טורקיה הבהירה לה כי הדבר לא ישפיע על יחסה אליה ואף נתנה לה ערבויות בכל הקשור להמשך פעילותה בטורקיה.

תנועת חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל ואחר המאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי "מיט" ביחד עם המוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה. מאמצים שנשאו פרי והידקו את הקשר בין שני ארגוני המודיעין.

חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל והמאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי והמוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה

הנהגת חמאס חוששת שההתקרבות הזו של טורקיה לישראל תפגע ביחסים שלה עם ההנהגה הטורקית. לח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, יש קשרים מצוינים עם הנשיא ארדואן וכך גם למנהיג התנועה אסמעיל הניה.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-1 ביולי כי במגעים שהיו באחרונה בין תנועת חמאס להנהגה בטורקיה לובן נושא ההתקרבות בין טורקיה לישראל.

על פי הדיווח, ההנהגה הטורקית הסבירה להנהגת חמאס את שיקוליה ומניעיה להתקרבות המחודשת לממשלת ישראל הנוכחית.

הנהגת חמאס קיבלה מההנהגה הטורקית ערבויות לכך שהאסטרטגיה שלה כלפי תנועת חמאס לא השתנתה בשלב הזה וכי היחס שלה לחמאס איננו מושפע מהעמדה הישראלית.

טורקיה אף נתנה הוכחות לכך שאין שינוי ביחסה כלפי חמאס. השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.

השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.
טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה וכי הטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא. pic.twitter.com/xfMGUGb5tc

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

את השלוחה הזו מפעילים מחבלים שגורשו מהשטחים במסגרת "עסקת שליט" והיא מכווינה פיגועים בשטחי הגדה ובישראל.

על פי הדיווח, טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא.

טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא

ההערכות בחמאס הן כי עד לבחירות ב-2023 שיתקיימו בטורקיה אין חשש ליחסים בין התנועה לטורקיה והם ימשכו כרגיל. אם הנשיא ארדואן לא ייבחר פעם נוספת זה כבר סיפור אחר וייתכן שחמאס תצטרך לצמצם את פעילותה בטורקיה ולהעביר את השלוחה של הזרוע הצבאית מאיסנטבול למקום אחר.

ניסיון להכפיש את פעילות המוסד בטורקיה

בחמאס מבינים היטב כי למוסד הישראלי יש יכולות מודיעיניות מצוינות וכי הוא גם סיפק למודיעין הטורקי הוכחות כי שלוחת חמאס באיסטנבול עוסקת בטרור וגם בחתירה נגד שלטון הרש"פ בגדה.

השלוחה הזו מפעילה בין היתר חדר האזנה ומעקב אחר פעילות הרש"פ וגורמים מסוימים בישראל. המידע המודיעיני מועבר להנהגת חמאס ברצועת עזה, לחזבאללה בלבנון וגם למודיעין האיראני ולכוח "קודס".

לכן הנהגת חמאס מנסה כעת להכניס טריז בין המוסד הישראלי למודיעין הטורקי.

ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, שידר ב-1 ביולי "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".

ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".
ב"תחקיר", הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה.

ما خفي أعظم- الموساد في إسطنبول https://t.co/VEHBSlg7Bx דרך @YouTube

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לתנועת חמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. האנשים האלה דיווחו לשלטונות הטורקים על הפעילות של המוסד.

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לחמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. אנשים אלה דיווחו לשלטונות הטורקים על פעילות המוסד

באוקטובר 2020 עצר המודיעין הטורקי 15 חשודים בריגול עבור המוסד. רוב החשודים היו סטודנטים שנשלחו ללמוד בטורקיה. המוסד, לטענת הטורקים, התמקד בפעילות גיוס של בני הקהילות הערביות המתגוררים בטורקיה והקשר עימם היה בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות והוא ניסה לקבל מידע על פעילי חמאס בטורקיה.

אולם על פי גורמים ביטחוניים בירושלים, מי שהיה דווקא הפעיל בגיוס הרשת הזו הגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלסטיני.

המודיעין הטורקי החרים גם סכום כסף גדול באיסטנבול, שהגיע ממנגנון המודיעין הפלסטיני כדי לממן את פעילות הסטודנטים הפלסטינים שגויסו על ידו.

הנשיא ארדואן זעם על הפעילות של מאג'ד פרג' בתוך טורקיה ונזף ביו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

אבל באותה התקופה היה נוח מאוד לנשיא ארדואן לתקוף את ישראל, והתקשורת הטורקית תודרכה כי מדובר בסוכנים של המוסד הישראלי, למרות שאף אחד מהחשודים והעצורים לא היה ישראלי.

המודיעין הטורקי מבין היטב את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת הנשיא ארדואן היא להדק את היחסים עם המוסד הישראלי ולסכל כל פעילות טרור איראנית על אדמת טורקיה, שעלולה לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים של טורקיה.

המודיעין הטורקי מבין את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת ארדואן היא הידוק היחסים עם המוסד הישראלי וסיכול טרור איראני על אדמת טורקיה, שעלול לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים שלה

גורמי יודעי דבר אומרים כי הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך.

הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך, המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה. pic.twitter.com/2jngD3QcvE

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)