זה לא רק בנימין נתניהו. האיש שישב שם בכנסת (ביום א' השבוע, בתשובה לכינוס "40 חתימות") זחוח מתמיד. 8 חודשים אחרי הטבח הנורא שתחת אחריותו והקונספציות שלו, הוא היה אטום וחייכני מול נאום ראש האופוזיציה, ששאל: מדוע אתה עדיין ראש הממשלה?

ובכן זו השאלה שיש להפנות ל-64 חברי הקואליציה ולעוד 8 חברי המחנה הממלכתי. מדוע הם עדיין תומכים באדם שהביא את האסון הנורא הזה וממשיך להוביל יומיום לעוד אסונות בניהול מלחמה כושל, במחדלי כל משרדי הממשלה הכפופים לכישלונו כמנהל ורה"מ.

השאלה שיש להפנות ל-64 חברי הקואליציה ול-8 חברי המחנה הממלכתי. מדוע הם עדיין תומכים באדם שהביא את האסון הנורא וממשיך להוביל יומיום לעוד אסונות בניהול מלחמה כושל ובמחדלי כל משרדי הממשלה

אי אפשר לפטור את 72 חברי הכנסת הללו מאחריותם למצבה של ישראל כיום. לא מאחריותם לאירועי 7 באוקטובר ולא לאירועים מאז 7 באוקטובר. הם אלה שמאפשרים לו להמשיך להתנהל כאילו לא היה אשם בטבח 1500 ישראלים, חטיפתם של 250 ופינוי 100 אלף תושבים מגבול הדרום וגבול הצפון.

לקטסטרופה הכלכלית, החברתית, הביטחונית – יש יותר מאשם אחד. הוא המוביל אבל הוא זה שמקבל את תמיכתם. בגלל פחדנותם והידבקותם למשרות הפוליטיות ולעטיני השלטון בכל מחיר, הם לא מעיפים אותו ולא מצביעים על הקדמת הבחירות.

ישראל שאחרי 7 באוקטובר והתעלמות הקואליציה הזו מכל אחריות למחדל, היא כבר לא אותה מדינה. אם אין מצפון ומוסר, אם אין דין ואין דיין, אם אין מחויבות לציבור אלא רק לאינטרס הפוליטי האישי, אין מדינה. מדובר במדינה בלי שלטון. בלי משילות. בלי ניהול. כמו רכב מדרדר לתהום שנהגו עזב את הבלמים והוא יושב זחוח בכסאו ומביט בתהום הקרבה.

כלי התקשורת שלנו לא מציקים יותר מידי ל-72 חברי הקואליציה. לא שואלים ולא מתעקשים לקבל תשובה לשאלה מדוע הם עדיין תומכים בנתניהו.

גם בני גנץ לא עונה. לא מקיים מסיבות עיתונאים. גם יואב גלנט לא. שר הביטחון משחרר כל יום סרטון עם כמה חיילים בו הוא חוזר על משימות המלחמה כמו תקליט שחוק, כשהוא יודע שאי אפשר להחזיר את החטופים בלי לעצור את המלחמה. ובכל זאת הוא ונתניהו, ששקרנותו אמנותו, ממשיכים לשקר למשפחות החטופים האומללות.

ישראל שאחרי 7 באוקטובר והתעלמות הקואליציה מכל אחריות למחדל – היא כבר לא אותה מדינה. בלי שלטון, משילות או ניהול, כמו רכב מדרדר לתהום שנהגו עזב את הבלמים, יושב זחוח ומביט בתהום הקרבה

נתניהו וגלנט חוזרים שוב ושוב על סיסמאות חיסול חמאס, ניצחון מוחלט, והחזרת "כל חטופינו". המשפט הזה הפך כבר לתעמולה אוטומטית שיוצאת להם מהפה בכל נאום, בלי קשר לעובדה שהשיחות תקועות וחמאס מודיע יומיום שלא תהיה עסקה אם לא תיעצר המלחמה.

זה לא רק נתניהו. אלה כל חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה, שממשיכים להתעלם מהמלחמה, מההרוגים, מהחטופים ומעומס המילואים, וממשיכים לדרוש את התקציבים ואת חוק הפטור משירות.

אלה כל חברי הכנסת של הליכוד שממשיכים לראות את בשר התותחים הצעיר שנטחן יומיום ברפיח, ג'בלייה וחאן יונס. ממשיכים לראות את הצפון מתרסק תחת מטחי הטילים של חסן נסראללה, את אלפי המפונים בדרום ובצפון, והם ממשיכים לשבת בכנסת ולהתנהג כאילו אנו חיים בשגרת חיים נורמלית.

זה לא רק נתניהו. זה כל חברי הכנסת של המחנה הממלכתי. בני גנץ וגדי איזנקוט, הרמטכ"לים שממשיכים לתת לגיטימציה לממשלת הבלהות והכישלונות הנמשכים בניהול המלחמה. ממשיכים לעמוד מהצד בעת הפקרת החטופות והמשך מותם של חטופים בשבי.

זה לא רק נתניהו. זה כל ח"כי המחנה הממלכתי. גנץ ואיזנקוט, הרמטכ"לים שממשיכים לתת לגיטימציה לממשלת הבלהות והכישלונות בניהול המלחמה, וממשיכים לעמוד מהצד בעת הפקרת החטופים

זה לא רק נתניהו. הוא הראשון לנצל את הפשעים הפוליטיים שמבצעים כיום חברי הקואליציה הזו נגד אזרחי המדינה. במקום לשרת את כלל האזרחים, הם משרתים את נתניהו אישית ואת הפוליטיקה הבזויה שמאפשרת להם להישאר בשלטון עד הבחירות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.