החלוצים הראשונים נהגו להשתמש בסיפורי התנ"ך כדי להבליט את זיקתם לארץ ואת יניקתם מן השורשים היהודיים כבסיס ללאומיות החדשה. תיאודור הרצל וחבריו ביקשו להקים חברה חדשה, בה אנשי הדת יוגבלו בהתערבותם בענייני המדינה. אך כיום, 76 שנים לאחר הקמתה, אנו נחשפים לקונגלומרט עצום שחדר לדיוקנה הליברלי של המדינה ומשנה את צביונה.
חג השבועות שחל השבוע, כחג מתן תורה המסמל את הפיכתנו לעם, הוא מועד מתאים להביט על החלום הציוני מראשיתו – מול המשתקף בישראל של היום, תוך בחינת השינויים שהתרחשו והשפעתם על יחסי דת ומדינה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
עד 2020 ישראל נחשבה לאחת המדינות האהודות על ידי מעריצי האירוויזיון בפרט והאירופאים בכלל. כשהשיא היה ב-2019, עת אירחה ישראל את אירוויזיון 2019 בתל אביב. המוני אירופאים חלשו על רחובות העיר העברית הראשונה וגדשו את בתי הקפה, המסיבות וחופי הרחצה. אך מי יכול היה לשער שתוך 3 שנים נהפוך להיות אחת המדינות השנואות ביותר על אותם אנשים בדיוק.
לטוב ולרע, ישראל תמיד נמצאת בשיח התקשורתי העולמי. אנחנו מדינה קטנה ורועשת, וכשאנחנו עושים משהו אנחנו עושים את זה ובגדול.
מיכאל שמייצר הוא יועץ תקשורת ומנהל שיווק, יח״צ וסושיאל מרמת גן, מומחה לענייני אירוויזיון וחובב למעלה מ-10 שנים. ביקר בלא מעט תחרויות אירוויזיון וביניהם האירוויזיון האלמותי בתל אביב.
ייצוגיות היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה. עיקרון הייצוג קובע שהאזרחים, אשר מפקידים את כוחם בידי נבחרי הציבור, מצפים שאלו יפעלו למען האינטרסים והערכים שלהם.
ייצוג תקין הוא שמעניק לציבור תחושת השפעה, מעורבות ואחריות משותפת לגורל המדינה. כאשר תחושת הייצוגיות מתערערת, מתערער גם האמון במערכת הפוליטית, ההשתתפות הפוליטית יורדת, והדמוקרטיה כולה ניצבת בסכנה.
ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.
כשהאדם הקדמון שמע רעש לא ברור בין השיחים, הוא לא שאל אם זה הרוח או נמר. הוא פשוט ברח. ככה שרדנו. היום, כשינון מגל אומר ברמיזה ש"הנסיבות בהן עידן אלכסנדר נחטף בעייתיות מאוד", הוא עושה בדיוק את אותו הדבר – רק שהוא הנמר. אבל לא כזה שטורף. נמר רכילותי.
מגל הוא נמר שמפזר טיפות דם באוויר ומחכה שהמוח שלנו, המאומן היטב לשרוד סכנות מדומיינות, יעשה את העבודה. הרמיזה היא הטריק הכי ישן בספר. לא אמרתי מה קרה, רק אמרתי שקרה משהו. עכשיו תתמודד עם זה לבד.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המפסידים בבחירות מנסים להפיל ממשלה נבחרת ונעזרים בשלושה ערותי טלוויזיה , ביועצת ובג"צ לצורך זה .יש ערוץ אחד שלא משתף פעולה , אז הוא נתקף כפי שתוקפים את נתניהו . הצלחות נתניהו מטרפות דעת שונאיו .
אתה בונה מגדל שלם על ההנחה שינון מגל הוא אדם מניפולטיבי שמחפש לעשות רק רע, וזה בעייתי- כי אתה לא יודע את זה בוודאות. מה שיותר קרוב לוודאי כאן הוא שאתה עושה השלכה מלוכלכת ומתאר את עצמך בעצם. אני מניחה שאתה איש שמאל ואם כך – רגש החמלה אצלכם מאוד סלקטיבי ומופנה לעיתים לכיוונים לא ראויים..
שלטון בית עפרה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שמעתי שחברים בכירים בארגון המחבלים של הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח החטופים ביבים שקרניהו מתחילים למתוח ביקורת על הנשיא טראמפ. המטריד המיני השיכור ינון מגעיל קורא לו "ליצן", חבית השומן ערסלם קורא לו "לא צפוי" ומכתיר את התנהגותו בתואר "דבר חמור". בוושינגטון שומעים ורושמים: מגעיל וערסלם יזכו לראות את ארה"ב בשנות נשיאותו של טראמפ רק דרך מסך הטלויזיה. הם יהיו מנועי כניסה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לכותב הנכבד והמלומד, ראוי לך ולשכמותך לזכור שעם כל הכבוד, רבנים כמו הרב צבי הירש קאלישר, רבי יהודה ביבאס, רבי יהודה אלקעלאי, רבי עקיבא יוסף שלזינגר וכיו"ב – היו לפני מה שאתה מגדיר כמחוללי הציונות – וגם ובעיקר יהיו אחריה, הם ההמשך והעתיד של היהדות בארץ ישראל המתחדשת, וכן, גם הקרבת קרבנות חזור תחזור ובית מקדש בנוא ייבנה (כשיגיע הזמן והשלב ההיסטורי הראוי לכך בע"ה, בעיתו ובזמנו).
אכן, הניסיון המטופש וחזון העוועים ליצור כאן "יהודי חדש" המשליך מעליו את שאיפת הדורות, ללא שורשים, כשול ייכשל וכבר נכשל. עם ישראל ילך ויתחבר למורשתו ולחזונו – עם הפנים לעתיד, כך שגם כל חזיונותיהם ודמיונותיהם של מי ששאפו ושואפים ליצור כאן יהודי חדש וכנ"ל – גם הם בסופו של דבר, בדומה למה שתיארת בצדק על אודות עולם התורה המשגשג מהצלחת הציונות, באותה מידה והרבה מעבר לכך הכותב הנכבד והקוראים יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיתרחש גם לגבי בית המקדש בהר הבית. כפשוטו וכמדרשו. אנחנו עם הפנים לעתיד
אלה מאיתנו שעלינו ארצה מתוך אידיאולוגיה ציונית לא עשינו זאת כדי להיות בשר תותחים להקים מדינה שחורה ומשיכית, ימנית וריאקצונרית, שכל העולם שונא אותה ,אלה לחיות בשלום ולהיות אור לגויים, ובאמת הגענו למצב שאין לנו מה להציע לילדינו וניננו רק למצוא מקום אחר כל עוד אפשרי הדבר
מי שלא מוליד. לא מחנך לערכים יהודיים. מי שמחנך לתלישות מכוונת מהמקורות. אין לו על מה להתלונן. זה לא עובד. בכדי להיות גוי דובר עברית. ממש לא חייבים להיות פה. לשבדיה יש יותר מה להציע. איסלאם למשל… ואכן מדינת ישראל נמצאת במקום אחר ממה שקיוו לה מייסדיה. מה שנקרא תודה לאל.
הקיצוניים שמאמינים בשטויות שגיבבו אבותיי, כוהני ולויי ממלכות ישראל ויהודה, בקורפוס ה"תורה" שנכתב ונערך ללא הפסקה בין המאה ה-8 לפנה"ס עד המאה השנייה לספירה; מובילים לשחיטת בעלי חיים לשווא ולדילול כוח האדם שיכול להיות יצרני לצורך מילוי משרות המקדש שרק מוביל לחורבנות ולגלויות ולהריסת מרקם החיים של עם ישראל עם משיחיים מול כל השאר.
ולא, אינני תומך בכיבוש הערבי והאסלאמי של ארץ ישראל ויתר הארצות והעמים.
יהודי שלא מממש את האמונה בתורה שניתנה ע"י משה רבינו לעם ישראל
מאת בורא העולם…הוא מסכן ועלוב.
אבל צריך לקיימה רק בשכל ישר לפי
דעת גדולי ישראל של הדור, ולא שעטנז
כמו אלו העולים להר הבית.
2000 שנה הובילה היהדות הדתית את עם ישראל מאסון לאסון עד לאסון הגדול של השואה. הקנאים הדתיים שלחמו אחד בשני הביאו לחורבן בית שני ו- 60 שנה אחרי התנועה המשיחית הביאה לאסון נוסף (מרד בר כוכבא). 2000 שניה אחרי יהודי מתבולל וחבורה של צעירים שנטשו את הדת הקימו את מדינת ישראל.
כעת ממשיכיהם של הפאנטים המשיחיים והיהדות הרבנית אינם יכולים לסבול את ההשפלה של הדת ולחסל את הבושה. המשיחיים ע"י ניהול מדיניות שלאמונתם תביא את המשיח. אם הוא לא יבוא אז אחריהם המבול. היהדות הרבנית שרשמית מתנגדת להקמת מדינת ישראל אינה מוכנה לתרום לחיזוקה ואף דורשת להיות אבן ריחיים על צווארה עד להתמוטטותה.
השוליים הסהרוריים הם למעשה הזרם המרכזי. ולראיה מעט מאד רבנים מוכנים לדבר בשבח המתינות הדתית.