לאחרונה פורסמו נתונים מטרידים, אם כי לא מפתיעים במיוחד, לפיהם רק שלושה אחוזים מהמתמחים בבית המשפט העליון למדו במכללות לעומת 97% שלמדו באוניברסיטאות. זאת, למרות שבישראל קיימות רק חמש פקולטות למשפטים באוניברסיטאות אל מול תשע במכללות.
כידוע, התמחות בבית המשפט העליון היא ההתמחות היוקרתית והנחשקת ביותר בקרב סטודנטים למשפטים. למרות שלא מדובר בנתון מפתיע, אקדמאים ביקרו את התנהלות בית המשפט העליון, בטענה שנתון זה מעיד על תת-ייצוג של אוכלוסיות מוחלשות בעליון.
אלעד בן-זקן פעיל חברתי. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.
קשה כבר לעקוב אחרי שלל ההתבטאויות ההזויות של אנשי ימין לאחרונה. רק בשבוע האחרון פורסם שהשרה אורית סטרוק הפצירה בחטופה להודות לה על כך שהסכימה ברוב טובה להצביע בעד החזרתה מהשבי.
הבן של ראש הממשלה שיתף ממיאמי דיווח על כך שמשפחות החטופים ממומנות על ידי קטאר, ומקהלה של פרשנים ומתפכחים למיניהם תהתה מדוע החטופים שחזרו מהשבי לא מביעים תודה לשמש העמים ולחיילי צה"ל, למרות שהם כן הביעו תודה ובמפורש.
גלעד ניצן, בן 32. דוקטורנט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א ואקטיביסט למען זכויות אוהדי ואוהדות כדורגל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הפסיכופת אתמולל בכנסת מצהיר שזה היה הביקור הכו חשוב בהיוסטוריה
מי סופר חתימות שלום עם מצריים וירדן. למה מי הם בכלל. אני ואני ואני. מישהו צריך – לא לנער אותו בדש מעילו, מישהו צריך לדפוק לו את הראש בקיר
זה מהתקופה שבישראל היו רק תפוזים
וחיילים אנגלים הסתובבו בראש של הפסיכופת
"במקום בו שורפים ספרים, ישרפו לבסוף גם בני אדם", כתב היינריך היינה. ביום ראשון, שוטרי משטרת ישראל, קרעו, השחיתו והחרימו ספרים. זו לא עוד מליצה או סיסמה, זו המציאות.
השוטרים פשטו על שתי החנויות של Educational Bookshop במזרח ירושלים, עצרו את בעלי החנויות מחמוד מונא ואחיינו אחמד. הכל באמצעות צו בית משפט. באמתלה של "חשד להפרת הסדר הציבורי", איפשר הצו את מאבקם של השוטרים בספרים.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כרגיל שטופי המוח הנאצים ממציאים פרופגנדה שתצדיק את השקרים שלהם. ספרים נאציים שקריים שמטרתם לקדם רצח עם של העם היהודי צריכים להגנז ולהשרף. וכותב הכתבה צריך לחזור לביס וללמוד את ההבדל בין פושע לליברל ובין דמוקרטיה לנאציזם
אם יש צו בית משפט, אז יש סיבה, בית משפט לא יורה לפשוט על מקום בלי ראיות כלשהן. יתכן מאוד שהמקום הסית נגד ישראל ויהודים, הפיץ שנרטה וקרא גיעה וטרור. עם כל הכבוד, ההשוואה לנאצים צורמת מאוד. יהודים באירופה לא רצחו ואנסו בהמוניהם או קראו להשמדת גרמניה. יהודים תמיד היו שוחרי שלום והשתדלו לחיות יחד עם החברה, בגולה. הכתבה כאן מאוד מיתממת, מדוע הוצא צו, לדוגמה? לא מסופר לנו. אולי מסיבה מיוחדת?
משרתי קיסרות רקב פשיסטים לא מבינים
עד כמה ניאו יהדות מושחתת משיחית מסכנת קיום.
1. חוקי הסמכה.
2. ממשלה פאשיסטית.
3. שליט מעל לחוק.
4. מפלגות עליונות.
5. שרים גזענים.
6. סילוק שומרי הסף.
7. האופוזיציה כבוגדת.
8. טריטוריה להתפשטות.
9. פוגרומים וטרנספר.
10. נוער חולצות.
11. משטרה כפופה לפוליטיקאים.
12. הקמת כח לאומני.
13. שר תעמולה ומכונת תעמולה.
14. משבר כלכלי ומינוף פערים בחברה.
15. פופוליזם להמונים.
16. שינוי הספרים והחינוך לפי האידיאלוגיה.
17. הכפפת הדת בגרסה המשטר.
18. הפניית האשם לאויב חיצוני.
מלחמה עד חורבן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אתה כותב בעצמך בוגרי המכללות קונים תואר.
אני בעל ארבעה תארים, החלטתי ללמוד משפטים לתואר חמישי רק בגלל שאני אוהב ללמוד. מכיוון שאני בתוך שוק העבודה ואינני יכל ללמוד בשעות הבוקר מה שנשאר לי זה ללמוד במכללה. אני לא מאחל לאף אחד לשבת בכיתה סף הכניסה אולי גבוהה כלכלית אבל נמוך מאוד אקדמאית. אנשים לא יודעים חומר בסיסי של שיעור אזרחות בכיתה ט'. יש הרבה דוגמאות לעורכי דין ושופטים שהגיעו מהפריפריה והם היום בשורה הראשונה של המשפטנים בישראל.
הדרך היחידה לשמור על כבוד המקצוע שכבר איבד המון ממנו היא או לשוב ולעלות את רף הכניסה או לסנן בסוף
באמצעות בחינה קשה.
אם לימודי המשפטים היו ברמה גבוהה יותר ועם דרישות יותר גבוהות מהסטודנטים בין שהם דור ראשון או שביעי, מה שזה לא יהיה. כמו גם מתן אפשרות לסטודנטים ללמוד במדינה הזאת בשקט, אז הרמה הייתה עולה ואין זה משנה אם מדובר במכללה או באוניברסיטה
ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי דין לנפש, ובפער גדול. דבר זה משפיע על התנהלות המדינה כולה: כל סכסוך בתקשורת מתברר לפני שופט. כל סוגיה ציבורית בסופו של דבר תיחתך בבג"ץ. כל החלטת ממשלה תעורר איזה גוף פרטי שיגיש עתירה. אנחנו מדינה משפטית מסורבלת ומלאת רגולציה, שבה לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכל יוצא מן הכלל יש סעיף קטן.
עורכי דין אינם יצרנים ולא תורמים לתל"ג. זהו מקצוע נותן שירות, וצריך להישמר במספרים קטנים. לכן, צריך לצמצם דרסטית את מספר עורכי הדין בישראל. אין צורך בכל כך הרבה, ובוודאי שאין צורך להכשיר עורכי דין חדשים בכמויות כאלה.
אבל איך עושים זאת? הממשלה אינה עושה דבר. לשכת עורכי הדין, במטרה לשמור על כמות סבירה של עורכי דין בשוק, מקשה מאוד על המבחנים; וזו כבר רשעות של ממש. אתה נותן לאנשים צעירים ללמוד ארבע שנים, במטרה לקבל תעודת עו"ד, ואז שולח אותם לדרכם ללא תעודה כזו. לכן הצמצום חייב להתבצע כבר בקבלה לאוניברסיטאות. דבר זה הוא לטובת הסטודנטים. הכותב הוא צעיר ועדיין סטודנט, ואינו מבין שעדיף לו לקבל שיברון לב קטן בכניסה לאוניברסיטה מאשר שיברון לב אדיר אחרי ארבע שנים מפרכות. לא חסרים בוגרי תוכניות ממיינות למיניהן של "חמישים אחוז חייבים ליפול בשנה הראשונה". האונ' העברית למשל מחבבת תוכניות כאלה. רק אלוהים יודע כמה דמעות היו נחסכות, אם בפשטות היו מסרבים לקבל את הסטודנטים כבר מראש. ואל תטעה: מרצה מנוסה למשפטים במכללה יודע מצויין, כבר בשנה הראשונה, מי מהסטודנטים לעולם לא יעבור את המבחן ולא יהיה עו"ד. אבל הסטודנט עצמו אינו יודע זאת, ולכן יבזבז הרבה שנים, הרבה תאי מוח, והרבה מאוד ביטחון עצמי, עד שיבין זאת בעצמו. ומה יעשה בגיל 30, עם תואר במשפטים וללא תעודת עו"ד?
הפתרון הוא שהמדינה תיקח אחריות, ותבנה צוות מומחים שיחשבו לטווח הארוך. לאן אנחנו רוצים להוביל את ישראל בעתיד? לכמה בוגרי משפטים נזדקק בעוד עשור, ולכמה בוגרי כימיה? כמובן שאין לנו יכולת לשלוט על בחירתו האישית של כל אדם, אבל בהחלט יש לנו יכולת להשפיע על בחירתו של ציבור הסטודנטים – באמצעות מימון תוכניות אקדמיות, מתן אישורי מל"ג, וגם הגבלת הסטודנטים במקצועות מסויימים. ברפואה אנחנו עושים זאת. במכללה לפיקוד ומטה עושים זאת. גם במשפטים צריך לעשות זאת.
מן הצד השני, צריך להפחית בייחודו של המקצוע. אפשר להחשיב בוגרי מדעי הרוח כליטיגטורים (זה בטוח לא יזיק למדעי הרוח שקורסים מחוסר תלמידים). צריך לחייב את הפקולטאות למשפטים לדרוש חוג נוסף מהסטודנטים – כלומר לדרוש שמשפטים תהיה רק תכנית דו חוגית לחוג נוסף – כדי שהסטודנטים לא ימצאו את עצמם בעתיד בפני שוקת שבורה. עלינו לתכנן את העתיד, ולא לדבר גבוהה על שיוויון. הניסיון בכל העולם מראה שזה לא עובד, ובסופו של דבר לא יוביל את המוחלשים להצלחה.