אלעד בן-זקן
הזמן של
אלעד בן-זקן

אלעד בן-זקן פעיל חברתי. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.

מכללות למשפטים: צמצום פערים או שעתוק מעמדי?

לאחרונה פורסמו נתונים מטרידים, אם כי לא מפתיעים במיוחד, לפיהם רק שלושה אחוזים מהמתמחים בבית המשפט העליון למדו במכללות לעומת 97% שלמדו באוניברסיטאות. זאת, למרות שבישראל קיימות רק חמש פקולטות למשפטים באוניברסיטאות אל מול תשע במכללות.

כידוע, התמחות בבית המשפט העליון היא ההתמחות היוקרתית והנחשקת ביותר בקרב סטודנטים למשפטים. למרות שלא מדובר בנתון מפתיע, אקדמאים ביקרו את התנהלות בית המשפט העליון, בטענה שנתון זה מעיד על תת-ייצוג של אוכלוסיות מוחלשות בעליון.

אלעד בן-זקן פעיל חברתי. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אתה כותב בעצמך בוגרי המכללות קונים תואר. אני בעל ארבעה תארים, החלטתי ללמוד משפטים לתואר חמישי רק בגלל שאני אוהב ללמוד. מכיוון שאני בתוך שוק העבודה ואינני יכל ללמוד בשעות הבוקר מה שנשאר ... המשך קריאה

אתה כותב בעצמך בוגרי המכללות קונים תואר.
אני בעל ארבעה תארים, החלטתי ללמוד משפטים לתואר חמישי רק בגלל שאני אוהב ללמוד. מכיוון שאני בתוך שוק העבודה ואינני יכל ללמוד בשעות הבוקר מה שנשאר לי זה ללמוד במכללה. אני לא מאחל לאף אחד לשבת בכיתה סף הכניסה אולי גבוהה כלכלית אבל נמוך מאוד אקדמאית. אנשים לא יודעים חומר בסיסי של שיעור אזרחות בכיתה ט'. יש הרבה דוגמאות לעורכי דין ושופטים שהגיעו מהפריפריה והם היום בשורה הראשונה של המשפטנים בישראל.
הדרך היחידה לשמור על כבוד המקצוע שכבר איבד המון ממנו היא או לשוב ולעלות את רף הכניסה או לסנן בסוף
באמצעות בחינה קשה.

אם לימודי המשפטים היו ברמה גבוהה יותר ועם דרישות יותר גבוהות מהסטודנטים בין שהם דור ראשון או שביעי, מה שזה לא יהיה. כמו גם מתן אפשרות לסטודנטים ללמוד במדינה הזאת בשקט, אז הרמה הייתה עול... המשך קריאה

אם לימודי המשפטים היו ברמה גבוהה יותר ועם דרישות יותר גבוהות מהסטודנטים בין שהם דור ראשון או שביעי, מה שזה לא יהיה. כמו גם מתן אפשרות לסטודנטים ללמוד במדינה הזאת בשקט, אז הרמה הייתה עולה ואין זה משנה אם מדובר במכללה או באוניברסיטה

ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי דין לנפש, ובפער גדול. דבר זה משפיע על התנהלות המדינה כולה: כל סכסוך בתקשורת מתברר לפני שופט. כל סוגיה ציבורית בסופו של דבר תיחתך בבג"ץ. כל החלטת ממשלה... המשך קריאה

ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי דין לנפש, ובפער גדול. דבר זה משפיע על התנהלות המדינה כולה: כל סכסוך בתקשורת מתברר לפני שופט. כל סוגיה ציבורית בסופו של דבר תיחתך בבג"ץ. כל החלטת ממשלה תעורר איזה גוף פרטי שיגיש עתירה. אנחנו מדינה משפטית מסורבלת ומלאת רגולציה, שבה לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכל יוצא מן הכלל יש סעיף קטן.

עורכי דין אינם יצרנים ולא תורמים לתל"ג. זהו מקצוע נותן שירות, וצריך להישמר במספרים קטנים. לכן, צריך לצמצם דרסטית את מספר עורכי הדין בישראל. אין צורך בכל כך הרבה, ובוודאי שאין צורך להכשיר עורכי דין חדשים בכמויות כאלה.

אבל איך עושים זאת? הממשלה אינה עושה דבר. לשכת עורכי הדין, במטרה לשמור על כמות סבירה של עורכי דין בשוק, מקשה מאוד על המבחנים; וזו כבר רשעות של ממש. אתה נותן לאנשים צעירים ללמוד ארבע שנים, במטרה לקבל תעודת עו"ד, ואז שולח אותם לדרכם ללא תעודה כזו. לכן הצמצום חייב להתבצע כבר בקבלה לאוניברסיטאות. דבר זה הוא לטובת הסטודנטים. הכותב הוא צעיר ועדיין סטודנט, ואינו מבין שעדיף לו לקבל שיברון לב קטן בכניסה לאוניברסיטה מאשר שיברון לב אדיר אחרי ארבע שנים מפרכות. לא חסרים בוגרי תוכניות ממיינות למיניהן של "חמישים אחוז חייבים ליפול בשנה הראשונה". האונ' העברית למשל מחבבת תוכניות כאלה. רק אלוהים יודע כמה דמעות היו נחסכות, אם בפשטות היו מסרבים לקבל את הסטודנטים כבר מראש. ואל תטעה: מרצה מנוסה למשפטים במכללה יודע מצויין, כבר בשנה הראשונה, מי מהסטודנטים לעולם לא יעבור את המבחן ולא יהיה עו"ד. אבל הסטודנט עצמו אינו יודע זאת, ולכן יבזבז הרבה שנים, הרבה תאי מוח, והרבה מאוד ביטחון עצמי, עד שיבין זאת בעצמו. ומה יעשה בגיל 30, עם תואר במשפטים וללא תעודת עו"ד?

הפתרון הוא שהמדינה תיקח אחריות, ותבנה צוות מומחים שיחשבו לטווח הארוך. לאן אנחנו רוצים להוביל את ישראל בעתיד? לכמה בוגרי משפטים נזדקק בעוד עשור, ולכמה בוגרי כימיה? כמובן שאין לנו יכולת לשלוט על בחירתו האישית של כל אדם, אבל בהחלט יש לנו יכולת להשפיע על בחירתו של ציבור הסטודנטים – באמצעות מימון תוכניות אקדמיות, מתן אישורי מל"ג, וגם הגבלת הסטודנטים במקצועות מסויימים. ברפואה אנחנו עושים זאת. במכללה לפיקוד ומטה עושים זאת. גם במשפטים צריך לעשות זאת.

מן הצד השני, צריך להפחית בייחודו של המקצוע. אפשר להחשיב בוגרי מדעי הרוח כליטיגטורים (זה בטוח לא יזיק למדעי הרוח שקורסים מחוסר תלמידים). צריך לחייב את הפקולטאות למשפטים לדרוש חוג נוסף מהסטודנטים – כלומר לדרוש שמשפטים תהיה רק תכנית דו חוגית לחוג נוסף – כדי שהסטודנטים לא ימצאו את עצמם בעתיד בפני שוקת שבורה. עלינו לתכנן את העתיד, ולא לדבר גבוהה על שיוויון. הניסיון בכל העולם מראה שזה לא עובד, ובסופו של דבר לא יוביל את המוחלשים להצלחה.

עוד 817 מילים ו-3 תגובות

בעיית תת-הייצוג מתחילה בכנסת

לאחרונה פורסם על ידי מרכז מנור ממשק המפלח את חברי הכנסת והשרים לפי מקומות מגורים ומצביע על מגמה מדאיגה: רובם (כשני שליש) גרים בין חדרה לגדרה (לרבות ירושלים), ואף חבר כנסת או שר לא גר דרומית לירוחם.

יתרה מזאת, הנתונים חושפים פער משמעותי בייצוג: על כל חבר כנסת או שר הגר בצפון הארץ גרים כ-107 אלף תושבים, לעומת פחות מ-39 אלף תושבים ביהודה ושומרון ופחות מ-45 אלף תושבים בגוש דן.

אלעד בן-זקן פעיל חברתי. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 בפברואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־500 למלחמה ● 73 חטופים עדיין בעזה

אוהד בן-עמי: היינו 6 חבר׳ה בחדר, חייבים להוציא את השאר

בכיר חמאס חוסל בצידון; גורם ישראלי: הוא תכנן פיגוע ● עינב צנגאוקר בכנסת: לא רוצה להיות אימא שכולה ● דוד של עופר קלדרון: הוא היה בתת-תזונה וחמאס האביסו אותו לקראת השחרור ● אימו של שגב כלפון: שר אמר לי שלא צריך להוציא אותם ● היום העשירי לעדות נתניהו; פרקליטו: נזדקק לעוד 24 ימים ● ח״כ בן ברק פנה ליועמ״שית: מנעי את פיטורי ראש שב״כ על ידי רה״מ

עוד 25 עדכונים

האם נידרש בקרוב לתעודת נאמנות למנהיג?

שלום לכם,

האם זכרתם בצאתכם מהבית לקחת אתכם הבוקר את תעודת הנאמנות?

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים

למקרה שפיספסת

פחד ותיעוב באשקלון

תחקיר פרופיל הפייסבוק הפיקטיבי "יסמין סול", שהטריף את עיריית אשקלון והביא לכאורה לחטיפת עובדת, הפך בחודשים האחרונים לכלי במאבק פוליטי נגד יריבים מהאופוזיציה ● על הרכב של מייק אטדגי הושלך רימון רסס, לערן בניטה שרפו את הרכב ואיימו על משפחתו, ואת שגיב פלאו עצרו בלשי משטרה בהאשמות שווא מופרכות ● ציד המכשפות מאשקלון: כתבה שנייה

עוד 1,873 מילים ו-1 תגובות

רעיון הטרנספר בעזה - נזקו יהיה מרובה מתועלתו

ראשית, אדוני נשיא ארה"ב מר דונלד טראמפ, אני מבקש להודות לך, ואני בטוח שרוב רובם של אזרחי ישראל ויהודי העולם גם הם מודים לך.

תודה לך על הצלת החטופים מידי שוביהם בני העוולה, ומידי מפקיריהם – שרי ממשלת ישראל, שהמשך המלחמה על מחיריה וחיי החטופים בטלים בשישים בעיניהם ביחס לשימור שלטונם.

יחיאל גלבוע הוא ד\"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נשים לרגע את הבעיה המוסרית הכבדה בצד. פינוי הרצועה מתושסיה הפלסטינים נוגד את האינטרס הציוני ב 180 מעלות. האינטרס הציוני הראשון במעלה הוא היפרדות בהסכם בין ישראל לפלסטין. לשם כך פלסטין ... המשך קריאה

נשים לרגע את הבעיה המוסרית הכבדה בצד. פינוי הרצועה מתושסיה הפלסטינים נוגד את האינטרס הציוני ב 180 מעלות.
האינטרס הציוני הראשון במעלה הוא היפרדות בהסכם בין ישראל לפלסטין.
לשם כך פלסטין זקוקה לעוגנים כלכליים משל עצמה, כדי להתיר את הקשר הגורדי בינינו.
כלומר, נמל ימי ברצועה, נמל תעופה פלסטיני בבקעה, גשר רב משתמשים בין עזה לחברון, ומזרח ירושליים בריבונות פלסטינית.
ובא לציון גואל

עוד 1,028 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

פרקליט נתניהו הפך את ניגוד העניינים לשיטת עבודה

עו"ד עמית חדד מתמרן על קו דק בין חובת הנאמנות ללקוחותיו לבין החשש לניגוד עניינים ● בעודו מייצג את ראש הממשלה נתניהו בתיקי האלפים, הוא משמש גם כבא כוחם של גורמים שהאינטרסים שלהם עשויים להתנגש – בהם שלמה פילבר, עד מדינה לשעבר, ויועצי נתניהו הנאשמים בהטרדתו ● עתה הפרקליטות דורשת מוועדת האתיקה לבחון את הסוגיה מחדש ● פרשנות

עוד 968 מילים ו-1 תגובות

עקורים

לקראת חזרת "הלחץ המקסימלי" – למה הסנקציות על איראן עובדות

חתימתו של דונלד טראמפ על הצו לחידוש "הלחץ המקסימלי נגד איראן" מהווה הזדמנות לדון ביעילותן של הסנקציות נגד משטר האייתוללות. לעיתים נראה שבקרב המומחים, לסנקציות כלכליות יש יחסי ציבור גרועים. איכשהו, נראה שהן אף פעם לא עובדות. האמנם?

נקודת המוצא לדיון, שעליה כמדומני אין מחלוקת של ממש, היא שההשפעה הכלכלית של הסנקציות על הכלכלה האיראנית, גם לאחר ממשל ביידן, עודנה מורגשת היטב. אינדיקציה סמלית לכך היא ערך הריאל האיראני שעומד נכון להיום על כ-845,000 לדולר בשוק החופשי, לעומת פחות מ-70,000 לדולר ערב פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. הדיון האמתי מתרחש סביב שאלת האפקטיביות המדינית של הסנקציות.

דוקטורנט ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. לשעבר חוקר במרכז למחקר מדיני שבמשרד החוץ ועובד במחלקה לתכנון אסטרטגי במשרד לביטחון הפנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 775 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדיונים על חוק הגיוס מגיעים לשבוע קריטי בכנסת

ברגע זה אין רוב לחוק הפטור מגיוס, למרות כל המאמצים האמיתיים והמדומים שעושים נתניהו, כ"ץ ואנשיהם ● השבוע הזה הוא מכריע, ובינתיים עפים המסרים הקיצוניים מכל כיוון, שרק מקטינים את הסיכוי לחוק פטור מוסכם ● בכיר ביהדות התורה: "נתניהו מבין היטב את המצב שלנו, ולכן הוא מרשה לעצמו לשחק מולנו, גם השבוע" ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-3 תגובות

הקו החם שהקים השר מאיר פרוש מייעץ לחרדים להתעלם מצווי הגיוס

חשיפה "הקמנו בימים האחרונים מוקד סיוע למתמודדים עם סכנת הגיוס במרכז אגודת ישראל בירושלים" הכריז השר לענייני ירושלים לפני כמה שבועות ● מאז, חרדים המתקשרים למוקד מקבלים עצות איך להתעלם מצווי הגיוס, לשקר לצבא ולהתחמק ממגע עם הרשויות ● פרוש בתגובה: "מטרת המענה הטלפוני היא ייעוץ והכוונה לאדם המחליט לפעול בהתאם להוראות רבותיו ולא קביעה או המלצה לאדם כיצד לפעול"

עוד 1,072 מילים ו-2 תגובות

להחזיר את החיים לכפר עזה

בארבעת החודשים האחרונים גייסו פעילי "אחים לנשק" בעלי מקצוע ומתנדבים לשיפוץ יסודי של 16 יחידות דיור שנפגעו בכפר עזה ● לאחר שהחליפו תשתיות חשמל, קרמיקה, אינסטלציה, תאורה ומזגנים, הם מתכננים להקים פרגולות, לשתול גינות ולאבזר את הדירות בריהוט מלא ● רק צלקת אחת נותרה על הקיר – כתם טיח חשוף, שאותו יצבעו כשישובו החטופים

עוד 1,427 מילים

מערכת הצללים של נתניהו

פרשת "קטאר־גייט" ממחישה כיצד תרבות הייעוץ החיצוני הפכה לכלי לעקיפת נהלים בלשכת נתניהו ● העובדה שאדם שנפסל על ידי שב"כ מסיבות ביטחוניות המשיך לפעול במרכז קבלת ההחלטות, ואף לתדרך כתבים צבאיים, מעלה שאלות קשות לא רק על מנגנוני הבקרה, אלא גם על תרבות שלטונית שבה ניגודי עניינים הפכו לנורמה ● פרשנות

עוד 1,106 מילים

המטרה של נתניהו כעת: למתוח את שלב א' מבלי להרגיז את טראמפ

שבועיים לפני תום השלב הראשון של העסקה, ישראל צריכה להחליט עכשיו לאן מועדות פניה ● אם תחת ממשל ביידן, נתניהו הלך לפעולה ברפיח למרות הדרישה האמריקאית שלא לעשות זאת - כעת, תחת טראמפ, הוא עלול למצוא עצמו במצב ההפוך: נכנס לפעולה צבאית תחת לחץ אמריקאי ובניגוד לרצון שלו ● פרשנות

עוד 670 מילים
היום ה־499 למלחמה ● 73 חטופים עדיין בעזה

בת זוגו של סשה טרופנוב: "הוא לא האמין שייצא משם בחיים"

ויטקוף: "השיחות על שלב ב' יימשכו השבוע" ● משלחת המו"מ תצא מחר לקהיר לדון בהמשך יישום שלב א'; לאחר דיון הקבינט תקבל הנחיות לגבי שלב ב' ● שר החוץ סער נפגש בחשאי עם מקבילו המצרי במינכן ● בצה"ל מבהירים: "העבודות במרחב החיץ - חברה פלסטינית בפיקוח צה"לי" ● דיווח: החטוף המשוחרר שגיא דקל חן העביר אותות חיים חדשים משלושה חטופים

עוד 48 עדכונים

טראמפ חזר השבוע על הטעות של שנוא נפשו, הנשיא לשעבר אובמה ● מלך מרוקו תיווך בין ישראל לרמאללה בסוגיית כספי הרשות המוקפאים ● פוטין שוחח עם אחמד א-שרע ● המשטר הסודאני כובש את המעוזים האחרונים של מתנגדיו ומסכם על נמל ימי עם רוסיה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 962 מילים

המזרח התיכון על פי שגריר ישראל בארצות הברית

ימים ספורים אחרי שנכנס לתפקידו בחודש שעבר, קיים השגריר יחיאל לייטר תדרוך למנהיגים יהודים בארה"ב ● בשיחה שטח לייטר את האני מאמין שלו כנציג ישראל בוושינגטון ● על מצרים אמר שא-סיסי מפר את הסכם השלום ו"משחק משחק כפול" עם חמאס ● על קטאר אמר שישראל תתחיל לחשוף את ה"אמת" על קטאר לאחר שנאלצה "לשתוק" למען השבויים ● והגידול ההתנחלויות משקף את "הצלחת ממשלות ישראל" ● חשיפה

עוד 1,743 מילים ו-1 תגובות
היום ה־498 למלחמה ● 73 חטופים עדיין בעזה

דיווח: חמאס עינה את שגיא דקל חן, החטופים כמעט לא אכלו

דיווח: ישראל דורשת את הארכת השלב הראשון של העסקה עם חמאס בשתי פעימות, ותנסה לקבל שישה חטופים בשבוע הקרוב; נשקלת הכנסת קרוואנים לרצועה ● שב״כ: בוחנים את הקשר בין גורמים בלשכת ראש הממשלה לקטאר; לשכת רה״מ: פייק ניוז ● אוהד בן עמי בסרטון: ההפגנות למעננו זה מה שהחזיק אותנו בשבי ● סמוטריץ׳: הליך ההגירה מרצועת עזה יתחיל בשבועות הקרובים

עוד 59 עדכונים

אברום בישל דייסה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל-1991, כשהצעתו של אברהם בורג להפרדת דת ומדינה חוללה סערה פוליטית במהלכה שמעון פרס נבהל, הדתיים זעמו, ומפלגת העבודה שוב נאלצה להתמודד עם השאלות שהיא מעדיפה להדחיק

עוד 1,805 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה