איראן בסחרור מסוכן
חברי הפרלמנט נדבקים בהמוניהם בקורונה ● האזרחים לא מרוצים מהשלטון, וטוענים כי הוא מסתיר מהם מידע ● טורקיה מטילה סנקציות כלכליות כואבות ● והמירוץ לגרעין נמשך למרות המחאה הבינלאומית ● צירוף נסיבות היסטוריות מביא את איראן לסף רתיחה, שעשוי להיות בעל השלכות דרמטיות ● השאלה האם הרפובליקה האסלאמית תתבצר בקיצוניותה, או תנצל את ההזדמנות להתקרב למערב ● פרשנות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.
מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.