קרן הסיוע ההומניטרית לעזה (GHF) מאשרת כי סיימה את פעילותה ברצועה לאחר חמישה חודשים של פעילות רצופה שהתנהלה בקשיים ותחת ביקורת נוקבת, לאחר שפלסטינים שהגיעו לקבל מזון נורו על ידי צה"ל. 

"מתחילת הדרך, מטרת GHF הייתה לענות על צורך דחוף, להוכיח שגישה חדשה יכולה להצליח במקום שבו אחרות נכשלו, ולבסוף להעביר את ההצלחה הזו לקהילה הבינלאומית הרחבה יותר. עם הקמת מרכז התיאום האזרחי־צבאי (CMCC) והתחדשות המעורבות של הקהילה ההומניטרית הבינלאומית, GHF מאמינה שהרגע הזה הגיע כעת", אמר בהצהרה מנכ"ל GHF, ג'ון אקרי.

בחודש שעבר חשף זמן ישראל כי GHF התמודדה עם קשיים פיננסיים והודרה מפעילות הומניטרית בעקבות תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.

אקרי טוען כי ה־CMCC יאמצו את המודל של GHF לחלוקת סיוע הומניטרי, שנועד למנוע מחמאס להסיט את הסיוע באמצעות חלוקתו במוקדים ממוגנים המופרדים מהאוכלוסייה האזרחית.

למרות שהארגון מוגדר טכנית כגוף אמריקאי, גורמים ישראליים ובעלי הון המקושרים לממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו היו מעורבים מקרוב בהקמתו, לפי גורמים המכירים את הנושא.

פלסטינים מפנים פצועים שנורו בזמן שהמתינו בנקודת חלוקת סיוע ברפיח שבדרום רצועת עזה, 12 ביולי 2025 (צילום: AFP)

ישראל טענה במשך שנים שחמאס משתלט על סיוע הומניטרי, וטענה שמטרת GHF הייתה להרחיק את ארגון הטרור מחלוקת הסיוע באמצעות הקמת אתרים באזורים שפונו ונמצאים בשליטה של צה"ל. נתניהו אמר כי מטרת ישראל הייתה ש־GHF תהפוך בסופו של דבר לספקית הסיוע ההומניטרי היחידה ברצועת עזה, במקום האו"ם וגופים בינלאומיים נוספים שלדברי ירושלים חמאס מנצל.

אולם הפעלת GHF לוותה בדיווחים כמעט יומיומיים על ירי על ידי חיילי צה"ל לעבר פלסטינים שניסו להגיע לאתרי חלוקת הסיוע, כשבאו"ם אמרו כי יותר מאלף בני אדם נהרגו באירועים הללו. צה"ל טען שמספרי ההרוגים מנופחים, שחייליו ירו ירי אזהרה רק לעבר מי שמהווים איום על הכוחות, ושפעילי חמאס ואקדוחנים נוספים אף פתחו באש לעבר קהל המחפשים סיוע.

האירועים הקטלניים מחוץ לאתרי GHF החלו לדעוך לקראת סוף הקיץ, והארגון הצליח לחלק, לדבריו, יותר מ־187 מיליון מנות מזון לתושבי הרצועה.

אך בספטמבר חילק הארגון רק חלק קטן מהסיוע שנכנס לרצועה, והבטחותיו של שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי שלפיהן GHF ירחיב את פעילותו משלושה אתרים ל־16 לא התממשו.

ארגוני סיוע וחלק גדול מהקהילה הבינלאומית התנגדו ל־GHF, וביקרו אותו על כך שחייב פלסטינים ללכת מרחקים ארוכים כדי לאסוף קופסאות מזון יבש שהיה צורך להכין במקום אחר ברצועה, שם הדלק והציוד לבישול היו במחסור. מנגד, טענו תומכי GHF כי הארגון מילא תפקיד חשוב בזמן שהאו"ם וארגוני סיוע אחרים התמודדו עם שחיתות וביזה מתמדת.

פלסטינים עם סיוע הומניטרי שקיבלו במרכז חלוקה שמפעילה קרן הסיוע לעזה (GHF), 2 באוגוסט 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)