מעתיקה כאן את הפוסט של Miriam Gvaram:
מי שיקרא את הכתבה שפורסמה לפני יומיים בזמן ישראל עלול להתרשם שדמיטרי ציגנוק הוא חיה פצועה, נרדף בעל כורחו על ידי כוחות גדולים ממנו ונאשם ברצח במה ... המשך קריאה
מעתיקה כאן את הפוסט של Miriam Gvaram:
מי שיקרא את הכתבה שפורסמה לפני יומיים בזמן ישראל עלול להתרשם שדמיטרי ציגנוק הוא חיה פצועה, נרדף בעל כורחו על ידי כוחות גדולים ממנו ונאשם ברצח במה שלכל היותר הינו אי הבנה.
הנרטיב שאמיר בן דוד מצייר בכתבה טוען שהסיבה היחידה שציגנוק מואשם בהאשמה חמורה כזו היא האווירה הציבורית שנוצרה בעקבות פוסט שובר לב שפורסם ע"י בית החולים איכילוב ומתאר את נסיבות מותה הטרגי של אנסטסיה קלין ז"ל. רק הפוסט הזה שלדברי בן דוד נכתב בדמגוגיות שאינה בהכרח נאמנה לאמת הצליח לעורר בציבור את העניין באנסטסיה.
בן דוד חוטא במה שרבים לפניו חטאו לפניו. רק ברגע שגברים כותבים או אומרים משהו ראוי להקשיב להם, לו היה קשוב יותר לרחשי האווירה הציבורית היה מבחין בארגוני הנשים שכתבו על הנושא הרבה לפני פרסומו של הפוסט.
עמותת כולן – كلهن, שדולת הנשים בישראל פוליטיקלי קוראת ופעילות עצמאיות רבות כתבו על הנושא הרבה לפני שאיכילוב כתבו על כך. אנסטסיה היתה במחשבותינו הרבה לפני שהונחנו לכך ע"י דובר איכילוב. והאווירה הציבורית מזה זמן רב כבר פחות סלחנית כלפי רציחות של נשים, בגלל עבודה קשה של פעילות חברתיות שנלחמו ומחו אחרי כל רצח, לא בגלל פוסט קצרצר שנכתב ע"י בית חולים.
בן דוד מצייר את ציגנוק באולם הנאשמים כדמות מבוהלת ורדופה. "הוא כבר בן 52 ודבר כזה מעולם לא קרה לו" אבל כאן בן דוד מגלה עצלות רבה בבדיקת הרקע והצגתו של מושא הסיקור שלו. כבר ב12 באוקטובר פירסם בר פלג כי ציגנוק נעצר והוגש נגדו כתב אישום על תקיפת אשתו הראשונה ב-2001 אך בית משפט השלום בנצרת החליט לסיים את ההליך באי הרשעה. הפרקליטות ערערה והוא הורשע ונקבע לו מאסר על תנאי. לקבוע ש"דבר כזה מעולם לא קרה לו" זה חטא נוסף שחוטא בן דוד לאמת בתוך כתבה שכל כולה רצופה בחטאים קטנים וגדולים שכאלו.
בהמשך הכתבה ממשיך בן דוד לתאר את עדותם של חבריה של אנסטסיה עימם שהתה מספר ימים עד שפונתה לבית החולים. אנסטסיה לא התפנתה תחילה לקבלת טיפול רפואי כיוון ששהתה בישראל לאחר שאשרת השהייה שלה כבר פגה ולכן חששה להגיע לבית החולים שמא ידווח עליה לרשויות (בהערת אגב אגיד שבתי החולים אינם אמורים לדווח על שוהים בלתי חוקיים, וטיפול רפואי חירומי ניתן לכל אדם על פי חוק). על פי הכתבה חבריה של אנסטסיה סותרים את עדותם ולא ברור האם סיפרה להן שנאנסה או עברה ניסיון אונס ומתי. שום מילה לא מצויינת בכתבה על כך שייתכן ויש קושי לגבות עדות מאנשים שחוששים מהרשויות, כפי שניתן להבין מהחשש הראשוני שלהם לפנות לקבלת טיפול רפואי. או לכך שכיוון שאנסטסיה שהתה בביתם זמן כה רב ללא קבלת טיפול בעוד שמצבה בבירור הולך ומתדרדר הם עצמם חשופים כעת להאשמות פליליות ויכולים להיות מואשמים בגרימת מוות ברשלנות.
בנוסף מתוארת פציעתו של ציגנוק שסבל מנשיכה שלא טופלה בכתפו. מסתבר שבמהלך מאבקה, אנסטסיה נשכה אותו. רק שהפציעה הזו לא מהווה בעיניו של בן דוד עדות למאבק אלא לקטטה הדדית. ופציעתו הקשה של ציגנוק משמשת בידיו ככלי נוסף לתיאורו כקורבן שנקלע לסיטואציה.
קרה לו מקרה, כמו שקורה לכ-20 גברים מדי שנה במדינת ישראל, אירעה סיטואציה ובה מבין אצבעותיו, נשמטו לו חייה של אישה. קורה.
"הפגישה שנערכה אתמול בוושינגטון בין לבנון לישראל לא הייתה תחילתו של שלום. זה היה סופו של עידן ההכחשה. מה שהתרחש שם לא היה משא ומתן בשום מובן ממשי.
"זה היה מה שדיפלומטים מכנים בנימוס "Meet and Greet" – הצעד הטקסי הראשון שבו יריבים מכירים, גם אם באי-רצון בולט, בכך שדיפלומטיה עדיפה על מלחמה נצחית. שום הסכמי מסגרת לא נחתמו. לא הושגה הפסקת אש.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
"אל לנו להשתעשע באשליות. ועם זאת, משהו מהותי השתנה. לראשונה מזה שנים, מדינת לבנון התייצבה – לא כשדה קרב, לא כפרוקסי (שלוחה), אלא כשחקן פוליטי המנסה לדבר בשם עצמו. זה כשלעצמו מהווה שבר עמוק בפרדיגמה הישנה".
במילים האלו תיאר את מה שקרה בוושינגטון ד"ר מכרם רבאח, חוקר ופובליציסט לבנוני הידוע בביקורת שלו נגד חזבאללה וממשלות לבנוניות קודמות.
"אל לנו להשתעשע באשליות. ועם זאת, משהו מהותי השתנה. לראשונה מזה שנים, מדינת לבנון התייצבה – לא כשדה קרב, לא כפרוקסי, אלא כשחקן פוליטי המנסה לדבר בשם עצמו"
בעוד שאנשי חזבאללה, כגון חבר הפרלמנט מטעמה, מחמד רעד, ממשיכים לתקוף את הנשיא ג'וזף עאון ואת רה"מ נוואף סלאם על כך שהסכימו לנהל מו"מ ישיר "עם האויב הציוני" תוך כדי המלחמה, נראה שלבנונים רבים מבינים היטב כי במצב הנוכחי אין מנוס מכך ושהדיפלומטיה עדיפה על מלחמה והמשך הפליטות.
עקורים נוסעים בכביש בדרכם חזרה לבתיהם בעיר צידון שבדרום לבנון, 17 באפריל 2026 (צילום: MAHMOUD ZAYYAT / AFP)
באתר nowlebanon המזוהה אף הוא עם כוחות המתנגדים לחזבאללה, העיתונאית אליסה האשם כתבה על הצורך של לבנון "להתגרש מחזבאללה".
במאמרה היא ציינה שלא ניתן יותר להמשיך ולקיים מערכת שבה יש מדינה "שמעולם לא הורשתה להפוך למדינה אמיתית" וכוח אחר (חזבאללה) "שלעולם לא לוקח אחריות מלאה או משחרר לגמרי".
"לא ניתן להמשיך ולקיים מערכת שבה יש מדינה שמעולם לא הורשתה להפוך למדינה אמיתית וכוח אחר שלעולם לא לוקח אחריות מלאה או משחרר לגמרי"
בתוך כך, רבאח מזהיר מפני הציפיות המוגזמות של הציבור הלבנוני והפער בינו לבין המציאות: הלבנונים רוצים ללכת הביתה, הם רוצים הפסקת אש עכשיו ולאורך זמן.
הפער הזה מול מציאות שבה יש כרגע רק ניצנים של דיפלומטיה (גם אם הפסקת אש זמנית תוכרז בימים הקרובים) והדרך להסכם עוד ארוכה מאוד, עלול לפגוע באמינות הממשלה בביירות ובמאמציה להביא לשינוי מציאות אמיתי.
משמאל: שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר, שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו, שגריר ארה"ב בלבנון מישל עיסא, ושגרירת לבנון בארה"ב נדא חמאדה מואוואד, במחלקת המדינה בוושינגטון, 14 באפריל 2026 (צילום: Shmulik Almany / Israeli Embassy, Washington)
ישראל מאבדת את המפתחות למשק האנרגיה והמים האזורי
הגז הישראלי שוב החל לזרום בצינורות למצרים לאחר הפסקה של שישה שבועות, אך בינתיים במצרים התגלה שדה גז חדש וגדול בשם "טמסח", על כך הודיעו חברת ENI האיטלקית והממשלה המצרית.
הגז משם לא יתחיל לזרום מחר, והמצרים יצטרכו להאזר בסבלנות על מנת לראות אם הפוטנציאל הגדול הגלום בתגלית הזאת אכן יתממש, ועדיין – מדובר בתפנית חשובה ביותר עבור המדינה הגדולה שחווה משבר מתמשך בתחום האנרגיה.
במצרים, שקונה את הגז שלה מישראל, התגלה שדה גז חדש וגדול ומלא פוטנציאל. ירדן, שקונה מישראל מים, קיבלה הבטחה מסוריה שתחלוק עימה את המים שלה. ואיפה ישראל?
במקביל, משלחת סורית וירדנית נפגשו השבוע במסגרת המאמץ לשיקום היחסים בעידן פוסט אסד ודנו בשיתופי הפעולה בתחומים השונים, לרבות בתחום המים. בצעד תקדימי, סוריה הודיעה שתהיה מוכנה לחלוק את המים שלה עם הממלכה ההאשמית, אחת המדינות המזרח-תיכוניות שחווה מחסור קשה ביותר במים.
כרגע מצרים קונה את הגז שלה בישראל, וירדן מקבלת ממנה את המים שלה. השנה הסכם המים עם ירדן לא הוארך בגלל המתחים בין שתי המדינות, על רקע המלחמה בעזה והדרדרות המצב בגדה המערבית.
מערכת הצינורות של מקורות המשמשים להעברת מים מישראל לירדן (צילום: MENAHEM KAHANA / AFP)
במקרה המצרי, ממשלת נתניהו שפיזרה קונספירציות אנטי-מצריות פרועות ביותר, הוציאה לקהיר את הנשמה עד שבסוף הואילה לחתום על עסקת ענק בגובה של 35 מיליארד דולר.
בשתי המדינות יש ביקורת עזה על התלות באנרגיה והמים מישראל, וברגע שהמדינות הללו יוכלו לייצר עצמאות אנרגטית או לרכוש מים ממקומות אחרים – הן יעשו זאת
בשתי המדינות יש ביקורת עזה על הממשלות הרלוונטיות בגלל התלות באנרגיה והמים מישראל, וברגע שהמדינות הללו יוכלו לייצר עצמאות אנרגטית או לרכוש מים ממקומות אחרים – הן יעשו זאת, והשיתוף הפעולה הנוכחי יקטן עוד יותר.
כדאי שבירושלים ישימו לב להתפתחויות הללו ויבינו שהעידן הנוכחי בו לישראל יש ביד מפתחות למשק האנרגיה ומשק המים במדינות השכנות עלול להסתיים.
הנחת צינורות להולכת גז ממאגרי הגז תמר ולוויתן לאזור התעשייה אלון תבור (צילום: Anat Hermony/Flash90)
תקשורת תחת אש במפרץ
ב-2 במרץ, כאשר בכווית התרחשה תאונה אווירית מחרידה שבה חיל האוויר הכוויתי פגע במטוסי F-15 אמריקאיים, עיתונאי כוויתי-אמריקאי בשם אחמד שיהאב א-דין הספיק לצלם את האירוע יוצא הדופן.
באותו היום הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון הכוויתים ועד עכשיו מוחזק במעצר. השלטונות מאשימים אותו ב"פגיעה בבטחון המדינה" ו"הפצת פייק ניוז", זאת למרות שהווידאו שצילם היה אותנטי לחלוטין ועבר אימות.
הוועד להגנת העיתונאים קרא לשלטונות בכוויית לשחרר אותו ללא דיחוי, אך לפי שעה הוא נותר במעצר.
במדינות מפרציות רבות הוטל איפול תקשורתי מחמיר בתחילת המלחמה עם איראן, ובאמירויות נאסר באופן מוחלט לצלם את הפגיעות האיראניות בתשתיות
בתחילת המלחמה עם איראן, במדינות מפרציות רבות הוטל איפול תקשורתי מחמיר, כאשר באמירויות נאסר באופן מוחלט לצלם את הפגיעות האיראניות בתשתיות. מי שעבר על האיסור הסתכן בשנתיים מאסר בכלא ותשלום של קנס כספי.
השבוע גורמים רשמיים באיחוד האמירויות קראו לבחון מחדש את "מערכי התקשורת במדינות המפרץ, זאת במטרה להבטיח כי אלו יחזקו את הביטחון הלאומי".
עמודי עשן מיתמרים ממתקן נפט בפוג'יירה, איחוד האמירויות, 14 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)
יו"ר רשות התקשורת האמירתית, עבדאללה מחמד בוטי אל-אחמד, הלין על כך שכמה מכלי התקשורת "פתחו את הפלטפורמות שלהם לאשליות של ניצחון של אותה המדינה שממשיכה לפגוע ביציבות ובריבונות שלנו".
הוא הוסיף ואמר שנייטרליות של התקשורת בעת הזו היא בבחינת "בגידה תודעתית" והאשים כמה מהמומחים שהתראיינו בשבועות האחרונים בערוצים המפרציים בכך שהם משרתים את הנרטיב האיראני.
יו"ר רשות התקשורת האמירתית טען כי נייטרליות של התקשורת בעת הזו היא בבחינת "בגידה תודעתית" והאשים כמה מהמומחים שהתראיינו ב"שירות הנרטיב האיראני"
לפני מספר שבועות השלטונות הקטארים עצרו מספר עיתונאים שהביעו הזדהות פומבית עם איראן ומשטרה.
נראה שאחת התוצאות של המלחמה תהיה גם פיקוח עוד יותר הדוק על מערכות התקשורת וטיהור שלה מגורמים פרו-איראניים וגם מכאלה שלא הוכיחו את עצמם כמספיק נאמנים.
עמוד עשן מיתמר בעקבות תקיפה איראנית ברובע התעשייה של דוחה, קטאר, 1 במרץ 2026 (צילום: AFP)
השבוע במזרח התיכון: המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל
ב-13 באפריל 2024 נפל דבר במזרח התיכון: בפעם הראשונה בתולדותיה, איראן תקפה את ישראל ישירות משטחה.
המתקפה, שכללה מאות כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, צבעה את שמי האזור בלהבות וסימנה את קריסתה של מלחמת הצללים ארוכת השנים לטובת עימות חזיתי וגלוי.
המתקפה האיראנית, שכללה מאות כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, סימנה את קריסתה של מלחמת הצללים ארוכת השנים לטובת עימות חזיתי וגלוי
ישראל, בסיוע קואליציה בינלאומית רחבה בהובלת ארצות הברית, הצליחה אמנם לבלום את הרוב המכריע של האיומים, אך המשמעות האסטרטגית של האירוע הייתה עמוקה בהרבה משיעורי היירוט המרשימים.
הנסיבות שהובילו ללילה הדרמטי הזה נעוצות בחיסולו של בכיר כוח קודס, מוחמד רזא זהדי, במבנה הסמוך לקונסוליה האיראנית בדמשק.
הפעולה הזאת היא שגרמה לשינוי של האסטרטגיה האיראנית הקודמת. המשטר בטהרן בחר לשבור את הכלים ולהוכיח שהוא מוכן לעימות ישיר ותקדימי.
במבט לאחור ברור כי המתקפה הלילית ההיא לא הייתה אירוע חד-פעמי אלא יריית פתיחה למציאות אזורית חדשה ומסוכנת.
במבט לאחור ברור כי המתקפה הלילית ההיא לא הייתה אירוע חד-פעמי אלא יריית פתיחה למציאות אזורית חדשה ומסוכנת
בשנתיים שחלפו מאז, איראן הפכה את התקיפות הישירות נגד ישראל למדיניות קבועה ושיטתית, תוך שהיא פועלת בעשרות רבות של מקרים במגוון זירות ובאמצעים שונים.
נראה כי החסם הפסיכולוגי נפרץ לחלוטין באותו לילה; מה שהחל כניסיון נקמה נקודתי התברר כשינוי פרדיגמה אסטרטגי רחב, המעיד כי התקיפה הראשונה והתקיפות הישראליות שהיו בהמשך, לא רק שלא הרתיעו את משטר האייתוללות, אלא אף פתחה לו את התיאבון לשינוי סדר היום האזורי כולו.
גדלתי על הספרים של אייזק אסימוב. כנער הייתי חוזר שוב ושוב לסיפורי הרובוטים שלו ומנסה להבין איך שלושה משפטים קצרים יכולים להחזיק עולם שלם של דילמות מוסריות.
שלושת חוקי הרובוטיקה ריתקו אותי. הם נראו כמו פתרון מתמטי כמעט מושלם לבעיה פילוסופית עתיקה: איך מונעים מהמכונה לפגוע ביוצר שלה.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות
…את הרע צריך לראות כדי להילחם בו"
("סיום", נתן אלתרמן)
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
... המשך קריאה
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו