מאמר מוזר על גבול ההזוי.
א) שירות קרבי אצל בנות הוא התנדבותי, ולכן אי אפשר לכנות אי-שירות של בנות ביחידות קרביות כהשתמטות. זה כמו שאנחנו נגיד שיש השתמטות של חיילים משירות בסיירת מטכ"ל.
אם לכותב יש מה להתלונן שישנה את החוק ויחייב בנות כמו בנים בשירות קרבי למי שיכולה. כמובן זה לא אפשרי כי שירות קרבי לבנות הוא עסק לא פשוט למרות שלא מעט בנות הוכיחו את עצמן בתחילת המלחמה.
מדובר על סכנת אונס ולכן דואגים להן יותר כאשר הן בשבי. מדובר על פגיעה ושחיקה גופנית כאשר מדובר על שירות ממושך ולא לחימה של כמה שעות (ואכן הנשירה על רקע בעיות בריאותיות אצל בנות קרביות היא אדירה) זו בעיה כלכלית כי ההכשרה הקרבית עולה הרבה, ולעומת זאת התמורה בשירות המילואים היא קטנה כי הוא קצר משמעותית בגלל הריונות ועוד…
ולכן צהל לא מחייב ובצדק שירות קרבי לבנות.
ב) הבעיה ב7 באוקטובר לא נבעה מחוסר חיילים שיכלו לשרת. אלא בקונספציה שגויה בהערכת הסיכונים, ובהסתמכות על טכנולוגיה. ולכן הייתה גם בעייה בהגעת היחידות המיוחדות ומסוקי הקרב, בהן אין שום בעיה של כוח אדם.
ג) הנתונים מדברים על קרוב ל46 אחוז שלא מתגייסים בכלל אפילו לא לשירות לאומי , והכותב נטפל לאחוזים בודדים של בנות דתיות . עדיף שיבדוק איפה הבעיה המרכזית ושם ינסה לפתור. והבעיה נמצאת בציבור החרדי, בציבור הערבי וגם לא מעט בציבור הכללי.
ד) חלק מהוויה הלאומית הישראלית לדעתי היא התחשבות בצרכים של כל מגזר. שירות צבאי לבנות הוא בעיה הלכתית לא פשוטה בהמון מובנים. אם הבנות הדתיות מצאו דרך ותורמות למדינה דרך שירות לאומי, זה מעולה ומספק לעניות דעתי, בייחוד על רקע האחוזים האחרים שכלל לא משרתים.