סערה רבתי פרצה בימים האחרונים בעקבות פסק הדין של בג"ץ בעניין ההחלטה להרוס את בית משפחת אבו בכר ביעבד, בצפון הגדה המערבית. כזכור, אבי המשפחה מואשם בכך שהשליך לבנה שהרגה חייל, שהיה בפעילות מבצעית בכפר בחודש מאי האחרון.

כפי שאנו רגילים כאשר נהרגים ישראלים בידי פלסטינים, מיהר הצבא להוציא צו הריסה לדירתו של החשוד, בה מתגוררים, מלבדו, אשתו ושמונת ילדיו, בהם שבעה קטינים. מדובר במשפחה קשת יום במיוחד, וביתה שיועד להריסה מעיד על כך. האישה ושמונת הילדים, וכן שני אחיו של החשוד, על נשותיהם וטפם, שגרים גם הם באותו בניין רעוע, ושהיו צפויים להיפגע ישירות מהצעד, לא ידעו על כוונתו (אם היתה כזו מראש) של החשוד להשליך לבנה, לא היו מעורבים בכל דרך במעשה, ואף לא הביעו תמיכה במעשה בדיעבד. עובדה זו לא הפריעה כלל למפקד הצבאי, השולט בגדה המערבית מטעם מדינת ישראל, להוציא צו הריסה לדירת המגורים. לדידן של רשויות הצבא, מדובר בצעד הכרחי על מנת למנוע מעשים שכאלה בעתיד.

דניאל שנהר הוא עורך דין לזכויות אדם, המנהל את המחלקה המשפטית במוקד להגנת הפרט. עובד כעורך דין במוקד מזה כ-12 שנים, עסק בזכויות כלואים ובדיני הגירה ומעמד בישראל. בעל תואר ראשון במשפטים ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במשפט זכויות האדם מהקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא במכללה למינהל ותואר ביחב"ל מהאוניברסיטה של ברצלונה.

לפני כשבועיים הכריזה חברת Wix על רכישת החברה הישראלית Base44 תמורת סכום משוער של 80 מיליון דולר. העסקה כמעט שלא זכתה לסיקור תקשורתי – ייתכן שבגלל הסכום הנמוך, יחסית לעסקאות הענק בהייטק הישראלי שהורגלנו אליהם בשנים האחרונות, וייתכן שבגלל סדר היום הביטחוני-פוליטי שמאפיל על כל מה שקורה במדינה.

אך מעבר לרכישה עצמה, מסתתרת מאחורי העסקה הזו מגמה עולמית חדשה שהגיעה גם לישראל, כזו שמערערת את המושג "סטארט־אפ" ומציגה מודל שונה – סטארט־אפ של יזם יחיד (One-Person Startup). מהפכה של ממש באופן שבו אנו תופסים מהו "יזם טכנולוגי", מהו "סטארט-אפ", ובעיקר מהו "צוות מייסדים".

רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.

בהקשר של כוונת ממשלת ישראל להשיג "ניצחון מוחלט" וסירובה לדון על "היום שאחרי" במלחמת המבול בחמאס ובעזה, אולי ראוי להיזכר בדברים שכתב זאב ז'בוטינסקי לפני כמאה שנים בספרו "שמשון". ז'בוטינסקי הביא את דבריו של הקשיש החכם משעלבים, שלח בן-יובל, לשמשון, לאחר שזה נקט פעולה צבאית כדי להחזיר לאנשי שעלבים את כל ראשי העדר שגנבו מהם אנשי הכפר חרש שבשבט בנימין. השיח נפתח בהערה ובעקיצה של שלח, הקשיש החכם, לשמשון, שהוא (=שלח) לא זכה לראות, וכנראה גם לא יראה, איש שהוא גם רב-כוח וגם חכם.

שמשון, הידוע בכך שהוא רב-כוח, חוקר את שלח החכם: "ומה היה עושה חכם?"

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.

רב בישראל הוא מינוי פוליטי. ספק אם נותרו רבנים שהם במעמדם רק מכוח גדולתם בתורה. אמור לי מי אתה ואומר לך מיהו פטרונך. מי שאחראי לחלוקת הכוח הברוטלית הזאת הן המפלגות החרדיות והדתיות, שחילקו ביניהן לאחרונה את עוגת הרבנות ובתי הדין הרבניים.

מדובר במערכת משומנת של ג'ובים בשכר שערורייתי, שעלתה על גדותיה עד שלא נותר בה מקום לאלוהים. הדת אינה ערובה מפני משחיתיה. משרה רבנית היא תוצאה של יחצנות ואינה בהכרח תוצאת בקיאות במוסר ובהלכה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.