הפערים המתמשכים בין ממשלת ישראל לבין הקהילה הבינלאומית בסוגיית הגרעין האיראני מחייבים את ממשלת ישראל לאימוץ חשיבה רעננה בסוגייה זו.
בשנים האחרונות, וביתר שאר לאחר היציאה של הממשל האמריקאי מהסכם הגרעין, נראה כי החששות הקבועים שישראל הביעה אל מול גורמים שונים בקהילה הבינ"ל, ובראשם הבכירים האמריקאים ביחס לאיראן, הולכים ומתממשים.
בשנים האחרונות, בעיקר לאחר פרישת הממשל האמריקאי מהסכם הגרעין, נראה כי החששות הקבועים שישראל הביעה ביחס לאיראן מול גורמים בקהילה הבינ"ל, ובראשם הבכירים האמריקאים, הולכים ומתממשים
בתכניתה הגרעינית, על-רקע הקשיים הניצבים לחזרה להסכם הגרעין ה-JCPOA איראן דוהרת בתחום ההעשרה. תוך שימוש בצנטריפוגות מתקדמות איראן מעשירה לרמה גבוהה (60%) באופן שהיא עצמה מתקשה להצדיקו מבחינה אזרחית. זאת ועוד, מציאת חלקיקי אורניום ברמה (כמעט) צבאית (83%) רק מבססים לכאורה את הטענה הישראלית הקבועה כי איראן מבקשת לייצר פצצת גרעין.
במקביל נראה כי מבחינה מדינית איראן עושה את כל הטעויות המדיניות האפשריות. תמיכתה ברוסיה במערכה באוקראינה, אשר באה לידי ביטוי בשליחת כלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מים), והניסיונות המגוחכים של ההנהגה האיראנית להכחיש זאת, לצד הדיכוי האלים של המשטר האיראני את תושביו – מחדדים לקהילה הבינלאומית את אופיו האמיתי של המשטר בטהראן.
פרשנות | הכטב"מים האיראנים באוקראינה – טהרן מעורבת בלחימה באירופה https://t.co/pHBW8d4THu pic.twitter.com/s3c1IYcwiG
— ישראל דיפנס (@IsraelD_Heb) February 3, 2023
בנוסף, מזימות אפלות שהתגלו באירופה ביחס לרצון המודיעין האיראני לפגוע באנשי אופוזיציה איראניים ובמוסדות יהודיים, מובילות לרצון של מספר מדינות להוציא את משמרות המהפכה (משה"מ) מחוץ לחוק. אלו אף מחזקים את התפיסה הישראלית שמדובר במשטר אפל אשר מבקש לייצר טרור ברחבי העולם.
איראן דוהרת בתחום ההעשרה. תוך שימוש בצנטריפוגות מתקדמות איראן מעשירה לרמה גבוהה באופן שהיא מתקשה להצדיקו מבחינה אזרחית. חלקיקי אורניום ברמה כמעט צבאית מבססים את הטענה הישראלית
זאת ועוד, כפי שבא לידי ביטוי בחודשים האחרונים, השיח בין ישראל וארה"ב סביב הסוגיה האיראנית רק הלך והמעמיק, וכלל בין השאר פגישה ייחודית בבית הלבן בסוגיה זו, וכן תרגיל חסר תקדים של צה"ל ושל פיקוד מרכז האמריקאי, אשר דימה לפי טענת גורמים מסוימים "תקיפה באיראן".
לצד זאת, המשך העברות האמל"ח של איראן לגרורותיה במזרח התיכון והתקיפות של גורמים נתמכים איראניים על אינטרסים מערביים ובעיקר אמריקאים באזור, רק מחזקים את הטענה הישראלית בדבר ההתפשטות האיראנית במרחב.
והנה, למרות אירועים משמעותיים אלו, ולמרות שלכאורה המדינות הישראלית סוף סוף מקבלת גושפנקה בינלאומית למדיניותה ביחס לאיראן, מספר אירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים מחדדים את ההבנה כי למרות ההתפתחויות הללו, ישנו פער עמוק בין ישראל והקהילה הבינלאומית, בכל הנוגע לסוגיית הגרעין האיראני.
ההתפתחות הראשונה נוגעת להערכת המודיעין של קהילת המודיעין האמריקאית שהוצגה בפני הקונגרס האמריקאי על-ידי בכירי הקהילה ובראשם אבריל היינס, ראשת ה-DNI. לטענת היינס במהלך השימוע, ובניגוד מוחלט לטענות ישראל, איראן איננה נוקטת בשום פעולה ממנה ניתן להבין שיש שינוי בתפיסת מנהיג איראן ביחס לייצור נשק גרעיני.
כמו-כן, לטענת קהילת המודיעין האמריקאית, איראן "נדחקה" לפעולות חסרות תקדים בתוכנית ההעשרה שלה בשל פעולות שביצעו "גורמים עלומים" כנגד תכניתה הגרעינית ובראשם חיסולו של מדען הגרעין מחסן פח'ריזאדה.
לטענת בכירת קהילת המודיעין האמריקאי היינס במהלך השימוע, ובניגוד מוחלט לטענות ישראל, איראן איננה נוקטת בשום פעולה ממנה ניתן להבין שיש שינוי בתפיסת מנהיג איראן ביחס לייצור נשק גרעיני
זאת ועוד, היינס אף טענה כי הדרך הנכונה למנוע מאיראן להעשיר אורניום לדרגה צבאית (90%) היא באמצעות חזרה להסכם הגרעין.
???? via @haaretzcom:
Iran has not yet taken the main steps necessary in the field of weapons development which would enable it to produce a nuclear device that can be tested, according to an annual U.S. intelligence annual assessment.https://t.co/j5bMFYhiTj— FDD's Iran Program (@FDD_Iran) March 10, 2023
כלומר, לפי הערכת קהילת המודיעין האמריקאית, המהלכים שאיראן מבצעת בתכניתה הגרעינית אינם לשם ייצור פצצה, ולמעשה טענתם המרכזית היא שחזרה להסכם אף תסיג את התוכנית לאחור.
ההתפתחות השנייה נוגעת לעובדה שבמקביל לפרסום של קהילת המודיעין האמריקאית, התכנס לו חבר מועצת הנגידים (ה-BOG) של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כדי לגנות את איראן בשל הסחבת שהיא נוקטת אל מול הארגון וכן בשל התקדמותה בתכניתה הגרעינית. ישראל אף ביקשה לנקוט בצעדים חמורים יותר כנגד איראן, כגון העברת התיק האיראני למועצת הביטחון של האו"ם.
אבל גם פה, דומה כי הפערים בין הציפיה הישראלית לבין הפעילות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית עודם עמוקים. רגע לפני כינוסה של מועצת הנגידים נסע ראש הסוכנות רפאל גרוסי לאיראן ונפגש עם הצמרת האיראנית (הנשיא, שר החוץ וראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית). הוא הצליח לחלץ מהם לא רק מפת דרכים לפתרון "הסוגיות הפתוחות" בין איראן לסוכנות (אשר מקשות על חזרה להסכם הגרעין), אלא גם לנכונות איראנית לאפשר פיקוח הדוק יותר, בעיקר על מתקן ההעשרה בפורדו.
ההתנהלות של הסוכנות וכן של הבכירים האיראנים מעידה כי אל מול פני התהום הצדדים ביקשו למצוא נתיב הסדרי, שנתמך גם על-ידי הממשל בוושינגטון, כזה שישאיר את האופציה לחזרה להסכם גרעין כלשהו, למרות כל המכשלות.
התנהלות הסוכנות לאנרגיה אטומית והבכירים האיראנים מעידה כי אל מול פני התהום הצדדים ביקשו נתיב הסדרי, בתמיכת הממשל בוושינגטון, שישאיר אופציה לחזרה להסכם גרעין למרות המכשלות
שורת האירועים הללו בהקשרי הגרעין האיראני מבליטים את הפער בין המדיניות הישראלית לבין זו של הקהילה הבינ"ל, כולל הממשל האמריקאי. וזאת למרות ההתנהלות האיראנית בחודשים האחרונים, שלכאורה חייבה התקרבות בין הצדדים.
המחלוקת המרכזית נוגעת להבנה הבינלאומית כי חזרה להסכם גרעין הינה האופציה המובילה (ואולי היחידה) להחזיר את "השד" הגרעיני האיראני לבקבוק ולהסיג לאחור את התקדמותה בתחום העשרה. במקביל חזרה ההערכה כי לאיראן אין בעת הנוכחית כל רצון להשתמש בתכניתה לייצור פצצה, וכי אסטרטגית הגרעין שלה לא השתנתה עדיין.
בנוסף להתפתחויות אלו, הופתעה ישראל לגלות כי המדינה עליה היא סמכה כמי שניתן יהיה להקים עימה ברית אזורית אל מול איראן, סעודיה, בחרה דווקא בנתיב ההסדרי מול איראן והחליטה (בדומה לאיחוד האמירויות) לחדש את היחסים הדיפלומטים בין המדינות, למגינת ליבה של ישראל. התפתחות זו מעמידה בספק עמוק את היכולת הישראלית לגבש את מדינות האזור לחזית אחת מול איראן.
עובדות אלו, כאשר ברקע מסרים מהממשל האמריקאי בדבר נכונותו להגיע להסכם ביניים עם המשטר בטהראן, מחייבות את ישראל לחשיבה רעננה באשר לסוגית הגרעין האיראני.
ישראל הופתעה לגלות כי המדינה עליה סמכה כבת ברית אזורית פוטנציאלית אל מול איראן, סעודיה, בחרה בנתיב ההסדרי והחליטה (כמו איחוד האמירויות) לחדש את היחסים הדיפלומטים עם איראן
כל עוד העולם יחשוש שפעולותיו באזורים שאינם קשורים לתחום הגרעין (אזורי, בניין כוח קונוונציונלי) עלולים לדחוק את איראן קדימה בתכניתה הגרעינית – הוא יימנע כנראה מפעולות קשות כנגד איראן ביחס לאזורים אלו. יתרה מכך, כל עוד פעולות אלו לא יובילו להבנה כי איראן מבקשת לייצר פצצה (וכאמור העולם לא שם כרגע בניגוד לטענה הישראלית), לא יינקטו פעולות חסרות תקדים מצד העולם (למעט הכבדת הלחץ הכלכלי) נגד המשטר בטהראן ותכניתו הגרעינית. לכן ישראל עלולה (שוב) להישאר לבדה במערכה מול הגרעין האיראני.
כך, ובניגוד מוחלט לאסטרטגיה הנוכחית שלה, ישראל חייבת לשוב ולשקול את הנכונות לאמץ את ההבנה שפתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין האיראני (בין אם הסכם ביניים או הסכם ארוך טווח) יסיג את איראן לאחור בתכניתה הגרעינית.
מהלך מסוג זה יאפשר לישראל (אם היא תומכת בעקרון זה אפילו תמיכה שקטה) לייצר תמיכה בינלאומית נגד המשטר האיראני באופן רחב ובסוגיות נוספות הקשורות למשטר שאינן גרעין.
לחזרה להסכם יש מחיר (בעיקר בדמות הסרת סנקציות), אבל גם המחיר הזה לא באמת יאפשר לעולם לשתף פעולה עם משטר שמוכר נשק לרוסיה, שולח חוליות לפגע בגורמים שונים באירופה או מוכר נשק לדיקטטורים בעולם.
בניגוד מוחלט לאסטרטגיה הנוכחית שלה, ישראל חייבת לשקול את ההבנה שפתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין האיראני (בהסכם ביניים או ארוך טווח) יסיג את איראן לאחור בתכניתה הגרעינית
אם ישראל תדבק באסטרטגיה הנוכחית שלה, היא צפויה (למרות כל ההתפתחויות של החודשים האחרונים) להישאר לבדה מול הגרעין האיראני שימשיך לשעוט קדימה כאשר המענה הבינלאומי אליו יהיה מוגבל ביותר.
דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכרגיל, הבעיה היא מר ביביטחון, שדוחף את האיראנים בעקביות לעבר הפצצה ברטוריקה הנצית שלו.
בחלומותיי הפרועים, ישראל ואיראן מפקידות בידי ארה"ב את אמצעי הגרעין שלהן (כפי שעשה קדאפי), בתמורה לחסות תחת המטרייה הגרעינית האמריקנית.